הקשר הניאו-קונסרבטיבית במדיניות החוץ אמריקאית

a e q u i t a s

New member
הקשר הניאו-קונסרבטיבית במדיניות החוץ אמריקאית

הקשר הניאו קונסרבטיבי במדיניות החוץ האמריקאית ?! "הניאו קונסרבטיבים... אחראים במידה רבה לכניסתנו למלחמה נגד עיראק", מציינת אליבזת דרו במגזין הניו יורק ריויו אוף דה בוקס. "החזון הניאו קונסרבטיבי הפך למוקד מדיניות החוץ האמריקאית..." מכריז הניוזוויק. "הם חדרו לתרבות בכל רמה כמעט, מאולמות האקדמיה לקומות הגבוהות בפנטגון", קובל הניו יורק טייימס. גם בעולם, התופעה הזאת לא ממש מובנת, השבועון "לה נובל אובזרבטר", תיארה את "האינטלקואלים הניאו קונסרבטיבים כאידאולוגיים של האימפריה האמריקאית". ה BBC שידר ספיישל טלוויזיוני מיוחד בן שעה שבפתח במילים " זהו סיפור על האנשים שרוצים שהעולם ינוהל בדרך שלהם, הדרך אמריקאית, .... ולהפחיד את האנשים עד מוות...". והטיימס הלונדוני אף קרא בלהט לשיתוף פעולה בריטי הדוק עם ארה"ב, ולו רק כדי להשיג את המנוף הדרוש על מנת "לסכל את השאיפות הניאו קונסרביטיות האמריקאית..." איך מושג שהתחיל לפני 30 שנה, שהפך לכינוי גנאי פוליטי, קבוצה כמעט מיסתורית אשר נעלם למשך כמעט 20 שנה, חזר בגדול, שוב עם עלייתו של הנשיא בוש הבן, איך גורג' בוש הבן שהציג "אמריקה צנועה" כזו שתצמצם את פריסת הכוחות ברחבי העולם ותימנע משיפוץ מדינות, על ידי החלפת משטריהן, הפך למנהיג לוחם שכבר הספיק להפיל שני ממשלות זרות, ומזהיר עוד כמה מגורל דומה...?! מה אתם אומרים ?
 

a e q u i t a s

New member
ניאו שמרנים, שמרנים וליברלים

טוב, אני אתחיל כי לטחון תמיד את אותם נושאים, פלסטינים, איראן ושמאלנים עוכרי ישראל, זה די שחוק. ניאו שמרנים הם ניציים יותר משמרנים מסורתיים. מדוע ? משום ששמרניים מסורתיים היו בדלניים באופן היסטורי או במילים אחרות, השמרניים המסורתיים היו "ריאליסטיים" במדיניות החוץ, כלומר חפצו שאמריקה תהייה מעורבת אך ורק במקומות ובאופנים שיש להם השפעה על האינטרסים אמריקאים מובהקים. הניאו שמרנים לעומתם, היו "אידיאליסטים", כלומר הם חפצו שאמריקה תשמש בכוחותיה לטובת מטרות מוסריות או אידאולוגיות, והם אף האמינו כי אינטרסים אמריקאיים סבוכים באינטרסים של מדינות רבות ולא קל להפרידם אלו מאלו. למשל, במלחמה הקרה, השמרנים ראו את זאת במונחים של עימות בין שני המעצמות הגדולות, כמאבק בין רוסיה לארה"ב, ואילו הניאו שמרנים ראו זאת בדרך כלל כעניין אידאולוגי, כמאבק בין קומוניזם לחירות. באופן אירוני, הניאו שמרנים והליברים חברו ביחד בזמן המלחמה בבלקן, ב1999, והיו שותפים לחששות המוסריים של הליברליים בעניין הפגיעה חסרת הצדקה בזכויות אדם של הבוסנים המוסלאמים, בניגוד כאמור לשמרנים המסורתיים שחלק לא מצאו עניין כי אין בזה נגיעה לאינטרסים אמריקאיים או חלקים ממנה דווקא תמכו בעצירת הטבח, שכן חששו שאם העולם ירשה לטבח כזה להתחולל, תוקפנות אלימה יכולה להיווצר בכל מקום אחר בעולם. למרות ההסכמה בין הליברלים לניאו שמרנים, הליברלים ראו באו"ם כדרך לגיטימית ויחידה לעצור את הטבח, ואילו הניאו שמרנים, ראו שאין לסמוך מלכלתכילה על האו"ם ויש להפעיל כוח צבאי. לסיכום, במדיניות החוץ אמריקאית ישנם 3 קבוצות עיקריות:
הליברלים, שנטו לאידאליזם אך נרתעו משימוש בכוח או בפעולה מחוץ למסגרת האו"ם.
השמרנים, שנטו להיות בדלניים, שלא נרתעו משימוש בכוח ולא היה להם צורך באו"ם, אך היו ריאלסטים, ונצמדו למושג הצר ביותר של "אינטרסים אמריקאים".
הניאו שמרנים, שהיו אידאליסטיים כמו הליברלים, אך בדומה לשמרנים לא נרתעו משימוש בכוח ולא ראו טעם בפנייה על או"ם. עכשיו אחרי הסקירה הזאת, האם אפשר להבין טוב יותר את מאורעות הטרור ב11 בספט' ואת המלחמה בטרור?
 

SupermanZW

Well-known member
מדוע אתה סבור שבוש ג'וניור הוא ניאו שמרן?

עלי הוא דווקא עושה רושם של שמרן שאינו חכם במיוחד (בלשון המעטה) וחיפזונו גורם לאנשים לחשוב שהוא ניאו שמרן, אם מנתחים את פעולותיו לעומק קשה למצוא בהן אידיאליזם מוסרי, קל לעומת זאת למצוא בהן מגאלומניה.
 

SupermanZW

Well-known member
בוש ג'וניור מצהיר בפני התקשורת העולמית על

כוונות גלובאליות שיש לו שלא תמיד מבינים את הקשר שלהן לאינטרסים האמריקאים אך מבין פעולותיו לא ניתן למצוא אחת שלא קשורה אך ורק לאינטרסים האמריקאים, לו היה בוש ניאו שמרן הוא היה מוצא לנכון להתערב גם בנושא דארפור, בנושא בורמה, באסונות הטבע בתאילנד ועוד.
 

a e q u i t a s

New member
לא ממש מדויק

לא ממש מדויק, "ציר הרשע", הקריאה שלו ל"מלחמה כמו הצלבנית", והראייה שלו שניתן להפוך מדינות לדמוקרטיות בכוח צבאי - זה טיעון ניאו שמרני מובהק. הזלזול של ממשלו במשך למעלה מ 5 שנים בצפון קוריאה, אימוץ דוקריטנת "האסטרגיה של המטורף" זה שוב, היבט מאוד בולט, מוהבק של הניאו שמרנים. יתרה מזאת, הזלזול שלו במוסדות האו"ם והיציאה למלחמה ללא הסכמה עולמית רחבה, זה משהו שאביו, הנשיא בוש האבא לא היה עושה, אביו היה שמרן מסורתי והוא קיבץ קואליציה מאוד רחבה גם של מדינות ערב כנגד עיראק. קידום הדמוקרטיה בעולם הוא היבט ניאו שמרני מוהבק, אידאולוגיה פר אקסלנס - וגם לא מציאותית. אם נחזור לאביו של הנשיא הנוכחי, הוא כלל לא גילה התעניינות בנושאים לכאורה אידאולוגיים, בוש ה-41 ייצג קו מאוד נוקשה של ריאליזם פוליטי, בהתאם לכך גם היחס שלו כלפי ישראל היה בהתאם, הוא כפה על ישראל וועידת שלום במדריד לאחר שהפופלריות של אמריקה לאחר המלחמה בקרב הציבור הערבי היה פשוט בשפל, במידה מסוימת היינו - הסוכריה המתוקה - שבוש האבא "הקריב" למען הערבים. ריאליזם פוליטי קלאסי. בוש הבן, אימץ את התיאוריה ש"סיבת השורש" לטרור הוא המחסור היוצא הדופן בדמוקרטיה במזרח התיכון, ולא שיקולים פוליטיים, כלכליים, חינוכים, מסורתיים. ניתן להעריך, שבוש וממשלו האמינו שדמוקרטיצזיה במזרח התיכון יעלים או ירכך בצורה ניכרת את הטרור האיסלאמי - וזה התברר כטעות. הדבר האחרון, שלדעתי הוא ראייה חותכת היא כזאת. המדיניות של הבוש הבן היא מאוד מסוכנת, פוליטיקאים לא נוטים ללכת בדרכים מאוד לא ברורות כמו שבוש הבן עשה, הוא הולך בדרך אחרת מאביו, והמסורת השמרנית המקובלת, הוא מפנה גב למסורת ארוכת יומין, ונוטל בכך סיכון כביר, אין לו כל סיבה לעסוק ברטוריקה כל כך מסוכנת, אם כוונותיו אינם כנות. אל תשכח, השמרנים תמכו במשטרים כמו סעודיה, מצרים ואחרים בעולם שהם לא ממש דמוקרטיה. היום הנשיא בוש והממשל אמריקאי עושה צרות למצרים, והנשיא קיצץ תקציבי עזרה, בגלל הבחירות הלא הוגנות שהיו שם, הכפייה של בחירות בשטחי הרשות הפלסטינית, בעיראק ואפגינסטן, היחסים בין סעודיה לארה"ב הם מאוד לא ברורים היום. היחסים בין סוריה, איראן וארה"ב הם מאוד גרועים - דבר שלא היה בימים עברו.
 
ה11 בספט

אני לא בטוח שהבנתי איזה אור "חדש" הסקירה שהבאת על הניאו-קונסרבטיבים אמורה לשפוך על ה11 בספט'? על ה"מלחמה בטרור" שרדפה אותה, עוד ניחא (למרות שכמו שכבר אמרו כאן, גם באפגניסטן וגם בעיראק אפשר למצוא אינטרסים אמריקאים מובהקים, ככה שהמתקפה עליהם יכולה להיחשב כשמרנית ממש כמו שהיא יכולה להיחשב ניאו-קונ), אבל מה לניאו-קונ ולמתקפה על התאומים?
 

a e q u i t a s

New member
911 היתה נקודת מפנה

911 היתה נקודת מפנה, ללא ספק. הנשיא בוש דיבר על בדלנות מסוימת, במערכת הבחירות הראשונה שלו, הוא בקושי דיבר על נושאי חוץ וביטחון. אדרבא, הבנאדם לא ידע שמותיהם של מנהיגים של מעצמות ומדינות. אם מנטרים את הנאומים של הנשיא בוש לפני 911 ואחריה, אפשר לראות שינוי במונחים, במילים בכלל בתפישה. אין פה שיקולים אינטרסנטיים, אלא בעיקר אידאולוגיים.
 
הנאו-קונס חזו את קריסת האימפריה הסובייטית

בזמן שכל הייתר האדירו בהבל פיהם את עוצמתו של הקומוניזם או ניסו להסתדר איתו.
 
למעלה