הקרינה הסלולרית באוטובוסים. מי מדד?

מצב
הנושא נעול.
הקרינה הסלולרית באוטובוסים. מי מדד?

הקרינה הסלולרית באוטובוסים. מי מדד?
עוד מחקר הקושר קרינה סלולרית עם סרטן.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2588481&skip=1

ובאוטובוסים אנחנו חשופים לקרינה גדולה במיוחד בגלל מספרם הגדול של המכשירים, שגם אם אינם מדברים , כל האפליקציות שלהן פעילות מאד בחיפוש אחר המשדרים שלהן.

ואיך משפיעים מספר דברנים באוטובוס על רמת הקרינה בתוך האזור הממוסכך הזה?
 

jarondl

New member
אני חייב לציין שלא כדאי לסמוך על מחקר יחיד

הקרינה הסלולרית באוטובוסים. מי מדד?
עוד מחקר הקושר קרינה סלולרית עם סרטן.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2588481&skip=1

ובאוטובוסים אנחנו חשופים לקרינה גדולה במיוחד בגלל מספרם הגדול של המכשירים, שגם אם אינם מדברים , כל האפליקציות שלהן פעילות מאד בחיפוש אחר המשדרים שלהן.

ואיך משפיעים מספר דברנים באוטובוס על רמת הקרינה בתוך האזור הממוסכך הזה?
אני חייב לציין שלא כדאי לסמוך על מחקר יחיד
במיוחד לא כזה שנסמך על 20 נחקרים בלבד, (+20 לביקורת),
ומשתמש בקבוצת ביקורת מאוד מיוחדת - חרשים.
ההשוואה של רוק בין חרשים לבין דוברים היא מאוד בעייתית. יש לציין שבמאמר דנים בבבעייתיות זו באריכות, ונמנעים מלחלוטין מקביעות חד משמעיות, בניגוד למי שרפרנסת אליו. בנוסף, המאמר לא מדבר על סרטן אלא על רדיקלים חופשיים, שככל הידוע לי טרם הוכח שהם מסרטנים, וגם אם כן הכמות המזיקה לא ידועה.

לכן, לקחת מאמר שטוען שיתכן (ה"יתכן" הוא לפי כותביו) שיש קשר בין שימוש במכשירים ניידים לבין רדיקלים חופשיים ברוק, ולרשום "עוד מחקר הקושר קרינה סלולרית עם סרטן" זו לדעתי הטעיית הציבור ונסיון לזרוע פאניקה.
 

jarondl

New member
משעשע אגב שלכותב הראשון במאמר שעוסק

אני חייב לציין שלא כדאי לסמוך על מחקר יחיד
במיוחד לא כזה שנסמך על 20 נחקרים בלבד, (+20 לביקורת),
ומשתמש בקבוצת ביקורת מאוד מיוחדת - חרשים.
ההשוואה של רוק בין חרשים לבין דוברים היא מאוד בעייתית. יש לציין שבמאמר דנים בבבעייתיות זו באריכות, ונמנעים מלחלוטין מקביעות חד משמעיות, בניגוד למי שרפרנסת אליו. בנוסף, המאמר לא מדבר על סרטן אלא על רדיקלים חופשיים, שככל הידוע לי טרם הוכח שהם מסרטנים, וגם אם כן הכמות המזיקה לא ידועה.

לכן, לקחת מאמר שטוען שיתכן (ה"יתכן" הוא לפי כותביו) שיש קשר בין שימוש במכשירים ניידים לבין רדיקלים חופשיים ברוק, ולרשום "עוד מחקר הקושר קרינה סלולרית עם סרטן" זו לדעתי הטעיית הציבור ונסיון לזרוע פאניקה.
משעשע אגב שלכותב הראשון במאמר שעוסק
במחמצנים, קוראים יניב חמצני.
האם זה מקרה של nominative determinism ?
 

amit1270

New member
אולי עצם הדיבור הוא הגורם....

אני חייב לציין שלא כדאי לסמוך על מחקר יחיד
במיוחד לא כזה שנסמך על 20 נחקרים בלבד, (+20 לביקורת),
ומשתמש בקבוצת ביקורת מאוד מיוחדת - חרשים.
ההשוואה של רוק בין חרשים לבין דוברים היא מאוד בעייתית. יש לציין שבמאמר דנים בבבעייתיות זו באריכות, ונמנעים מלחלוטין מקביעות חד משמעיות, בניגוד למי שרפרנסת אליו. בנוסף, המאמר לא מדבר על סרטן אלא על רדיקלים חופשיים, שככל הידוע לי טרם הוכח שהם מסרטנים, וגם אם כן הכמות המזיקה לא ידועה.

לכן, לקחת מאמר שטוען שיתכן (ה"יתכן" הוא לפי כותביו) שיש קשר בין שימוש במכשירים ניידים לבין רדיקלים חופשיים ברוק, ולרשום "עוד מחקר הקושר קרינה סלולרית עם סרטן" זו לדעתי הטעיית הציבור ונסיון לזרוע פאניקה.
אולי עצם הדיבור הוא הגורם....
 

amit1270

New member
המחקר מדבר על סרטן בלוטות הרוק

הקרינה הסלולרית באוטובוסים. מי מדד?
עוד מחקר הקושר קרינה סלולרית עם סרטן.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2588481&skip=1

ובאוטובוסים אנחנו חשופים לקרינה גדולה במיוחד בגלל מספרם הגדול של המכשירים, שגם אם אינם מדברים , כל האפליקציות שלהן פעילות מאד בחיפוש אחר המשדרים שלהן.

ואיך משפיעים מספר דברנים באוטובוס על רמת הקרינה בתוך האזור הממוסכך הזה?
המחקר מדבר על סרטן בלוטות הרוק
ומתמקד במשתמשי הטלפונים הסלולרים עצמם, שמחזיקים אותו מצוד לאוזן במשך זמן ארוך. בהנחה שהמחקר נכון, עדיין רמת הקרינה יורדת עם המרחק בריבוע, ולכן כל מי שלא מדבר בפועל בטלפון נמצא מחוץ לטווח "סכנה". זה כולל גם נוסעים באוטובוס מלא ב"דברנים".
 

amit1270

New member
*מצוד=צמוד

המחקר מדבר על סרטן בלוטות הרוק
ומתמקד במשתמשי הטלפונים הסלולרים עצמם, שמחזיקים אותו מצוד לאוזן במשך זמן ארוך. בהנחה שהמחקר נכון, עדיין רמת הקרינה יורדת עם המרחק בריבוע, ולכן כל מי שלא מדבר בפועל בטלפון נמצא מחוץ לטווח "סכנה". זה כולל גם נוסעים באוטובוס מלא ב"דברנים".
*מצוד=צמוד
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה