הקמפיין - קווים לדמותו
מה אתם חושבים צריכה להיות הסיסמה המרכזית והנושאים המרכזיים שיובילו את קמפיין העבודה לבחירות הבאות? לדעתי, ההתמקדות בנושא החברתי-כלכלי בלבד עלולה לממש את החשש שנוצר עם הבחירה של פרץ ולהפוך את העבודה לסוג של מפלגת נישה. טוב ויפה שהנושא המדיני-בטחוני נמצא בקונצנזוס, כמו שאומר עמיר פרץ (ואני נדהם כל יום לגלות כמה זה הופך להיות נכון), אבל זה לא אומר שצריך לוותר עליו בקמפיין - נתקלתי בהרבה אנשים שהיו מצביעים לעבודה אם הם היו בטוחים שאפשר לסמוך על פרץ בנושא המדיני-בטחוני. העבודה צריכה להשתמש בפוטנציאל האנושי העשיר והמגוון שלה ולהוביל אג'נדה של מהפך כולל בסדר היום של מדינת ישראל. ומכאן הסיסמה: "העבודה - סדר יום חדש" תשדירי התעמולה (והמודעות שיציגו יותר מאשר סיסמה אחת) צריכים להתמקד כל פעם בנושא אחר, תוך הצגת דמות בולטת מצמרת הרשימה ש"ניתן לסמוך עליה" בנושא: חברה וכלכלה - אבישי ברוורמן, מאבק באלימות ובתאונות הדרכים - אריה עמית, ביטחון - עמי איילון, חינוך - יולי תמיר. העבודה היא לא מפלגה של איש אחד וצריך להדגיש את זה. אם הייתי יועץ התדמית של עמיר פרץ הייתי ממליץ לו להוריד את השפם מחר (זה נשמע טיפשי, אבל שינוי בולט כל כך יכול לפתוח את הציבור לקבל את עמיר פרץ כדמות שונה מזאת שהם הורגלו אליה.) חוץ מזה, צריך לחשוף אותו כמה שיותר, כולל בעימותים טלוויזיוניים. אי אפשר להגיד שהוא לא יודע לדבר בפני ציבור, וזאת אולי הדרך הכי טובה לשבור את התדמית של "אידיוט\בדיחה" שדבקה בו משום מה. הפיתוי לצאת בקמפיין נגטיבי נגד שרון הוא גדול, אבל לא ככה ננצח את הבחירות. אלה שמאמינים בכל ליבם שהוא מנהיג ראוי לא יזוזו מדעתם בקלות, ועבור אלה שרואים אותו כ"ברירת מחדל", צריך להציג אלטרנטיבה ראויה. אם העבודה רוצה להיות מפלגה גדולה, היא צריכה להתנהג כמו מפלגה גדולה. הבחירה של פרץ לראשות העבודה יצרה מצב נדיר בו חלקים גדולים מהציבור מתכננים לבסס את ההצבעה שלהם לא רק על בסיס ימין\שמאל מדיני, אולי בפעם הראשונה בתולדות המדינה. זאת הזדמנות נדירה, לא למחוק לחלוטין את הנושא המדיני מהמצע, אבל להכניס אותו לפרופורציות. אם מתכנני הקמפיין של העבודה יוכלו לעשות זאת נכון, זה אולי לא יוביל לניצחון בבחירות, אבל בהחלט יחזיר את העבודה לממדים הטבעיים שלה ויאפשר למפלגה הנכונה ביותר להשפיע על מדיניות הממשלה בשנים הקרובות.
מה אתם חושבים צריכה להיות הסיסמה המרכזית והנושאים המרכזיים שיובילו את קמפיין העבודה לבחירות הבאות? לדעתי, ההתמקדות בנושא החברתי-כלכלי בלבד עלולה לממש את החשש שנוצר עם הבחירה של פרץ ולהפוך את העבודה לסוג של מפלגת נישה. טוב ויפה שהנושא המדיני-בטחוני נמצא בקונצנזוס, כמו שאומר עמיר פרץ (ואני נדהם כל יום לגלות כמה זה הופך להיות נכון), אבל זה לא אומר שצריך לוותר עליו בקמפיין - נתקלתי בהרבה אנשים שהיו מצביעים לעבודה אם הם היו בטוחים שאפשר לסמוך על פרץ בנושא המדיני-בטחוני. העבודה צריכה להשתמש בפוטנציאל האנושי העשיר והמגוון שלה ולהוביל אג'נדה של מהפך כולל בסדר היום של מדינת ישראל. ומכאן הסיסמה: "העבודה - סדר יום חדש" תשדירי התעמולה (והמודעות שיציגו יותר מאשר סיסמה אחת) צריכים להתמקד כל פעם בנושא אחר, תוך הצגת דמות בולטת מצמרת הרשימה ש"ניתן לסמוך עליה" בנושא: חברה וכלכלה - אבישי ברוורמן, מאבק באלימות ובתאונות הדרכים - אריה עמית, ביטחון - עמי איילון, חינוך - יולי תמיר. העבודה היא לא מפלגה של איש אחד וצריך להדגיש את זה. אם הייתי יועץ התדמית של עמיר פרץ הייתי ממליץ לו להוריד את השפם מחר (זה נשמע טיפשי, אבל שינוי בולט כל כך יכול לפתוח את הציבור לקבל את עמיר פרץ כדמות שונה מזאת שהם הורגלו אליה.) חוץ מזה, צריך לחשוף אותו כמה שיותר, כולל בעימותים טלוויזיוניים. אי אפשר להגיד שהוא לא יודע לדבר בפני ציבור, וזאת אולי הדרך הכי טובה לשבור את התדמית של "אידיוט\בדיחה" שדבקה בו משום מה. הפיתוי לצאת בקמפיין נגטיבי נגד שרון הוא גדול, אבל לא ככה ננצח את הבחירות. אלה שמאמינים בכל ליבם שהוא מנהיג ראוי לא יזוזו מדעתם בקלות, ועבור אלה שרואים אותו כ"ברירת מחדל", צריך להציג אלטרנטיבה ראויה. אם העבודה רוצה להיות מפלגה גדולה, היא צריכה להתנהג כמו מפלגה גדולה. הבחירה של פרץ לראשות העבודה יצרה מצב נדיר בו חלקים גדולים מהציבור מתכננים לבסס את ההצבעה שלהם לא רק על בסיס ימין\שמאל מדיני, אולי בפעם הראשונה בתולדות המדינה. זאת הזדמנות נדירה, לא למחוק לחלוטין את הנושא המדיני מהמצע, אבל להכניס אותו לפרופורציות. אם מתכנני הקמפיין של העבודה יוכלו לעשות זאת נכון, זה אולי לא יוביל לניצחון בבחירות, אבל בהחלט יחזיר את העבודה לממדים הטבעיים שלה ויאפשר למפלגה הנכונה ביותר להשפיע על מדיניות הממשלה בשנים הקרובות.