הקישור הבא הוא מחווה לאורלנדה שכתבה לנו על הטיול שלה

דניאלה1311

Active member
מנהל
הקישור הבא הוא מחווה לאורלנדה שכתבה לנו על הטיול שלה שרון המוכשרת המתחזקת בלוג מקסים כתבה על האוכל בבולוניה והסביבה. אם עד כה לא חשבתם לנסוע אלא רק פנטזתם על נסיעה לשם בעקבות אורלנדה, אולי התיאור הקולינרי של שרון יזרז את הביצוע

https://parischezsharon.blogspot.co...is+Chez+Sharon+-+פריס+קונדיטוריה+ומה+שביניהן)
 
קצת הגזמת, אבל נכון. קשה לי להינתק משם.
אני באמת רוצה להתחיל להכיר טוב יותר את ספרד, בפורטוגל מעולם לא הייתי. ובכל זאת, הרצון המיידי הוא לאיטליה.

זה לדעתי גם כי אני נוסעת לבד וצריכה אילושהם ציוני דרך, משהו מוכר, כדי "לעשות סדר בבלגן". שפה מוכרת, אמנות מוכרת. ועדיין החוויה תמיד היא חדשה. גם אם הייתי בבולוניה 5 פעמים, הכל מתחיל מחדש בביקור הבא.

אז השרשור שבו דיברנו על הריביירה הצרפתית השבוע, הביא לי ממש חשק לריביירה האיטלקית שליד. אבל נראה, אולי אשלב את זה עם קצת צרפת.
 
כן. אני חייבת לומר שאני לא רצה לראות איך מכינים את האוכל
כמי שמשתדלת להמעיט בתזונה מן החי, אין לי עניין לראות איך יוצרים אותה, תהליך שמלא בסבל.
אבל אמיליה-רומניה הוא מקום נפלא גם ללא כל קשר והרידוד שבדרך כלל עושים לו כאילו הוא מקדש אוכל ותו לא, הוא מצער. (לא אישי כלפייך דניאלה, חלילה, אלא באופן כללי)
 

אספרסו2

New member
האיטלקים עצמם
מתייחסים בחרדת קודש לקולינריה המקומית,זה לא עניין של שיווק או העמדת פנים,הם ממש מייחסים חשיבות עצומה לתחום וגאים בתוצרתם.
 
נכון, זו לא העמדת פנים ובכל זאת, יש הרבה יותר מזה
לאחרונה היתה איזו אמירה בפורום מתחרה (ולא אהוב עלי במיוחד מחמת השטויות הנזרקות שם לאוויר באופן מסחרי), על כך שהעיקר זה קולינריה, שזו הסיבה שצריכה להוביל לביקור באמיליה רומניה, שכיום רוב המטיילים מדלגים עליה בין טוסקנה ובין אגמים. וזה לא כך. התעלמות נוחה (ולא במקרה) מכל ערי האמנות השונות זו מזו, וגם מעצם העובדה שהאזור יושב מצפון לרכס הרים ויש כאלה אפשרויות לטיולים יפהפיים בטבע ולביקור בכפרים יפהפיים.

מצד אחר, זה גם טוב שאמיליה-רומניה עדיין נשארת מקומית כל כך. חשבתי שאחרי המאמר בגארדיין באוקטובר האחרון, עם כל התגובות וההמלצות (מאות אני חושבת), בולוניה הפכה למלכודת תיירים.

ושמחתי לגלות שלא. קצת אולי בסמטאות עם חנויות האוכל, בערב נורא מלא וכדאי לשמור על הארנק. בכל שאר המקומות, אווירה מעולה ומקומית, גם אם לא תמיד אני מזהה בהכרח מבטאים שונים; ברחוב בשישי בערב פגשה אותי אישה שהיתה מלווה בילד כבן 7 ששאלה איך להגיע למלון שלה. היא נראתה לי שונה ומייד קפצו הסטראוטפים: צוענית. אבל לא. היא מקאליירי, סרדניה. היא טסה למילנו, נסעה ברכבת עד בולוניה והם לנים במלון הנחמד והזול ההוא, כניצול סופ"ש ארוך להליכה להופעה של קייטי פרי. שאין לי מושג מי זאת, רק השם נשמע לי מוכר.

אז שמחתי לעזור והלכנו יחד עד כמעט המלון שלהם. אז יכול להיות שהעיר היתה מלאה תיירים איטלקיים...בכל מקרה אווירה מעולה.

ולסגור את הסיפור הלא קשור הזה: שעשע אותי שבאזור המגניבות הסטודנטיאלית בסביבת בזיליקת סן פרנצ'סקו (יש שם רחוב אחד עם עשרות מסעדות, שמוציאות שולחנות גם לכביש, ואני שם מבוגרת שנות דור מהסועדים), שם שיפצו את כיכר הכנסיה בשנים האחרונות, היא הפכה בלילות סופ"ש למקום של מפגשים חברתיים של עשרות רבות - ספסלים, דשא, מדרכה, בכל מקום יושבים. אלכוהול, סיגריות, אולי ג'וינטים. משעשע לחשוב מה היה אומר מי שעל שמו קרויה הכיכר אחד הקדושים המרכזיים בנצרות וסגפן ידוע.

ותודה למי שקראו. מתפרעת לבוקר שבת.
 
תודה על המחווה, בכל מקרה
 
למעלה