הצעת חוק של ח"כ לנגנטל

[אתי אברהמי]

הצעת חוק של ח"כ לנגנטל

הצעת חוק של ח"כ לנגנטל לקריאה ראשונה בדיקות רפואיות תקופתיות לנהגים

 

[אתי אברהמי]

הצ"ח הנכים (תגמולים ושיקום)

הצ"ח הנכים (תגמולים ושיקום) תאריך: י"ד תמוז תשס"ב, (24/6/2002) ועדת העבודה, הרווחה הבריאות אשרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק למתן תגמול רטרואקטיבי ל”פדוי שבי” (שבויי צה”ל ששבו לביתם). ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה היום לקריאה ראשונה הצעת חוק של ח”כ אברהם הירשזון למתן תגמול רטרואקטיבי לשבויי צה”ל ששבו לביתם ובקשו לקבל תגמולים מכח החוק הנכים (תגמולים ושיקום). מטרת הצעת חוק המקורית הייתה לאפשר לפדויי השבי לקבל תגמול רטרואקטיבי החל מיום בו הפכו הנכים לנכים, לדעת ועדה רפואית. משרד הביטחון הציע תכנית חלופית, שהוכנהה בעקבות מסקנותיה של ועדת בדיקה בראשות האלוף במילוים יורם יאיר (יה-יה) לנושא זה. הוועדה ממליצה על מתן תגמול לכל מי שנפל בשבי ומוגדר כ”פדויי שבי”, ללא תלות בשאלה אם מדובר בנכה; ע”פ דו”ח סיכום עבודת הוועדה, שהוגש לועדת העבודה והרווחה ” טראומת הנפילה בשבי יש לה עוצמות וקווים האופיינים רק לה”. על פי הצעת משרד הביטחון יקבל כל פדוי שבי מענק חד פעמי שייפרש בתשלומים חודשיים, ויהיה בגובה של 50% משכר המינימום (כ-1650 ₪) עד 250.000 ₪ בסך הכל. נציגי עמותת ”ערים בלילה” המייצגת את השבויים בראשות עו”ד שלמה ארדינסט, אמרו כי מודבר ב”הצעה מעליבה”, מה גם שנציג האוצר, מר שרון גמבשו, אמר שאין לאוצר מקור תקציבי לכיסוייה. לאור זאת הודיע מ”מ יו”ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות , ח”כ יאיר פרץ , כי הוועדה תאשר את הצעתו של ח”כ אברהם הרשזון ברוחה המקורית, אך תקבל את עמדת משרד הביטחון כי יש להחילה על כל פדויי השבי, ולא רק על הנכים ביניהם.

 

[אתי אברהמי]

התביעות הציניות של העובדים הזרים

התביעות הציניות של העובדים הזרים נגד חולים סיעודיים ועזבונותיהם תאריך: ט"ו תמוז תשס"ב, (25/6/2002) עפ”י החוק הפיליפיני העובדים הזרים אינם זכאים לתשלום עבור שעות נוספות – השכר החודשי עליו חתומים העובדים הזרים הינו 500$ דברים אלה אמר מר מריצ`ו מאיורו המזכיר השני והקונסול בשגרירות תאילנד, בישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים בראשות חה”כ איוב קרא שהתקיימה היום בנושא: התביעות הציניות של העובדים הזרים נגד חולים סיעודיים ועזבונותיהם. בישיבה השתתפו: נציגי משפחות שנתבעו ע”י העובדים הזרים, נציגי משרדי הממשלה, חברות כ”א, ארגונים וולונטריים וגורמים נוספים. מר דב כהן שנתבע ע”י העובדת הזרה שעבדה בבית דודתו, סיפר לוועדה כי המטפלת עבדה כ-18 חודש בבית דודתו לשביעות רצונם ולשביעות רצונה של העובדת, לאחר 18 חודש היא עזבה, אך לאחר מס` חודשים הדודה נפטרה, ואז הגיעה תביעה ע”ס 240,000 ₪ עבור שעות נוספות ו – 40,000 ₪ פיצויים. פניות המשפחה לחברת כוח-האדם לפשר התביעה, אך זו התנערה מהם. כיום התביעה נמצאת בבית-משפט בחיפה. עו”ד אטלן מיכאל ממשרד העבודה והרווחה הבהיר כי בישראל קיימים הסכמים קיבוציים לגבי כל העובדים בישראל וזה כולל גם עובדים זרים, לדבריו על המעסיקים לפעול עפ”י חוק שעות עבודה ומנוחה. עו”ד אטלן דיווח בוועדה כי משרד העבודה והרווחה בוחן בימים אלה שיניים ותיקונים בחוק עובדים זרים שיכללו את כל מרכיבי השכר והניכויים מהעובד עפ”י החוק. מר עדי לקסר מעמותת קו לעובד סיפר לוועדה כי העמותה עומדת מאחורי חלק מתביעות אלה והבהיר כי ההנחה היא שעובד זר מקבל כ-500$ לחודש כאשר מדובר ב-8 שעות, אך ההנחה היא שהוא עובד כ-14 שעות ביממה ובחישוב השעות הנוספות השכר עומד על כ-7,000 ₪ לחודש, ואם מנכים משכרו עבור אש”ל ולינה כ-1,500 ₪ עדיין השכר גבוה בהרבה מהשכר המשולם היום. שמואל ערמון מאיגוד חברות כ”א – ”דיברתי עם כמה שופטים מת”א ולדעתם קשה לקמט את שעות העבודה, האם התבוננות בטלוויזיה הינה שעה נוספת, שעת כוננות או שעה פנויה?”, והוסיף: ”פסיקה כזו היא חומר נפץ, אם היא תתקבל כל העובדים הזרים יקומו ויתבעו את מעסיקיהם גם את הנוכחים וגם את הקודמים”. מר מאריצ`ו מיורו הקונסול והמזכיר השני בשגרירות הפיליפינים הבהיר בוועדה כי העובדים הפיליפינים יודעים בבירור שהם באים לישראל על בסיס שכר של 500$ ושע”פ החוק התאילנדי אין תשלום עבור שעות נוספות, אך החוק הישראלי שונה והתביעות מתבררות בישראל עפ”י החוק הישראלי. לדבריו סוגייה זו מעלה דאגה רבה הן בפיליפינים והן בישראל. חה”כ איוב קרא יו”ר הוועדה: ”לדעתי סוגייה קשה זו יכולה להשליך על המשך העסקתם של העובדים הזרים בישראל, ואם חלילה תביעות אלה יתקבלו בבתי המשפט נמצא את עצמנו בבעיה חמורה מאוד”. החלטות ומסקנות הוועדה: 1. הוועדה פונה למשרד העבודה והרווחה לחזור ולבדוק את חוק עובדים זרים במיוחד בהשלכות שלו על עובדים סיעודיים. 2. הוועדה פונה למשרד העבודה והרווחה ולרשויות אכיפת החוק לפקח ביתר שאת על חברות כוח-אדם ועל החוזים הנמצאים בשגרירות הפיליפינים. 3. הוועדה ממליצה לכל המעסיקים לשאוף להעסיק את העובדים הזרים דרך חברות כוח-אדם או לתבוע חוזה התחייבות צד ג` מהחברות המספקות את העובדים הזרים כדי שלמעסיקים יהיה כיסוי. 4. הוועדה פונה לשגרירות התאילנדית בבקשה לבדוק בשנית את חוזה העבודה שנמצא ברשותם כדי לתקן סעיפים לא בהירים לטובת העובדים והמעסיקים. כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל

 

[אתי אברהמי]

הוחמרו תנאי הזכאות לסיעוד

הוחמרו תנאי הזכאות לסיעוד כדי להפחית הזרים מאת רותי סיני,ה"ארץ" להמשך הכתבה: תעסוקה / המלצה: חברות כוח אדם יעסיקו עובדים סיעודיים זרים ולא המטופלים מספר העובדים הזרים העוסקים בסיעוד-תרשים בשנתיים האחרונות עלה מספר העובדים הזרים, שהובאו לישראל כדי לטפל בקשישים ובנכים, ביותר מפי שניים. בחודש שעבר הגיע מספר ההיתרים ליותר מ-35 אלף. בנייר עמדה שפירסמה אתמול הרשות לתכנון כוח אדם, מציינת רוני בר צורי, כי בעוד שהמגמה הכללית בשנים האחרונות היא התמתנות ואף ירידה במספר ההיתרים הניתנים לעובדים זרים - בתחום הסיעוד מספרם רק גדל. אתמול הוגשה לוועדת השרים לעניין עובדים זרים סדרת המלצות שמטרתן להקטין בצורה חדה את מספר העובדים הזרים בתחום הסיעוד, ולהחליפם, ככל האפשר, בעובדים ישראלים... כל הזכויות שמורות לעיתון ה"ארץ"

 

[אתי אברהמי]

הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית,

הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, תיקון החוק לנפגעי הנאצים.

 

[Brendan]

חלם בעמידר (מאתר הכנסת)

נדונה הביקורת בחברת עמידר שחזרה ומצאה ליקויים בתפקודה בהיעדר הסכם כולל עם הממשלה. הדיונים עליו נמשכים ‎30 שנה והמבקר כבר תקף את הסחבת ‎3 פעמים. המבקר אליעזר גולדברג אמר כי מתקבל הרושם שהמחלוקת היא בין חברה פרטית לגוף ציבורי ולא בין שני גופים בעלי יעד לאומי משותף. מנכ"ל משרד השיכון אבי מעוז מסר כי בהיעדר ההסכם שוכבים ‎750 מיליון שקל כפיקדון בעמידר כאבן שאין לו הופכין במקום לנצלם לפתרונות דיון לאוכלוסייה הנזקקת. עמידר והאוצר הגיבו שההסכם קרוב. היו"ר אמנון רובינשטיין (מרצ) סיכם שהסחבת היא "התעללות חלמאית בדיירי הדיור הציבורי". © כל הזכויות שמורות, 2001, מדינת ישראל.

 

[Brendan]

קרנות ללא מחקר (מאתר הכנסת)

נדון תפקודם הכספי של "תאגידי הבריאות" אשר נקראו פעם "קרנות המחקר" של בתי החולים הממשלתיים. התברר כי למרות שינוי השם, הפעילות הכספית לא הוסדרה. סמנכ"ל משרד הבריאות גבי בן נון מסר כי הם מגלגלות כמיליארד שקל בשנה ורק ‎10% מיועדים למחקר. הן קיימות כ-‎40 שנה ועסקו תחילה במחקרים. ב-‎20 השנים האחרונות, במעבר לעבודת הרופאים אחה"צ לקיצור התורים לניתוחים, החלו הקרנות לממן את תוספת התשלום. התברר כי שרי הבריאות והאוצר התקינו ואשרו תקנות, אך ללא התייעצות עם הנוגעים בדבר וללא אישור הוועדה. היו"ר דוד טל (ש"ס) אמר שהתקנות לוקות בחסר. הוא קבע לדון בהן בשבוע הבא ודרש לתקן את הליקויים. © כל הזכויות שמורות, 2001, מדינת ישראל.

 

[Brendan]

שלילת גמלאות (מאתר הכנסת)

אושרה לקריאה שניה ושלישית הצעת החוק הממשלתית השוללת את קצבאות הביטוח הלאומי המגיעות לשאיריו של נפטר, אם מותו נגרם כתוצאה מביצוע פשע על רקע לאומני דוגמת פיגועי התאבדות. מדובר במענקי פטירה וקצבאות שאירים לבני המשפחה מדרגה ראשונה. היו"ר טל הבהיר כי החוק יחול על יהודים וערבים. © כל הזכויות שמורות, 2001, מדינת ישראל.

 

[Brendan]

הסעת נכים (מאתר הכנסת)

אושרה לקריאה ראשונה הצעת תיקון בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים הקובע גם את זכאותם של פעוטים נכים להסעה ברכב בטיחות ולליווי למוסד החינוכי שבהם הם לומדים וחזרה הביתה. האחריות מוטלת על מעון היום השיקומי. הביצוע יכול להיות גם בידי הרשות המקומית. © כל הזכויות שמורות, 2001, מדינת ישראל.

 

[אתי אברהמי]

הצ"ח הקלות לחרש

להמשך הצעת החוק: הצ"ח הקלות לחרש תאריך: י"ד תמוז תשס"ב, (24/6/2002) ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה התקנת כתוביות ושפת סימנים לחרשים בשידורי טלוייזיה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק של ח”כ מוטי משעני, אילן גילאון וקבוצת ח”כים נוספים, המחייבת את הגופים המשדרים בטלויזיה (רשות השידור, הרשות השניה, הזכייניות בערוץ השני וכו`) להנגיש את השידורים לחרשים, על-ידי התקנת כתוביות ו/או תרגום לשפת החרשים. על-פי ההצעה, יילוו בכתוביות משדרי הטלויזיה בתכניות בעברית ובערבית, בשעורים מדורגים החל מתחילת החוק ועד לחיוב ללוות את כל השידורים בכתוביות, בתום מספר שנים. כך, לדוגמא, בתכנית מוקלטות יהיו חייבים הגופים המשדרים ללוות 35% מן התכניות בכתוביות בתחילת החוק ועד 100% מן התכניות, החל מ-01.01.07; בשעות שיא ילווה 10% מן התכניות המוקלטות בכתוביות מתחילת החוק, ובהדרגה תורחב החובה ל-80%, ב-01.01.06. לגבי תכניות המשודרות בשידור חי, ילווה 30% מן התכניות בכתוביות לחרשים, החל מ-01.01.03, שיעור שיורחב בהדרגה עד ל-100% ב-01.01.2009. בעקבות הערות הגופים המשדרים והזכייניות סוכם שהמשא מתן על תאריך תחילת החוק ועל היקף השידורים שילוו בכתוביות ייעשה בעת הכנת החוק לקריאה שניה ושלישית. לגבי כתוביות בשידורי החדשות, קובעת הצעת החוק כי מהדורת חדשות אחת לפחות תלווה בכתוביות, בכל ערוץ; נוסף על כך תלווה בכתוביות מהדורת חדשות מרכזית שבועית אחת, לכל משדר חדשות. הצעת החוק המקורית הגדירה ”תכנית המשודרת בשידור חי” כתכנית שהפקתה הושלמה עד 24 שעות לפני שידורה. מר חיימון גולדברג, סמנכ”ל תכניות ב”טלעד” ונציגי גופים נוספים, טענו כי לאחר הגעת הקלטת עדיין יש צורך בעריכה והכנה לשידור, ולכן ביקשו להרחיב את ההגדרה ל-48 שעות לפני השידור; בדיון התקבלה פשרה לפיה ”שידור חי” יוגדר כמי שהפקתו הושלמה עד 36 שעות לפני השידור. סוכם כי רשות השידור תלווה בכתוביות, החל ממועד שייקבע בהמשך הדיונים על החוק, כל הודעת חירום, דהיינו ”הודעה מתפרצת” שעניינה אירוע אסון המוני, תאונה או פעילות חבלנית עוינת, מלחמה, מבצע צבאי, תאונה או אסון במהלך פעולה צבאית, תנאי מזג אוויר קיצוניים ואירוע אחר, בעל חשיבות מיוחדת לציבור, שתקבע ועדת תיאום שתוקם לצורך הנושא. הגוף המפקח לגבי כל אחד מן הגופים המשדרים (הוועד המנהל של רשות השידור, מועצת הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין ושר החינוך, בהתאמה) יהיה רשאי לקבוע בתקנות מקרים בהם החוק, או חלקו, לא יחול על הגופים המשדרים, בשל העובדה שביצועו יטיל עליהם ”נטל כבד מדי”. מדובר, בהקשר זה, על נטל בלתי סביר, המתחשב בקשיים טכניים הכרוכים בביצוע; עלות; מקורות המימון; הפגיעה שעלולה להיגרם לציבור לקויי השמיעה כתוצאה ממתן הפטור, ועוד. כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל. נציגי ”חדשות ישראל” ביקשו ליצור פטור גורף לערוץ הייעודי מתחולת החוק בשל העובדה שמדובר בערוץ שישדר חדשות לפחות 20 שעות ביממה ועל כן יידרש להיערכות שונה לגמרי, אולם הוועדה לא קיבלה את עמדתם. מר צח גרניט, מנהל לוח השידורים בערוץ 10, אמר כי בנוסף למכסת השעות יש צורך לקבוע גם מכסות כספיות, שכן מדובר בחוק שמטיל על גופי השידור נזקים בסך מאות אלפי דולרים. בהקשר זה אמר מר יניר פלג, נציג רשות השידור, כי אין ליצור בחוק הפרדה בין גופים פרטיים לציבוריים, ורשות השידור מתקשה לעמוד אפילו במכסות הקיימות כיום, אמר. דווקא הגופים המסחריים, הפחות מוגבלים מבחינה כלכלית, צריכים לקבל לדעתו חיוב ללווי שידורים בכתוביות בהיקפים נרחבים יותר. נציגי הגופים המשדרים ביקשו גם להתנות את תחילת החוק בכניסה לשידורים הדיגיטליים, שאמורה להתחיל בתוך שנה; זה יאפשר לצופה לבחור האם הוא מעוניין במסך עם כתוביות, ולא יחייב את כלל הצופים להקצות חלק מן המסך לכתוביות. גם במקרה זה לא קיבלה הוועדה את עמדתם. בוועדה התגלע ויכוח לגבי מספר האנשים שהחיוב לצרף תרגום לשפת סימנים לשידור (בנוסף לכתוביות) יחול עליהם, דהיינו אנשים שהינם גם חרשים וגם מתקשים בקריאה. לדברי מר אהרון עיני, יו”ר אגודת החרשים, מדובר בכ-10,000 אנשים, ביניהם גם עולים חדשים חרשים, המתקשים בקריאה בעברית. על כך הגיב ח”כ אילן גילאון, אחד מיוזמי החוק, כי השאלה אינה נתונים מספריים והקצאות כספיות אלא סדרי עדיפויות בקביעת תקציבים על-ידי השלטון, לפי מערכת הערכים שלו; על כן זה כלל אינו רלבנטי מהו מספר האנשים שיהנו מן החוק. גם אדריכל שמואל חיימוביץ, ממונה נגישות ארצי בנציבות לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות, אמר, ברוח זו, כי אנשים עם מוגבלות הם חלק אינטגרלי מהציבור, ועל כן יש מקום להקצות עבורם תקציבים ציבוריים.

 

[אתי אברהמי]

נשים עם מוגבלויות חוו אלימות פיזית

נשים עם מוגבלויות חוו אלימות פיזית בשיעור גבוה בערך פי 2 מאשר נשים ללא מוגבלויות. תאריך: ט"ו תמוז תשס"ב, (25/6/2002) חה”כ יעל דיין, יו”ר הוועדה: ”אף אשה מוכה, גם אם היא בעלת מוגבלות פיזית, לא תישלח הביתה אל סיוט האלימות.” העובדה שנשים עם מוגבלויות חוו אלימות פיזית בשיעור גבוה בערך פי 2 מאשר נשים ללא מוגבלויות עולה ממצאי סקר ארצי שנערך במכון ברוקדייל, בנושא: ”בריאות ורווחה של נשים בישראל” ולפיכך דנה הוועדה לקידום מעמד האשה בישיבתה היום בטיפול באלימות נגד נשים עם מוגבלויות. חה”כ יעל דיין, יו”ר הוועדה: ”אף אשה מוכה, גם אם היא בעלות מוגבלות פיזית, לא תישלח הביתה אל סיוט האלימות. יש להנגיש ולהתאים בהקדם 2 מקלטים נוספים לנשים מוכות, מעבר לאחד הקיים כיום ולפרסם זאת בקרב הגורמים המטפלים”. היא הוסיפה: ”ברגע שיופשר התקציב שכבר הוקצה למטרה זו במשרדי הבריאות והעבודה והרווחה, יש להקים מקלט לנשים עם מוגבלויות מורכבות ומוגבלויות נפשיות, הנזקקות לטיפול פסיכיאטרי צמוד מאחר שקיים קושי לשלבן במקלטים קיימים ולא קיימת מסגרת המתאימה לצורכיהן, בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה”. קיים ויכוח בין מומחים בנושא לגבי הגישה הגורסת מקלט נפרד לנשים עם מוגבלויות לבין זו המחייבת התאמה ושילוב במקלטים הקיימים. עו”ד תרצה ליבוביץ` מארגון בזכות: ”בארגון ”בזכות” קיים פורום נשים עם מוגבלויות שעמד על היעדר המודעות והידע המקצועי בטיפול המוסדות בנשים עם מוגבלויות שהותקפו. הארגון הקים מרכז ללווי נפגעות תקיפה מינית לנשים עם מוגבלויות, במטרה לסייע להן בהליך הפלילי בפנייתן למשטרה ולבתי המשפט”. חה”כ יעל דיין פנתה לכל הגורמים העוסקים בתחום בבקשה להעביר לוועדה נתונים מספריים על מספר הנשים הנדחות ממקלטים בשל מוגבלות נפשית או אחרת. כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל.

 

[אתי אברהמי]

ועדת העבודה,הרווחה והבריאות

הכנסה מזערית תאריך: ט"ו תמוז תשס"ב, (25/6/2002) ועדת העבודה,הרווחה והבריאות ממליצה להקל בגביית הביטוח הלאומי מבעלי הכנסות נמוכות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות היו”ר ח”כ דוד טל, המשיכה היום את דיוניה בהכנת הצעת החוק ”הכנסה מזערית” של ח”כ ענת מאור לקריאה שניה ושלישית. הוועדה ממליצה להקל את שיעורי גביית דמי הביטוח הלאומי מבעלי ההכנסות הנמוכות ובמקביל להרחיב את הגביה מבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר. בשנת 1999 תוקן חוק הביטוח הלאומי ונקבע בו כי התחשיב המינימלי לתשלום דמי ביטוח לאומי יחושב על בסיס הכנסה של 47.5% מהשכר המוצע, ולא 25%, כפי שהיה עד אז. ח”כ ענת מאור, יוזמת ההצעה, בקשה לפטור בחוק מחובה זו את חברי הקיבוצים, בטענה שחברי הקיבוצים משלמים דמי ביטוח לאומי על-פי נוסחה מוסכמת, ששיעוריה נמוכים יותר, בשל הכנסותיהם הנמוכות יותר. יו”ר הוועדה, ח”כ דוד טל, הודיע כי יתמוך בחקיקה ברוח זו בתנאי שתקל על כלל האוכלוסיה החלשה במדינה, ולאו דווקא על חברי הקיבוצים. ברוח זו, הוועדה ממליצה על תיקון בלוח הגבייה של הביטוח הלאומי שישנה את סכומי הביטוח הלאומי שמשלם האזרח. כך, לדוגמא, ישלמו משתכרי שכר נמוך ”שיעור מופחת” של דמי ביטוח בגובה 1.4% מהכנסותיהם (במקום 2.66% כיום); קיזוז ההפסד לתקבולי הביטוח הלאומי יבוא מהגדלת דמי הביטוח לבעלי ההכנסות הגבוהות, מ-4.49% כיום ל-5.52%. בפועל, יועלה הסכום של מי שמשתכר, לדוגמא, 50,000 ₪ לחודש, ב-245 ₪ לחודש; מי שמשתכר 100,000 ₪ לחודש ישלם 555 ₪ יותר מאשר הוא משלם היום. הוועדה לא קבלה את בקשתה של ח”כ ענת מאור לשלב בחוק המוצע גם פיצוי רטרואקטיבי לחברי הקבוצים, לגבי התקופה שמאז כניסת השינוי בחוק הביטוח הלאומי, ב-1999, ועד היום. ח”כ דוד טל טען כי יש לכך שני נימוקים: אין דרך להקל על אוכלוסיות הקבוצים ללא שיהיה צורך לשנות את דמי הגביה רטרואקטיבית לכלל האוכלוסיה, דבר שאינו מעשי; יתר על כן, הקלה על אוכלוסיות מסויימות מחייבת הכבדה רטרואקטיבית על קבוצות אחרות באוכלוסיה, דבר שלא יתן לו יד. מר אודי בן דרור, נציג האוצר, אמר כי יש לזכור כי החוק המוצע יתקבל על רקע ביטול התקרה לגביית הביטוח הלאומי במסגרת התכנית הכלכלית החדשה, דבר שיגרום לתמריץ להעלמת הכנסות בקרב מקבלי ההכנסות הגבוהות. גם עו”ד איריס גינזבורג, יועמ”ש מינהל הכנסות המדינה, התבטאה ברוח זו ואמרה כי נטל המס על בעלי הכנסות גבוהות בישראל הוא מן הגבוהים בעולם. הוועדה תניח על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית שתי חלופות לתיקון לוח הגבייה, שכן ביטול התקרה לתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות התקבל בתכנית הכלכלית החדשה כהוראת שעה בלבד. כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל