הצעת חוק- שינוי גיל פתיחת תיק אימוץ
הח"כים אפי איתם, צבי הנדל ואליהו גבאי הגישו הצעה לתיקון בחוק אימוץ ילדים, הצעה שמבקשת לשנות את הגיל בו ניתן למאומץ לפתוח את התיק. כותבי המאמר הם עורכי דין, שיכלו ללמוד טוב יותר את הנושא לפני שכתבו אותו. כבר המשפט הראשון שגוי: "כיום, חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981. מאפשר לילדים מאומצים כמו גם להורים ביולגים שילדיהם נמסרו לאימוץ (כרצונם או בניגוד לרצונם), לפתוח את תיק האימוץ שלהם". ההורים הביולוגיים לא יכולים לפתוח את התיק, הם יכולים לשמוע אם הילד חי, אם פתח את התיק, והם יכולים גם להכניס מכתבים ותמונות לתיק. גם בתיאור פתיחת התיק כותבים המחברים שהילד יקבל בין מעט פרטים גם פרטים מזהים על הוריו הביולוגיים, מה שממש איננו נכון. ולגופו של ענין- הצעת החוק מתיחסת לגיל 18 בו הצעירים עסוקים בבגרויות, גיוס, רשיון נהיגה וכדומה ואינם בשלים לפתיחת תיק האימוץ, או שאין להם אנרגיות להפנות אל הכיוון הזה. התיקון מציע אפשרות לפתיחת התיק בגיל 21, או בגיל 18 אחרי התייעצות של פקיד הסעד עם ההורים המאמצים. לדעתי- אין מתכון אחיד שמתאים לכל מי שרוצה לפתוח את תיק האימוץ. אני מסכימה עם כותבי המאמר שמי שבשל מספיק להתגייס לצבא- יש לסמוך על שיקול דעתו כשהוא מחליט לפתוח את תיק האימוץ. לא הייתי מתנה פתיחת תיק בפניה אל ההורים ובקבלת רשותם. פתיחת התיק היא פריבילגיה של מי שאומץ, המידע בו שייך לו וההחלטה את מי לשתף ומתי- של אותו אדם בלבד. אני בטוחה שהמאומץ יכול לקבל תמיכה מהוריו הן בעת פתיחת התיק והן בזמן שאחרי פתיחת התיק, כשעליו לעכל את המידע ואת ההכרויות החדשות, ולבדוק מה זה עושה לזהות העצמית שלו. לדעתי אם היחסים במשפחה פתוחים ותומכים האדם ממילא ישתף את הוריו בהתלבטויותיו, והוריו יתמכו בו כל זמן שיצטרך תמיכה. אם היחסים בבית אינם פתוחים והמאומץ מעונין להסתיר מהוריו את פתיחת התיק אסור לכפות עליו את הפיקוח שלהם, ובוודאי לא לתת להורים את זכות ההחלטה.
הח"כים אפי איתם, צבי הנדל ואליהו גבאי הגישו הצעה לתיקון בחוק אימוץ ילדים, הצעה שמבקשת לשנות את הגיל בו ניתן למאומץ לפתוח את התיק. כותבי המאמר הם עורכי דין, שיכלו ללמוד טוב יותר את הנושא לפני שכתבו אותו. כבר המשפט הראשון שגוי: "כיום, חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981. מאפשר לילדים מאומצים כמו גם להורים ביולגים שילדיהם נמסרו לאימוץ (כרצונם או בניגוד לרצונם), לפתוח את תיק האימוץ שלהם". ההורים הביולוגיים לא יכולים לפתוח את התיק, הם יכולים לשמוע אם הילד חי, אם פתח את התיק, והם יכולים גם להכניס מכתבים ותמונות לתיק. גם בתיאור פתיחת התיק כותבים המחברים שהילד יקבל בין מעט פרטים גם פרטים מזהים על הוריו הביולוגיים, מה שממש איננו נכון. ולגופו של ענין- הצעת החוק מתיחסת לגיל 18 בו הצעירים עסוקים בבגרויות, גיוס, רשיון נהיגה וכדומה ואינם בשלים לפתיחת תיק האימוץ, או שאין להם אנרגיות להפנות אל הכיוון הזה. התיקון מציע אפשרות לפתיחת התיק בגיל 21, או בגיל 18 אחרי התייעצות של פקיד הסעד עם ההורים המאמצים. לדעתי- אין מתכון אחיד שמתאים לכל מי שרוצה לפתוח את תיק האימוץ. אני מסכימה עם כותבי המאמר שמי שבשל מספיק להתגייס לצבא- יש לסמוך על שיקול דעתו כשהוא מחליט לפתוח את תיק האימוץ. לא הייתי מתנה פתיחת תיק בפניה אל ההורים ובקבלת רשותם. פתיחת התיק היא פריבילגיה של מי שאומץ, המידע בו שייך לו וההחלטה את מי לשתף ומתי- של אותו אדם בלבד. אני בטוחה שהמאומץ יכול לקבל תמיכה מהוריו הן בעת פתיחת התיק והן בזמן שאחרי פתיחת התיק, כשעליו לעכל את המידע ואת ההכרויות החדשות, ולבדוק מה זה עושה לזהות העצמית שלו. לדעתי אם היחסים במשפחה פתוחים ותומכים האדם ממילא ישתף את הוריו בהתלבטויותיו, והוריו יתמכו בו כל זמן שיצטרך תמיכה. אם היחסים בבית אינם פתוחים והמאומץ מעונין להסתיר מהוריו את פתיחת התיק אסור לכפות עליו את הפיקוח שלהם, ובוודאי לא לתת להורים את זכות ההחלטה.
