הציעו טיפול תרופתי לילדה
- פותח הנושא יחידה2
- פורסם בתאריך
כן, בוודאי. מוזמנת לשתף
טיפול תרופתי לילדה
רקע: אני עצמי סובלת מדיכאון ומטופלת שנים בציפרלקס.
הילדה עם בעיות ריגשיות. מטופלת מסביבות גיל 3..בטיפולים רגשיים שונים.כרגע אנחנו בטיפול פסיכולוגי רצוף, זו השהשנה הרביעית ברציפות.
הילדה עם קשיים חברתיים, לא מבינה קודים חברתיים, תגובות קיצוניות, לא יודעת כיצד מתייחסים לחבר/מורה/בעל סמכות, עונה בתוקפנות.
עכשיו הוצע טיפול תרופתי.פבוקסיל. מתהפכת לי הבטן מזה..המון חששות:איך ישפיע?יעזור?לכמה זמן?ואם לא יתאים יעשו עליה ניסויים?
בינתיים ילדה לא מסכימה לקחת את הכדור.
רקע: אני עצמי סובלת מדיכאון ומטופלת שנים בציפרלקס.
הילדה עם בעיות ריגשיות. מטופלת מסביבות גיל 3..בטיפולים רגשיים שונים.כרגע אנחנו בטיפול פסיכולוגי רצוף, זו השהשנה הרביעית ברציפות.
הילדה עם קשיים חברתיים, לא מבינה קודים חברתיים, תגובות קיצוניות, לא יודעת כיצד מתייחסים לחבר/מורה/בעל סמכות, עונה בתוקפנות.
עכשיו הוצע טיפול תרופתי.פבוקסיל. מתהפכת לי הבטן מזה..המון חששות:איך ישפיע?יעזור?לכמה זמן?ואם לא יתאים יעשו עליה ניסויים?
בינתיים ילדה לא מסכימה לקחת את הכדור.
היי יקירה
ואיך הולכת הדינמיקה בטיפולים הללו? הילדה משתפת פעולה? ואם כן, על מה היא מדברת בדרך כלל?
אלו דברים חשובים מאוד, כי רק ככה אפשר להבין מה באמת מציק לה.
אינני רופאה, ואינני מבינה בכדורים. אינני פוסלת כדורים ויש מיקרים שהם מאוד עוזרים (לי למשל הם הצילו את החיים), אך שוב, מדובר בילדה, ואינני מבינה בביולוגיה של ילדים ואם זה משפיע או לא.
כשדיברתם עם מי שרשם את הכדור, הוא הסביר למה הכדור בדיוק? מה הכדור יעשה? מה הוא מקווה שהכדור יעשה (הכוונה על מה זה ישפיע עליה וישפר אצלה?), הוא דיבר על סיכונים או תופעות לוואי, או סתם איך זה ישפיע על המערכת המתעצבת של ילדה בגילה?
אלו שאלות שחשוב לשאול, ואני מציעה לחזור ולשאול לפני שאתם מתחילים כדי לקבל עוד מידע שיעזור להתחיל.
ואיך הולכת הדינמיקה בטיפולים הללו? הילדה משתפת פעולה? ואם כן, על מה היא מדברת בדרך כלל?
אלו דברים חשובים מאוד, כי רק ככה אפשר להבין מה באמת מציק לה.
אינני רופאה, ואינני מבינה בכדורים. אינני פוסלת כדורים ויש מיקרים שהם מאוד עוזרים (לי למשל הם הצילו את החיים), אך שוב, מדובר בילדה, ואינני מבינה בביולוגיה של ילדים ואם זה משפיע או לא.
כשדיברתם עם מי שרשם את הכדור, הוא הסביר למה הכדור בדיוק? מה הכדור יעשה? מה הוא מקווה שהכדור יעשה (הכוונה על מה זה ישפיע עליה וישפר אצלה?), הוא דיבר על סיכונים או תופעות לוואי, או סתם איך זה ישפיע על המערכת המתעצבת של ילדה בגילה?
אלו שאלות שחשוב לשאול, ואני מציעה לחזור ולשאול לפני שאתם מתחילים כדי לקבל עוד מידע שיעזור להתחיל.
עונה לך
הילדה הולכת ברצון.מתחברת לפסיכולוג שלה.(הוא די חדש.הקודם עזב אחרי שנתיים). הם משחקים לדעתי..זה לא שהוא יושב ומטפל בה...אין ממש דיווח להורה על מה שקורה בטיפולים.
הפסיכיאטרית הסבירה שכדורים יעזרו לדכאון,למניעת חרדה, לרוגע, ושזה כדור עם הכי פחות תופעות לוואי, הרבה לוקחים את זה, וזה בהחלט יכול להיות זמני.
הילדה הולכת ברצון.מתחברת לפסיכולוג שלה.(הוא די חדש.הקודם עזב אחרי שנתיים). הם משחקים לדעתי..זה לא שהוא יושב ומטפל בה...אין ממש דיווח להורה על מה שקורה בטיפולים.
הפסיכיאטרית הסבירה שכדורים יעזרו לדכאון,למניעת חרדה, לרוגע, ושזה כדור עם הכי פחות תופעות לוואי, הרבה לוקחים את זה, וזה בהחלט יכול להיות זמני.
היי, תודה לך
אם הפסיכיאטרית אמרה שהיא יכולה לקחת, אז אני מאמינה שזה בטוח.
רק שתי שאלות לי אליך.
מדוע המטפל אינו משתף אתכם במה שקורה בפגישות? (לפחות להודיע על התקדמות או חסמים).
והאם הפסיכיאטרית הסבירה למה הילדה ככה מלכתחילה? (הכוונה, אם זה בא בגלל בעיה מסוימת, כמו אוסידי, חרדות נטו וכדומה, או אולי בגלל טראומה שהיא לא רצתה לשתף)
אם הפסיכיאטרית אמרה שהיא יכולה לקחת, אז אני מאמינה שזה בטוח.
רק שתי שאלות לי אליך.
מדוע המטפל אינו משתף אתכם במה שקורה בפגישות? (לפחות להודיע על התקדמות או חסמים).
והאם הפסיכיאטרית הסבירה למה הילדה ככה מלכתחילה? (הכוונה, אם זה בא בגלל בעיה מסוימת, כמו אוסידי, חרדות נטו וכדומה, או אולי בגלל טראומה שהיא לא רצתה לשתף)
אין דיווח להורים
כשהיינו עם הפסיכולוגית הראשונה, תהיתי למה אין מעין "אסיפת הורים" שבה מדווחים להורה על ההתקדמות.אז נתקלתי בהתנגדות רבתי.אמרו שצריך לשמור על הפרטיות של הילד, שהילד ירגיש במרחב בטוח, ואם ייפגשו עם ההורה, יודיעו על כך לילד...ואז זה עלול לפגוע בטיפול...
הוחלט לטפל בכדורים, כי הטיפול הפסיכולוגי לא התגלה כיעיל, יש לילדה חרדות, והיא מתחילה דכאון...
כשהיינו עם הפסיכולוגית הראשונה, תהיתי למה אין מעין "אסיפת הורים" שבה מדווחים להורה על ההתקדמות.אז נתקלתי בהתנגדות רבתי.אמרו שצריך לשמור על הפרטיות של הילד, שהילד ירגיש במרחב בטוח, ואם ייפגשו עם ההורה, יודיעו על כך לילד...ואז זה עלול לפגוע בטיפול...
הוחלט לטפל בכדורים, כי הטיפול הפסיכולוגי לא התגלה כיעיל, יש לילדה חרדות, והיא מתחילה דכאון...
גם אני מצטרפת לשאלה - למה אין דיווח להורים?
למה הטיפול הוא בילדה בלבד, ולא טיפול בילדה עם ההורים, ועם הדרכה הורית?
מאיזו מסגרת באים הפסיכולוג והפסיכיאטרית?
האם יש אבא בתמונה? מה המעורבות שלו ושלך, האם, בטיפול שלה?
בת כמה הילדה בכלל?
לילדה עם הפרעות רגשיות ההורים יכולים לעזור, לא הפסיכולוג. הפסיכולוג יכול לעזור להורים לעזור לה.
אני לא בטוחה שהרבה ילדים לוקחים תרופה לדיכאון ולרוגע.
אם היתה לי ילדה שהפסיכיאטרית היתה ממליצה על תרופה כגון פבוקסיל עבורה, הייתי הולכת לייעוץ אצל פסיכיאטר בכיר נוסף, אפילו אם צריך ללכת לכמה פגישות ואפילו אם זה עולה ביוקר. ואולי אפילו עוד דעה רפואית.
לא הייתי מסתפקת בדעה רפואית של רופא אחד בלבד, לפני שהייתי נותנת טיפול תרופתי לילדה. טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי יכול לעזור, אבל יכול גם להזיק. לכן הייתי מתייעצת לא מעט, לפני שהייתי לוקחת/נותנת טיפול.
למה הטיפול הוא בילדה בלבד, ולא טיפול בילדה עם ההורים, ועם הדרכה הורית?
מאיזו מסגרת באים הפסיכולוג והפסיכיאטרית?
האם יש אבא בתמונה? מה המעורבות שלו ושלך, האם, בטיפול שלה?
בת כמה הילדה בכלל?
לילדה עם הפרעות רגשיות ההורים יכולים לעזור, לא הפסיכולוג. הפסיכולוג יכול לעזור להורים לעזור לה.
אני לא בטוחה שהרבה ילדים לוקחים תרופה לדיכאון ולרוגע.
אם היתה לי ילדה שהפסיכיאטרית היתה ממליצה על תרופה כגון פבוקסיל עבורה, הייתי הולכת לייעוץ אצל פסיכיאטר בכיר נוסף, אפילו אם צריך ללכת לכמה פגישות ואפילו אם זה עולה ביוקר. ואולי אפילו עוד דעה רפואית.
לא הייתי מסתפקת בדעה רפואית של רופא אחד בלבד, לפני שהייתי נותנת טיפול תרופתי לילדה. טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי יכול לעזור, אבל יכול גם להזיק. לכן הייתי מתייעצת לא מעט, לפני שהייתי לוקחת/נותנת טיפול.
מסכימה עם כל מילה של אופירה
אינני נגד כדורים, אבל מאוד מוזר לי שאין דיווח להורים, כשהיום מדווחים על כל שטות.
מובן שיש הגנת פרטיות המטופל, אבל במיוחד אם הטיפול הפסיכולוגי נכשל, בכלל צריך לשים דגש על טיפול פסיכולוגי יעיל יותר שיעזור.
לא חייבים להיות מעורבים בפגישות עצמם של הטיפול, אפשר לקבל דיווח על מצב ההתקדמות.
בהחלט ממליצה כמו שאופירה אמרה, לקבל חוות דעת נוספת.
אינני נגד כדורים, אבל מאוד מוזר לי שאין דיווח להורים, כשהיום מדווחים על כל שטות.
מובן שיש הגנת פרטיות המטופל, אבל במיוחד אם הטיפול הפסיכולוגי נכשל, בכלל צריך לשים דגש על טיפול פסיכולוגי יעיל יותר שיעזור.
לא חייבים להיות מעורבים בפגישות עצמם של הטיפול, אפשר לקבל דיווח על מצב ההתקדמות.
בהחלט ממליצה כמו שאופירה אמרה, לקבל חוות דעת נוספת.
אופיר היי
הטיפול הוא גם בהורים.יש לי הדרכת הורים פעם בשבועיים.כבר שנים.מרגישה שזה לא יעיל, כי כמה אפשר לדבר על אותם דברים..
הפסיכולוג והפסיכיאטר הם מקופת החולים.
אני חד הורית..האבא לא היה בתמונה עשור שלם.בכלל.צץ בשנה האחרונה.מבקר פעם בחודש.
קל לך לומר:אפילו אם זה עולה ביוקר...אני במצב כלכלי לא פשוט..אל תשפטי....
הטיפול הוא גם בהורים.יש לי הדרכת הורים פעם בשבועיים.כבר שנים.מרגישה שזה לא יעיל, כי כמה אפשר לדבר על אותם דברים..
הפסיכולוג והפסיכיאטר הם מקופת החולים.
אני חד הורית..האבא לא היה בתמונה עשור שלם.בכלל.צץ בשנה האחרונה.מבקר פעם בחודש.
קל לך לומר:אפילו אם זה עולה ביוקר...אני במצב כלכלי לא פשוט..אל תשפטי....
היי יקירה
אני מאמינה שמטרתה של אופירה לא היתה לפגוע בך בכלל, אלא לחשוב על לקבל חוות דעת נוספת.
מי כמונו יודעים מה זה קשיים כלכליים (זה הסיבה שאני בעצמי פונה לטיפול דרך קופת חולים ולא בפרטי), ואף אחד לא שופט אותך בכלל.
את עושה עבודה נהדרת, כי את דואגת לעתידה של ביתך, ואת מבררת ושואלת שאלות כי חשוב לך ואת דואגת לה, אז אין בכלל ויכוח בנושא הזה
.
אני מסכימה איתך לגבי מפגש ההורים, אבל חובה של כל מטפל לדווח לאמא מה קורה במפגש עם הילדה ואם יש התקדמות או שזה נתקע במקום.
נכון, יש חוק הגנת הפרטיות , גם לילדים, אך חובה עליהם לספק לך אפילו אינפורמציה קטנה, שתדעי מה הילדה עוברת שם, וכך תוכלי להעריך בעצמך אם הטיפול אפקטיבי או לא.
חוות דעת נוספת לא כרוכה בתשלום גבוה אם בכלל.
אינני יודעת לגבי קופות אחרות, אך אני יודעת שבכללית וניראה לי גם במאוחדת יש אופציה ל-3 התיעצויות עם רופא מומחה בשנה, שעולות רק 150 להתיעצות, בכל מקצוע רפואי שקיים, וכן גם פסיכיאטר או פסיכולוג שמומחה לילדים.
אני מציעה לנסות לפנות לפסיכיאטר מומחה לילדים ולהתיעץ איתו בנושא , גם על דרכי טיפול פסיכולוגיות (אולי יש לו רעיונות או המלצות לדברים שבכלל לא חשבנו עליהם), וגם לגבי הכדור ותופעות הלוואי וכדומה.
אני מאמינה שמטרתה של אופירה לא היתה לפגוע בך בכלל, אלא לחשוב על לקבל חוות דעת נוספת.
מי כמונו יודעים מה זה קשיים כלכליים (זה הסיבה שאני בעצמי פונה לטיפול דרך קופת חולים ולא בפרטי), ואף אחד לא שופט אותך בכלל.
את עושה עבודה נהדרת, כי את דואגת לעתידה של ביתך, ואת מבררת ושואלת שאלות כי חשוב לך ואת דואגת לה, אז אין בכלל ויכוח בנושא הזה
אני מסכימה איתך לגבי מפגש ההורים, אבל חובה של כל מטפל לדווח לאמא מה קורה במפגש עם הילדה ואם יש התקדמות או שזה נתקע במקום.
נכון, יש חוק הגנת הפרטיות , גם לילדים, אך חובה עליהם לספק לך אפילו אינפורמציה קטנה, שתדעי מה הילדה עוברת שם, וכך תוכלי להעריך בעצמך אם הטיפול אפקטיבי או לא.
חוות דעת נוספת לא כרוכה בתשלום גבוה אם בכלל.
אינני יודעת לגבי קופות אחרות, אך אני יודעת שבכללית וניראה לי גם במאוחדת יש אופציה ל-3 התיעצויות עם רופא מומחה בשנה, שעולות רק 150 להתיעצות, בכל מקצוע רפואי שקיים, וכן גם פסיכיאטר או פסיכולוג שמומחה לילדים.
אני מציעה לנסות לפנות לפסיכיאטר מומחה לילדים ולהתיעץ איתו בנושא , גם על דרכי טיפול פסיכולוגיות (אולי יש לו רעיונות או המלצות לדברים שבכלל לא חשבנו עליהם), וגם לגבי הכדור ותופעות הלוואי וכדומה.
מאיפה בכלל מגיע הרעיון של לפגוע???
בן אדם מנסה לעזור לאמא סובלת שיש לה ילדה שסובלת, ומסביר את הבעייתיות שבתרופות לילדים, ומה נכון לעשות (מה אני הייתי עושה, ועשיתי) עם גישה רפואית כזו של הפסיכיאטרית המטפלת.
מישהו אמר לה שהיא מתקמצנת ולא הולכת לחוות דעת אחרת?
מישהו אמר לה שמצבה הכלכלי מספיק טוב ושהיא יכולה להרשות לעצמה?
מישהו מנע ממנה להתייעץ עם פסיכיאטרים מקצועיים בחינם, למשל בפורומים?
מישהו אומר לה איך ליישם ואם ליישם את העצות שהיא קיבלה?
אם אני אומרת מה הייתי עושה, מה נכון בעיני לעשות, זה אומר שאני חושבת שהיא לא בסדר???
ואולי גם כשהילדה שלה אומרת לה דברים, האמא מפרשת את זה באופן לא נכון, ונעלבת מהילדה או מתנגדת לדבריה, כאשר הילדה בכלל לא התכוונה לפרשנות הזו, והילדה מקבלת חרדה מהפרשנות שאמא עושה לדבריה התמימים?...
בן אדם מנסה לעזור לאמא סובלת שיש לה ילדה שסובלת, ומסביר את הבעייתיות שבתרופות לילדים, ומה נכון לעשות (מה אני הייתי עושה, ועשיתי) עם גישה רפואית כזו של הפסיכיאטרית המטפלת.
מישהו אמר לה שהיא מתקמצנת ולא הולכת לחוות דעת אחרת?
מישהו אמר לה שמצבה הכלכלי מספיק טוב ושהיא יכולה להרשות לעצמה?
מישהו מנע ממנה להתייעץ עם פסיכיאטרים מקצועיים בחינם, למשל בפורומים?
מישהו אומר לה איך ליישם ואם ליישם את העצות שהיא קיבלה?
אם אני אומרת מה הייתי עושה, מה נכון בעיני לעשות, זה אומר שאני חושבת שהיא לא בסדר???
ואולי גם כשהילדה שלה אומרת לה דברים, האמא מפרשת את זה באופן לא נכון, ונעלבת מהילדה או מתנגדת לדבריה, כאשר הילדה בכלל לא התכוונה לפרשנות הזו, והילדה מקבלת חרדה מהפרשנות שאמא עושה לדבריה התמימים?...
תגובה
אני לא מכירה את המקרה שלך ולא יודעת מה הגיל של הילדה, אבל כנראה, כיוון שאין כאן הורים בתמונה, אלא רק אמא (האבא בכלל לא מעורב בטיפול וגם לא הסתובב בחיים של הילדה 10 שנים, כדברייך), הילדה המסכנה נאלצת לקבל טיפול. אם היו הורים, לא היו צריכים לטפל בילדה. היו מטפלים בהורים, וזה הטיפול העיקרי ובד"כ הבלעדי לילדה.
השאלה אם בעקבות ההדרכה שלך, את מבינה מדוע הילדה בחרדות ובדיכאון, ולומדת מה ביכולתך לעשות כדי להקל עליה. האם ההדרכה שלך מעצימה את היכולות שלך כהורה היחיד שהילדה נשענת עליו.
יכול להיות שאין ברירה אלא לטפל בתרופות, במצב כזה, כי אין זוג הורים שיטפל, ואין בחיים של הילדה נסיבות שיכולות לעורר ביטחון רגשי. אבל צריך מאוד לברר. זה לא קונבנציונלי ורגיל שילד מקבל תרופות נגד דיכאון וחרדות.
אני לא מבינה את ההתייחסות שלך אליי. מי שפט אותך בכלל? אפילו לא אמרתי לך מה לעשות בחיים. אמרתי לך מה אני הייתי עושה, כיוון שטיפול פסיכיאטרי יכול גם להזיק. זה שופט אותך שכך אני הייתי נוהגת???
את תעשי מה שאת מבינה ומה שאת יכולה, רק תלמדי את הנתונים, כדי שתעשי סדרי עדיפויות בהתאם. אין לי בכלל מושג מה מצבך הכלכלי, וכמה את מוציאה על אוכל או בגדים או צעצועים.
גם לך אין מושג מה מצבי הכלכלי והאם אני קונה את הירקות הטובים בחנות הקרובה לבית, או אוספת מהרחוב את הירקות הרקובים בחינם והלחם והבגדים שאנשים זורקים, ומשלמת לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים באופן פרטי, במקרים שהטיפול שמציעה לי קופ"ח לא מתאים לי.
אגב, קופ"ח מאפשרת ללכת לייעוץ אצל מומחה 3 פעמים בשנה, בסבסוד כמעט מלא. אבל אם זה מרגיש לך שאני שופטת אותך, אז תתעלמי מהאינפורמציה החשובה שאני מוסרת לך...
ובטח שאל תגידי תודה, חס ושלום...
אני לא מכירה את המקרה שלך ולא יודעת מה הגיל של הילדה, אבל כנראה, כיוון שאין כאן הורים בתמונה, אלא רק אמא (האבא בכלל לא מעורב בטיפול וגם לא הסתובב בחיים של הילדה 10 שנים, כדברייך), הילדה המסכנה נאלצת לקבל טיפול. אם היו הורים, לא היו צריכים לטפל בילדה. היו מטפלים בהורים, וזה הטיפול העיקרי ובד"כ הבלעדי לילדה.
השאלה אם בעקבות ההדרכה שלך, את מבינה מדוע הילדה בחרדות ובדיכאון, ולומדת מה ביכולתך לעשות כדי להקל עליה. האם ההדרכה שלך מעצימה את היכולות שלך כהורה היחיד שהילדה נשענת עליו.
יכול להיות שאין ברירה אלא לטפל בתרופות, במצב כזה, כי אין זוג הורים שיטפל, ואין בחיים של הילדה נסיבות שיכולות לעורר ביטחון רגשי. אבל צריך מאוד לברר. זה לא קונבנציונלי ורגיל שילד מקבל תרופות נגד דיכאון וחרדות.
אני לא מבינה את ההתייחסות שלך אליי. מי שפט אותך בכלל? אפילו לא אמרתי לך מה לעשות בחיים. אמרתי לך מה אני הייתי עושה, כיוון שטיפול פסיכיאטרי יכול גם להזיק. זה שופט אותך שכך אני הייתי נוהגת???
את תעשי מה שאת מבינה ומה שאת יכולה, רק תלמדי את הנתונים, כדי שתעשי סדרי עדיפויות בהתאם. אין לי בכלל מושג מה מצבך הכלכלי, וכמה את מוציאה על אוכל או בגדים או צעצועים.
גם לך אין מושג מה מצבי הכלכלי והאם אני קונה את הירקות הטובים בחנות הקרובה לבית, או אוספת מהרחוב את הירקות הרקובים בחינם והלחם והבגדים שאנשים זורקים, ומשלמת לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים באופן פרטי, במקרים שהטיפול שמציעה לי קופ"ח לא מתאים לי.
אגב, קופ"ח מאפשרת ללכת לייעוץ אצל מומחה 3 פעמים בשנה, בסבסוד כמעט מלא. אבל אם זה מרגיש לך שאני שופטת אותך, אז תתעלמי מהאינפורמציה החשובה שאני מוסרת לך...
ובטח שאל תגידי תודה, חס ושלום...
היי אופירה יקירה
אף אחד לא בא לפגוע בך, ואני בטוחה שהכותבת בהחלט לא התכוונה לכך אלא חשה במגננה, כי מנסיון שלי עם אמהות חד הוריות, כמעט תמיד מתיחים בהם אשמה על אלף ואחד דברים, מה שמייצר מגננה אוטומטית (שוב, אני אומרת מנסיון שלי, אינני מכלילה על אף אחת), אז אני בטוחה ששני הצדדים לא הבינו זה את זה כראוי.
את נותנת עצות נהדרות וההדרכה והיעוץ שלך בפורום, לי אישית יקרים מפז.
דבר אחד אינני מסכימה איתך, גם ילד לשני הורים זקוק המון פעמים לטיפול הן כדורי והן פסיכולוגי ואפילו יותר ממשפחות חד הוריות.
מערך שלם של שני הורים לא תמיד נותן את הביטחון לילד ויש המוני מקרים של ילדים שנזקקים לטיפול, ואף טיפולים מיוחדים יותר ממשפחות חד הוריות.
אף אחד לא בא לפגוע בך, ואני בטוחה שהכותבת בהחלט לא התכוונה לכך אלא חשה במגננה, כי מנסיון שלי עם אמהות חד הוריות, כמעט תמיד מתיחים בהם אשמה על אלף ואחד דברים, מה שמייצר מגננה אוטומטית (שוב, אני אומרת מנסיון שלי, אינני מכלילה על אף אחת), אז אני בטוחה ששני הצדדים לא הבינו זה את זה כראוי.
את נותנת עצות נהדרות וההדרכה והיעוץ שלך בפורום, לי אישית יקרים מפז.
דבר אחד אינני מסכימה איתך, גם ילד לשני הורים זקוק המון פעמים לטיפול הן כדורי והן פסיכולוגי ואפילו יותר ממשפחות חד הוריות.
מערך שלם של שני הורים לא תמיד נותן את הביטחון לילד ויש המוני מקרים של ילדים שנזקקים לטיפול, ואף טיפולים מיוחדים יותר ממשפחות חד הוריות.
האבחנה שלי היא לא בין משפחות חד הוריות למשפחות של שני הורים
אלא בין משפחות ששני ההורים נוכחים (וזה קיים גם במשפחות שההורים גרושים, כאשר שניהם נוכחים בחיים של הילד ומשתפים פעולה בטיפול בו), או ששני ההורים לא נוכחים (וזה קיים גם במשפחות שההורים נשואים, אבל אחד מהם לא מתעניין בטיפול של הילד ולא מהווה דמות משמעותית בחייו).
נוכחים - לא פיזית. נוכחים במשמעות של קיימים ומשמעותיים ומעורבים.
לי היו שני הורים נשואים, ואף אחד מהם לא היה נוכח בחיים שלי מבחינת הצרכים הנפשיים שלי. אמנם הם היו נוכחים בחיים שלי פיזית, אבל היו מנותקים ממני ולא קלטו אותי בכלל. היו בינינו רק התחככויות ועימותים, ולא שיתופי פעולה בשום דבר - לא בילדותי כשחייתי בביתם, ולא בבגרותי כשהסתלקתי מביתם.
אלא בין משפחות ששני ההורים נוכחים (וזה קיים גם במשפחות שההורים גרושים, כאשר שניהם נוכחים בחיים של הילד ומשתפים פעולה בטיפול בו), או ששני ההורים לא נוכחים (וזה קיים גם במשפחות שההורים נשואים, אבל אחד מהם לא מתעניין בטיפול של הילד ולא מהווה דמות משמעותית בחייו).
נוכחים - לא פיזית. נוכחים במשמעות של קיימים ומשמעותיים ומעורבים.
לי היו שני הורים נשואים, ואף אחד מהם לא היה נוכח בחיים שלי מבחינת הצרכים הנפשיים שלי. אמנם הם היו נוכחים בחיים שלי פיזית, אבל היו מנותקים ממני ולא קלטו אותי בכלל. היו בינינו רק התחככויות ועימותים, ולא שיתופי פעולה בשום דבר - לא בילדותי כשחייתי בביתם, ולא בבגרותי כשהסתלקתי מביתם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.