הצילו!! יורדת לי המוטיבציה!!!
מתנצלת מראש קצת ארוך: כבר לא נעים לי עם הצורך שלי בתמיכה מאסיבית כאן בפורום, אבל אני כבר מרוטת עצבים ובוכה יחד עם התינוקות. מניקה כמעט מלא למעט שתי האכלות מטרנה ביום לכל אחד, אחת אחה"צ ואחת בלילה. היום העליתי מרב יאוש ל - 3 האכלות מטרנה. אני לא שואבת כי נראה שיש לי מספיק חלב ואין לי חשק להתעסק עם משאבה. אמנם בסה"כ עד היום עלו במשקל (מחר אנחנו שוב בטיפת חלב אחרי שבוע + אז אני מקוה שהמגמה תמשך) אבל איתי מסרב כבר כשבועיים להתחבר טוב לפטמה - הוא מסובב את הראש תופס ומפסיק המון פעמים עד שבסוף מתרצה. נדמה לי שכשהוא יותר רעב הוא מתחבר יותר מהר ואני תוהה אם "להרעיב " אותו חמש דקות כדי שיתפוס טוב יותר. בגלל זה כבר שבוע אני לא מניקה אותם ביחד מה שגורם לי ליותר עייפות וקושי. ליה היתה הצ'ופר עד עכשו וינקה יפה אבל היום גם זה השתנה , אולי בגלל שהאף שלה נראה סתום (מין נזלת יבשה כזו) ואז היא התחילה לינוק והפסיקה אחרי כדקה שתיים. בכלל שניהם ינקו היום מעט מאד זמן (כחמש דקות) כל פעם ולעיתים קרובות ובסוף נשברתי, נתתי מטרנה, איתי אכל 90 מ"ל!! (הוא בן 3 שבועות ופחות מ - 3 קילו וזה נראה לי המון). ליה גם התחילה לסבול מגזים. ההתיעצות עם יועצת ההנקה הניבה טלפון של פיזותרפיסטית שהיא ממליצה עליה לבדוק למה הוא לא מתחבר ולמה יש לה גזים, טוענת שאולי יש להם בעיה אנטומית שנובעת מזה שהוא היה במנח רוחבי והיא במצג עכוז. נשמע לי קצת מוזר ולא יודעת אם כדאי עכשו להוציא עוד כסף ולהלחיץ את עצמי עם כל מיני דיאגנוזות. מה עושים? האם זה נורמלי? מפחדת שיורדת לי המוטיבציה ואני אפסיק להניק.
מתנצלת מראש קצת ארוך: כבר לא נעים לי עם הצורך שלי בתמיכה מאסיבית כאן בפורום, אבל אני כבר מרוטת עצבים ובוכה יחד עם התינוקות. מניקה כמעט מלא למעט שתי האכלות מטרנה ביום לכל אחד, אחת אחה"צ ואחת בלילה. היום העליתי מרב יאוש ל - 3 האכלות מטרנה. אני לא שואבת כי נראה שיש לי מספיק חלב ואין לי חשק להתעסק עם משאבה. אמנם בסה"כ עד היום עלו במשקל (מחר אנחנו שוב בטיפת חלב אחרי שבוע + אז אני מקוה שהמגמה תמשך) אבל איתי מסרב כבר כשבועיים להתחבר טוב לפטמה - הוא מסובב את הראש תופס ומפסיק המון פעמים עד שבסוף מתרצה. נדמה לי שכשהוא יותר רעב הוא מתחבר יותר מהר ואני תוהה אם "להרעיב " אותו חמש דקות כדי שיתפוס טוב יותר. בגלל זה כבר שבוע אני לא מניקה אותם ביחד מה שגורם לי ליותר עייפות וקושי. ליה היתה הצ'ופר עד עכשו וינקה יפה אבל היום גם זה השתנה , אולי בגלל שהאף שלה נראה סתום (מין נזלת יבשה כזו) ואז היא התחילה לינוק והפסיקה אחרי כדקה שתיים. בכלל שניהם ינקו היום מעט מאד זמן (כחמש דקות) כל פעם ולעיתים קרובות ובסוף נשברתי, נתתי מטרנה, איתי אכל 90 מ"ל!! (הוא בן 3 שבועות ופחות מ - 3 קילו וזה נראה לי המון). ליה גם התחילה לסבול מגזים. ההתיעצות עם יועצת ההנקה הניבה טלפון של פיזותרפיסטית שהיא ממליצה עליה לבדוק למה הוא לא מתחבר ולמה יש לה גזים, טוענת שאולי יש להם בעיה אנטומית שנובעת מזה שהוא היה במנח רוחבי והיא במצג עכוז. נשמע לי קצת מוזר ולא יודעת אם כדאי עכשו להוציא עוד כסף ולהלחיץ את עצמי עם כל מיני דיאגנוזות. מה עושים? האם זה נורמלי? מפחדת שיורדת לי המוטיבציה ואני אפסיק להניק.