הצילו-גיל ההתבגרות -פרץ הורמונים

[מיכליתשלהצאט]

הצילו-גיל ההתבגרות -פרץ הורמונים../images/Emo4.gif

ומבוכה. הבכור (12) התלבש בחדר וסגר הדלת. הצעיר (5) פתח את הדלת והאחרון נתן לו מכה חזקה בראש. התעוררתי מבהלה כששמעתי את הבכי של הצעיר. כמובן שביטלתי את היציאה של הבכור באותו רגע ולקחתי ממנו את דמי הכיס שנתתי לו דקות ספורות לפני כן עבור הבילוי של יום שישי. איך מחנכים אותו למגר את האלימות? כשהבכור מחטיף לילד הצעיר אני משתגעת, לא יכולה לסבול שמישהו נוגע בו. הבכור בגיל ההתבגרות ועובר שינויים הורמונליים שגורמים לו למבוכה וגם פרצי זעם. הצעיר מסכן, לא מבין מה קורה וחוטף מאחיו. אתמול הבכור לא רצה לדבר עם הצעיר והאשים אותו שלא יצא לבלות בגללו. אני לא רוצה שתהיה ביניהם קנאה או לפחות להפחית אותה למינימום, ואני מרגישה במילכוד. מצד אחד רוצה להגן על הצעיר ומצד שני לחנך את הבכור להתנהג יפה לאחיו. איך עושים את זה??

 

[Mילק שייק]

לא היית צריכה להעניש ../images/Emo4.gif

מסכן... למרות שאני מבינה את הכעס. גם אני הייתי חוטפת עצבים... אבל בגלל שיש לי שני מתבגרים בבית {18+14 }אני יכולה להבין את המבוכה והתסכול של המתבגר...לכן,לדבר ולהסביר הרבה יותר יעיל,לדעתי,מאשר להעניש ב-לא לצאת! הרי הדבר שהכי חשוב להם בחיים בגילאים האלה זה לצאת לבלות ולראות ילדים אחרים. העונש במניעת היציאה רק מתסכל יותר... הדרך עוד ארוכה...את תתקלי בבעיות הרבה יותר "קשות" מזה

וחוץ מזה מה שלומך?

 

[מיכליתשלהצאט]

למה לא להעניש? אין סובלנות לאלימות

לא מוכנה לקבל את זה שבן ה-12 יכה את בן ה-5 (הפרש של 7 שנים ביניהם!). אין מאזן כוחות וזה לא הוגן. הילד יוצא ה-מ-ו-ן ופעם אחת להפסיד יציאה כדי ללמוד שלא מכים את החלש, לדעתי זה יותר חשוב. חוץ מזה, הכל בסדר, רק עסוקה עד מעל הראש בתקופה האחרונה

 

[apk]

בסדר, להעניש את הבכור

מקובל עלי. להעניש אותו על האלימות. אבל אז להעניש גם את הצעיר על מה שעשה והוביל לאלימות. את הרי לא יודעת מי באמת "הרשע" כאן

 

[מיכליתשלהצאט]

לא מקובל להעניש את הצעיר, מכיון

שחוץ מלפתוח את הדלת הוא לא עשה שום דבר רע. הצעיר לא ידע שאחיו מתלבש, והוא מרבה לסגור את הדלת כשהוא מצ'וטט באיסיקיו. הטעות שלי שלא לימדתי את הצעיר לדפוק על הדלת כשהיא סגורה, וגל רחוק מאוד להיות רשע, הוא נשמה טובה.

 

[apk]

מיכלי, כאן אני חולקת עליך ...

אבל, לא אמשיך, כי נראה לי שזה הולך להיות ויכוח עקר. עדיף שנדבר או על דברים שאנחנו מסכימות לגביהם או נדון בדברים שיש סיכוי שאחת מאתנו תשנה את דעתה של האחרת. כאשר הדעות חלוקות אבל שתינו נעולות בדעותינו, וחינוך ילדיך הוא רק באחריותך, אז נראה לי שמיותר שאוסיף ואומר שוב את דעתי ונימוקיה.

 

[מיכל שב]

../images/Emo45.gif

ענת, אני מבקשת לרשום ביומן את הרגע הזה - תראי כמה פעמים הסכמתי איתך

 

[מיכליתשלהצאט]

אני לא חושבת שאת צודקת

אם הצעיר היה אשם, אז הוא היה מקבל עונש, אבל ממני, ולא מאחיו. אחיו הוא רק אחיו ולא אמור בשום שלב לחנך אותו (אלא אם כן הוא יהיה כבר בחור).

 

[droli]

APK אני מסכימה עם כל מילה שכתבת

גם אני נגד אלימות, ולא מסכימה שתהייה זו בין הבנות שלי. אבל אין אצלי "כמובן" להטיל עונש. אני מפרידה בין הגורמים להרגע ואומרת בתקיפות שאלימות לא מקובלת בבית שלנו.

 

[מיכליתשלהצאט]

ואם אומרים בתקיפות וזה לא עוזר?

כמו אצלנו למשל, אני מטילה סנקציות, כי אם הוא לא לומד "דרך הראש", אז הוא ילמד "דרך הרגליים". אין מה לעשות, עונש אחד עובד והשני לא עובד, ואצלנו סנקציות שקשורות לכסף - בילויים - דברים חומריים, עובדות יותר מאשר לבקש ממנו יפה אין ספור פעמים.

 

[droli]

אם קנסות כספיים עובדים אצלכם

אז כנראה פתרת לעצמך כבר את בעיית האלימות והיא לא תחזור יותר. אבל ביננו את יודעת שזה לא יעזור, והפליקים ביניהם ימשיכו. יש בית שזה לא מתרחש? אני לא בעד לקבל את האלימות, ה"כמובן" עונש הפריע לי.

 

[falou]

קודם כל לוקחים את הבכור לשיחה

ומסבירים, בשלווה ובלי כעס, שהוא לא יכה את אחיו הקטן לא חשוב מה קרה ביניהם ושזה תקף לא רק לאחיו הקטן אלא לכל מי שחלש ממנו, בדיוק כשם שאביו לא מכה אותו. מכאן והלאה איו יותר "כשהבכור מכה את הצעיר", משום שבפעם הבאה שזה ייקרה את חייבת לשלול את כל זכויותיו (דמי כיס ושאר ירקות) מכאן ועד הודעה חדשה. אלימות כלפי החלש אסור שתהיה נסבלת בשום שלב ובשום רמה ואם הוא לא יבין זאת דרך הראש שיבין זאת דרך כל מה שהוא אוהב וישלל ממנו. והכי חשוב, אם הוא שוב יכה את אחיו תעמדי בעונש עד שהוא יבוא להביע חרטה. את הקטן את חייבת ללמד שלא פותחים דלתות סגורות בבית בלי לדפוק קודם ולקבל רשות.

 

[מיכליתשלהצאט]

טוב, אחרי שכעסתי עליו כמובן שהסברתי

שאני לא מוכנה שיכה את אחיו, שקטן ממנו ב-7 שנים (מה עם מאזן כוחות הוגן?) אני מודה שכשיש חריגות בהתנהגות כמו להכות את אחיו או לדבר אלי לא יפה, אני מחרימה את המחשב או בילויים, כי אלו הדברים שהכי קרובים אליו. הבעיה שלילדים שלי חדר משותף, אמנם ענק, אבל עדין משותף. היום עמלתי שעות רבות כדי לפנות חדר אחר בבית, שנקרא (לדברי הצעיר) "חדר הפרטיות".

 

[אמא של פינוקי]

טוב שהענשת

במקביל, כדאי לשבת עם הנער לשיחה ולקבוע כללי התנהגות חדשים- למשל אפשרות שלו לנעול את החדר, או לסכם שאף אחד לא נכנס כשהדלת סגורה. פרטיות זה עסק גדול בגיל הזה. מצד שני- אלימות זו אלימות, ואי אפשר להצדיק אותה בשום פרץ הורמונים (היה יכול לבעוט בדלת, במקום באחיו).

 

[מיכליתשלהצאט]

לא ניתן לנעול את הדלת ואני מעדיפה

שלא יעשה זאת כי אני רוצה גם שיהיה לי פיקוח על הגלישה באינטרנט, במיוחד בגיל ההתבגרות שהם חשופים לסכנות. לא הצדקתי בפרץ הורמונים, רק נתתי רקע שלילד חשוב שתהיה לו פרטיות מכיון שהוא בגיל ההתבגרות ויש שינויים בגופו שהוא מתבייש בהם.

 

[תאיר של 4 פלוס]

לגבי הגלישה

למה יש לו מחשב בחדר? ואפשר להגיד משהו בעדינות? נראה לי שאת קצת דורשת מהגדול התנהגויות שאצל הקטן את פחות מקפידה?

 

[מיכליתשלהצאט]

יש לנו 2 מחשבים בחדר

אחד של הצעיר ואחד של הבכור. אני מקפידה אצל שניהם, אבל מהבכור אני דורשת יותר מתוקף היותו הבכור, והתנהגות שמתאימה לגיל 12 לא מתאימה לגיל 5. אשמח לביהור המשפט האחרון שלך, אפשר דוגמא?

 

[תאיר של 4 פלוס]

מכאן... מההודעה הזאת.

ועוד דבר קטן. הבן שלך לא גולש בתפוז? אני אם הייתי אמא לילד בגיל הזה הייתי פוחדת שהוא היה רואה את ההודעה הזאת.

 

[droli]

כמה עונשים, יותר מדי. יותר מדי.

 

[אמא של יובל ה]

מיכל, הייתי נוהגת כמוך

בהחלט בעד ענישה כיון שלפעמים זו הדרך היחידה בה הם לומדים. זה גיל בו הם חושבים שהם כבר יודעים הכל והם מעמדים את עצמם במרכז. אם לא היית מענישה, הרי הוא יכול להמשיך להשתמש באלימות נגד האח. בנוסף, הייתי מציעה לזמן רגיעה לדבר איתו על הנושא. אגב, האם החדר הוא רק של הגדול או משותף של שניהם?