מציאות החיים
אלוקים ברא החמור ואמר לו: תהיה חמור, תעבוד קשה מהזריחה עד השקיעה, תשא על גבך משקולות, תאכל דשא, לא תהיה חכם, תחיה 50 שנה. ענה לו החמור: ריבונו של עולם, אני אהיה חמור, אבל לחיות 50 שנה זה יותר מדי, אסתפק ב20שנה. לאחר התחשבות אלוקים נענה לבקשות. אחריו ברא אלוקים את הכלב, ואמר לו, אתה תשמור על בתי הבריות, תהיה חברם הכי טוב, תאכל את השאריות שישאירו לך ותחיה 25 שנה. נאנח הכלב וענה: ריבונו של עולם, אני אהיה כלב אך לחיות 25 שנה ככלב זה יותר מדי, אסתפק בכ-10 שנים, אלוקים התחשב ונענה לבקשתו. אחריו ברא אלוקים את הקוף ואמר ללו: היה קוף קפוץ מענף לענף, הצחק את האנשים ותחיה 20 שנה כקוף, חשב הקוף וענה: ריבונו של עולם, אני מוכן להיות קוף אבל לחיות 20 שנה זה יותר מדי, אבקשך להוריד מחצית מחיי, התחשב אלוקים ואישר לו 10 שנות חיים. לבסוף ברא אלוקים את האדם ואמר לו: תהיה אדם, שלוט על כל העולם ותחיה 20 שנה. ענה לו האדם: ריבונו של עולם, אני מוכן להיות אדם, אבל לחיות רק 20 שנה זה מעט מדי, תוסיף לי בבקשה את 30 השנה שהחמור ויתר, את 15 השנים שהכלב לר רצה ואת עשר השנים שהקוף דחה. אהיה מרוצה להיות אדם, חשב אלוקים וכך עשה. מוז חי האדם 20 שנה כאדם, מתחתן ומקבל משכנתא, מביא ילדים ועובד 30 שנה כמו חמור, כשהילדים עוזבים את הבית הוא חי לבד כמו כלב 15 שנה, וכשמגיע לפנסיה חי לו 10 שנים כמו קוף, קופץ מבית לבית של הילדים, ועושה צחוק מעצמו על מנת להצחיק הנכדים. כל טוב לכם (*** חרוז ***)