הצטיינות של אסיאתים. שמנו לב

מצב
הנושא נעול.

milim

New member
הצטיינות של אסיאתים. שמנו לב

הצטיינות של אסיאתים. שמנו לב
כבר מזמן שבין הטובים ביותר בתחרויות מתמטיקה ומוזיקה הם ילדים ממוצא סיני וקוראני (לפחות במקומותנו.) מה שהיה פעם הילד היהודי היום הוא הקוראני. ידידה שלי שנולדה והתחנכה בקוריאה אבל מגדלת ילדים בארה"ב טוענת שזו ההשקעה הבלתי פוסקת של ההורים. יש הסכם בעל פה בין ההורים לילדים שהילד חייב לקבל מעולים ולהצטיין במה שעושה. היא גם ציינה שהורים אמריקאים מפנקים יותר מדי. שילדים חייבים לדעת שלימוד והצלחה דורשת הרבה מאמץ גם אם אתה מוכשר. מה דעתכם?
 

קיטס

New member
אומרים שהסינים/קוריאנים היום...

הצטיינות של אסיאתים. שמנו לב
כבר מזמן שבין הטובים ביותר בתחרויות מתמטיקה ומוזיקה הם ילדים ממוצא סיני וקוראני (לפחות במקומותנו.) מה שהיה פעם הילד היהודי היום הוא הקוראני. ידידה שלי שנולדה והתחנכה בקוריאה אבל מגדלת ילדים בארה"ב טוענת שזו ההשקעה הבלתי פוסקת של ההורים. יש הסכם בעל פה בין ההורים לילדים שהילד חייב לקבל מעולים ולהצטיין במה שעושה. היא גם ציינה שהורים אמריקאים מפנקים יותר מדי. שילדים חייבים לדעת שלימוד והצלחה דורשת הרבה מאמץ גם אם אתה מוכשר. מה דעתכם?
אומרים שהסינים/קוריאנים היום...
הם הילדים היהודים של פעם. המשפחה הייתה משקיעה ודוחפת כדי לקדם אותם, והילדים הרגישו שזו דרכם היחידה לפרוץ את האפליה.
 
זה חיובי בעיניך?

הצטיינות של אסיאתים. שמנו לב
כבר מזמן שבין הטובים ביותר בתחרויות מתמטיקה ומוזיקה הם ילדים ממוצא סיני וקוראני (לפחות במקומותנו.) מה שהיה פעם הילד היהודי היום הוא הקוראני. ידידה שלי שנולדה והתחנכה בקוריאה אבל מגדלת ילדים בארה"ב טוענת שזו ההשקעה הבלתי פוסקת של ההורים. יש הסכם בעל פה בין ההורים לילדים שהילד חייב לקבל מעולים ולהצטיין במה שעושה. היא גם ציינה שהורים אמריקאים מפנקים יותר מדי. שילדים חייבים לדעת שלימוד והצלחה דורשת הרבה מאמץ גם אם אתה מוכשר. מה דעתכם?
זה חיובי בעיניך?
בעיני לא. אני לא מאלה שחושבים שצריך לתת לילד רק לשחק כל היום כי אם חלילה יקטעו לו את רצף המשחק (בהתחלה כתבתי "המשרד"... מה קורה לי?
) אז הוא לא יחווה ילדות מאושרת, אבל אני מעדיפה את זה על הקיצוניות השניה. "יש הסכם בעל פה בין ההורים לילדים שהילד חייב לקבל מעולים ולהצטיין במה שעושה"
 

milim

New member
זו תרבות שונה ואני מנסה להבין

זה חיובי בעיניך?
בעיני לא. אני לא מאלה שחושבים שצריך לתת לילד רק לשחק כל היום כי אם חלילה יקטעו לו את רצף המשחק (בהתחלה כתבתי "המשרד"... מה קורה לי?
) אז הוא לא יחווה ילדות מאושרת, אבל אני מעדיפה את זה על הקיצוניות השניה. "יש הסכם בעל פה בין ההורים לילדים שהילד חייב לקבל מעולים ולהצטיין במה שעושה"
זו תרבות שונה ואני מנסה להבין
איך רואים את הנושא מעיניים אחרות. חיובי או שלילי - לא נראה לי המילים המתאימות. תלוי בילד, במשפחה, בחברה. אם חשוב למישהו רק ההישגים אז בהחלט יש מה ללמוד. מצד שני גם זרה לי הדרך האמריקאית שתמיד צריך להנות מלימודים וכל דבר זה fun
 
אני לא אוהבת את זה

הצטיינות של אסיאתים. שמנו לב
כבר מזמן שבין הטובים ביותר בתחרויות מתמטיקה ומוזיקה הם ילדים ממוצא סיני וקוראני (לפחות במקומותנו.) מה שהיה פעם הילד היהודי היום הוא הקוראני. ידידה שלי שנולדה והתחנכה בקוריאה אבל מגדלת ילדים בארה"ב טוענת שזו ההשקעה הבלתי פוסקת של ההורים. יש הסכם בעל פה בין ההורים לילדים שהילד חייב לקבל מעולים ולהצטיין במה שעושה. היא גם ציינה שהורים אמריקאים מפנקים יותר מדי. שילדים חייבים לדעת שלימוד והצלחה דורשת הרבה מאמץ גם אם אתה מוכשר. מה דעתכם?
אני לא אוהבת את זה
אני חושבת שהצלחה ומימוש הפוטנציאל זה דבר טוב - אבל לא בכל מחיר ובטח שלא במחיר של הפסד הילדות שאמורה להיות התקופה היפה ביותר בחיים. ברור שלימודים והצלחה דורשים הרבה מאמץ גם אם קיים כשרון , הספורטאי המצטיין ביותר גם חייב להתאמן וגם הנגן המוכשר חייב לשבת ולנגן בלי סוף אבל במקום לחשוב על המטרה בלבד צריך לחשוב גם על הדרך ואם לא נהנים מהדרך להשיג אותה אז אין בה כל תועלת . ולעניננו - כל הורה חייב למצוא את שביל הזהב המתאים לילדו יש ילדים שבאמת נהנים מאוד להשקיע , יש כאלה שמעדיפים להיות ילדים ולי יש בבית שתי דוגמאות המיצגות את שתי הנקודות הקצוניות האלה ......
 

milim

New member
מזדהה מאוד ביחוד עם שני ילדים

אני לא אוהבת את זה
אני חושבת שהצלחה ומימוש הפוטנציאל זה דבר טוב - אבל לא בכל מחיר ובטח שלא במחיר של הפסד הילדות שאמורה להיות התקופה היפה ביותר בחיים. ברור שלימודים והצלחה דורשים הרבה מאמץ גם אם קיים כשרון , הספורטאי המצטיין ביותר גם חייב להתאמן וגם הנגן המוכשר חייב לשבת ולנגן בלי סוף אבל במקום לחשוב על המטרה בלבד צריך לחשוב גם על הדרך ואם לא נהנים מהדרך להשיג אותה אז אין בה כל תועלת . ולעניננו - כל הורה חייב למצוא את שביל הזהב המתאים לילדו יש ילדים שבאמת נהנים מאוד להשקיע , יש כאלה שמעדיפים להיות ילדים ולי יש בבית שתי דוגמאות המיצגות את שתי הנקודות הקצוניות האלה ......
מזדהה מאוד ביחוד עם שני ילדים
 

milim

New member
הכוונה- מזדהה עם הרעיון ששני ילדים

מזדהה מאוד ביחוד עם שני ילדים
הכוונה- מזדהה עם הרעיון ששני ילדים
מאותו בית הם כל כך שונים באופי ובהישגיות להצטיינות. אצלינו- בתי לא תנוח עד שתקבל את המעולים ובני מצידו ישחק עד מחר.
 

otn

New member
השיטה המוצגת היא קיצוניות אחת

הצטיינות של אסיאתים. שמנו לב
כבר מזמן שבין הטובים ביותר בתחרויות מתמטיקה ומוזיקה הם ילדים ממוצא סיני וקוראני (לפחות במקומותנו.) מה שהיה פעם הילד היהודי היום הוא הקוראני. ידידה שלי שנולדה והתחנכה בקוריאה אבל מגדלת ילדים בארה"ב טוענת שזו ההשקעה הבלתי פוסקת של ההורים. יש הסכם בעל פה בין ההורים לילדים שהילד חייב לקבל מעולים ולהצטיין במה שעושה. היא גם ציינה שהורים אמריקאים מפנקים יותר מדי. שילדים חייבים לדעת שלימוד והצלחה דורשת הרבה מאמץ גם אם אתה מוכשר. מה דעתכם?
השיטה המוצגת היא קיצוניות אחת
ולתת לילד רק לשחק היא לדעתי קיצוניות שניה.לנו כהורים, חשוב לתת לילדינו לא ידע אלא כלים להתמודד עם לימוד, עבודה תחת לחץ של זמן, עמידה בלו"ז ...כל אלה חסרים בביה"ס בו לומדים שני בני הגדולים. שם הגישה היא - לא הספקת, לא נורא, תגיש עוד שבוע. אחרת לביה"ס, לא נורא, תכנס באיחור ...אחרי חינוך כזה, תנסה להצליח להתחרות בעולם, לא משנה באיזה תחום.אנחנו אף פעם לא עושים עבודות במקומם, אני יכולה להדריך, לכוון אך לא לבצע. אם לא הגשת בזמן 3 עבודות ועכשיו יש לך 4 - תתמודד.
 

milim

New member
בחטיבה של ילדי מחמירים לקיצוניות

השיטה המוצגת היא קיצוניות אחת
ולתת לילד רק לשחק היא לדעתי קיצוניות שניה.לנו כהורים, חשוב לתת לילדינו לא ידע אלא כלים להתמודד עם לימוד, עבודה תחת לחץ של זמן, עמידה בלו"ז ...כל אלה חסרים בביה"ס בו לומדים שני בני הגדולים. שם הגישה היא - לא הספקת, לא נורא, תגיש עוד שבוע. אחרת לביה"ס, לא נורא, תכנס באיחור ...אחרי חינוך כזה, תנסה להצליח להתחרות בעולם, לא משנה באיזה תחום.אנחנו אף פעם לא עושים עבודות במקומם, אני יכולה להדריך, לכוון אך לא לבצע. אם לא הגשת בזמן 3 עבודות ועכשיו יש לך 4 - תתמודד.
בחטיבה של ילדי מחמירים לקיצוניות
השניה. לא הגשת פרוייקט בדיוק בתאריך- קבלת אפס. אפילו אם עבדת עליו חודש. הילדים כל כך חרדים שבהחלט מגישים בזמן. מבחינת איחורים- אם הגעת מאוחר את נרשמת במזכירות וסופרים איחורים. מעל מספר מסויים מתקשרים להורים. בהתחלה היה נראה לי די מוקצן אבל עכשיו אני בהחלט מסכימה עם השיטה. היא בפירוש עובדת והילדים מתרגלים להיות הרבה יותר אחראים.
 

ציפי ג

New member
לא תמיד השקעה מיניבה פירות

הצטיינות של אסיאתים. שמנו לב
כבר מזמן שבין הטובים ביותר בתחרויות מתמטיקה ומוזיקה הם ילדים ממוצא סיני וקוראני (לפחות במקומותנו.) מה שהיה פעם הילד היהודי היום הוא הקוראני. ידידה שלי שנולדה והתחנכה בקוריאה אבל מגדלת ילדים בארה"ב טוענת שזו ההשקעה הבלתי פוסקת של ההורים. יש הסכם בעל פה בין ההורים לילדים שהילד חייב לקבל מעולים ולהצטיין במה שעושה. היא גם ציינה שהורים אמריקאים מפנקים יותר מדי. שילדים חייבים לדעת שלימוד והצלחה דורשת הרבה מאמץ גם אם אתה מוכשר. מה דעתכם?
לא תמיד השקעה מיניבה פירות
ההצלחה שם נובעת גם מתרבות שההורים קובעים הרבה מאוד בחיי הילדים. אני לא בטוחה שהורים אמריקאים משקיעים פחות, אבל הילדים ממושמעים הרבה פחות, מה שגורם לכך שההסכם לא ממומש על ידי צד אחד לו. לי יש מחלוקת עם ההנחה שמטרה של לימודים היא הצלחה במבחנים. המטרה של לימודים היא לרכוש יד וכלים. ואם הילד יודע איך נגשים למשוואה אבל לא תמיד מצליח לפתור אותה, מבחינתי זה בסדר. אני לא מצפה לאפס כשלונות.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה