הצועדות.....
הבנות צועדות (שנה וחודשיים). מיכל מזה חודשיים ונטע מזה יומיים. תמיד ידעתי שזה צפוי להיות השלב הקשה והמתיש. בעיקר פיזית. אבל זה הפך להיות שלב לא רק מתיש אלא גם מסוכן וכוונתי בעיקר ליציאות לגן שעשועים או לטיול ברחוב. זוכרת שעם הגדולות, אחת אחת, היה קשה.... אך גיליתי שכאן זה הפך בלתי אפשרי. מאז שגילו את העולם מגובה 81 ס"מ, הן לא מוכנות לשבת. בבית כמובן הכל בשליטה אבל בחוץ גהנום. הן בשלב שטרם מבינות הוראות לגבי שמירה על קשר עיין או עצירה ליד מוקד מסוכן (נדנדה מתנדנדת, קצה של מתקן טיפוס וכו') על אף שנאמר באסרטיביות הראויה והמשמעות היא שצריך להיות לידן כל הזמן!. אבל איך עושים את זה כשכל אחת פונה לכוון אחר ולענייניה? הן ילדות נוחות מאוד באופן כללי. אך גן השעשועים המקומי הוא מבחינתן גן עדן. הן מתרוצצות שם מאושרות. רוצות לכבוש כל מתקן מבלי להתחשב בחוקים פיזיקליים כמו גרביטציה... ואני (או המטפלת) לא מצליחה להשתלט ולעקוב. הגעתי למצב בו יציאה לשם היא רק בלווי מבוגר נוסף.... וזה הופך את העניין ללוגיסטי ומורכב.... ועבור המטפלת - לבלתי אפשרי. מאלו שעברו את השלב הזה, אשמח לשמוע האם יש תובנות או טיפים שלא חשבתי עליהם כדי להנות מיציאות כאלו ובעיקר.... לחזור הביתה בשלום!
הבנות צועדות (שנה וחודשיים). מיכל מזה חודשיים ונטע מזה יומיים. תמיד ידעתי שזה צפוי להיות השלב הקשה והמתיש. בעיקר פיזית. אבל זה הפך להיות שלב לא רק מתיש אלא גם מסוכן וכוונתי בעיקר ליציאות לגן שעשועים או לטיול ברחוב. זוכרת שעם הגדולות, אחת אחת, היה קשה.... אך גיליתי שכאן זה הפך בלתי אפשרי. מאז שגילו את העולם מגובה 81 ס"מ, הן לא מוכנות לשבת. בבית כמובן הכל בשליטה אבל בחוץ גהנום. הן בשלב שטרם מבינות הוראות לגבי שמירה על קשר עיין או עצירה ליד מוקד מסוכן (נדנדה מתנדנדת, קצה של מתקן טיפוס וכו') על אף שנאמר באסרטיביות הראויה והמשמעות היא שצריך להיות לידן כל הזמן!. אבל איך עושים את זה כשכל אחת פונה לכוון אחר ולענייניה? הן ילדות נוחות מאוד באופן כללי. אך גן השעשועים המקומי הוא מבחינתן גן עדן. הן מתרוצצות שם מאושרות. רוצות לכבוש כל מתקן מבלי להתחשב בחוקים פיזיקליים כמו גרביטציה... ואני (או המטפלת) לא מצליחה להשתלט ולעקוב. הגעתי למצב בו יציאה לשם היא רק בלווי מבוגר נוסף.... וזה הופך את העניין ללוגיסטי ומורכב.... ועבור המטפלת - לבלתי אפשרי. מאלו שעברו את השלב הזה, אשמח לשמוע האם יש תובנות או טיפים שלא חשבתי עליהם כדי להנות מיציאות כאלו ובעיקר.... לחזור הביתה בשלום!