מתוך "שמע ישראל"
"ומה שאני ראיתי והבנתי מהפתק בזמן שאני ראיתי אותו אני לא יכול לספר, אפילו אם הייתי יכול לדבר, מה שהרגשתי ומה שיש בזה אי אפשר לגלות, אי אפשר לספר, אי אפשר לדבר. יכולים להבין מהשמחה מה שהרגשתי בלב... נו, אני מספר כמו שהיה וגם-כן עוד לא הכל. אני הראתי את זה בירושלים לבעלי מקובלים גדולים והם השתוממו והתרגשו מזה כל-כל… על כל פנים אני לא צריך להביא עדים, זהו עד על עצמו! רק לראות החתימה של רבנו עם נקודות: נ נח נחמ נחמן מאומן, זה החתימה! רבנו הקדוש בחייו הוא חתם את שמו על מכתביו 'נחמן'. ופה כתוב נ נח נחמ נחמן מאומן. כל העולם יודעים 'רבי נחמן מברסלב', כאן כתוב 'מאומן', כי הוא שוכן באומן. כנראה שהפתק נברא ונעשה שמה במקום שהוא נמצא. ככה כתוב בהפתק. וגם-כן הוא גילה, אני לא עשיתי תענית בשבעה עשר בתמוז, אף-אחד לא ידע רק אני לבדי, כן. אני אעשה חילול השם? יגידו שחסידי ברסלב אינם מתענים בשבעה עשר בתמוז. זה היה לי צער כזה.. אני יכלתי למות מגדל הצער, כן. אז הוא בא אלי, "תלמידי היקר, אתה תמות?! לא, אתה תלמידי היקר! עליך אמרתי: 'מיין פייערל וועט טליען ביז משיח וועט קומען', אתה צריך להאמין. אל תפחד, חזק ואמץ בעבודתך!" וגם-כן פה "בתמוז" עם נקודות. שוא, פתח, בתמוז. וגם-כן עוד, אני לא יכול לדבר מכל הענין הזה, מה שאני רואה בזה. "מאוד היה קשה לי לרדת אליך", "לרדת אליך" רואים בירידה, כל השורות ישר. נו, אם אצל רבי נחמן היה קשה לרדת אלי, זה ירידה.. חס ושלום זה נורא מאוד, אני צריך לחפור קבר ולקבור עצמי. נו, ותיכף הוא מחזק אותי - "תלמידי היקר!", "תלמידי" בעצמו לא מספיק? וגם-כן היה יכול בלי "תלמידי היקר". יכל לכתוב: "לרדת אליך להגיד לך כי נהנתי מאוד מעבודתך". לא.. "תלמידי היקר", הוא מחזק אותי, הוא מעלה אותי מעמקי התהום לראש גבהי מרומים, "תלמידי היקר!" ומדוע "להגיד לך", לא "להודיע לך", "לגלות לך"? לא.. "להגיד" זה משמעות של פנים אל פנים! מה להגיד? "להגיד לך כי נהנתי מאוד מעבודתך", זה שאתה מהפך הכל לטוב ומאמין ברבנו. "נהנתי מאוד מעבודתך" זה דבר אחד, "ועליך אמרתי" זה עוד דבר, זה שני דברים. אתה יכול להתחזק, "חזק ואמץ בעבודתך". "ועליך אמרתי", מה אמרתי עליך? רבנו הקדוש אמר בחייו שיחה: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח". ככה כתוב הספר 'חיי מוהר"ן'. ופה מגלה, "מה שאמרתי, 'האש שלי תוקד עד ביאת המשיח', עליך אמרתי. זה אמרתי עליך!" שעל-ידי יהייה מאיר אור עד ביאת המשיח, "עליך אמרתי את זה". ואני חי! זה לא הפקר. אני חי בנסים גדולים... התחזקות, "חזק ואמץ!" אני הייתי.. אני נפלתי בדעתי לגמרי, והוא אומר לי: "חזק ואמץ בעבודתך!" נו, אם הוא אומר "חזק ואמץ", צריכים אנחנו לקים! להאמין! לקבל! גם-כן השורות, שורה שביעית, רבנו הקדוש בחתימה הוא על השורה השביעית – זה שבת. הצדיק הוא בחינת שבת! אחר-כך, "ובזה אגלה לך סוד והוא מלא וגדיש מקו לקו פצפצי-ה". זה השם של המלאך של תקיעת שופר. רק זה המילה הוא בכתיבה רגילה שהוא כתב. קודם היה אותיות רש"י אז לא יודעים, וכאן אותיות רגילות שכותבים בהם, מכירים שזה כתב ידו. נו, אני לא מבין את הכל, "בחיזוק עבודה תבינהו". אם אני אחזיק בעבודת השם - "תבינהו!" ועכשו הוא מגיד לי הסימן שרק אני ידעתי מזה, "סימן י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה". סימן שרק אני בעצמי והשם יתברך ידענו מזה, זה הסימן…" מדברי רבי ישארל בער אודסר