הפרימיטיביות בהתגלמותה בכנסת

[אנדרי ז]

הפרימיטיביות בהתגלמותה בכנסת

 

[פלסטיק]

הוא גם הציע שבעלים מכים לא יענשו

בחומרה כי אם הם ממוצא ספרדי כך הם רגילים מהבית (אולי גם כי הנשים רגילות?). וגם התלונן שהוא וחבריו לא יכולים להכנס ללשכת אחד השרים כי יש שם "הומואיסט" (מילה שלו, לא שלי) שהם חוששים ממנו. חבל שאין פרס ישראל לטיפשות.

 

[Lu Tze]

היי, רגע,

זה אומר שאם משטרה תופסת אותי בחמש בבוקר כשאני שיכור כלוט ושר "קלינה מיה", האם כבוד הח"כ יעמוד לצידי ויגיד שזה בגלל שאני רגיל מהבית? או אני אתלה שלט "זהירות, הומואיסט נושך" על דלת הדירה, האם זה אומר שמתרימים חרדים לא יטרידו אותי?

 

[Lu Tze]

וכדי להבהיר את השורה ה-1, אני רוסי.

 

[איילת1974]

LOL../images/Emo6.gif

 

[כינוי1982]

דווקא הרעיון עם הנשים המוכות

הוא לא טפשי. לביהמ"ש יש שיקול דעת כשהם עונשים עבריין. הרבה פעמים מתחשבים בהיסטוריה של העבריין, בעבר שלו, אלימות שחווה וכו'. זאב הציע להכיר ברקע התרבותי כעוד אחד מהגורמים. הוא לא בקש לשלול אחריות פלילית, אלא רק להתחשב בעונש.

 

[איילת1974]

להתחשב בעונש? באמת

כנציג הוא צריך בין היתר לשמש דוגמה ולהוקיע את התופעה הזאת, הרעיון הזה רק מגביר אותה והופך התנהגות זאת למעין לגיטימית. אם כבר יש להחמיר עם כברים מכים.

 

[כינוי1982]

כנציג הוא אמור לדאוג לנאשם

כמו לקורבן. אני לא חושב שהוא לא הוקיע את התופעה, הוא רק בקש להתחשב בנסיבות האישיות של העבריין. האם ח"כ שהיה טוען שיש להתחשב בעברייני מין שעברו התעללות בילדותם היה זוכה לאותה תגובה מצידך?

 

[איילת1974]

ועוד איך

 

[איילת1974]

למרות שיש הבדל קטן בין ...

לעבור התעללות לבין להוולד מרוקאי או מעדה כזאת או אחרת.

 

[כינוי1982]

למה?

בשני המקרים מדובר בחוויות שעיצבו את עולמו של הילד במידה כזו שקשה היה לו להיתנתק מהן.

 

[כינוי1982]

כלומר

מי שלדעתך חווה התעללות מינית עד גיל 18, וכתוצאה מכך פגע מינית בילד, זכאי לאותו עונש שיקבל מי שאנס ילד כי הוא נהנה מהפעלת כוח על מישהו חלש ממנו?

 

[שייח ספיר]

זו גם דעתי

העונש איננו ניתן לאדם משום תשוקותיו, אף אם הן סוטות. העונש ניתן משום שהוא היה מוכן לעשות מעשה על מנת לספק את ייצריו, מבלי התחשבות בסבל שהוא גורם או בחוק. עברו האישי של אדם רלוונטי כהסבר לרקע ממנו צמחו נטיותיו. אין בהם כדי לתת צידוק לנכונותו לפשוע. הטיעון "ביצעתי אונס בגלל שנוצלתי מינית בילדותי" שקול להסבר "גנבתי כסף משום שרציתי לקנות מכונית חדשה". זהו הסבר למניע ולא צידוק מוסרי, ועל כן איננו צריך לשמש תירוץ להקלה בעונש.

 

[כינוי1982]

אתה מבלבל

בין צידוק למעשה, לבין התחשבות בעונש. צידוק למעשה מוציא את המעשה מהתחום הפלילי. למשל, הגנה עצמית - עשית מעשה פלילי (לקחת חיי אדם בידיעה) אבל מטעמים שהחברה רואה בהם כמוצדקים. התעללות מינית בילדות היא נסיבה שהשופט רשאי לשקול לאחר שפסק שהמעשה אינו מוצדק והינו פלילי. מה שנקרא, מידת הצדק ומידת הרחמים. מי שנאנס בילדותו ולכן סבל מבעיות פסיכולוגיות וראיית העולם שלו עוותה, עשה מעשה לא מוצדק, אבל הנסיבות שהביאו אותו למעשה מחייבות עונש שונה. להבדיל מטראומה פסיכולוגית, קניית מכונית חדשה היא לא משהו שהשופט - או החברה - מכירים בו כמשהו שראוי להתחשב בו במסגרת הרחמים או הצדק. אם הילד שלך היה נחטף ועובר התעללות פיסית ומינית במשך שנים, כזו שאחריה סביר להניח שיהפוך למתעלעל בעצמו, היית באמת מצפה שיתנו לו את אותו עונש לו סתם היה מבצע מעשה ונדליסטי בגיל 13?

 

[אקטואליהיום]

התחשבות בנסיבות... או הסרת אחריות

הנסיבות האישיות של העבריין (ולא רק בנושא של הכאת שנים), הפכו מזה זמן לדרך נוחה להסרת אחריות. מעגל האלימות חייב להיפסק במקום שבו העבריין עומד לדין! בשום מקרה אין להתחשב בנסיבות מקילות שמקורן בהתנסות אישית! אלימות היא אלימות היא אלימות

ואלימות יש להעניש בכל חומר הדין.

 

[snift]

עונש מורכב ממספר חלקים:

1. הרתעה (של אחרים). 2. עונש (נקמה) 3. הרחקה מהחברה (במקרה של מאסר). כאשר אתה נותן עונש מאסר לאדם אלים אתה אכן מרחיק אותו מהחברה ומעניש אותו, אבל לא תמיד אתה יוצר הרתעה. כאשר הסיבה לאלימות באה מהתנסות אישית קודמת, גורם ההרתעה אינו רלוונטי, כי האחר (שאותו אתה מנסה להרתיע) אינו בא מאותו רקע. בנוסף, מחקרים מראים שעונש חמור אינו מייתר הרתעה כי אנשים יוצאים מנקודת הנחה שהם לא יתפסו. לכן יש ללכת לכיוון של "עונשים יצירתיים" אשר יקעקעו את הבסיס של אותו אדם אלים, כגון חינוך מחדש וכו'. אני לא אומר שיש להתחשב ברקע של האדם, אבל אני מבין גם את הגישה שסוברת שכן.

 

[כינוי1982]

גמול

השיקול שקראת לו נקמה, בד"כ מכונה גמול - כדי להבהיר שיש בו טעמי צדק. זה לא צודק להעניש מישהו שהדרדר לחיים של פשע בגלל ילדות קשה, כמו שהענישו, נניח, את שני הילדים מרמת השרון שרצחו את נהג המונית. אגב, העונשים היצירתיים עליהם דיברת הם שיקול רביעי, בנוסף להרתעה, מניעה וגמול - שיקום. כל אלו - שיקום, הרתעה וגמול מחייבים התחשבות בנסיבות האישיות.

 

[neko]

מסכים שברמת הגמול יש להתחשב

בנסיבות אישיות, אך שיקום והרתעה שניהם דורשים שיוויון בפני החוק. להעביר למישהו שעבר התעללות מסר של "אתה תכנס לכלא להרבה פחות זמן אם תעשה XYZ" זה לא מרתיע, ונתינת פחות זמן מאסר בטח ובטח שלא ישפר את ה"שיקום" של אותו אדם (ובטח שלא פסיכולוגית). בקיצור, רוב הגורמים דורשים שוויון, ואכן כך החוק בנוי.

 

[כינוי1982]

השופט אלון

כתב פעם, אם אני זוכר נכון, שמאסר ארוך דווקא מקשה על שיקומו של האדם. הוא מבודד מהחברה, יש עליו תווית של פושע מסוכן, והוא לא רגיל לחיים מחוץ לבית סוהר. נכון שהשיקום דורש מאסר מינימאלי, אבל הוא כן נוגד מאסר ארוך מדי. קשר להרתעה - היה פס"ד אמריקאי, בו הוטל על עבריין שהורשע בפעם השלישית בשוד בנקים, עונש כבד מאד במסגרת ה-Three strike. אחד השופטים שם הראה, שמנקודה מסוימת, הענישה מאבדת את האפקטיביות שלה - מי שהיה מוכן לשבת בכלא 10 שנים, 15 או 20 שנים לא יהיו מה שירתיעו אותו. לכן אני חושב שאין להחמיר משיקולי הרתעה עם מי שאין צורך להחמיר איתו, ולכן מי שאינו מקרה חמור במיוחד (מי שנאנס בשיטתיות בילדות) לא זהה למקרה החמור.

 

[א ו ר בת]

בית המשפט

זכאי (ואולי אף חייב) להתחשב בעת קביעת העונש בנסיבות האישיות של כל מקרה ומקרה ובכלל זה ברקע בו גדל הפושע. שיתכבד עורך דינו של הנאשם ויביא את טיעוניו. מכאן ועד יציאה גורפת כזו הדרך ארוכה ואף מסוכנת. שלא לדבר על זה שחבר הכנסת זאב בדבריו אלה פגע ברבים וטובים - יותר מאשר כל חבר כנסת "אשכנזי ולפלף" של שינוי עשה אי פעם.