השופט אלון
כתב פעם, אם אני זוכר נכון, שמאסר ארוך דווקא מקשה על שיקומו של האדם. הוא מבודד מהחברה, יש עליו תווית של פושע מסוכן, והוא לא רגיל לחיים מחוץ לבית סוהר. נכון שהשיקום דורש מאסר מינימאלי, אבל הוא כן נוגד מאסר ארוך מדי. קשר להרתעה - היה פס"ד אמריקאי, בו הוטל על עבריין שהורשע בפעם השלישית בשוד בנקים, עונש כבד מאד במסגרת ה-Three strike. אחד השופטים שם הראה, שמנקודה מסוימת, הענישה מאבדת את האפקטיביות שלה - מי שהיה מוכן לשבת בכלא 10 שנים, 15 או 20 שנים לא יהיו מה שירתיעו אותו. לכן אני חושב שאין להחמיר משיקולי הרתעה עם מי שאין צורך להחמיר איתו, ולכן מי שאינו מקרה חמור במיוחד (מי שנאנס בשיטתיות בילדות) לא זהה למקרה החמור.