סנאית עם בטנון
New member
הפעם הראשונה שלי....
נכון שזה מעורר ציפיות? בטח! הפעם הראשונה שעשינו עיסוי פירינאום. מצאתי לנכון לשתף אתכן בנות יקרות בחוויה המהוללת שעברתי אתמול. נתחיל בזה שהבעל נכנס לאתר של סיון אופירי, קרא בקול יחד איתי מה צריך לעשות. כשהוא הגיע לקטע שבו מסבירים בדיוק איזה חלק זה בגוף אז הוא אמר בקול:"שיגידו שזה השועה!" ולכל מי שלא יודעת זה הביטוי הצה"לי לאזור הפירינאום שלנו. וניגש למלאכה- שטף ידיים, גזר ציפורניים, קצת פצירה, ואפילו הביא לי אותן לבדיקה. ממש הרגשתי כמו בלנית במקווה... שלב הבא, הבעל שם מוזיקה שקטה, מדליק נרות, מסדר כריות והופה, כל מה שנשאר זה לפתוח רגליים. אבל מי הורסת המסיבות? אני!! מבוכה טוטאלית השתלטה עליי, ממתי אני פותחת רגליים לבעל בנסיבות הזויות כאלה. התחלתי לצחקק כמו ילדה קטנה וממש הסמקתי. הבעל הפגין בגרות כשהוא אמר: את רוצה לידה קלה? קדימה, לפתוח רגליים. פתחתי. שמן שקדים נמרח בנדיבות ויאללה למסאז'. אייי...זה לא נעים...אוף, איף אף. הבעל מתחיל לנשום נשימות עמוקות ואני נדבקת ממנו ותוך כמה דקות אנחנו מרגישים כאילו אנחנו בחדר לידה- אני ברגליים מפושקות, נושמת עמוק כמו כלב פירינאים והבעל נושם איתי ומעסה. אחרי 3 דקות (כהמלצת סיון) מפסיקים. ואני חייבת לציין שממש הרגשתי את האיזור מתרכך. גם הבעל ציין שתוך כמה דקות הרפיתי שם לגמרי והרקמה התחילה להתגמש. מסקנות:
פירנאום זה לא הרים ולא כלב, זאת השועה!
כדי שהראש יצא טוב, צריך שער מוכן...
לא מדובר במרוץ אל הפירינאים, אלא עיסוי איטי ורגוע
כל הבעלים שמעסים הם מלכים שליטים!
קצת מוזיקה שקטה וקצת
אוירה רומנטית מאד מסייעים להתגבר על המבוכה ולסיכום- זחליאל היקר- בוא אלינו במהרה, מצפים לך ברגליים...אה סליחה...זרועות פתוחות...
נכון שזה מעורר ציפיות? בטח! הפעם הראשונה שעשינו עיסוי פירינאום. מצאתי לנכון לשתף אתכן בנות יקרות בחוויה המהוללת שעברתי אתמול. נתחיל בזה שהבעל נכנס לאתר של סיון אופירי, קרא בקול יחד איתי מה צריך לעשות. כשהוא הגיע לקטע שבו מסבירים בדיוק איזה חלק זה בגוף אז הוא אמר בקול:"שיגידו שזה השועה!" ולכל מי שלא יודעת זה הביטוי הצה"לי לאזור הפירינאום שלנו. וניגש למלאכה- שטף ידיים, גזר ציפורניים, קצת פצירה, ואפילו הביא לי אותן לבדיקה. ממש הרגשתי כמו בלנית במקווה... שלב הבא, הבעל שם מוזיקה שקטה, מדליק נרות, מסדר כריות והופה, כל מה שנשאר זה לפתוח רגליים. אבל מי הורסת המסיבות? אני!! מבוכה טוטאלית השתלטה עליי, ממתי אני פותחת רגליים לבעל בנסיבות הזויות כאלה. התחלתי לצחקק כמו ילדה קטנה וממש הסמקתי. הבעל הפגין בגרות כשהוא אמר: את רוצה לידה קלה? קדימה, לפתוח רגליים. פתחתי. שמן שקדים נמרח בנדיבות ויאללה למסאז'. אייי...זה לא נעים...אוף, איף אף. הבעל מתחיל לנשום נשימות עמוקות ואני נדבקת ממנו ותוך כמה דקות אנחנו מרגישים כאילו אנחנו בחדר לידה- אני ברגליים מפושקות, נושמת עמוק כמו כלב פירינאים והבעל נושם איתי ומעסה. אחרי 3 דקות (כהמלצת סיון) מפסיקים. ואני חייבת לציין שממש הרגשתי את האיזור מתרכך. גם הבעל ציין שתוך כמה דקות הרפיתי שם לגמרי והרקמה התחילה להתגמש. מסקנות:
