הפעל עבד שייך לגזרת השלמים..אבל:

talya18

New member
הפעל עבד שייך לגזרת השלמים..אבל:

פ הפועל גרונית ,אז איך מגדירים את הגיזרה? תודה רבה.
 

סוריאל

New member
גרוניות אינן משפיעות על הגזרה

רק על הפונטיקה של הפועל (בנטיות מסוימות).
 

talya18

New member
ושאלה נוספת:אין ניתן להסביר..בבניין פיעל:

דיבר,דיברה,דיברו < -------- <-------- התנועה נופלת לפני סופית כשהיא תנועה. תודה רבה.
 

לשונאי10

New member
חל כאן חוק החיטוף.

מעבר הטעם מתנועה פתוחה גורר אחריו היחטפות התנועה, לא קשור לגרוניות. כתב - כתבו, שילם - שילמו...
 

talya18

New member
תודה..האם תוכל להרחיב בבקשה?

לא הבנתי את עיניין ההיחתפות..כאן.
 

לשונאי10

New member
בבקשה:

דיבר: דיב-בר-> *דיב-בֵּ-רו (הטעם על ה- ב, הברה פתוחה) -> דיבְ-בְּרו (מעבר הטעם ל-רו, ולכן חיטוף ה-ב) ->דיבְּרו
 

ציפלך

New member
בקשי הסבר ותקבלי שטויות

על טעמים שזזים ותנועות שנחטפות.
 

Frutapao

New member
כי תורת ההגה זה שטויות,

וגם מערכת הפועל וגם תחביר. בעצם גם עברית. חוץ מזו שאנו מעלים על לשוננו אנו, בשפת הדיבור והכתיבה היומיומית. הלא כן?
 

ציפלך

New member
היא אומרת שהתנועה "נופלת"

ואתה אומר שהתנועה "נחטפת" אז איזה הסבר יש כאן? חוץ מזה מה רע מצאו (או מוצאים) תאבי החיטוף (אם יש כאן בכלל חיטוף) בצורה דִּבֵּרוּ. הנה, למרות שהצורה המקוטלגת היא שְמַרְתֶּם אני שומע את העולם אומר שָמַרְתֶּם, ואין מכלים דבר. צורת היחיד היא דיבר וצורת הרבים היא דיברו, וזהו.
 

or99

New member
יש...

דִּבֵּרוּ (בהטעמה בב') ויש גם דִּבְּרוּ (בהטעמה בר'). לא הבנתי מה אתה רוצה.
 

ציפלך

New member
אני רוצה

שלא יבלבלו את המוח לתלמידינו עם כל מיני "הסברים" (כולל "הדגמות") על כל מיני "תהליכים" (רגעים, הסטורים?) מדומים ומיותרים של "חיטוף" תנועות. כלום לא זז וכלום לא משתנה (ממה?), צורת היחיד היא דיבר וצורת הרבים היא דיברו, וזהו.
 

לשונאי10

New member
אתה מצחיק, אבל זה כבר עניין אחר...

ולא מעניין אותך התהליך שהתרחש במעבר מ- דיבר ל- דיברו? התהליך הזה מכונה חיטוף, מעבר הטעם. תקרא לזה בלבול מוח, אבל זה מה שזה - מעבר הטעם וחיטוף.
 

לשונאי10

New member
אהה, הבנתי. תודה על ההסבר.

אבל לא הבנתי את מטרת ההודעה שלו וכוונתה (בדיחה שאמורה להצחיק? סתם הומור שאינו במקומו? לא מובן).
 

Yaron Livne

New member
סתם הומור לשוני שעושה צחוק על חשבון האבג'ד

שאנחנו משתמשים בו, למה לא במקומו, מה הכבדות.
 

nevuer

New member
אולי מה שמרגיז את ציפלך

זה שהדקדוק שלומדים בבתי הספר מתייחס לתופעות שחלו אולי בשלב מסוים משוחזר (כן, למרות הניקוד) בתולדות העברית, ולהתפתחויות שחלו בשפה עד לשלב הזה. וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הגרוע הוא מתייחס לפיקציות שימושיות חסרות משמעות מבחינה לשונית (ע"ע שווא מרחף), או שהוא מערב גישה סינכרונית ודיאכרונית. לעומת זאת, אין לו כמעט שום עניין בתיאור סינכרוני של העברית החיה. אם לזה ציפלך מתכוון, אני יכול להבין אותו.
 
למעלה