הפסיכיאטר דר' ירדן לוינסקי יתארח כאן ב-23.11

תשובה

OCD היא אכן סוג של הפרעת חרדה. מדובר בחרדה שלא פוסקת ומתבטאת במחשבות חוזרות מעוררות חרדה ובהתנהגויות חוזרות שמטרתן להקל על החרדה. אני חושב שכדאי להביא את בנך להתייעצות עם פסיכיאטר. בגיל 9 גם הפסיכיאטרים לא ששים לתת תרופות אבל לפחות תקבלי הנחיות מתאימות. אם את בוחרת להגיע קודם לפסיכולוג, אנא וודאי שמדובר בפסיכולוג עם נסיון בטיפול בשיטה התנהגותית-קוגניטיבית ועם נסיון בטיפול בילדים. ובדגש: אם בנך מבקש עזרה, כדאי מאד להקשיב לו.
 

Gameboy4

New member
פרפנאן לOCD

פרפנן יעיל לOCD כתרופה יחידה או כאוגמנטציה?
 
תשובה

פרפנאן איננו תרופה שיעילה לטיפול ב OCD כתרופה יחידה והוא משמש רק כטיפול אוגמנטציה. בכלל כל התרופות הדופמינרגיות הן תרופות אוגמנטציה ולא טיפול בנפרד
 

Gameboy4

New member
מסכם את השאלות בהודעה אחת ומשרשר נכון הפעם

האם OCD והפרעת קשב זה שילוב נפוץ? האם אנשים עם OCD הרבה פעמים סובלים מבעיית איחורים כרוניים (לא בגלל טקסים אלא כרצון להספיק ולנצל את הזמן וגם הערכת זמן לקויה) ובדחיינות בלימודים? איך מטפלים בOCD והפרעת קשב ביחד? האם אפקסור יעיל לOCD כמו תרופות SSRI? האם הוא יעיל להפרעת קשב? (וכך במקרה של OCD והפרעת קשב אפשר לתפוס שני ציפורים במכה על ידי אפקסור?)
 
תשובות

1. הפרעות קשב ו OCD יכולים לבוא יחדיו מכמה סיבות. ראשית המחשבות הטורדניות מפריעות להתרכז בפעולות שונות. שנית, נמצא שישנם מקרים שבהם יש לאנשים הפרעה משולבת וצריך להתייחס לשתי ההפרעות בנפרד ובמקביל. צריך אבל לבדוק היטב אם אכן מדובר בהפרעת קשב או רק בסימפטומים של ה OCD. 2. אנשים עם OCD סובלים רבות מאיחורים. הן בגלל הטקסים והן בגלל שהם מוסחים ממחשבות. דחיינות והתלבטות יכולות לבוא גם הם כחלק מההפרעה האובססיבית. לרוב זה לא מתבטא ברצון להספיק יותר או בהערכת זמן לקויה אלא דווקא בגלל קושי להתמודד עם הטקסים והמחשבות. 3. הטיפול המשולב הוא לרוב טיפול של אמפטמינים (ריטלין) ושל נוגדי דיכאון ממשפחת ssri או אחרים. הקונספט של תרופה נוראדרנרגית כמו אדרונקס או ויפאקס/אפקסור מנסיוני פחות יעיל למרות שבתאוריה הוא יכולה היה לחסוך תרופות. נראה שתרופות שעובדות במישרין על סרוטונין יותר אפקטיביות על האובססיות, ואילו ה SNRI משפיעות פחות. הסיבה לכך לא ברורה אולם להערכתי קשורה בהשפעה של ה SNRI על הרצפטורים לסרוטוניןשהיא פחותה.
 

rpz79

New member
הפרעות אישיות , שינוי תרופתי , GAF

שלום ד"ר לוינסקי , אני גבר בן 31 אקדמאי גר עם ההורים בעיירה נידחת בגליל. הוריי בעליי יכולת כלכלית סבירה. מזה כ-16 אני מוגדר כסובל/חולה ב-OCD אך לדעתי וזו גם הערכת הפסיכולוג (שהוא פסיכיאטר) מוקד הבעייה הוא בציר II (בקומורבידיות ל-OCD) אשכול ג' - הפרעות אישיות חרדתית וכן נרקסיסטית למחצה. בצר לי כרגע בשל מצבי הבריאותי אני נאלץ לעשות אינטרוספקטיבה מעמיקה על עצמי במקום להתעסק עם החיים עצמם שכן אינני מתפרנס מפסיכולוגיה או פסיכיאטריה ואינני רוצה או יכול לעסוק בה. המפתח לכל הסיפור הוא ערימה של חוויות סובייקטיביות קשות ושליליות שנערמו עליי עם השנים וקברו לי את ההערכה העצמית יחד עם תחושת תיסכול,החמצה כישלון וקנאה. הטיפול התרופתי ב-SSRI , בנזוקאידים למינהם ולהערכתי אפילו תרופות "קו שני" מסוג TCA שנחשבות פוטניות יותר לא יפתרו את הבעייה אלא יתעסקו עם הפתולוגיה ויצמצמו אותה דבר חשוב מאוד לכשעצמו אך אינו מספיק לצערי הרב. בציר V אני מעריך את עצמי בדרגת תפקוד 41 נכון להיום. כאשר לפני כן הייתי בדרגה 55-60 שינוי תרופתי מ-60 מ"ג פאקסט + 100 קלונקס מ"ג (לפי הצורך) ל-200 מ"ג לוסטרל (כחודש וחצי) + 7.5 מ"ג מירו + עד 200 מ"ג קלונקס (לפי הצורך בשאיפה להפטר משני האחרונים) גרם לי לקריסה בתפקוד להתקפי דיכאון וחרדה הסתגרות ובדידות חברתית קשה. ישלי מסמך משני פסיכאטרים (האחד טיפל בי במשך כ-10 שנים טיפול דינאמי) להכרה בנכות מביטוח לאומי (אקבל מעל 40% נכות בוודאות גם אם זמנית) וסל שיקום ממשרד הבריאות אם ארצה בכך. כיצד אם בכלל אוכל להעריך את כושר העבודה שלי ללא הביטוח הלאומי ? האם כדאי לי להשתמש בשירותי שיקום ציבוריים-ממשלתיים - ביטוח לאומי, סל בריאות , אשפוז יום , מרפאות חרדה וכו' להתחלת התהליך ? כמובן שאתייעץ ואחשוף עצמי כמה שיותר לגורמים מטפלים השאלה היא לאילו. כיצד אני מגיע לתפקוד 65-70 (מעל 70 מבחינתי יהיה בגדר נס רפואי אחרי כל מה שעברתי ואני עובר היום ) ? לא רוצה להיות חזיר או נאיבי. "המלחמה שבפנים היא המלחמה הקשה מכולן"
 
תשובה

אתה מתאר קושי משמעותי שבו לדבריך המרכיב האובססיבי הוא הפחות משמעותי. במקרים כאלו הדרך המתאימה היא עבודה בשני מסלולים במקביל המשתלבים זה בזה: המסלול הפסיכולוגי-פסיכיאטרי והמסלול השיקומי. כל מסלול צריך לתמוך במסלול השני וכך מתקדמים הלאה. הדגש צריך לכלול גם עבודה פרקטית, כמבר מניסוח דבריך ניתן לראות שאתה בטיפול ממושך (השימוש במושגים). מנסיוני, כדאי לפעמים להפסיק להתעסק ב'חפירה' שלא מביאה לתוצאות אלא לעסוק בפרטים הקטנים של היומיום ובתוכניות לעתיד. לכן במקרים אלו צריך לשלב שיקום תעסוקתי, יחד עם טיפול נוגד חרדה ואפילו לשלב אימון תפקודי. הסיבה לשילוב היא שאנשים כמוך לפעמים מרוב עיסוק במחלה והקשיים, שוכחים איך לתפקד בחיי היומיום וצריך ללוות אותם בתהליך השיקום
 

אלון 4814

New member
לrpz 79

שלום לך איש יקר, קראתי את הודעתך בעיון רב ומצאתי את עצמי מזדהה עם מה שכתבת ,ocd + נרקסיזם (והכוונה לעיסוק עצמי אובססיבי יום ולילה, ) וגם כמוך אני בא מהתחום הטיפולי כך שיש לי ידע בנושא ,דבר שמזין את העיסוק האובססיבי בעצמי, לאחר תקופה של קריסה ,חזרתי למעגל העבודה ,ואם כי לי קל לי ,אני די מרוצה, ואחד מהדברים שלמדתי הוא להרפות מההגדרות האבסלוטיות אחי זה לא משנה אם אני הפרעת אישיות ,או או סי די מנטלי, או מה שזה לא יהיה , החשוב הוא מה שאני עושה, וחוץ מההפרעה יש לי עוד כמה דברים, וכל המדדים והסטסיטקות הפסיכולוגיות הם דבר חשוב אבל עד גבול מסויים, הבן אדם הוא יותר מכמה וכמה הגדרות, לא אומר שחדלתי לנתח את עצמי, אני עדיין עושה זאת לתיאבון, אבל אני משתדל לומר לעצמי לא משנה מה אני או מי אני, אני צריך לצאת ולחיות את החיים, ולעשות דברים שאני אוהב, והיתר לא כל כך משנה...
 

rpz79

New member
אתה צודק איש יקר ../images/Emo45.gif

זוהי פתולוגיה שלא מצאתי לה עוד שם ואני מחפש
(גם שם וגם להפטר ממנה). ציטוט מתוך דברי בפורום פסיכיאטריה לכל: "יש הגדרה לאחד שמתעסק או חופר בפתולוגיה של עצמו במקום לנסות לפתור אותה בדרך שהוא כן מסוגל להשפיע ? נראה לי שהרבה אנשים כולל אני "חולים" בדבר הזה. הרי פסיכיאטר אני לא וגם יצרן תרופות או חבר במחקר אני לא אז מה נותנת כל החפירה הזו ?" העסק הזה של נפש האדם הוא כ"כ נזיל לא מכומת (מלשון כמות) ודורש מאמץ גם מן המטפל וגם מן המטופל (כבר הזכרתי שאני רוצה נוירופסיכיאטר שיעשה לי ניתוח מוח במקום שיזבל לי את המוח הוא או פסיכולוג מטעמו) כך שאנשים הלוקים בו נשאבים בעל כורחם מי יותר מי פחות לתוך אינטרוספקטיבה על עצמם. הכי טוב זה להגיע לאורטופד: "שכב, איפה כואב לך ?פה? פה? פה?.... תעשה צילום...טוב ישלך סדק, יאללה נעשה גבס ונסגור הבסטולוגיה" אשכרה זה כמו אלגוריתם למכונה. IF , THEN ,ELSE
 

Gameboy4

New member
ציפרמיל ועייפות

היי ציפרמיל יכול לגרום לעייפות יומיומית? כשאני לוקח אותו הוא לא מרדים אותי באותו רגע (כמו ששמעתי שרמרון עושה למשל) אלא אני פשוט קם עייף. אולי הציפרמיל משנה את מבנה השינה וגורם לה להיות פחות יעילה ומרעננת? אני פשוט הרבה שנים על SSRI שונים וסובל מעייפות הרבה שנים. כמובן שאבדוק סיבות אחרות שיכולות לגרום לעייפות. האם פרוזק פחות גורם לעייפות יומיומית? ומה עם לוסטראל? שאלה שנייה: בOCD צריך לקחת תרופות כל החיים או שאפשר להפסיק או להוריד מינון מתישהו? האם זה נכון שאין כזה דבר מינון מקסימלי של SSRI? אם כן אז איך יודעים מתי לעצור במינון? הרי בדרך כלל אין השפעה מלאה...
 
למעלה