ועכשיו נספר את הסיפור האמיתי.
בן-אדם שנולד וגדל בעוני שכמותו לא ברא השטן, הסתובב ממקום למקום לבוש בסחבות, היה צריך ללכת קילומטרים עד הבאר הקרובה לכפר שלו בשביל לשתות קצת מים, אכל מהזבל בשביל לשרוד עוד יום וגדל בתוך בקתת עץ רעועה, הסתובב יום אחד בפורום ונתקל בתמונה שלי נועל נעלי דולצ'ה וגבאנה אדומות ב-3,000 שקל כי אני מגיע ממשפחה כל-כך עשירה שרק הבגדים והנעליים של הילדים אלו מותגי-על אירופאיים באלפי שקלים מרובים לפריט בודד.
הדבר הבא שאני ידעתי שקורה זה שהבן-אדם בוכה וצורח כאילו רוצחים אותו.
מרוב העוצמה של הבכי והצרחות אפילו לא היה לי נעים להגיד לו שהתמונה יחסית ישנה וכבר עברתי לדולצ'ה וגבאנה חדשות ב-6,000 שקל.
ובגלל שבשנה שעברה לקחתי דולצ'ה בפעם השנייה אז השנה לא יכולתי לקחת דולצ'ה פעם שלישית, אז התלבטתי בין ורסצ'ה ב-4,250 לפיליפ פליין ב-13,000 ואפילו נעזרתי בכם בשביל להחליט, ולכן חלקתי איתכם את החוויה והראיתי לכם תמונות של הורסצ'ה ב-4,250 כשהם הגיעו אחרי שעזרתם לי לבחור אותם, אבל לא חשוב, אנחנו סוטים מהנושא.
בכל מקרה, הדבר הבא אחרי זה שאני ידעתי שקורה, זה שהבן-אדם פשוט התחרפן מרוב העוצמה של הכאב והקנאה, והתחיל להפיץ שקרים בכל מקום על העוני המדומיין שלי תוך כדי שהוא ממציא יש מאין סיפורים דמיוניים על העוני הגדול בו אני חי, למרות העובדה הידועה והמוכחת שאני ילד שמנת מפונק ממוסקבה, אבל לא חשוב.
ואת כל זה הוא עשה, תוך כדי הפצת תמונות לכל עבר שבהם רואים את ה"עוני" שלי לדבריו.
הייתה רק בעיה אחת.
באף-אחת מהתמונות לא ראו שום דבר מאף-אחד מהשקרים שלו.
כל מה שראו זה תמונות שלי חי את חיי העושר המופלג שהכאיבו לו כל-כך-ארוחות בוקר של פירות יער ב-80 שקל כל יום, מכונות גילוח יקרות, מוצרי חשמל מרובים באלפי שקלים לאחד, מותגי-על אירופאיים באלפי שקלי לפריט, קופסה של דולצ'ה מציצה מתוך הארון וכדומה'.
בתמונות שצירף כל הזמן, לא רק שהפריך את כל דברי עצמו, אלא הראה לכולם שוב ושוב את חיי הפריבילגיים והמיוחסים כילד שמנת עשיר ומפונק.
כמובן שהתעלמתי ממנו.
אני לא נמצא בויכוח על המעמד הסוציו-אקונומי שלי עם אף-אדם, בטח ובטח לא עם מישהו שזוג נעליים שלי עולה יותר כסף מבית ילדותו וכל הרכוש של כל המשפחה שלו באותו זמן, הכול ביחד.
גם אם הייתי רוצה להיות, מה נותר לי להגיד ולעשות? הוא עשה בשבילי את כל העבודה-הפיץ את כל השקרים האלו, ובאותו זמן שם תמונות בשביל להוכיח, שבהם לא רק לא ראו אף-אחד מהשקרים שלו, אלא ראו אותי אוכל כמו מלך בריטניה ומתלבש כאילו שאני גר בשכונת בוורלי הילס שבלוס אנג'לס.
גם אנשים ממש אמרו לו שלא רואים באף תמונה שום דבר ממה שהוא אומר, ואף יותר מזה, שרואים מלא אוכל יקר, מלא טכנולוגיה יקרה, בגדי מותגי-על, והאיש בשלו.
הבן-אדם פשוטו כמשמעו פשוט איבד את שפיותו מרוב העוצמה של הקנאה וההתפוצצות.
טוב, אפשר להאשים אותו?
הבן-אדם הרגע ראה יותר כסף על כפות הרגליים שלי מאשר מה שהיה לכל המשפחה שלו כולל כל הרכוש שלהם כשהוא היה ילד.
אז ת'כלס, ובהינתן כל אלו, מה אכפת לי?
הבעיה היחידה הייתה שאני ציפיתי ממנו להירגע לבסוף, אבל כשהוא ראה שאני מתעלם ממנו, הוא רק יותר ויותר התחרפן, המשיך עוד ועוד לשקר בנוגע למעמד הסוציו-אקונומי שלי ולהפיץ שקרים יותר ויותר חמורים, שכעיקרון גם מזה לא היה לי אכפת כשהוא רק ממשיך להפיץ לכל עבר תמונות של גם הפרכה של כל דברי עצמו וגם של כמה שאני עשיר.
אחרי חודש ככה, כשהוא לא רק לא נרגע, אלא יותר ויותר מתרגש, ויותר ויותר מראה לכולם עוד ועוד כמה עשירה משפחתי, שתי הבעיות היחידות שלי היו שחששתי שהבן-אדם על סף התקף לב, ובאיזשהו מקום התחיל להימאס לי איך הוא מראה לכולם את עושרה של משפחתי, ומצייר אותי בתור ילד שמנת, עשיר מפונק ומיוחס ממוסקבה, כשהאמת היא, שאני כל-כך הרבה יותר, יש בי כל-כך הרבה יותר, ויש לי כל-כך הרבה יותר מה להציע, אז בסוף אחרי חודש דיווחתי עליו לאדמין. זה הדריש מספר דיווחים, אבל הוא נרגע לבסוף.
כמובן שבתוכו הוא עדיין נורא כועס על הפערים בינינו, אבל בסה"כ ובגדול היום אנחנו בטוב.
דרך אגב ולפרוטוקול, כפי מה שמעולם לא הייתי בויכוח איתו על מה המעמד הסוציו-אקונומי שלי, גם אם הוא נורא-נורא התעקש לנהל איתי ויכוח על זה, כי אני לא נמצא בויכוח על זה עם אף-אחד, בטח לא עם בן-אדם שזוג נעליים שלי זה יותר כסף מכל אשר לו ולכל משפחתו בימי ילדותו, כך ובאותה מידה אני, שכאמור, פריט לבוש בודד שלי, זוג נעליים או חולצה, יכול להגיע לאלפי שקלים מרובים, כך אני לא נמצא בויכוח על המעמד הסוציו-אקונומי שלי גם לא איתך, שאתה חושב פעמיים לפני שאתה קונה פיתה עם פלאפל ב-30 שקל. זה למה אני ממשיך לנסות לסיים את השיחה המגוחכת הזאת וזה למה אני ממשיך לסיים את דבריי ב"אבל לא חשוב", אבל אתה ממשיך שלא להבין את המסר