הפלה טבעית שבוע חמישי

[P i x i e s]

הפלה טבעית שבוע חמישי

היי בנות,
אמנם מדובר בהריון לא מתוכנן (אני בת 22), ואמנם תכננתי להפיל, אבל זה בכל זאת מאד קשה לי וחשבתי שכאן אולי אוכל למצוא את התמיכה שאני צריכה...
אולי הייתי צריכה לצפות את זה, כי רמת הבטא שלי (130 בשבוע רביעי) הייתה מאד נמוכה ביחס למה שכתבתן וזה שהרופא לא ראה שק, לא יודעת אם זה קשור.
הכל התחיל לפני כמה ימים עם דימום של כמה טיפות, עליו קראתי באינטרנט שיכול מאד להיות שזה לא "הפלה מאיימת" אלא העובר מתמקם ברחם. אתמול התחיל דימום קליל והיום בבוקר התחיל דימום שרמתו יותר מחזורית ומוכרת, אני עכשיו על פדים. עוד לא הייתי אצל רופא אז עוד לא אושר לי שזאת אכן הפלה, אבל אני מניחה שכן, מה זה כבר יכול להיות?
עכשיו הכאב פחת ואני תוהה אם להזמין הביתה רופא SOS או לא, אם ללכת מחר לבית חולים או לא, אני גרה בצרפת אז אין לי אופציה ללכת מחר לגינקולוג שלי או משהו בסגנון.
לבנות המנוסות (לצערנו) - יש טעם ללכת לרופא בשביל משהו שהוא לא אישור לעבודה, או שאני צריכה להישאר לדמם בבית? מה מומלץ באופן כללי כשעוברים כזה דבר?
ומעבר לכל הפרטים היבשים, הייתי חייבת לפנות לפה, כי אפילו החברים הכי טובים שלי לא מבינים את הצער ואת מה שעובר עליי. טסתי היום חזרה ממינכן לפריז ובשירותים ראיתי שהתחיל דימום יותר כבד, גושים קטנים וכו', ונשברתי כל כך. אמנם זה לא היה צפוי ונכון שהצעד ההגיוני היה אמור להיות הפלה (בהתחשב גם בעובדה שאני לא במערכת יחסים קבועה, עוד לא התחלתי ללמוד או משהו, אין לי את המשאבים), אבל כל כך כואב לי עכשיו, בעיקר נפשית. אני באמת מרגישה שאני לא מסוגלת לחייך, שאף אחד לא מבין אותי, אומרים לי שאני חזקה ושאני אתגבר ושאני אנסה להסתכל על זה כמשהו טוב בסה"כ כי זה לא תינוק רצוי, אבל זה סתם בולשיט רציונלי מול מה שאני באמת מרגישה. אני לא יודעת כמה זמן זה יישאר ככה. הכל נראה לי עכשיו נורא אפל ושחור, אני אמורה לארוז הכל השבוע כדי לחזור לארץ, תוך כדי ההפלה הטבעית שאמורה להכאיב לי בהמשך, ופשוט רע לי. רע. אשמח לכל תמיכה שהיא...

 

[אiרית]

לכי לרופא

מעולם לא עברתי הפלה טבעית או לא טבעית אז אני לא מייעצת מנסיון אבל נשמע שהמצב שלך בהחלט דורש (אם לא זועק) מעקב רפואי. אפשר לתת להפלה טבעית להתרחש ולהסתיים מעצמה אבל ללא מעקב רופא עלול להיווצר זיהום ונזק בלתי הפיך וארוך טווח. לדעתי, מאוד מאוד חשוב שתפני למעקב רפואי בהקדם האפשרי.

גם אם ההריון היה לא רצוי, זה בהחלט טבעי להיות עצובה ולהתאבל על האובדן

לבי איתך.

 

[mitmit11]

חשוב לפנות לרופא ולעקוב כדי לודא שלא נותרו שאריות ברחם. התחושות שלך טבעיות ומובנות, גם אם זה לא היה רצוי זה טבעי להתאבל על הריון שנפל.

 

[ליל34]

קחי לך את הזמן שלך להתאבל

ואל תתייחסי לאף אחד, זה הצער שלך ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממך.

 

[ops i did it again]

בגיל 22

עברתי הפלה בכדורים בשבוע 7 בשל הריון לא רצוי, הייתי שלמה עם ההחלטה להפיל לחלוטין ולא לקחתי קשה, גם הכדורים פחות טראומטיים מגרידה, ובכל זאת ברגע שהתחלתי לדמם ויצא ממני משהו..יש בזה משהו ששובר, כשאת חווה את זה כך.. ומניחה שגם הורמונלית. זה תהליך טבעי, וחשוב להתאבל עליו, אני באותו תקופה הייתי מלצרית ועם רגל שבורה כך שהתאפשר לי להיות קצת בבית עם עצמי, בכיתי וכאבתי ותוך באמת ימים ספורים זה עבר והמשכתי הלאה. היום אני בת 31, בחודש תשיעי והריון ראשון, והחוויה ההיא לא טראומטית לי בכלל... אני שלמה עם איך שקרו הדברים, וגם את תהי בבוא הזמן,רק תני לעצמך זמן לעכל...מבטיחה שזה יעבור. גם הכאב הפיזי וגם הנפשי, וזה בסדר להיות טיפה באפילה, לעכל, לכאוב ורק אז להתאושש.
וכמובן שלכי לבדיקת רופא. חובה.
בהצלחה וחיבוק..

 

[בלה טיגריס]

לגבי רופא.
את לא חייבת לרוץ לבדיקה. אבל חשוב מאוד-מאוד להיות עם היד על הדופק שאת מרגישה טוב, שאין סחרחורת, שהדימום בערך כמו במחזור או קצת יותר חזק, שהחום לא עולה.
אם את מרגישה חולשה, חום, דימום ממש חזק, כאבים מאוד חזקים אוז פני לרופא כמה שיותר מהר.
אם הכל בסדר והדימום ילך לקראת הסוף לכי לרופא שיעשה לך US כדי לבדוק שהרחם נקי ולא נשארו שאריות.
לגבי רגש. תזרמי עם עצמך, תני לך זמן להתאבל. תבכי. זה לא משנה שזה לא היה מתוכנן במילא. זה ממש לא משנה

 

[SHAR2410]

עברתי את אותו הדבר...

יצאתי עם בחור וגרתי איתו וידענו שזה מוביל לקשר רציני ופתאום גיליתי שאני בהריון, אחרי שעשיתי את הבדיקה הביתית בכיתי כול הלילה והוא היה מקסים ואמר שנתחתן ושאין לי מה לדאוג אבל הייתי לחוצה ופחדתי מאוד
אחרי שהודענו לכול המשפחה וסגרנו תאריך התחיל דימום קטן ולמחרת דימומים חזקים ונפלו גם גושים... הרגשתי שנופל לי אבל הלכתי למיון ולפי הבדיקות עדיין הייתי בהריון "חלש" , ככה הם קראו לזה ובגלל שזה היה חג הציעו לי לעבור בדיקות דם אחרי החג שיקבע בוודאות אם העובר נפל. חיכיתי את השלושה ימים של החג עם דימומים קשים וכאבי בטן עזים והלכתי לעשות את הבדיקת דם ויצא לי 109, אחרי יומיים שוב הייתי צריכה לעבור בדיקת דם שירד כבר ל 96 ואמרו לי שהוא נפל לבד ושלחו אותי לבדיקה אל רופא נשים לבדוק שלא נשאר כלום ואם נשאר אז לעבור גרידה...
כל התהליך היה מלווה בקצת כאב פיזי אבל בעיקר בכאב נפשי שכן הרגשתי רע שבהתחלה לא רציתי או התינוק וכהתחלנו לתכנן את החתונה כבר דיברנו והתרגלתי לעובדה שאני בהריון והתרגשתי נורא וציפיתי לזה ואז זה פתאום נפל בלי הסבר...
אני מבינה את מה שאת עוברת במיוחד שאת בארץ זרה, אני לא יודעת אם העובר נפל אבל אם זה מה שהיה לי אז לצערי זה המקרה.
תהיי חזקה ותקווי לטוב כי לי אמרו שיש נשים שיש להם מחזור בשלושת החודשים הראשונים של ההיריון אז יש תקווה..
בהצלחה

 

[P i x i e s]

זאת אכן הפלה

הייתי אצל הרופא עשיתי בדיקות וזה אושר סופית.
הדימום אפילו דועך, כל מה שנשאר זה הרבה הרבה כאב נפשי.. אני פשוט באובססיות על האבא, הוא ישן אצלי ביום שבת בערב ומראשון בבוקר לא דיבר איתי, מה אם אני בבית חולים מה אם אני מתה? הלוואי שהיה לי את המזל שלך והוא היה החבר שלי והיה מציע להתחתן... זה לא המקרה וזה ממש מוסיף לקושי. שבהתחלה פשוט נמשכתי אליו ועכשיו אני כבר ממש אוכלת את עצמי מבפנים.

 

[Babybini]

אני גם באירופה..

ועברתי הפלה בשבוע שעבר, בדיוק בשישה שבועות.. שולחת לך חיבוק חם ויודעת שכרגע אין מילים שיצליחו לנחם.
קחי לך יום יומיים-שבוע, כמה שאת צריכה להתאבל, אבל אל תשקעי בזה.. זה לא יעזור..

לגבי ההפלה עצמה, תשתמשי אך ורק בתחבושות/ תחתוניות, לא בטמפונים. תני להכל לצאת החוצה. זה לוקח זמן..
כן הייתי הולכת לרופא נשים/ מיון וכו לאשר שאכן מדובר בהפלה ולעשות בדיקת דם וא/ס פנימי לוודא שהכל יצא החוצה ושאין שאריות ברחם מה שעלול להיות מאוד מסוכן.
עם הכאבים, גם בהריון מותר לקחת אקמול-פאראצטמול, אז כשהכאבים כבר ממש התגברו לקחתי כדור שהקל עלי קצת.
ממה שקראתי- תוך כדי הפלה לא לקחת אדוויל, איבופרופן וכו.

הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לך כנקודה חיובית בכל הסיפור הלא נעים הזה, שאת פורייה והגוף שלך יודע להכנס להריון. במידה וזו הפלה, אין לך מה לעשות עם זה.. זו דרך הטבע, רק שלעתיד זה סימן טוב. בנות רבות מגיעות לגילאים מתקדמים יותר עם חששות לגבי הפוריות שלהן ולא יודעות האם הן בכלל מסוגלות להכנס להריון. את יודעת

שולחת לך שוב חיבוק

 

[P i x i e s]

היי

אני אכן לא משתמשת בטמפונים...
והלכתי לרופא נשים, עשה אולטרסאונד ולא אמר כלום על שאריות, נראה היה ריק (והדימום אכן ממש פחת ביממה האחרונה), רק רשם לי ויטמינים וביקש שנעשה אולטרסאונד לפני שאני טסה חזרה לארץ בסוף החודש.
ואגב, לא אמר כלום לגבי איסור על איברופן שממה שידוע לי יש בנורופן. ואני על נורופנים באופן קבוע ב48 השעות האחרונות, אני סובלת ממיגרנות מטורפות...

ותודה כמובן על התמיכה, אני מנסה להאמין שאני לא אשקע בזה ואמשיך, אבל כרגע זה נראה כל כך רחוק ממני...