הפינה של פרסון - פרק....אמ.... #6 ?
אף אחד לא שואל איפה אני, לאף אחד לא אכפת.... זה בסדר. גם כשהפינה שלכם תיפסק פתאום תראו אם זה יזיז לי. נאלצתי להפסיק לכתוב קצת גם כי יש לי מושבת וירוסים קטנה על המחשב, מה שאומר שכשאני לא בבית המחשב שלי שולח פרסומות לויאגרה לכל העולם, ומכיוון שאין לי ממש זמן לטפל בזה אני פשוט לא פותח את המחשב. אין לי הרבה מה לספר לכם, האמת. נשבר לי לא לעשות כלום אז פוצצתי את עצמי בעבודה ועכשיו אני באמת מרגיש הרבה יותר טוב, אבל גם הרבה יותר רעב. אני שוכח לאכול בימים כאלה, ואז בסוף היום אני מגיע הביתה ומגלה , כמובן, מקרר ריק. למזלי אני מצטייד אחת לכמה זמן בכמה שקיות של קנור ואסם, נו, אתם יודעים, נודלס עם ירקות, מקרוני עם גבינה, כאלה. הדיאטה שלי כוללת בעיקר מונוסודיום גלוטומט. נפלא. זה הולך גם יופי עם בירה. הדבר האחרון שאני יכול לספר לכם הוא שהחלקים מבית שלי מתחילים לנדוד. זה משהו שקשור לקרקע בשכונה, שהיא כולה בעייתית, והבניין שלי באופן מיוחד, שיש בו איזה עניין עם המרתף שלא יושב ככמו שצריך באדמה וזז כל הזמן. בגלל שאני גר בקומת קרקע אני מרגיש את זה הכי טוב. כל הקירות בבית שלי סדוקים, והחדר המוגדר כסטודיו (או בשמו המסחרי, "חדר המכונות") ממש מתחלק לשניים, כאשר כל החתיכה הצפונית הולכת ומתרחקת משאר הבית. זה מדאיג מחד, אך מאידך אפשר לראות בזה גם צדדים חיוביים - נכנס יותר אור הביתה, ואם הסדק יגדל עוד קצת אני אוכל לבקש מבעל המכולת שאיתו אני חולק קיר להעביר לי מצרכיםחיוניים דרך הסדק, במקום שאני אצטרך לצאת מהבניין כל פעם שאני צריך חלב. בשלב מאוחר יותר, אם הנדידה תהיה משמעותי יותר, הסטודיו אולי יהפוך מחדר לחדר וחצי, ואז אני אוכל להשכיר אותו לזוג סטודנטים ולעשות איזה כמה גרושים. זהו להיום. תודה ולהתראות.
אף אחד לא שואל איפה אני, לאף אחד לא אכפת.... זה בסדר. גם כשהפינה שלכם תיפסק פתאום תראו אם זה יזיז לי. נאלצתי להפסיק לכתוב קצת גם כי יש לי מושבת וירוסים קטנה על המחשב, מה שאומר שכשאני לא בבית המחשב שלי שולח פרסומות לויאגרה לכל העולם, ומכיוון שאין לי ממש זמן לטפל בזה אני פשוט לא פותח את המחשב. אין לי הרבה מה לספר לכם, האמת. נשבר לי לא לעשות כלום אז פוצצתי את עצמי בעבודה ועכשיו אני באמת מרגיש הרבה יותר טוב, אבל גם הרבה יותר רעב. אני שוכח לאכול בימים כאלה, ואז בסוף היום אני מגיע הביתה ומגלה , כמובן, מקרר ריק. למזלי אני מצטייד אחת לכמה זמן בכמה שקיות של קנור ואסם, נו, אתם יודעים, נודלס עם ירקות, מקרוני עם גבינה, כאלה. הדיאטה שלי כוללת בעיקר מונוסודיום גלוטומט. נפלא. זה הולך גם יופי עם בירה. הדבר האחרון שאני יכול לספר לכם הוא שהחלקים מבית שלי מתחילים לנדוד. זה משהו שקשור לקרקע בשכונה, שהיא כולה בעייתית, והבניין שלי באופן מיוחד, שיש בו איזה עניין עם המרתף שלא יושב ככמו שצריך באדמה וזז כל הזמן. בגלל שאני גר בקומת קרקע אני מרגיש את זה הכי טוב. כל הקירות בבית שלי סדוקים, והחדר המוגדר כסטודיו (או בשמו המסחרי, "חדר המכונות") ממש מתחלק לשניים, כאשר כל החתיכה הצפונית הולכת ומתרחקת משאר הבית. זה מדאיג מחד, אך מאידך אפשר לראות בזה גם צדדים חיוביים - נכנס יותר אור הביתה, ואם הסדק יגדל עוד קצת אני אוכל לבקש מבעל המכולת שאיתו אני חולק קיר להעביר לי מצרכיםחיוניים דרך הסדק, במקום שאני אצטרך לצאת מהבניין כל פעם שאני צריך חלב. בשלב מאוחר יותר, אם הנדידה תהיה משמעותי יותר, הסטודיו אולי יהפוך מחדר לחדר וחצי, ואז אני אוכל להשכיר אותו לזוג סטודנטים ולעשות איזה כמה גרושים. זהו להיום. תודה ולהתראות.
