לאחר הנאו-אפלטוניזם, שהגיע לשיאו בתקופת המאוחרת של העולם העתיק עם פילוסופים כמו פלוטינוס,
פורפיריוס ופרוקלוס, הגיע עידן חדש של פילוסופיה שהושפע מהתמוטטות העולם הפגאני ועליית הנצרות.
הפילוסופיה הסכולסטית (ימי הביניים)
הפילוסופיה המרכזית שהגיעה לאחר הנאו-אפלטוניזם היא הסכולסטיקה, שהתפתחה בימי הביניים, בעיקר
מהמאה ה-9 ואילך. היא הייתה שילוב של הפילוסופיה היוונית, בעיקר אריסטוטלית ונאו-אפלטונית, עם התאולוגיה הנוצרית.
משנתה של הסכולסטיקה
הסכולסטיקה שאפה לגשר בין התבונה והאמונה הדתית, תוך שימוש בלוגיקה ובמחשבה רציונלית כדי
להסביר ולבסס את הדוגמות התאולוגיות של הנצרות. היא הדגישה את הסינתזה בין הפילוסופיה האריסטוטלית
לבין האמונה הנוצרית, כאשר מושגי הנאו-אפלטוניזם עדיין חלחלו לתוכה.
הוגים בולטים
1. אנסלם מקנטרברי (1033–1109) – טען שהאמונה מקדימה את התבונה, אך ניתן לבסס את האמונה
באמצעים רציונליים. פיתח את הטיעון האונטולוגי להוכחת קיום האל.
2. תומאס אקווינס (1225–1274) – שילב את תורתו של אריסטו עם התאולוגיה הנוצרית, במיוחד ביצירתו
"הסומא התאולוגית", שבה הוא ניסח חמש דרכים להוכחת קיום האל.
3. דונס סקוטוס (1266–1308) – קידם גישה יותר מופשטת לגבי ידיעת האל והדגיש את רצונו החופשי.
4. ויליאם מאוקהם (1285–1347) – היה מהראשונים שהחלו לערער על הסכולסטיקה המסורתית, ופיתח
את העקרון של אוקהם, עקרון לפיו אין להרבות בישויות מעבר לנדרש.
מה הגיע לאחר הסכולסטיקה?
בסוף ימי הביניים, הפילוסופיה הסכולסטית החלה להתערער עם עליית הרנסנס והרעיונות ההומניסטיים.
פורפיריוס ופרוקלוס, הגיע עידן חדש של פילוסופיה שהושפע מהתמוטטות העולם הפגאני ועליית הנצרות.
הפילוסופיה הסכולסטית (ימי הביניים)
הפילוסופיה המרכזית שהגיעה לאחר הנאו-אפלטוניזם היא הסכולסטיקה, שהתפתחה בימי הביניים, בעיקר
מהמאה ה-9 ואילך. היא הייתה שילוב של הפילוסופיה היוונית, בעיקר אריסטוטלית ונאו-אפלטונית, עם התאולוגיה הנוצרית.
משנתה של הסכולסטיקה
הסכולסטיקה שאפה לגשר בין התבונה והאמונה הדתית, תוך שימוש בלוגיקה ובמחשבה רציונלית כדי
להסביר ולבסס את הדוגמות התאולוגיות של הנצרות. היא הדגישה את הסינתזה בין הפילוסופיה האריסטוטלית
לבין האמונה הנוצרית, כאשר מושגי הנאו-אפלטוניזם עדיין חלחלו לתוכה.
הוגים בולטים
1. אנסלם מקנטרברי (1033–1109) – טען שהאמונה מקדימה את התבונה, אך ניתן לבסס את האמונה
באמצעים רציונליים. פיתח את הטיעון האונטולוגי להוכחת קיום האל.
2. תומאס אקווינס (1225–1274) – שילב את תורתו של אריסטו עם התאולוגיה הנוצרית, במיוחד ביצירתו
"הסומא התאולוגית", שבה הוא ניסח חמש דרכים להוכחת קיום האל.
3. דונס סקוטוס (1266–1308) – קידם גישה יותר מופשטת לגבי ידיעת האל והדגיש את רצונו החופשי.
4. ויליאם מאוקהם (1285–1347) – היה מהראשונים שהחלו לערער על הסכולסטיקה המסורתית, ופיתח
את העקרון של אוקהם, עקרון לפיו אין להרבות בישויות מעבר לנדרש.
מה הגיע לאחר הסכולסטיקה?
בסוף ימי הביניים, הפילוסופיה הסכולסטית החלה להתערער עם עליית הרנסנס והרעיונות ההומניסטיים.