הפאנפיק שלי! פרק ראשון

הפאנפיק שלי! פרק ראשון ../images/Emo105.gif

אנשים, תגיבו מכל ה
ביקורת חיובית וביקורת בונה, סתם ביקורות שליליות לא יתקבלו בברכה
תהנו ותודה
 
בהודעות, חלק א'../images/Emo105.gif

 פרק מספר 1   יום הולדת   בוקר יום ראשון. כל הבתים המטופחים של דרך פריווט עמדו איתנים ומטופחים, הגינות היו צבעוניות ומטופחות כתמיד, ושמשות המכוניות החדשות סנוורו את העוברים ושבים מרוב ניקיונן. דבר לא השתנה בדרך פריווט במהלך הקיץ. בשום מקום לא היה סימן נראה לעין שרמז רמז כלשהו על מה שאירע כמה חודשים קודם לכן. לאף אחד בדרך פריווט לא היה אכפת שעולם הקסמים כולו מצוי בחרדה כמוה לא ידע כבר 15 שנים.  לא לפני זמן רב גילו הקוסמים כי הלורד וולדמורט, מושא פחדיהם וסיוטיהם, חי ונושם. ולא מספיק שהוא חי, כל תומכיו חזרו לתמוך בו ובין תומכיו נמנים אנשי מפתח בקהילה הקסומה. הסיוט הגדול ביותר של קהילת הקוסמים קם לתחייה 14 שנים לאחר שנחל תבוסה אדירה, אבל לקח לקוסמים שנה עד שהם הכירו בכך שהחיים הרגועים שהם בנו לעצמם במהלך השנים הולכים להעלם. כמה אירוני, שאותו האדם שהיה אחראי לתבוסתו של הלורד וולדמורט, הוא אותו אדם שהיה עד לחזרתו.  הארי פוטר שכב באותו היום במיטתו בדרך פריווט מספר 4. היום הוא היה רשמית בן 16. חדרו היה מלא במתנות שקיבל מחבריו, ולשם שינוי היתה בו אפילו מתנה מהדרסלים - הם קנו להארי מיטה חדשה, כיוון שהגיעו למסקנה כי המיטה הקודמת לא מספיק גדולה בשביל נער בן 16, או פשוט כיוון שרצו שהארי לא יוכל להתלונן לחבריו על כך שהם לא נוהגים בו כשורה והמיטה היתה במבצע. כל החדר הקטן שלו, ששימש בעבר כחדרו השני של בן דודו דאדלי, היה מלא במתנות. חברו הטוב ביותר, רון, קנה להארי עט מיוחד שאומר את התשובות במבחנים. הרמיוני, החברה הטובה של הארי ורון, שלחה להארי קרם מיוחד לשיער שאמור להשתלט על כל סוגי השיער, אך הארי אפילו בלי לנסות ידע כי הקרם לא ישתלט על שערו לעולם. הוא ירש את השיער של אביו - שיער מרדני ועקשן, אבל הארי חיבב אותו בגלל הקשר לאביו. האגריד, מורה בהוגוורטס וחברו של הארי, שלח להארי מיני מאכלים ומאפים שהארי העריך אך החליט לא לאכול מהם כתוצאה מניסיון העבר שלו עם בישוליו של האגריד. פרד וג'ורג', אחיו של רון, שלחו להארי ממתקים מחנות התעלולים שלהם, והמליצו להארי לפזר כמה "בטעות" ברחבי הבית כדי שדאדלי יטעם מהם. המתנה המפתיעה באמת היתה מצ'ו צ'אנג, מושא אהבתו של הארי מזה שנתיים - היא קנתה לו טבעת מיוחדת עליה מוטבע כלב, וליד הכלב ישנה אבן מיוחדת, האמורה להפוך לאדומה כאשר יש סכנה למי שעונד את הטבעת. גברת וויזלי שלחה להארי אוכל, ודמבלדור, מנהל בית הספר של הארי, שלח לו ספרים רבים להתגוננות מפני כוחות האופל כיוון שידע כי הארי מעריך מקצוע זה. אבל מה שהיה חסר להארי ביום הולדתו היתה מתנה מהוריו, או ממי שהיה הדבר הקרוב ביותר להורה שהיה לו מאז גיל שנה - מהסנדק שלו, סיריוס.  סיריוס נפל רק לפני חודשים ספורים אל מאחורי פרגוד מסתורי, ונעלם. הארי היה משוכנע כי סיריוס נעלם בגללו, אבל השתדל לא לחשוב על זה. היה לו קשה להאמין כי סיריוס מת, וכי הוא איבד את מי שהעריך ואהב יותר
 
חלק ב'

מכל, את ההורה הנוסף שקיבל אחרי 12 שנות יתמות. הוריו של הארי נרצחו על-ידי וולדמורט, וסיריוס נרצח על-ידי עובדיו של וולדמורט, אוכלי המוות. נחמתו היחידה של הארי היתה שבין אוכלי המוות שנתפסו היה לוציוס מאלפוי, אביו של אויבו המושבע של הארי - דראקו מאלפוי. בחודש וקצת בו היה הארי בדרך פריווט הוא ידע קורים דברים מעניינים וחשובים בעולם הקסמים, אך הוא היה מנותק מהם בכדי לשמור על חייו. כשהיה קטן הטיל עליו דמבלדור כישוף, כדי שהלורד וולדמורט לא יוכל לפגוע בו כל עוד הוא נמצא עם קרובי המשפחה שלו. אבל, לפעמים העדיף הארי כי הלורד יפגע בו רק כדי לצאת מהבית של דודו ודודתו, שלא רכשו כלפי הארי דבר מלבד שנאה עמוקה. כאשר הוא ירד למטבח, הוא לא ציפה למשהו מיוחד. הוא חשב שיום הולדתו יהיה כמו כל שנה, יום שלא מציינים במשפחת דרסלי. אבל השנה הדרסלים החליטו לציין את יום הולדתו, כנראה מתוך חשש שאם הם לא יעשו זאת יכתוב זאת הארי לחבריו המוזרים, והם יבואו לטפל בהם. במטבח היה תלוי בלון אחד ושלט מקומט עליו נכתב מזל טוב הארי זה לא היה הרבה, אבל זה בהחלט סיפק את הארי. מה שעוד יותר סיפק את הארי, זה ש"בטעות" נפלה לו סוכרייה אדומה מהכיס והוא ראה את דאדלי מרים אותה. הוא ידע כי דאדלי לא יוכל אותה בבית כיוון שהוא עדיין היה במשטר הדיאטה הלא-יוצלח שלו, אבל הארי הבטיח לעצמו לעקוב היום אחרי דאדלי ולראות את השפעת הסוכרייה. כאשר חבריו של דאדלי הגיעו, חיכה הארי חמש דקות ואז הלך אחריהם. בטח היום הם יתעללו באיזה ילד מסכן או בחתול שימצאו ברחוב… אחרי 5 דקות, ראה הארי משהו מוזר - אור לא ברור שנבע מאיזו סמטה. כאשר הארי הסתכל היטב, ראה כי זה דאדלי, שזרח כמו עץ חג המולד. התברר שהשפעת הסוכריות היתה שמי שאוכל אותה נדלק כמו נורה. הארי צחק מכל הלב, ואז שם לב כי הכלב שעל טבעתו התעורר לחיים. הכלב הזכיר לו את סנדקו, שהיה אנימאג לא רשום ויכל להפוך לכלב כל אימת שרצה בכך. "שלום הארי." אמר הכלב. "אתה, אתה מדבר?" שאל הארי בתמיהה. "בדרך-כלל לא, אבל כשאתה מצוי בסכנה, אז כן. הארי, דמבלדור אומנם הטיל עליך את הכישוף אבל ברגע שיהיו פה מקרים של קסמים כמו הסוכרייה שנתת לדאדלי הלורד וולדמורט ימצא אותך ואתה כבר לא תהיה חסין." "רגע, איך אתה יודע על הכישוף שהטיל עליי דמבלדור?" הארי ידע שאם מישהו יעבור ברחוב הוא יחשוב שהארי מטורף. מהצד זה נראה, כאילו הארי מדבר אל עצמו. "אני יודע הכל," אמר הכלב, "ולכן אני גם יודע שכעת הגיע זמנך לחזור הביתה, אל דודיך. אתה רואה את האבן השקופה שנמצאת לידי? ברגע שהיא תהפוך לאדומה סביר להניח כי יהיה מאוחר מדי. אתה צריך לחזור הביתה. עכשיו. דברים לא טובים קורים פה בדרך פריווט. אתה צריך לחזור הביתה."
 
חלק ג'../images/Emo105.gif

"אתה רוצה אולי לפרט? איזה דברים לא טובים יכולים לקרות במקום הרגוע והמשעמם עד מוות הזה?" "אני לא מפרט. אמרתי את שלי. להתראות הארי פוטר." והכלב חזר לישון. הארי החליט להישמע לעצתו של הכלב, אף על פי שידע שאין לסמוך בחפצים מכושפים כמו זה, הרי אדון וויזלי הזהיר מפני כך פעמים רבות. אבל משהו בכלב גרם להארי לתמוך בו. הוא נקשר לכלב מעצם היותו כלב, כיוון שהזכיר לו את סנדקו האבוד. כאשר חזר הארי הביתה ציפתה לו הפתעה נעימה - הדוויג, התנשמת שלו, חזרה מהציד הלילי שלה כשבמקורה מכתב. הארי זיהה את הכתב על המעטפה, וידע שהמכתב הוא מרמוס לופין, חברם הטוב של אביו וסנדקו. הארי היקר, מזל-טוב לך. אז אתה כבר בן 16, מה? אני זוכר את אביך בגיל הזה. מרדן, אך מאוהב. הוא היה שפוט של אמך, אך היא נמנעה מלהפגין כלפיו רגש כלשהו, כיוון שפחדה להיפגע. ג'יימס היה ידוע כנער הנוהג להחליף בנות כמו גרביים, לפחות עד שהתאהב באמך. בכל אופן, אני שולח לך את מתנת יום הולדתך ממני, ואני מאמין כי זו תהיה המתנה הטובה ביותר שתוכל לקבל אי פעם, ואני אומר את זה בשיא הצניעות. בנוסף למתנה שנמצאת במעטפה, צרפתי לך נוצה של פוקס, עוף החול של דמבלדור. ברגע שתיגע בה היא תשמש כמפתח מעבר ואתה תגיע אלינו, לכיכר גרימולד 12. מחכה לראותך בקרוב ירחוני הארי הביט במעטפה ואכן מצא בפנים נוצה אדומה מזנבו של פוקס, ובנוסף מצא חתיכת נייר. ברגע שנגע בה גדל הנייר, ומול עיניו הופיע סנדקו, סיריוס, או יותר נכון - דיוקן שלו. "הארי יקר, מה שלומך?" אמר הדיוקן של סיריוס. "סיריוס? אבל, איך" שאל הארי בתמיהה. "טוב, כמו שאתה יודע, אצלי בבית יש דיוקנים של כל בני משפחת בלק. אבל, אחרי שעברתי צד ונלחמתי נגד כוחות האופל, אימי היקרה הורידה את הדיוקן שלי והטילה עליו כישוף מכווץ. לופין היקר מצא דרך להחזיר אותי לגודלי המקורי, ושלח לך את הדיוקן." הארי רצה לספר לסיריוס על הטבעת ולשאול לדעתו, אבל סיריוס האיץ בו להשתמש במפתח המעבר. "אתה יודע, זה לא יהיה שימושי לנצח…" והצביע על הנוצה. הארי ארז בחמש דקות את כל חפציו, אחז בתמונתו של סיריוס בידו, ונגע במפתח המעבר. הוא קצת הצטער שהוא עוזב את הדרסלים בלי להודיע להם והיו לו רגשות אשם על כך, כיוון שידע שהם ישתגעו מדאגה לעצמם אם קרה לו משהו, אבל מצד שני - אלו היו אותם הדרסלים שהתעללו בו במשך שנים ארוכות. כאשר נגע במפתח, הרגיש את אותה התחושה המוכרת, כמשהו אוחז בקורקבן שלו ומושך אותו
 
חלק ד'../images/Emo105.gif

קדימה. ואז באה המערבולת, ואז הרצפה החמה בבית של סנדקו, של סיריוס. "ברוך הבא הביתה הארי." קידם את פניו לופין. והארי רק אמר, "אין כמו בבית." זו היתה תחושה מוזרה להיות בבית של סיריוס בלעדיו, אבל הארי הרגיש שמח. הוא שמח לחזור למקום הקשור לסיריוס, וליבו היה גדוש אושר. ביד אחת דיוקנו של סיריוס, וביד השנייה המזוודה, והוא נמצא בכיכר גרימולד, ועוד חודש הוא יחזור לבית הספר. הוא לא יכל להאמין כי יש באותו הרגע אדם יותר מאושר ממנו.
 

alexandroni22

New member
תגובה לסיפור בחלקים

זה ממש חמוד בסך הכל! רק כמה הערות קטנות על הסיפור שלך: 1)הדרסלים בחיים לא ישתגעו מדאגה בקשר להארי. 2)יש על הארי שמירה תמיד, כך שהסיכוי שוולדמורט יופיע בעקבות הקסם הוא ממש קלוש, בייחוד משום שהוא יודע שכאשר מתבצע קסם על ידי קטין/חפץ קסום כלשהו שמפשיע על מוגל-עובדים ממשרד הקסמים כמו ארתור וויזלי מיד יגיעו, ואז יראו אותו. 3) אמו של סיריוס מתה. היא לא יכולה לתלוש תמונות מהבית ולתת אותם ללופין. מלבד זאת סיריוס סיפר שאמו שלו מחכה אותו מעץ היוחסין שבמשפחה, סביר שגם אין שום תמונה שלו בבית. 4) למה שצ'ו תשלח להארי מתנה ליום הולדת אחרי שהם רבו? ועוד כזאת יקרה? ומאיפה היא יודעת שיש לו יומולדת היום? 5) דמבלדור הוא לא בדיוק הטיפוס שיקנה להארי מתנות. אבל באמת זה ממש חמוד!
 
חלק ד'../images/Emo105.gif

קדימה. ואז באה המערבולת, ואז הרצפה החמה בבית של סנדקו, של סיריוס. "ברוך הבא הביתה הארי." קידם את פניו לופין. והארי רק אמר, "אין כמו בבית." זו היתה תחושה מוזרה להיות בבית של סיריוס בלעדיו, אבל הארי הרגיש שמח. הוא שמח לחזור למקום הקשור לסיריוס, וליבו היה גדוש אושר. ביד אחת דיוקנו של סיריוס, וביד השנייה המזוודה, והוא נמצא בכיכר גרימולד, ועוד חודש הוא יחזור לבית הספר. הוא לא יכל להאמין כי יש באותו הרגע אדם יותר מאושר ממנו.
 

snowwight

New member
../images/Emo183.gif../images/Emo42.gif

אני יקרא שאני יחזור מבצפר אין לי זמן עכשיו אני עוד 4 דקות זזה לבצפר
 

juggernaut

New member
ממש יפה...תנסי קצת פחות קיטשי

בגלל הדברים עם הדיוקן הוכל.. אבל כללית ממש ממש אהבתי
 

snowwight

New member
יפה מאד../images/Emo183.gif../images/Emo42.gif

את רושמת יפה ויש לי יצריתיות אבל כמה דברים שהפריעו ליL
"צחק מכל הלב" אין דבר כזה לדעתי
הדרסלים אף לא פחדו שיבואו לסדר אותם או שהקוסמים יכשפו אותם. מה השתנה? אבל חוץ מזה מהמם וממש ממש אהבתי
 

Jessica Alba

New member
כל הכבוד../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo45.gif

את כותבת ממש יפה.....
בהמשך הדרך...
חחח....
 
בסוף הספר החמישי../images/Emo29.gif

מוני לופין ומר וויזלי באו והזהיר את ורנון שאם הם לא התנהגו אל הארי טוב...ואז מודי הראה ת'עין שלו..כך שעכשיו הם יותר מפחדים
 
למעלה