העשרה בשפות נוספות

osnat2

New member
העשרה בשפות נוספות

בני בן 2.4 הוא "ספוג" לדברים חדשים. הילד פשוט צמא לידע חדש וללימוד כל דבר בסביבתו (כמובן שיש לו את רגעי ה"לא בא לי כלום" שרק מראים לי כמה הוא נורמלי
) . אני מנסה כל הזמן לגרות אותו ולהשביע את תאבונו וחשבתי לתת לו קצת גירוי באנגלית. אני לא חושבת על ללמד אותו את השפה אלא לתת לו קצת ממנה, כמה מילים ואפילו משפטים. יש המלצות ? קלטות ? ספרים ?
 

יונת ש.

New member
Magic English

קלטות של דיסני (משווקות ע"י הד ארצי נדמה לי) שפעם מכרו בסופר-פארם. מסחרי מאוד, אבל אפקטיבי בצורה מדהימה!
 
אם את יכולה להשיג מחו"ל קלטות וידאו

אז אני מאוד מאוד ממליצה על kipper סיפורים מקסימים על כלב וחבריו. (נדמה לי שזה יצא גם בארץ בעברית לא מזמן). האנגלית מעולה, הקריינות על רמה, הסיפורים נהדרים. וגם maisy - סיפורים על עכברה. לדעתי שניהם מתאימים לגיל שלך. הבת שלי (4) יודעת אנגלית הרבה בזכות הקלטות האלה.
 

osnat2

New member
תודה, אני אנסה להשיג

אין בעיה כלשהיא לשים קלטות מחו"ל בוידאו בארץ ? אני חושבת שזו שיטה שונה. יש למישהו ידע טכני בנושא ? ושוב תודה
 

ריניני

New member
בארץ (כמו באירופה ובמזרח) PAL

בארצות הברית NTSC. אבל רב הוידיאו´אים היותר מעודכנים, נגיד בני שלוש ומטה, יודעים לאכול את שתי השיטות.
 

mom&shaked

New member
רכישת שפה נוספת

את צודקת, השיטה אכן שונה. במידה ויש לך וידאו מולטיסיסטם את יכולה לצפות בקלטות בשיטות שונות. בעניין רכישת האנגלית יש גם משחקי מחשב שמתאימים לגיל של בנך ויכולים לעזור ברכישת השפה. לנו יש דיסק של winnie the pooh for toddled. אם אני לא טועה גם בקומפי יש אופציה לשנות שפה, אבל אני ממש לא יודעת איך התוכנית שלהם באנגלית ואם היא מומלצת. אני חושבת שאת גם יכולה להשמיע לו דיסק של שירים באנגלית או להקריא לו סיפורים קצרים באנגלית. בהצלחה.
 

נעה גל

New member
ישר הזכרת לי סיפור...

המשפחה שלי חיה בדנמרק, וכשהבת הבכורה של בן דוד שלי הגיעה לגיל שנה קניתי לה את קומפי (שדובר גם דנית). הם כמובן התלהבו מאוד (אין להם דברים כאלה שם) ורק ציינו בפני, שקומפי מדבר דנית בעגה מאוד לא נפוצה בדנמרק (משהו של הכפריים מהצפון). בערך כמו שקומפי היה מדבר בירושלמית אצלנו...
 

mom&shaked

New member
../images/Emo6.gif אני חושבת שגם האנגלית לא משהו

אם כי סביר שיותר טובה מהדנית...
 

דליה.ד

New member
סליחה על השבתת החגיגה....

אבל, מדוע ללמד ילד שפה נוספת? מה זה ייתן לו? מה זה יוסיף לו? ילדים רבים מדקלמים מלים שהם אינם מבינים. אם ילד קטן מאוד מדקלם את המספרים זה שום דבר, הוא רק תוכי קטן, החכמה האמיתי וההתנסות האמיתית היא שהוא יבין את משמעות הכמות והמספר (מספר הוא סמל, רבותי, אין לו משמעות כאשר הוא בוואקום) ויקשר בין השתיים. אותו דבר עם שפה זרה: הוא ידקלם מלים ומשפטים והם יצוםפו בחלל כי אין להם משמעות אותנטית, הקשורה להתנסויות האמיתיות בחיי היום יום שלו. את רוצה שהוא ידבר אנגלית, עם משמעות? תעברו לחיות בארה"ב או באנגליה, תוך מספר חדשים הוא יפטפט אנגלית ואפילו יבין מה הוא אומר. הלמידה וההתנסות בגיל הזה לבנך צריכה להיות משמעותית, מחוברת למציאות חייו, אמיתית ואותנטית. הפגישי אותו עם חומרים, מרקמים, פעילויות, התנסויות, אין צורך בשפה זרה, שאינה שפת אימו רק כדי שיגידו לך "איזה ילד חכם". הילד שלך חכם ואני בטוחה בכך, אבל אל תמהרי איתו, הוא זקוק להיות קטן ופעוט עוד זמן מה, שפה זרה יוכל לרכוש בזמן המתאים והרלוונטי.
 
../images/Emo45.gif אני מסכימה עם דליה

ומנסיוני: גייל ידעה בגיל שלוש וקצת לדקלם את ה ABC, היא ידעה בערך 15 מילים כולל משמעות בעברית, מתוך קלטות "מייזי" ו"רחוב סומסום", אבל זה היה, כמו שדליה אמרה, תלוש לחלוטין. היא לא הבינה שמדובר בשפה אחרת, זה לא אמר לה כלום, ואם לא היינו עוברים לגור באנגליה היא היתה שוכחת אותן (כמו ששכחה לגמרי את היפנית שידעה). אני מאד מבינה את הצורך בהעשרה, בגיל כזה הילדים הם באמת בור סוד שאינו מאבד טיפה. אבל אולי כדאי "להשקיע" במשהו אחר, יותר יישומי. ומשהו בענין הזה: בגלל העובדה (המצערת, לדעתי) שגייל תלך בשנה הבאה לבית הספר (כזכור היא בת 4 ורבע בלבד), אני משתתפת בקורס שנקרא keeping up with the children שמטרתו לסייע להורים לסייע לילדים ללמוד. אם יהיה לי זמן אפרט עליו יותר בהמשך, אבל שם הפנו את תשומת לבינו לעובדה שאנחנו מתוכנתים להשקיע הרבה בכישורים האקדמיים של ילדינו. החברה שלנו מרוממת ומפארת (ומתגמלת) בעלי כישורים אקדמיים שונים (תחשבו אפילו על שעשועונים כמו "מי רוצה להיות מיליונר" ו"החוליה החלשה") ואולי אנחנו מזניחים דברים אחרים.
 

vered4

New member
מערכת החינוך באנגליה

שונה בדרישות שלה. אחי נמצא באנגליה, וכל פעם מדהים אותי מחדש, איך מתיחסים לילדים הלומדים שם. בכיתה ב´, הוא לא רצה להביא את הילדה לארץ במהלך שנת הלימודים, כי כל הזמן יש בחנים, ואם היא תפספס, ירד לה הציון.
 

נעה גל

New member
למה "אולי"? - בטוח שאנחנו מזניחים

אספקטים אחרים. כל הסביבה של אדם מערבי מרגע הולדתו ועד שהוא מותו מעודדת (ומלחיצה) כישורים אינטלקטואלים מזן מאוד מסוים. יש מעט אנשים שהדבר מתאים להם - הרוב גדלים בתחושת בינוניות קבועה שחוסמת חיפוש אחר ערוצים אחרים.
 

osnat2

New member
אז אם אנחנו יודעים שאנחנו מזניחים

למה לא לעשות מעשה ולשנות ?
 

נעה גל

New member
לא יודעת למה... העובדה היא, שאת

(ולא רק את, כולנו) שאלת על שפה נוספת (שנופלת בקטגוריה של גירוי אינטלקטואלי), ולא על מודעות עצמית, מודעות חברתית, או איך ללהיות רגישה לשפת הגוף וכו´. הסביבה דורשת, לנו כנראה, כהורים, יותר קל להתמודד עם הנושא הזה מאשר עם אחרים ובגלל זה אנחנו מגיבים בחיוב לדרישה כזו מצד הילדים שלנו. לרובנו, לדוגמא, הרבה יותר קשה להתמודד עם הצד הרגשי של הילדים שלנו, מתוך בעיות אישיות שלנו (לפעמים הילדים "דורכים" לנו על יבלות)ואנחנו מעדיפים לא להתעסק עם זה. זו נטיה טבעית, צריך להיות מאוד מודע ולדעתי גם מאוד חזק (מבחינה נפשית) כדי להתעלות מעבר.
 
זו אחריות של כל הורה

השאלה שלך קצת כללית, אבל בעיקרון זו אחריות של כל הורה "לעשות מעשה ולשנות". יש הרבה הורים (כולל הורי הפורום) שעושים דברים שקשורים לצד הריגשי ולא רק לאינטלקטואלי. הרבה שאלות כאן בפורום נסובות על מה יותר חשוב: יכולת אינטלקטואלית או הצד הריגשי, למשל: כל השאלות שמתלבטות בין מסגרות טיפוליות (מטפלת אוהבת מול משפחתון מאתגר וכד´..).
 

לאה_מ

New member
בשבוע שעבר נפגשתי עם אריקה לנדאו

כדי לשוחח איתה על עומר. נראה לי שהוא מאד משתעמם בבית הספר, ורציתי לבחון מסגרות נוספות. היא היתה מאד נחרצת בהתנגדות שלה לכל מה שנוגע למסגרות למחוננים, אבל מה שהיא בעיקר אמרה זה "אתם כל הזמן מנסים לפתח את הצד האינטלקטואלי. זה לא חלש אצלם. הם לא צריכים תגבור בתחום האינטלקטואלי, הם צריכים חיזוק בתחום הרגשי. במקום להוסיף להם עוד ידע, תדאגו לחזק את הצד הרגשי שלהם".
 

ריניני

New member
ודווקא לדעתי

יש הרבה טוב בשפה נוספת - שפה היא הכלי של החשיבה, ושפות נוספות מפתחות ומחדדות את הכלי הזה. ברור (לי) שלא מדובר בלמידה פורמלית, אלא במגע עם שפה אחרת, עם הרעיון שיש שפות נוספות (ודרכי חשיבה אחרות, ודעות שונות). אם עושים את זה בעדינות, בלי להציף או להלחיץ, זה יכול להעשיר עולם. לא?
 

osnat2

New member
תודה על תגובותיכם, והמשך...

ןאכן קלעתם לכמה נקודות שגם אני חושבת עליהם. ונקודה להבהרה: לרגע לא חשבתי "להעמיס" על בני נתונים מיותרים בכדי שיגידו לי איזה ילד חכם יש לי! למזלי אני לא אמא שצריכה פידבק מאנשים אחרים על ילדי, את הפידבק האמיתי אני מקבלת מילדי ע"י חיוך מקסים או צחוק וחיבוק אוהב
. וזה מספיק לי . א-ב-ל אני כן רוצה לתת לו כלים נוספים וכן רוצה להעשיר אותו בידע נוסף ואפילו רק בכדי לגרות את מוחו ואת יצר סקרנותו, אני בהחלט מנסה לקשר בין מה שהוא לומד לבין המציאות (בכדי שלא "יצופו בחלל" כדברי דליה) לא תמיד זה מצליח אבל זה הכיוון הכללי. חשבתי על שפה נוספת כי לדעתי זהו "כלי" שכדאי שבני ידע על קיומו. כמובן שהייתי שמחה לקבל עצות נוספות. אני קוראת לו המון, משחקת איתו במשחקי חשיבה ומשחקי דמיון,וכמובן משתוללת איתו המון רק בשביל הכיף ולא לשם הלימוד. עדיין אני מרגישה ממנו את הצורך ללמוד עוד ועוד והצעות יתקבלו בשמחה. ולדליה, אני לא ממהרת לאף מקום ורוצה שבני ישאר קטן לעוד זמן ואפילו לתמיד, אבל גם קטן יכול ללמוד עוד בצורת משחק וכיף, לא ?
 

דליה.ד

New member
בחלט כן אסנת!

הלמידה בגיל של בנך מתבצעת דרך משחק, התנסות ו...חיקוי (לכן הם יודעים לדקלם כל כך טוב, וזהו כלי השרדותי חזק מאוד). פשוט, אני נתקלת כאן בפורום בהרבה אמהות (צעירות ברובן) שנורא רוצות לתת ולתת - וגם אני הייתי כזאת, לפחות עם הבכורה, עד ש"נפל לי האסימון". הורים אינם צריכים להיות המוריןם של הילדים שלהם. כמובן שהילדים לומדים מאיתנו כל הזמן, אבל זוהי למידה מסוג אחר, למידה דרך סוציאליזציה, חיקוי, הפנמת דמות להזדהות. אנחנו ההורים צריכים להיות ההורים של הילדים שלנו. וזה דבר חשוב מאין כמוהו, אנחנו צריכים להשקיע בהם את האהבה, את הטיפול, להעשיר את העולם בגירויים, להרחיב את עולם הידע דרך התנסות, להרחיב את העולם הרגשי והתרבותי (שירים, סיפורים,משחקים, הצגות, טיולים), אנחנו צריכים לתת את הגב, את התמיכה, את המקום האחד בו לא ישפטו אותם על פי הישגים. וזה תפקיד גדול למדי ומספק למדי. ולפעמים התכרבלות עם ילד בחיבוק שווה יותר מעשרים שיעורים בהם ננסה לשנן לו מלים באנגלית. אני מאמינה שהיכולת שלנו לקבל אותם כמו שהם, קטנים כגדולים, מצליחים ונכשלים היא יקרה לאין שיעור מהיכולת שלהם לדקלם מ1 עד 10 בגיל שנה. ואני מעדיפה ילד אהוב, מחובק, מוכל בסביבתו הקרובה על פני ילד "חכם" שמציגים אותו לראווה כמה הוא יודע הרבה. ואני לא טוענת לרגע שאת עושה זאת, אבל יש הרבה מאוד הורים אחרים שעושים זאת בלי הרף. והיכולת שלנו לגדל ילדים מאושרים היא החשובה בעיני. ואני מורה...יש לצפות שהייתי מעדיפה שידעו הרבה...אה? ובכן, לא! ממש לא!
 

osnat2

New member
דליה, קיבלתי את דברייך במלואם ../images/Emo45.gif

אני מסכימה איתך בכל ! ואכן עזרת לי לסדר את מחשבותיי וכוונותי כלפי "לימוד והעשרה" של ילדי. תודה
 
למעלה