העצב אין לו די ...העצב של אחרי המאהבת....

העצב אין לו די ...העצב של אחרי המאהבת....

במיוחד בחגים. שממחישים ריקנות.

במיוחד אחרי שאתה רואה את המאהבת לשעבר, או במקרי קשים עוד יותר שאתה מגיע למקום בו היא אמורה להיות והיא איננה.

אז אתמול ראיתי אותה - התעלמות הדדית מוחלטת. עומדים סנטימטרים אחד מהאחרת - ואין ניע ואין זיע.

זה מטיש להיות במקום הזה.

אחרי זמן מה פרשתי ! לא עמדתי בחיכוך המוזר.
______________________________________________________

כבר לפני זמן הגעתי למסקנה שהחיים אחרי מאהבת אהובה הם אירוע די ריקני בהרבה אספקטים.

הקושי הוא שאין עם מי לחלוק את הנושא.

לא כי לא חלקתי את קיומה, כולם ידעו - אלא כי איש לא באמת מתעניין במה שמצטייר בעיני רבים ל"קצפת" ובכי על מנת "להוציא עיניים".
________________________________________________________

אחרי ההלם הראשוני יש תהליך :

בהתחלה אתה מנסה להוכיח שאתה מסוגל להגיע לסקס עם אחרות.

מסתבר שזה קל הרבה יותר מהצפוי.

אתה משדר את הסקס - והם באות. אחרי כמה זמן הכול נעלם. אתה לא באמת שם.

אין עניין של אמת באותן הנשים.
______________________________________________________

גם עבור עצמך - מסתבר שלב שבור הוא לא ממש אירוע סקסי.

כך שרמת האוננות אפילו היא יורדת.

אני מסרב לקבל את זה שאם לפני זמן מה הייתי עסוק במין ברמה מסויימת, הרי עכשיו אני בחלק אחר לחלוטין של הסקאלה - לא ממש מתעניין במין.

הריבאונד הותיר אותי ריקני עוד יותר - כי הוא לא עניין.
_____________________________________________________

אז עכשיו שאני אוסף את עצמי, אני רואה את הגברת, היא ססנטימטרים ממני, מנס הלהצייר כמאושרת - אני אומר שהיא מנסה להצטייר - כי אני מנסה את זה.

כך שני אנשים - מתעלמים אחד מהשני.

אני כבר ממתין לרגע בו אחוש בנוח בזרועות אחרת. שהשאלה האם היא רואה או שלא לא תעמוד כלל לפתחי.
 

raco meret

New member
מזדהה

זה קשה. זה כואב.
צריך לתת לזה את הזמן שלו להתעכל.
אין טעם להלחם בזה.
אין טעם לנסות לברוח לאחרים, זה רק מעצים את התחושה.

כשנותנים לזה את המקום של זה,
ניתן בסופו של תהליך להמשיך.
@רקומרת.
 
היו לי שני "סיבובים" עם אחרת.

בראשון היא נפרדה וטענה שאני כאילו לא מפוקס עליה שהיינו שם.

כאילו אני עבור אדם אחר.
_________________________________________________________

בשני כבר לא טענה כך.

אז להבנתי -יש שיפור -וחלק ממנו נובע מהריבאונדים.

אבל האמת היא שהלב לא ממש נפתח אל הריבאונדים הנ"ל. אלא אני מציב אותם בתפקיד מוגדר.

חבל.

כי שאני אפילו מחבק, אני מגלה כמה אני צמא לאותו החיבוק.
 

י ו א ב

New member
זה קשה לאללה

מסכים איתך.
והפאקינג זמן הזה הוא חרא תרופה - מעביר את זה ברוורס

שיעבור בקלות.
 
כן. אין לי מושג למה

זה נגמר יפה.

ואז היא ברצף הודעות חודשים אחרי האשימה אותי בכול מה שמתנהל בעולם. תוך הודעה חד משמעית שלעולם לא לפנות אליה. לא לדבר איתה.

תוך הסבר שמעולם לא היה ביננו משהו רגשי. (שנתיים של קשר).
________________________________________________________

זמן רב אחרי היינו במקום משותף והיא הגיע ונעמדה צמוד אלי. בתור לקופה. ממש לא הייתה חייבת להיות שם - ראתה אותי ונצמדה.

לא זז שריר בפני.

היה נורא.
_____________________________________________________

מאז רואה אותה אחת לשבוע לערך (מעט פחות).

יש לשנינו תחביב משותף.

בזמנו אחרי הפרידה (בחלק הנעים) ניסתה לשכנע אותי שלא ללכת לשם, או פעמים אחרות לא לבוא באינטרקציה עם מקורבות אליה (שלא הייתי מודע לקירבה).

אחרי שזמן מה קיבלתי - אני מתעלם מזה. לפחות מהחלק של לבוא למקום.
_____________________________________________________

אבל ... שאני עם אחרות שם, תמיד אני מביט ומגלה את מיקומה שלה.

היינו יש לי מודועת לקיומה בחלל.

להבנתי זה מגביל אותי.

פעם הרבה יותר .... לאט לאט - הרבה פחות.
 
אני הייתי מזועזע משגיאות הכתיב בעיקר.

שקראתי את זה שוב.
_________________________________________________________

בתור אדם כותב .... די מזעזע.
 

GGYLH

New member
העצב יחלוף עם הזמן, והאהבה הבאה תימצא...

היה אופטימי , כי זה כואב , אבל זה חולף.
מבטיח לך שעם הבאה אתה תהיה יותר זהיר רגשית
 

GGYLH

New member
התשובה היא כן, שתיים שלוש צלקות וזה עובר

הכוונה היא כמובן על שליטה רגשית עבור צלילה עמוקה רגשית.
&nbsp
לאהוב - זה תמיד טוב
להתאהב - את הראיה זה מעכב
 
למעלה