העליון אישר "נוהל שכן" ימשך בתנאי..
בית המשפט העליון אישר את המשך שיטת "נוהל שכן" בתנאי כי מפקד בכיר יאשר את הצורך בכך והפעולה תיעשה בהסכמה מאת שי רזיאלי שיטת "נוהל שכן" חסכה נפגעים רבים בקרב חיילי צה"ל וכוחות הבטחון. בהחלטה עקרונית קבע היום בית המשפט העליון כי צודק צה"ל במדיניותו שלא לסכן שלא לצורך את חיילי צה"ל וכוחות בטחון אחרים הפועלים בערים ובכפרים באיתור מבוקשים מסוכנים, נושאי נשק ומטעני חבלה שאינם מהססים להפעילם נגד חיילי צה"ל המתדפקים על דלת ביתם, או דירת המסתור בה הם שוהים. הנוהל הינו פשוט בתכלית. חיילי צה"ל מטילים על שכן לגשת לדלת הכניסה לבית בו מתגורר המבוקש, לדפוק על הדלת ולקרוא למחבל בשפתו הוא לפתוח את הדלת. התיקווה היא שהמחבל יחוס על חיי שכנו, אותו הוא מכיר וינצור את נשקו. באותה עת מכתרים לוחמי צה"ל את הבניין. השאר ידוע. קרו מקרים מעטים בהם נפצעו או נהרגו "השכנים" בחילופי האש עם המחבלים. השינוי אותו קבע בית המשפט: מפקד בכיר בשטח יחליט על ביצוע הנוהל והביצוע מותנה בהסכמת התושב הנקרא לתווך בין הצבא לבין המבוקש. הצורך שהוליד את השימוש בשיטת נוהל שכן, נולד עוד בדצמבר 92. כוח של יחידת הימ"מ (היחידה ללוחמה בטרור) צר על בית בכפר עאנזה בנפת ג´ינין. בבית התבצר, מחבל מסוכן, וויסעם בראהמה, מפקד הג´יהאד האיסלמי באיזור ג´ינין. יחד עם בארהמה התבצר בבית מחבל נוסף וסייען מודיע שהסתגר באחד החדרים. המחבלים לקחו את בני הבית הפלסטינים, בהם אישה וילדים כבני ערובה. בתום משא ומתן ארוך הסכים בארהמה לשחרר את בני הערובה וגם המחבל השני הסגיר את עצמו. בבית נותר הסייען והמחבל שהתבצר בעליית הגג כשהוא חמוש בתת מקלע, באקדחים ורימוני יד וכן תחמושת רבה. צוות של הימ"מ חדר אל תוך הבית בנסיון לעצור, או לחסל את המחבל וכן כדי לעזור לסייען להמלט. בתוך הבית התפתח קרב יריות. אחד מקליעי תת המקלע שירה המחבל, פגע במשקוף מתכת של דלת הכניסה והותז לעבר ראשו של מפקד צוות הלוחמים. מפקד צוות הימ"מ נפצע באורח אנוש. הקרב הופסק והמחבל המשיך להתבצר בבית כשהוא יורה לכל עבר. מסוק העביר את הלוחם שנפצע כשהוא מונשם לבית החולים. מצבו היה קריטי. בתום 62 ימים של לחימה עיקשת במוות יצא הלוחם מכלל סכנה מיידית לחייו, אך נותר ללא הכרה תקופה של 5 חודשים. אחר כך התעורר לאיטו ונותר נכה קשה מאוד, אחד הנכים הקשים של מערכת הבטחון שנותר בחיים. משותק וללא יכולת דיבור. כעבור זמן מה התחדש הקרב באותו בית בכפר. המחבל היה מוסתר היטב בעליית הגג וברשותו תחמושת רבה. אז ניתנה הפקודה לרקט את הבית בטילי נ"ט. הבית נהרס והחל לבעור. מכבי האש המקומיים כיבו את האש. האש שהמטיר המחבל פסקה.הכל חשבו כי המחבל נהרג. קצין הימ"מ שנכנס לבית בראש צוות לוחמים כדי לאתר את גופת המחבל, נורה על ידי המחבל שנותר בחיים ונפצע קשה מרימון יד שהשליך המחבל. קצין הימ"מ, מפקח ששון מורדוך, מבית שמש, מת מפצעיו כעבור דקות ספורות. כוח של הימ"מ הסתער על המחבל והרג אותו. בפעולה הזאת נפצע בינוני לוחם ימ"מ ועוד שני לוחמים נפצעו באורח קל. הימ"מ ספג מכה קשה. קצין לוחם הרוג ועוד לוחם ימ"מ פצוע קשה שנותר נכה קשה כאמור עד עצם היום הזה ועדין נתון בתקופת שיקום כנגד כל הסיכויים. נוהל שכן, שיטת ביצוע שחוסכת חיי אדם ופצועים קשה שאימצו כוחות הבטחון, הפך לכלי יעיל נגד מחבלים מסוכנים. בית המשפט העליון היטיב להבין את הצורך הצבאי בביצוע נוהל שכן והשופטים הוכיחו שוב שהם אינם מנותקים מהעם בארץ ויודעים כשצריך לפרש את החוק והדמוקרטיה לטובת הכלל, כיצד לעשות זאת.
בית המשפט העליון אישר את המשך שיטת "נוהל שכן" בתנאי כי מפקד בכיר יאשר את הצורך בכך והפעולה תיעשה בהסכמה מאת שי רזיאלי שיטת "נוהל שכן" חסכה נפגעים רבים בקרב חיילי צה"ל וכוחות הבטחון. בהחלטה עקרונית קבע היום בית המשפט העליון כי צודק צה"ל במדיניותו שלא לסכן שלא לצורך את חיילי צה"ל וכוחות בטחון אחרים הפועלים בערים ובכפרים באיתור מבוקשים מסוכנים, נושאי נשק ומטעני חבלה שאינם מהססים להפעילם נגד חיילי צה"ל המתדפקים על דלת ביתם, או דירת המסתור בה הם שוהים. הנוהל הינו פשוט בתכלית. חיילי צה"ל מטילים על שכן לגשת לדלת הכניסה לבית בו מתגורר המבוקש, לדפוק על הדלת ולקרוא למחבל בשפתו הוא לפתוח את הדלת. התיקווה היא שהמחבל יחוס על חיי שכנו, אותו הוא מכיר וינצור את נשקו. באותה עת מכתרים לוחמי צה"ל את הבניין. השאר ידוע. קרו מקרים מעטים בהם נפצעו או נהרגו "השכנים" בחילופי האש עם המחבלים. השינוי אותו קבע בית המשפט: מפקד בכיר בשטח יחליט על ביצוע הנוהל והביצוע מותנה בהסכמת התושב הנקרא לתווך בין הצבא לבין המבוקש. הצורך שהוליד את השימוש בשיטת נוהל שכן, נולד עוד בדצמבר 92. כוח של יחידת הימ"מ (היחידה ללוחמה בטרור) צר על בית בכפר עאנזה בנפת ג´ינין. בבית התבצר, מחבל מסוכן, וויסעם בראהמה, מפקד הג´יהאד האיסלמי באיזור ג´ינין. יחד עם בארהמה התבצר בבית מחבל נוסף וסייען מודיע שהסתגר באחד החדרים. המחבלים לקחו את בני הבית הפלסטינים, בהם אישה וילדים כבני ערובה. בתום משא ומתן ארוך הסכים בארהמה לשחרר את בני הערובה וגם המחבל השני הסגיר את עצמו. בבית נותר הסייען והמחבל שהתבצר בעליית הגג כשהוא חמוש בתת מקלע, באקדחים ורימוני יד וכן תחמושת רבה. צוות של הימ"מ חדר אל תוך הבית בנסיון לעצור, או לחסל את המחבל וכן כדי לעזור לסייען להמלט. בתוך הבית התפתח קרב יריות. אחד מקליעי תת המקלע שירה המחבל, פגע במשקוף מתכת של דלת הכניסה והותז לעבר ראשו של מפקד צוות הלוחמים. מפקד צוות הימ"מ נפצע באורח אנוש. הקרב הופסק והמחבל המשיך להתבצר בבית כשהוא יורה לכל עבר. מסוק העביר את הלוחם שנפצע כשהוא מונשם לבית החולים. מצבו היה קריטי. בתום 62 ימים של לחימה עיקשת במוות יצא הלוחם מכלל סכנה מיידית לחייו, אך נותר ללא הכרה תקופה של 5 חודשים. אחר כך התעורר לאיטו ונותר נכה קשה מאוד, אחד הנכים הקשים של מערכת הבטחון שנותר בחיים. משותק וללא יכולת דיבור. כעבור זמן מה התחדש הקרב באותו בית בכפר. המחבל היה מוסתר היטב בעליית הגג וברשותו תחמושת רבה. אז ניתנה הפקודה לרקט את הבית בטילי נ"ט. הבית נהרס והחל לבעור. מכבי האש המקומיים כיבו את האש. האש שהמטיר המחבל פסקה.הכל חשבו כי המחבל נהרג. קצין הימ"מ שנכנס לבית בראש צוות לוחמים כדי לאתר את גופת המחבל, נורה על ידי המחבל שנותר בחיים ונפצע קשה מרימון יד שהשליך המחבל. קצין הימ"מ, מפקח ששון מורדוך, מבית שמש, מת מפצעיו כעבור דקות ספורות. כוח של הימ"מ הסתער על המחבל והרג אותו. בפעולה הזאת נפצע בינוני לוחם ימ"מ ועוד שני לוחמים נפצעו באורח קל. הימ"מ ספג מכה קשה. קצין לוחם הרוג ועוד לוחם ימ"מ פצוע קשה שנותר נכה קשה כאמור עד עצם היום הזה ועדין נתון בתקופת שיקום כנגד כל הסיכויים. נוהל שכן, שיטת ביצוע שחוסכת חיי אדם ופצועים קשה שאימצו כוחות הבטחון, הפך לכלי יעיל נגד מחבלים מסוכנים. בית המשפט העליון היטיב להבין את הצורך הצבאי בביצוע נוהל שכן והשופטים הוכיחו שוב שהם אינם מנותקים מהעם בארץ ויודעים כשצריך לפרש את החוק והדמוקרטיה לטובת הכלל, כיצד לעשות זאת.