העומסים במטרונית רק יגדלו בספטמבר ואוקטובר

[מיכי 10]

סליחה, תיקון: *תפסתי*.

אבל הבנת הנקרא: השם *דומה* למטרונית.
לא זהה למטרונית, ולא דומה למטרונה, אלא כתבו בפירוש שהוא *דומה למטרונית*.

סליחה, תיקון: *תפסתי*.

 

[איליה קוגן]

ואף להפך: ישראלים אומרים mekir, megia, hesbir

לי זה נשמע ממש צורם
ולא לעניין. אף אחד לא אומר מַטרופולין, אף אחד לא נוסע במַטרו של פריז.

ואף להפך: ישראלים אומרים mekir, megia, hesbir
esrim vesheva, metel-aviv
לדעתי תנועת e היא התנועה שיש הכי הרבה זליגה אליה בעברית המודרנית.

 

[alantan]

גם מילים בלעז שנהגים בתנועת a נהפכים e בפי

ואף להפך: ישראלים אומרים mekir, megia, hesbir
esrim vesheva, metel-aviv
לדעתי תנועת e היא התנועה שיש הכי הרבה זליגה אליה בעברית המודרנית.

גם מילים בלעז שנהגים בתנועת a נהפכים e בפי
הצבר המצוי, למשל epple במקום apple או engry במקום angry. אם כי, ואולי אני טועה, אבל נראה לי שזה בעיקר ישראלים יוצאי מרכז ומזרח אירופה שיש להם את הבעיה הזו.

 

[ניצן cocos]

תנועת הסגול ז"ל כבר לא קיימת בעברית

גם מילים בלעז שנהגים בתנועת a נהפכים e בפי
הצבר המצוי, למשל epple במקום apple או engry במקום angry. אם כי, ואולי אני טועה, אבל נראה לי שזה בעיקר ישראלים יוצאי מרכז ומזרח אירופה שיש להם את הבעיה הזו.

תנועת הסגול ז"ל כבר לא קיימת בעברית
לכן היא הופכת לצירה E במילים מאנגלית, בדיבור שגור.

 

[alantan]

באנגלית זה לא דומה כלל לסגול אלא יותר

תנועת הסגול ז"ל כבר לא קיימת בעברית
לכן היא הופכת לצירה E במילים מאנגלית, בדיבור שגור.

באנגלית זה לא דומה כלל לסגול אלא יותר
לפתח אבל נכון שאין ממש את הצליל הזה בעברית. אבל כבר עדיף שהיו אומרים apple כמו עכבר ולא כמו אתרוג.

 

[alantan]

וסליחה על ההודעה הנוספת - מדובר במלים באנגלית

תנועת הסגול ז"ל כבר לא קיימת בעברית
לכן היא הופכת לצירה E במילים מאנגלית, בדיבור שגור.

וסליחה על ההודעה הנוספת - מדובר במלים באנגלית
לא במלים בעברית שמקורם באנגלית, כך שרצוי שמי שלומד את השפה ילמד גם את ההגיה הנכונה... אני יודע שקל לדרוש אבל קשה מאוד לבצע, אבל כשמורים לאנגלית (כמו זו בכיתתי) מלמדים עם צירה/סגול, זה ממש צורם.

 

[amit1270]

זה בגלל שאתה בריטי...

וסליחה על ההודעה הנוספת - מדובר במלים באנגלית
לא במלים בעברית שמקורם באנגלית, כך שרצוי שמי שלומד את השפה ילמד גם את ההגיה הנכונה... אני יודע שקל לדרוש אבל קשה מאוד לבצע, אבל כשמורים לאנגלית (כמו זו בכיתתי) מלמדים עם צירה/סגול, זה ממש צורם.

זה בגלל שאתה בריטי...

 

[מיכי 10]

למה?

מי אמר שתנועת סגול כבר אינה

תנועת הסגול ז"ל כבר לא קיימת בעברית
לכן היא הופכת לצירה E במילים מאנגלית, בדיבור שגור.

למה?

מי אמר שתנועת סגול כבר אינה
קיימת בעברית

 

[מיכי 10]

נכון, וזה נורא מעצבן. אבל האמת?

ואף להפך: ישראלים אומרים mekir, megia, hesbir
esrim vesheva, metel-aviv
לדעתי תנועת e היא התנועה שיש הכי הרבה זליגה אליה בעברית המודרנית.

נכון, וזה נורא מעצבן. אבל האמת?
גם אני אומרת esrim vEsheva...

יש כמה אנשים, ודווקא כאלה שמדברים הרבה ברדיו, שאצלם כמעט כל תנועת i בראש מילה, הופכת, משום מה, לתנועת e. והם צברים...

 

[מיכי 10]

התכוונתי אחרי מ" השימוש. לעומת זה,

נכון, וזה נורא מעצבן. אבל האמת?
גם אני אומרת esrim vEsheva...

יש כמה אנשים, ודווקא כאלה שמדברים הרבה ברדיו, שאצלם כמעט כל תנועת i בראש מילה, הופכת, משום מה, לתנועת e. והם צברים...

התכוונתי אחרי מ" השימוש. לעומת זה,
צברים רבים אינם יודעים שלפני אותיות א'ה'ח'ע'ר', הופכת ה-מִ (בחיריק) ל-מֵ (בצירה)...

 

[alantan]

הכי מעצבן אותי שעושים את זה בשירים

התכוונתי אחרי מ" השימוש. לעומת זה,
צברים רבים אינם יודעים שלפני אותיות א'ה'ח'ע'ר', הופכת ה-מִ (בחיריק) ל-מֵ (בצירה)...

הכי מעצבן אותי שעושים את זה בשירים
לא החוק הזה בהכרח, אבל למשל רמי פורטיס ששר "שועל בְמְנוּסָה" ולא "בִמְנוּסָה". יש דוגמאות רבות, ארכדי דוכין למשל, אבל אני מתקשה להזכר בהן כרגע.

 

[מיכי 10]

כן, השגיאות מעצבנות מאד כשהן מונצחות בשירים.

הכי מעצבן אותי שעושים את זה בשירים
לא החוק הזה בהכרח, אבל למשל רמי פורטיס ששר "שועל בְמְנוּסָה" ולא "בִמְנוּסָה". יש דוגמאות רבות, ארכדי דוכין למשל, אבל אני מתקשה להזכר בהן כרגע.

כן, השגיאות מעצבנות מאד כשהן מונצחות בשירים.
למה לא נותנים להגיה לפני ההקלטות והפרסום?
אבל זה כך גם בספרים, וגם בהרצאות מלומדות ברדיו, ובכנסת ובכל מקום.
אנשים פשוט "לא שמים" על העברית, והורסים אותה.
אבל אם ישמעו אותי בלשנים, הם יכעסו, כי הם מעדיפים שפה מדוברת, ולאו דווקא שפה תִּקנית.

 

[מיכי 10]

אגב, דגש נמצא בסרגל המספרים, בסימן הפלוס.

הכי מעצבן אותי שעושים את זה בשירים
לא החוק הזה בהכרח, אבל למשל רמי פורטיס ששר "שועל בְמְנוּסָה" ולא "בִמְנוּסָה". יש דוגמאות רבות, ארכדי דוכין למשל, אבל אני מתקשה להזכר בהן כרגע.

אגב, דגש נמצא בסרגל המספרים, בסימן הפלוס.

 

[alantan]

איך לא שׂמתי לב שלא הדגשתי את הבּי"ת.

אגב, דגש נמצא בסרגל המספרים, בסימן הפלוס.

איך לא שׂמתי לב שלא הדגשתי את הבּי"ת.

 

[מיכי 10]

איך לא שׂמתי לב שלא הדגשתי את הבּי"ת.

 

[הגינגי הישראלי]

מטרוניתא - יש לי מושג

ועוד משהו מביך למדי לגבי השם באנגלית בלוגו
על אוטובוסי המטרונית כתוב באנגלית בלוגו MATRONIT

ברור שהמילה באה מהמילה METRO, מטרופולין

הדבר המביך שבאנגלית matronly מתאר גבירה מזדקנת, מיושנת.
וכך matronit שנכתב כשגיאה אולי מתאים לאור קצב הנסיעה.

מטרוניתא - יש לי מושג

"בעשרין ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דילא יעדון מן אוריתא ולא למספד". [בעשרים ושמונה באדר באה בשורה טובה ליהודים שלא יסורו מן התורה ואסור להספיד ביום זה].

(הגמרא למגילה, המכונה גם "סכוליון"): "מפני שגזרו מלכי אדום הרשעה שמד על ישראל שלא ימולו את בניהם ושלא ישמרו את השבת ושיעבדו עבודה זרה. וברית כרותה לישראל, שלא ימוש ספר התורה מתוכם. שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו, ואומר: אם ימושו החקים האלה מלפני וגומר, ואומר: ואני זאת בריתי אותם וכו'.

"מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו? עמדו והלכו אצל מטרונית אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה, ונתנה להם עצה - בואו והפגינו בלילה.

"ואמרו: אי שמים, לא אחיכם אנחנו? בני אב אחד אנחנו בני אם אחת אנחנו! מה נשתנינו מכל האומות שאתם גוזרים עלינו גזרות הללו?

"ולא זזו משם עד שהותרו שלש מצוות לישראל: שימולו את בניהם, ושישמרו את השבת, ושלא יעבדו עבודה זרה. יום שהותרו להם עשאוהו יום טוב". (מהדורת ליכטנשטין-אבנרי).

זהו קטע מתוך מגילת תענית (וישנן מקבילות אחדות בתלמוד ובמדרשים). מי שמעוניין להרחיב את השכלתו בנוגע למגילה עצמה יוכל לחפש את המגילה בכרך של מסכת מגילה ותענית בתלמוד ובשטיינזלץ או בספרה המעולה של ורד נעם מגילת תענית יד בן צבי תשס"ד.

המגילה מספרת לנו כי בעשרים ושמונה באדר קרה ליהודים דבר טוב. הגיעה בשורה כי לא יסורו מן התורה. אולי הכוונה היא למכתבו של אנטיוכוס המלך החוזר בו מן הגזירות שהביאו למרד החשמונאים. המכתב מופיע בחשמונאים ב פרק י"א.

אל גוף המגילה צמוד טקסט נוסף, מפרש ומרחיב, הוא מכונה סכוליון או גמרא. בסכוליון שנערך בתקופת הגאונים, קשרו לסיפור המקורי של מגילת תענית סיפור נוסף, והרי הוא לפנינו.

יום אחד גזרו מלכי אדום (או בנוסח אחר מוזכרת מלכות הרשעה - רומא), את הגזירה הסטנדרטית על עם ישראל, תפסיקו להיות יהודים! ובפועל – לא למול את הבנים, לא לשמור שבת ולעבוד עבודה זרה. בקיצור, כל מה שמחזיק את היהודים כעם.
קלוץ קאשעס
ואז חכמי ישראל פונים לשם שינוי, אל המטרוניתא על מנת שהיא תעזור להם. המטרוניתא היא גברת רומאית נכבדה, מן הסתם אשתו של המושל, ויש לה בסיפור התלמודי תפקיד קבוע, היא מציקה לחכמינו בכל מיני שאלות, לפעמים קלוץ קאשעס ולפעמים שאלות נבונות ומאתגרות. אבל בעקרון הג'וב שלה הוא לגרום לחכם לשלוף את התשובה הנכונה והשנונה ביותר, ובסוף המטרוניתא תודה שעם ישראל ותורתו הם הכי הכי. המטרוניתא בדרך כלל לא מזיקה ואפילו נראה שבסתר לבה היא אוהדת את היהודים, השאלות שלה הגיוניות ומלאות חוש הומור בדרך כלל, ותמיד זה נגמר בטוב.

המטרוניתא מייעצת להם לפעול בדרכים דמוקרטיות – צאו להפגנה בלילה. היהודים מקבלים את עצתה ומפגינים וצועקים כלפי שמיא: האם לא אחים אנחנו? מדוע גוזרים רק עלינו גזירות רעות, במה אנחנו שונים משאר האומות?

ואכן ההפגנה הועילה והגזירות
בוטלו. בראש ההפגנה עמד חכם בשם יהודה בן שמוע, שהיה תלמידו של רבי מאיר כלומר בדור שלאחר מרד בר כוכבא. אין לנו ידיעות ברורות על זמנו ומקומו ולכן לא נדע בוודאות מתי בדיוק אירע המעשה, אך מותר לנו לנחש שמדובר בזמנו של הקיסר החכם מרקוס אורליוס שעלה למלוכה בשנת 160 לספירה, והיה שליט סובלני למופת, כראוי לבן האמונה הסטואית.

כותב מרקוס אורליוס: ממחנכי למדתי, לא להימנות עם חסידי "הירוקים" או "הכחולים" במרוצים ולא עם "הקלים" או "הכבדים" בזירת ההיאבקות. לחשל את כוח הסבל, להסתפק במועט, לעשות את עבודתי במו ידי, לא לבחוש בקדרות של אחרים ולאטום את אזני מלשמוע דברי רכילות ומלשינות.

כנראה שהגוי הזה ידע משהו על מנהיגות, כמו שלימדו אותנו גם היועץ הארגוני יתרו ואשת יחסי הציבור מטרוניתא. וכבר לימדונו חכמים: חכמה בגויים – תאמין.

הכותב הוא מורה לתלמוד.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/066/470.html

 

[ניצן cocos]

פעם הבאה רצוי תקציר תלת שורתי

מטרוניתא - יש לי מושג

"בעשרין ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דילא יעדון מן אוריתא ולא למספד". [בעשרים ושמונה באדר באה בשורה טובה ליהודים שלא יסורו מן התורה ואסור להספיד ביום זה].

(הגמרא למגילה, המכונה גם "סכוליון"): "מפני שגזרו מלכי אדום הרשעה שמד על ישראל שלא ימולו את בניהם ושלא ישמרו את השבת ושיעבדו עבודה זרה. וברית כרותה לישראל, שלא ימוש ספר התורה מתוכם. שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו, ואומר: אם ימושו החקים האלה מלפני וגומר, ואומר: ואני זאת בריתי אותם וכו'.

"מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו? עמדו והלכו אצל מטרונית אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה, ונתנה להם עצה - בואו והפגינו בלילה.

"ואמרו: אי שמים, לא אחיכם אנחנו? בני אב אחד אנחנו בני אם אחת אנחנו! מה נשתנינו מכל האומות שאתם גוזרים עלינו גזרות הללו?

"ולא זזו משם עד שהותרו שלש מצוות לישראל: שימולו את בניהם, ושישמרו את השבת, ושלא יעבדו עבודה זרה. יום שהותרו להם עשאוהו יום טוב". (מהדורת ליכטנשטין-אבנרי).

זהו קטע מתוך מגילת תענית (וישנן מקבילות אחדות בתלמוד ובמדרשים). מי שמעוניין להרחיב את השכלתו בנוגע למגילה עצמה יוכל לחפש את המגילה בכרך של מסכת מגילה ותענית בתלמוד ובשטיינזלץ או בספרה המעולה של ורד נעם מגילת תענית יד בן צבי תשס"ד.

המגילה מספרת לנו כי בעשרים ושמונה באדר קרה ליהודים דבר טוב. הגיעה בשורה כי לא יסורו מן התורה. אולי הכוונה היא למכתבו של אנטיוכוס המלך החוזר בו מן הגזירות שהביאו למרד החשמונאים. המכתב מופיע בחשמונאים ב פרק י"א.

אל גוף המגילה צמוד טקסט נוסף, מפרש ומרחיב, הוא מכונה סכוליון או גמרא. בסכוליון שנערך בתקופת הגאונים, קשרו לסיפור המקורי של מגילת תענית סיפור נוסף, והרי הוא לפנינו.

יום אחד גזרו מלכי אדום (או בנוסח אחר מוזכרת מלכות הרשעה - רומא), את הגזירה הסטנדרטית על עם ישראל, תפסיקו להיות יהודים! ובפועל – לא למול את הבנים, לא לשמור שבת ולעבוד עבודה זרה. בקיצור, כל מה שמחזיק את היהודים כעם.
קלוץ קאשעס
ואז חכמי ישראל פונים לשם שינוי, אל המטרוניתא על מנת שהיא תעזור להם. המטרוניתא היא גברת רומאית נכבדה, מן הסתם אשתו של המושל, ויש לה בסיפור התלמודי תפקיד קבוע, היא מציקה לחכמינו בכל מיני שאלות, לפעמים קלוץ קאשעס ולפעמים שאלות נבונות ומאתגרות. אבל בעקרון הג'וב שלה הוא לגרום לחכם לשלוף את התשובה הנכונה והשנונה ביותר, ובסוף המטרוניתא תודה שעם ישראל ותורתו הם הכי הכי. המטרוניתא בדרך כלל לא מזיקה ואפילו נראה שבסתר לבה היא אוהדת את היהודים, השאלות שלה הגיוניות ומלאות חוש הומור בדרך כלל, ותמיד זה נגמר בטוב.

המטרוניתא מייעצת להם לפעול בדרכים דמוקרטיות – צאו להפגנה בלילה. היהודים מקבלים את עצתה ומפגינים וצועקים כלפי שמיא: האם לא אחים אנחנו? מדוע גוזרים רק עלינו גזירות רעות, במה אנחנו שונים משאר האומות?

ואכן ההפגנה הועילה והגזירות
בוטלו. בראש ההפגנה עמד חכם בשם יהודה בן שמוע, שהיה תלמידו של רבי מאיר כלומר בדור שלאחר מרד בר כוכבא. אין לנו ידיעות ברורות על זמנו ומקומו ולכן לא נדע בוודאות מתי בדיוק אירע המעשה, אך מותר לנו לנחש שמדובר בזמנו של הקיסר החכם מרקוס אורליוס שעלה למלוכה בשנת 160 לספירה, והיה שליט סובלני למופת, כראוי לבן האמונה הסטואית.

כותב מרקוס אורליוס: ממחנכי למדתי, לא להימנות עם חסידי "הירוקים" או "הכחולים" במרוצים ולא עם "הקלים" או "הכבדים" בזירת ההיאבקות. לחשל את כוח הסבל, להסתפק במועט, לעשות את עבודתי במו ידי, לא לבחוש בקדרות של אחרים ולאטום את אזני מלשמוע דברי רכילות ומלשינות.

כנראה שהגוי הזה ידע משהו על מנהיגות, כמו שלימדו אותנו גם היועץ הארגוני יתרו ואשת יחסי הציבור מטרוניתא. וכבר לימדונו חכמים: חכמה בגויים – תאמין.

הכותב הוא מורה לתלמוד.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/066/470.html

פעם הבאה רצוי תקציר תלת שורתי
אם אתה רוצה שנקרא.
והגברת יפנית?

 

[jarondl]

TL;DR

מטרוניתא - יש לי מושג

"בעשרין ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דילא יעדון מן אוריתא ולא למספד". [בעשרים ושמונה באדר באה בשורה טובה ליהודים שלא יסורו מן התורה ואסור להספיד ביום זה].

(הגמרא למגילה, המכונה גם "סכוליון"): "מפני שגזרו מלכי אדום הרשעה שמד על ישראל שלא ימולו את בניהם ושלא ישמרו את השבת ושיעבדו עבודה זרה. וברית כרותה לישראל, שלא ימוש ספר התורה מתוכם. שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו, ואומר: אם ימושו החקים האלה מלפני וגומר, ואומר: ואני זאת בריתי אותם וכו'.

"מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו? עמדו והלכו אצל מטרונית אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה, ונתנה להם עצה - בואו והפגינו בלילה.

"ואמרו: אי שמים, לא אחיכם אנחנו? בני אב אחד אנחנו בני אם אחת אנחנו! מה נשתנינו מכל האומות שאתם גוזרים עלינו גזרות הללו?

"ולא זזו משם עד שהותרו שלש מצוות לישראל: שימולו את בניהם, ושישמרו את השבת, ושלא יעבדו עבודה זרה. יום שהותרו להם עשאוהו יום טוב". (מהדורת ליכטנשטין-אבנרי).

זהו קטע מתוך מגילת תענית (וישנן מקבילות אחדות בתלמוד ובמדרשים). מי שמעוניין להרחיב את השכלתו בנוגע למגילה עצמה יוכל לחפש את המגילה בכרך של מסכת מגילה ותענית בתלמוד ובשטיינזלץ או בספרה המעולה של ורד נעם מגילת תענית יד בן צבי תשס"ד.

המגילה מספרת לנו כי בעשרים ושמונה באדר קרה ליהודים דבר טוב. הגיעה בשורה כי לא יסורו מן התורה. אולי הכוונה היא למכתבו של אנטיוכוס המלך החוזר בו מן הגזירות שהביאו למרד החשמונאים. המכתב מופיע בחשמונאים ב פרק י"א.

אל גוף המגילה צמוד טקסט נוסף, מפרש ומרחיב, הוא מכונה סכוליון או גמרא. בסכוליון שנערך בתקופת הגאונים, קשרו לסיפור המקורי של מגילת תענית סיפור נוסף, והרי הוא לפנינו.

יום אחד גזרו מלכי אדום (או בנוסח אחר מוזכרת מלכות הרשעה - רומא), את הגזירה הסטנדרטית על עם ישראל, תפסיקו להיות יהודים! ובפועל – לא למול את הבנים, לא לשמור שבת ולעבוד עבודה זרה. בקיצור, כל מה שמחזיק את היהודים כעם.
קלוץ קאשעס
ואז חכמי ישראל פונים לשם שינוי, אל המטרוניתא על מנת שהיא תעזור להם. המטרוניתא היא גברת רומאית נכבדה, מן הסתם אשתו של המושל, ויש לה בסיפור התלמודי תפקיד קבוע, היא מציקה לחכמינו בכל מיני שאלות, לפעמים קלוץ קאשעס ולפעמים שאלות נבונות ומאתגרות. אבל בעקרון הג'וב שלה הוא לגרום לחכם לשלוף את התשובה הנכונה והשנונה ביותר, ובסוף המטרוניתא תודה שעם ישראל ותורתו הם הכי הכי. המטרוניתא בדרך כלל לא מזיקה ואפילו נראה שבסתר לבה היא אוהדת את היהודים, השאלות שלה הגיוניות ומלאות חוש הומור בדרך כלל, ותמיד זה נגמר בטוב.

המטרוניתא מייעצת להם לפעול בדרכים דמוקרטיות – צאו להפגנה בלילה. היהודים מקבלים את עצתה ומפגינים וצועקים כלפי שמיא: האם לא אחים אנחנו? מדוע גוזרים רק עלינו גזירות רעות, במה אנחנו שונים משאר האומות?

ואכן ההפגנה הועילה והגזירות
בוטלו. בראש ההפגנה עמד חכם בשם יהודה בן שמוע, שהיה תלמידו של רבי מאיר כלומר בדור שלאחר מרד בר כוכבא. אין לנו ידיעות ברורות על זמנו ומקומו ולכן לא נדע בוודאות מתי בדיוק אירע המעשה, אך מותר לנו לנחש שמדובר בזמנו של הקיסר החכם מרקוס אורליוס שעלה למלוכה בשנת 160 לספירה, והיה שליט סובלני למופת, כראוי לבן האמונה הסטואית.

כותב מרקוס אורליוס: ממחנכי למדתי, לא להימנות עם חסידי "הירוקים" או "הכחולים" במרוצים ולא עם "הקלים" או "הכבדים" בזירת ההיאבקות. לחשל את כוח הסבל, להסתפק במועט, לעשות את עבודתי במו ידי, לא לבחוש בקדרות של אחרים ולאטום את אזני מלשמוע דברי רכילות ומלשינות.

כנראה שהגוי הזה ידע משהו על מנהיגות, כמו שלימדו אותנו גם היועץ הארגוני יתרו ואשת יחסי הציבור מטרוניתא. וכבר לימדונו חכמים: חכמה בגויים – תאמין.

הכותב הוא מורה לתלמוד.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/066/470.html

TL;DR

 

[הגינגי הישראלי]

ולמעיינים...

ועוד משהו מביך למדי לגבי השם באנגלית בלוגו
על אוטובוסי המטרונית כתוב באנגלית בלוגו MATRONIT

ברור שהמילה באה מהמילה METRO, מטרופולין

הדבר המביך שבאנגלית matronly מתאר גבירה מזדקנת, מיושנת.
וכך matronit שנכתב כשגיאה אולי מתאים לאור קצב הנסיעה.

ולמעיינים...
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/ganan-1.htm

 

[בועז ל]

תודה רבה, ג'ינג'י!

ולמעיינים...
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/ganan-1.htm

תודה רבה, ג'ינג'י!