העבר עולה על גדותיו

שירה כמים 1959

Well-known member
כשפרצה האזעקה
כשפרצה האזעקה התחבאנו ביחד במקלט
כל מיני גבולות נופצו-פוצצו
התלמידה הייתה מגעילה מהרגיל
הפיצוצים היו חזקים
לפתנו זו את זו
 

שירה כמים 1959

Well-known member
איך לכתוב לנעמי
שהגורל עשה אותה נעמי
נעמי מעיירת פיתוח בשנות השמונים
שאהבה כל כך נשים
ורצתה כל כך נשים
שהייתה חייבת להטביע את רצונותיה
באוקיינוסים של אלכוהול וסמים
איך לכתוב לנעמי
שהגורל עשה אותה נעמי
ולא הצליחה לצלוח את החיים
ואפילו אני לא הייתי לצדה
ולא אמרתי לה מלה אחת טובה של עידוד
כשהתאמצה כל כך לחלץ את סירתה מהסערה
כשהתאמצה כל כך לא לטבוע
או אם נרפה לרגע מהדימויים
איפה הייתי אני כשנעמי קפצה מבניין גבוה
וכמה קרה הייתי אליה כשנפגשנו בפעם האחרונה לפני שקפצה
וכמה שאני מצטערת
וכמה שכבר אין ממי לבקש סליחה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
בשמש הרכה
המצהיבה את עלי העץ
הסמוך למרפסתי
עם הכרית שהיא דמויית כרית סבתא חנה
עם ציוצי הציפורים
ורעם המכוניות ממרחקים
עם עשבי הירוק
והלחות המתמהמהת

כאן אני רוצה להסתיים.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אולי אני חלקיק מהבצק של אלוהים
אלוהים בבקשה תעשה ממני עוגה טעימה
בריאה
טבעונית
 

שירה כמים 1959

Well-known member
לנעמי
זה צמח
לא סם
נכון שעם הזמן
אנשים כבר יהפכו אותו
לסם מרע - ישאפו ויחדירו ויטמיעו
העיקר לא להיות בכאב
העיקר לנוע
הלאה, הלאה מכאן
יש עצי ברוש ופרחי לוף
במקום שבו את נמצאת עכשיו?
חבל שאת לא כאן, לידי עכשיו,
מהמרפסת, היית כל כך נהנית
 

שירה כמים 1959

Well-known member
שוכבת על צדי
מלקקת גלידה מגביע פלסטיק צבעוני
אוי מותק
כל חבילת הגלידה הארוכה שבפריזר
ממתינה רק לך למחר
אל תדאגי
ואל תהיי קצרת רוח
בנחת תמשיכי לשכב על צדך
וללקק גלידה מגביע פלסטיק צבעוני
בדמיונך
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אני פוקחת עיניים ומגיחה מעולם השינה.
עולם שיש בו דוכסים ורוזנים, נסיכות ומפלצות
והיטלרים בשלל צורות וגוונים, והעולם לוקח אותי ושואב אותי אל תוכו,
ואני לא חושבת אפילו לרגע שיש עולם אחר, שאתעורר מהעולם הזה, האימה
היא תמיד אימת אמת, יהודייה נרדפת, נערה שחובטים אותה שחובטים בה שבורחת
שאין לה כסף, ולפעמים יש כשפים והצלחות ורגעים מרוממים ואני מגיחה מחייכת, לפעמים.
לפעמים. בכל מקרה. לא משנה. העץ מחכה לי פה. שקט. ציוצי הציפורים. השמש הרכה. צרצור
צרצרים מרוחק. אוי השקט הזה. יהלומים.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
בחלל החדר השקט והמואר בדיוק במידה הנכונה
מרחפים לבבות מאויירים בצבעי פסטל
ואני זוכרת איך ציפור אחת או שתיים
החלה זועקת בקולי קולות
מזמרת עוד לפני שבא
סימן השחר בשמיים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
השמיים היו כהים לגמרי כשהציפור זעקה את קולות הצימרור שלה
ומישהי ענתה לה, ציפור אחרת. החתול התמתח ורץ למרפסת
שם התמתח שוב ורץ לחדר
היו קולות היכון למלחמה שהרי
המשוררת התכרבלה לנום את שנתה.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
השמיים היו כהים לגמרי כשהציפור זעקה את קולות הצימרור שלה
ומישהי ענתה לה, ציפור אחרת. החתול התמתח ורץ למרפסת
שם התמתח שוב ורץ לחדר
היו קולות היכון למלחמה שהרי
המשוררת הלכה לנום את שנתה.

אלוקים שיסלח לי .אני קורא שירה למעלה משמונים שנה.
לא מבין את שיריך. כנראה הזיקנה מכה בי.
לא נורא
 
למעלה