Sun of Nations
Well-known member
כשהייתי בן 17 כתבתי על פילוסופיה בכלל, ועל פילוסופיה אקזיסטנציאלית בפרט.
לאחר מכן, עדיין בגיל 17, מצאתי עצמי קורא מעט על פיזיקה, רק בשביל לגלות שהפיזיקה המודרנית כמעט בשלמותה, סותרת את הפילוסופיה האקזיסטנציאלית שלי.
וכאשר אנו רואים אותם מתנגשים, ואנו נאלצים למצוא עצמנו שואלים מה יותר סביר ששגויה, הפיזיקה של אלברט איינשטיין או הפילוסופיה של מאור פז, לא צריך להיות חכם יותר מידי גדול בשביל להבין מה התשובה.
אני הרי הרבה-הרבה יותר חכם מאלברט איינשטיין.
בגיל 17, הגאון מאור פז, הבין שהעבודה של אלברט איינשטיין שגויה.
בגיל 17, הגאון מאור פז, הכריז מלחמה על אלברט איינשטיין.
כך בא לעולם ספרי העתידי, "הטעויות של איינשטיין".
אבל החלטתי שאם כבר, אז כבר, ולכן החלטתי שהרעיון המהותי והבסיסי של הספר יהיה למעשה להסביר את הטעויות של איינשטיין בכללן, כל הטעויות שעשה שאני רק מצליח ויכול לחשוב עליהן ולזהות אותן, לא רק של הפיזיקה שלו, אבל כן, גם של הפיזיקה שלו, ומכיוון שאיינשטיין הוא אבי הפיזיקה המודרנית, "הטעויות של איינשטיין" למעשה מפריך את מדע הפיזיקה המודרני.
בניתי את הספר ממש טוב.
בכל פרק אני מסביר טעות אחרת שלו, וככל שהספר מתקדם, והפרקים מתקדמים, הטעויות של איינשטיין שאותן אני מסביר לפרטי פרטים הופכות ליותר ויותר משמעותיות וקריטיות.
אני מתחיל עם שטויות של לתקן כל מיני פתגמים שלו ואמרות שלו שהן שגויות, כמו "דמיון חשוב יותר מידע" (שטות מוחלטת, אנחנו מדמיינים באמצעות ידע. דמיון בלי ידע הוא לא אפשרי, או לא מתקדם) ו"אני לא יודע במה יילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל ברביעית יילחמו במקלות ואבנים", קרי, שמלחמת העולם השלישית תהרוס את העולם (עוד טעות, מלחמת העולם השלישית לא תביא להרס האנושות ולא לנסיגה טכנולוגית, דוקטרינת ההשמדה ההדדית המובטחת והשלום בן 80 השנה מבוססים שניהם על טעות גסה); ומסיים עם דברים סופר-דרמטיים, כמו ההפרכות שלי את תורת היחסות הפרטית ואת המתמטיקה והנוסחאות של תורת היחסות הכללית, לא באמצעות כלים מתמטיים-פיזיקאליים כבדים, אין לי יכולות כאלו, אלא אני מפריך אותם באמצעות פילוסופיה, לוגיקה, היגיון ישר, ותבונה.
אני לדוגמה מסביר פילוסופית-אקסיסטנציאלית-מטאפיזית-לוגית לפרטי הפרטים שזה לא יכול להיות, זה פשוט לא יכול להיות, שהאור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום המוכר שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה שמוכרים לנו, אלא בגלל מהירותו הגבוהה מאוד, הציוד המודרני לא מתקדם מספיק בשביל למדוד אותו משתנה, ואת הטווחים המאוד קטנים שבהם הוא משתנה, והנה הלכה קיבינימט תורת היחסות הפרטית.
בעבודתי על "הטעויות של איינשטיין", אני משתמש עבור כלל ההפרכות השונות בעיקר בפילוסופיה שלי עצמי, אך משאיל קצת גם מפילוסופים אחרים ועבודות פילוסופיות אחרות.
את תורת היחסות הפרטית לדוגמה אני מפריך, בין היתר, גם באמצעות עבודתו של הפילוסוף הגאון אוקאם, ועיקרון "תערו של אוקאם" שלו.
כעת, ובשרשור זה, ארצה ברוב נדיבותי וברוב רוחב ליבי לתת לכם טעימה קטנה מתוך "הטעויות של איינשטיין", ולהסביר ספציפית את כישלונה ומופרכותה של תורת היחסות הפרטית, באמצעות שלוש דוגמאות פילוסופיות-אקסיסטנציאליות-מטאפיזיות-לוגיות מבוססות עקרונו של אוקאם.
הפילוסוף הגאון אוקאם מלמד אותנו שאין סיבה להרבות בישויות והסברים מעבר למה שדרוש, והטענה הבסיסית והמהותית שלו בכך, זה שהאמת בדרך כלל תשכון יחד עם ההסבר הפשוט ביותר.
טענה שהמציאות מלמדת אותנו שוב ושוב, שהיא נכונה.
רק באמצעות תערו של אוקאם, למרות שיש עקרונות וכללים פילוסופיים נוספים שמפריכים את עבודתו של איינשטיין, וגם עליהם אני מדבר ב"הטעויות של איינשטיין", אבל בתור דוגמה אני רוצה להביא את תערו של אוקאם, אנחנו יכולים להפריך את עבודתו ממספר כיוונים ובמספר דרכים.
1. בתור התחלה, אין סיבה להאמין, להגיד ולשער שהאור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה המוכרים לנו; אם יותר הגיוני, פשוט, סביר ומתבקש; להאמין, להגיד ולשער; שפשוט עוד לא פתרנו נכון את הסתירה בין המכניקה הקלאסית לתורה האלקטרומגנטית.
2. עוד אין סיבה להאמין, להגיד ולשער שהאור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה המוכרים לנו; אם יותר הגיוני, פשוט, סביר ומתבקש; להאמין, להגיד ולשער; שהטכנולוגיה והמכשור שלנו עדיין לא מתקדמים מספיק בשביל למדוד את האור כראוי. בייחוד כאשר האור הוא הדבר המהיר ביותר המוכר לנו, כך שאם יש משהו שהמכשור שלנו עוד לא מתקדם מספיק בשביל למדוד את מהירותו, זה האור.
3. עוד אין סיבה להאמין, להגיד ולשער שהאור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה המוכרים לנו; אם יותר הגיוני, פשוט, סביר ומתבקש; להאמין, להגיד ולשער; שאלברט איינשטיין, אדם חכם ואינטליגנטי ככל שהיה, פשוט טעה. בייחוד כאשר מדובר במי שהיה תלמיד בית-ספר בינוני, אדם חולמני עם הפרעות קשב וריכוז ואוטיזם, שהיה אדם תימהוני ומוזר כבר בצעירותו, שלא הצליח להתקבל למשרת מרצה באוניברסיטה שנים ארוכות לאחר סיום לימודיו, ושאפילו אבא שלו הלך לעולמו בעודו חושב שהוא כישלון.
לאחר מכן, עדיין בגיל 17, מצאתי עצמי קורא מעט על פיזיקה, רק בשביל לגלות שהפיזיקה המודרנית כמעט בשלמותה, סותרת את הפילוסופיה האקזיסטנציאלית שלי.
וכאשר אנו רואים אותם מתנגשים, ואנו נאלצים למצוא עצמנו שואלים מה יותר סביר ששגויה, הפיזיקה של אלברט איינשטיין או הפילוסופיה של מאור פז, לא צריך להיות חכם יותר מידי גדול בשביל להבין מה התשובה.
אני הרי הרבה-הרבה יותר חכם מאלברט איינשטיין.
בגיל 17, הגאון מאור פז, הבין שהעבודה של אלברט איינשטיין שגויה.
בגיל 17, הגאון מאור פז, הכריז מלחמה על אלברט איינשטיין.
כך בא לעולם ספרי העתידי, "הטעויות של איינשטיין".
אבל החלטתי שאם כבר, אז כבר, ולכן החלטתי שהרעיון המהותי והבסיסי של הספר יהיה למעשה להסביר את הטעויות של איינשטיין בכללן, כל הטעויות שעשה שאני רק מצליח ויכול לחשוב עליהן ולזהות אותן, לא רק של הפיזיקה שלו, אבל כן, גם של הפיזיקה שלו, ומכיוון שאיינשטיין הוא אבי הפיזיקה המודרנית, "הטעויות של איינשטיין" למעשה מפריך את מדע הפיזיקה המודרני.
בניתי את הספר ממש טוב.
בכל פרק אני מסביר טעות אחרת שלו, וככל שהספר מתקדם, והפרקים מתקדמים, הטעויות של איינשטיין שאותן אני מסביר לפרטי פרטים הופכות ליותר ויותר משמעותיות וקריטיות.
אני מתחיל עם שטויות של לתקן כל מיני פתגמים שלו ואמרות שלו שהן שגויות, כמו "דמיון חשוב יותר מידע" (שטות מוחלטת, אנחנו מדמיינים באמצעות ידע. דמיון בלי ידע הוא לא אפשרי, או לא מתקדם) ו"אני לא יודע במה יילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל ברביעית יילחמו במקלות ואבנים", קרי, שמלחמת העולם השלישית תהרוס את העולם (עוד טעות, מלחמת העולם השלישית לא תביא להרס האנושות ולא לנסיגה טכנולוגית, דוקטרינת ההשמדה ההדדית המובטחת והשלום בן 80 השנה מבוססים שניהם על טעות גסה); ומסיים עם דברים סופר-דרמטיים, כמו ההפרכות שלי את תורת היחסות הפרטית ואת המתמטיקה והנוסחאות של תורת היחסות הכללית, לא באמצעות כלים מתמטיים-פיזיקאליים כבדים, אין לי יכולות כאלו, אלא אני מפריך אותם באמצעות פילוסופיה, לוגיקה, היגיון ישר, ותבונה.
אני לדוגמה מסביר פילוסופית-אקסיסטנציאלית-מטאפיזית-לוגית לפרטי הפרטים שזה לא יכול להיות, זה פשוט לא יכול להיות, שהאור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום המוכר שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה שמוכרים לנו, אלא בגלל מהירותו הגבוהה מאוד, הציוד המודרני לא מתקדם מספיק בשביל למדוד אותו משתנה, ואת הטווחים המאוד קטנים שבהם הוא משתנה, והנה הלכה קיבינימט תורת היחסות הפרטית.
בעבודתי על "הטעויות של איינשטיין", אני משתמש עבור כלל ההפרכות השונות בעיקר בפילוסופיה שלי עצמי, אך משאיל קצת גם מפילוסופים אחרים ועבודות פילוסופיות אחרות.
את תורת היחסות הפרטית לדוגמה אני מפריך, בין היתר, גם באמצעות עבודתו של הפילוסוף הגאון אוקאם, ועיקרון "תערו של אוקאם" שלו.
כעת, ובשרשור זה, ארצה ברוב נדיבותי וברוב רוחב ליבי לתת לכם טעימה קטנה מתוך "הטעויות של איינשטיין", ולהסביר ספציפית את כישלונה ומופרכותה של תורת היחסות הפרטית, באמצעות שלוש דוגמאות פילוסופיות-אקסיסטנציאליות-מטאפיזיות-לוגיות מבוססות עקרונו של אוקאם.
הפילוסוף הגאון אוקאם מלמד אותנו שאין סיבה להרבות בישויות והסברים מעבר למה שדרוש, והטענה הבסיסית והמהותית שלו בכך, זה שהאמת בדרך כלל תשכון יחד עם ההסבר הפשוט ביותר.
טענה שהמציאות מלמדת אותנו שוב ושוב, שהיא נכונה.
רק באמצעות תערו של אוקאם, למרות שיש עקרונות וכללים פילוסופיים נוספים שמפריכים את עבודתו של איינשטיין, וגם עליהם אני מדבר ב"הטעויות של איינשטיין", אבל בתור דוגמה אני רוצה להביא את תערו של אוקאם, אנחנו יכולים להפריך את עבודתו ממספר כיוונים ובמספר דרכים.
1. בתור התחלה, אין סיבה להאמין, להגיד ולשער שהאור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה המוכרים לנו; אם יותר הגיוני, פשוט, סביר ומתבקש; להאמין, להגיד ולשער; שפשוט עוד לא פתרנו נכון את הסתירה בין המכניקה הקלאסית לתורה האלקטרומגנטית.
2. עוד אין סיבה להאמין, להגיד ולשער שהאור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה המוכרים לנו; אם יותר הגיוני, פשוט, סביר ומתבקש; להאמין, להגיד ולשער; שהטכנולוגיה והמכשור שלנו עדיין לא מתקדמים מספיק בשביל למדוד את האור כראוי. בייחוד כאשר האור הוא הדבר המהיר ביותר המוכר לנו, כך שאם יש משהו שהמכשור שלנו עוד לא מתקדם מספיק בשביל למדוד את מהירותו, זה האור.
3. עוד אין סיבה להאמין, להגיד ולשער שהאור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה המוכרים לנו; אם יותר הגיוני, פשוט, סביר ומתבקש; להאמין, להגיד ולשער; שאלברט איינשטיין, אדם חכם ואינטליגנטי ככל שהיה, פשוט טעה. בייחוד כאשר מדובר במי שהיה תלמיד בית-ספר בינוני, אדם חולמני עם הפרעות קשב וריכוז ואוטיזם, שהיה אדם תימהוני ומוזר כבר בצעירותו, שלא הצליח להתקבל למשרת מרצה באוניברסיטה שנים ארוכות לאחר סיום לימודיו, ושאפילו אבא שלו הלך לעולמו בעודו חושב שהוא כישלון.