הסתפקות במועט.

נדמה לי שאותם אנשים שאמרו את זה היו אלו ששלטו בהמון כדי שלא ימרדו בהם.

זה נשמע הגיוני...
 
מצד שלישי, אולי עדיף להסתפק במועט שהוא סובייקטיבי כמובן (לא אפס מוחלט), לא צריך להיות חזירים.
כמה ילדים צריך? כמה אוכל צריך? כמה ספרים צריך? כמה וילות צריך?

וכמה צריך לעבוד ולהשתעבד בשביל כל אלה...
טרגדיה/קומדיה.
 
למעלה