הסיפור הראשון שלי -חלק א מפרק 1 "הת
"התפוח הרקוב של החברה" פרק 1 הייתי הילדה שבדיוק מתאימה לסטטיסטיקה,חיה בעוני בשכונה מוזנחת בדרום תל אביב להורים נרקומנים. נולדתי בטעות אף אחד לא רצה בי, מהרגע שנולדתי הם ניסו להיפטר ממני: אם זה בחנק אם זה במכות רצח ,לא משנה מה הייתה השיטה הייתה לה רק מטרה אחד לראות אותי מתה. אבל כנראה בורכתי ב"מזל" תמיד איכשהו נשארתי בחיים. סיפורי חיי נראה כמו לקוח מסרט דמיוני אבל הוא אמיתי: מגיל 3 הייתי נודדת ברחובות מחפשת אוכל ואם הייתי מוצאת אוכל ובן אדם מסכן ריחם עלי והיה נותן לי הוא לא היה נשאר אצלי הרבה זמן,הורי כבר היו לוקחים ממני או שהיו מוכרים אותו בתמורה לסם או שהיו אוכלים אותו בלי להשאיר לי אפילו פירור. בגיל 5 מתו הורי ממנת יתר, לא הרגשת אפילו טיפת חמלה אלא להפך שמחתי שאין מי שייקח לי תאוכל. הוכנסתי לפנימייה לבנות בגלל שהיתי הקטנה רוב האנשים פינקו אותי וזה הכעיס מאוד תבנות ויום אחד הם החליטו שהם מעיפות אותי וכך היה הם האימו עלי שאם לא אעזוב מרצון הם יפעילו כוח.אז החלטתי לעזוב ברחתי לרחוב המקום שממנו באתי
"התפוח הרקוב של החברה" פרק 1 הייתי הילדה שבדיוק מתאימה לסטטיסטיקה,חיה בעוני בשכונה מוזנחת בדרום תל אביב להורים נרקומנים. נולדתי בטעות אף אחד לא רצה בי, מהרגע שנולדתי הם ניסו להיפטר ממני: אם זה בחנק אם זה במכות רצח ,לא משנה מה הייתה השיטה הייתה לה רק מטרה אחד לראות אותי מתה. אבל כנראה בורכתי ב"מזל" תמיד איכשהו נשארתי בחיים. סיפורי חיי נראה כמו לקוח מסרט דמיוני אבל הוא אמיתי: מגיל 3 הייתי נודדת ברחובות מחפשת אוכל ואם הייתי מוצאת אוכל ובן אדם מסכן ריחם עלי והיה נותן לי הוא לא היה נשאר אצלי הרבה זמן,הורי כבר היו לוקחים ממני או שהיו מוכרים אותו בתמורה לסם או שהיו אוכלים אותו בלי להשאיר לי אפילו פירור. בגיל 5 מתו הורי ממנת יתר, לא הרגשת אפילו טיפת חמלה אלא להפך שמחתי שאין מי שייקח לי תאוכל. הוכנסתי לפנימייה לבנות בגלל שהיתי הקטנה רוב האנשים פינקו אותי וזה הכעיס מאוד תבנות ויום אחד הם החליטו שהם מעיפות אותי וכך היה הם האימו עלי שאם לא אעזוב מרצון הם יפעילו כוח.אז החלטתי לעזוב ברחתי לרחוב המקום שממנו באתי