הסיפור העצוב על דודה שלי
סיפור שאף אחד לא ממש סיפר לי, אלא ידוע לי מפיסות מידע בודדות שאבא שלי "שיחרר" לאחר שאלות רבות של אמא שלי. דודה שלי, אחות אבי, בת 63 כיום. היא נולדה כשאבי היה בן 13, בתקופה בה ברחו הוריו וחיו בנדודים, הגיעו לבלגיה והכניסו את שני הילדים למנזר, כל אחד למנזר אחר. אין לי מושג באיזה גיל בדיוק היא נכנסה למנזר אבל זה היה ממש בתור תינוקת. אחרי כ-5 שנים , נגמרה המלחמה, ההורים אספו את ילדיהם ועלו לארץ. כמובן שדודה שלי היתה ילדה בת 5 שלא היה לה מושג מיהם הוריה, וסביר להניח שבכלל לא ידעה שהם יהודים, ועוד יהודים דתיים. דודה שלי לא בריאה בנפשה. רווקה, בודדה, מעולם לא היו לה קשרים עם גברים, משום סוג שהוא. תלותית בצורה בלתי רגילה, לא מצליחה להתמודד עם החיים, עבדה רק כ-10 שנים במהלך כל חייה, ואת שאר הזמן בילתה עם הוריה, עד שנפטרו, ואז נתלתה באחיה בצורה שהיתה בלתי אפשרית עבורו (וגם לו היו קשיים עצומים בהתמודדות עם החיים). דודה שלי גרה בכפר דתי, שבו השכנים מאד עוזרים לה, דואגים לה לאוכל, עושים עבורה קניות, ו........מדברים עליה הרבה מאחורי הגב,מרכלים,והרבה מרחמים. דודה שלי לא בריאה בנפשה ואף פעם לא הסכימה ללכת לייעוץ, טיפול, עזרה וכו' משום שלא חשבה שיש לה בעיה, היא בכלל לא במצב שיכולה להבין מה שאומרים לה, התקשורת איתה חייבת להיות נסובה סביב עצמה, אחרת אין תקשורת. אני חושבת שהיא נשארה בת 5, כמו ביום שבו לקחו אותה הוריה.
סיפור שאף אחד לא ממש סיפר לי, אלא ידוע לי מפיסות מידע בודדות שאבא שלי "שיחרר" לאחר שאלות רבות של אמא שלי. דודה שלי, אחות אבי, בת 63 כיום. היא נולדה כשאבי היה בן 13, בתקופה בה ברחו הוריו וחיו בנדודים, הגיעו לבלגיה והכניסו את שני הילדים למנזר, כל אחד למנזר אחר. אין לי מושג באיזה גיל בדיוק היא נכנסה למנזר אבל זה היה ממש בתור תינוקת. אחרי כ-5 שנים , נגמרה המלחמה, ההורים אספו את ילדיהם ועלו לארץ. כמובן שדודה שלי היתה ילדה בת 5 שלא היה לה מושג מיהם הוריה, וסביר להניח שבכלל לא ידעה שהם יהודים, ועוד יהודים דתיים. דודה שלי לא בריאה בנפשה. רווקה, בודדה, מעולם לא היו לה קשרים עם גברים, משום סוג שהוא. תלותית בצורה בלתי רגילה, לא מצליחה להתמודד עם החיים, עבדה רק כ-10 שנים במהלך כל חייה, ואת שאר הזמן בילתה עם הוריה, עד שנפטרו, ואז נתלתה באחיה בצורה שהיתה בלתי אפשרית עבורו (וגם לו היו קשיים עצומים בהתמודדות עם החיים). דודה שלי גרה בכפר דתי, שבו השכנים מאד עוזרים לה, דואגים לה לאוכל, עושים עבורה קניות, ו........מדברים עליה הרבה מאחורי הגב,מרכלים,והרבה מרחמים. דודה שלי לא בריאה בנפשה ואף פעם לא הסכימה ללכת לייעוץ, טיפול, עזרה וכו' משום שלא חשבה שיש לה בעיה, היא בכלל לא במצב שיכולה להבין מה שאומרים לה, התקשורת איתה חייבת להיות נסובה סביב עצמה, אחרת אין תקשורת. אני חושבת שהיא נשארה בת 5, כמו ביום שבו לקחו אותה הוריה.