הסטורית קווי האוטובוסים בירושלים

מצב
הנושא נעול.

oshri5917

New member
הסטורית קווי האוטובוסים בירושלים
קו 1 פעל משכונת מחנה יהודה דרך המרכז המסחרי לשער יפו(קו 1א המשיך לתחנת הרכבת שפעלה אז בסמוך לשכונת טלביה כיום) קו 2 הקו הנוכחי החל לפעול ביום שני 1.1.1990 משכונת הר נוף לכותל המערבי,לקו זה מאז שהחל לפעול בוצעו מספר שנויים קטנים במסלול,בשנות השישים והשבעים פעל קו 2 משער יפו לקברי הסנהדרין ובוטל לפני קום המדינה פעל קו 2 משכונת רחביה דרך זכרון משה לשער יפו ובוטל לאחר קום המדינה קו 3 הקו קיים לפחות 70 שנה,תחילה הקו פעל משכונת הבוכרים דרך שכונת זכרון משה לשער יפו בהמשך יתכן שהיו שנויים,מאוחר יותר ,מאוחר הועתקה תחנת המוצא מהבוכרים לתחנה המרכזית קו 5 החל לפעול לפני 70 שנה ופעל מהשכונה החרדית שערי חסד דרך שכונת רחביה לשער יפו קו 7 החל לפעול לפני כ70 שנה משכונת תלפיות למגרש הרוסים(מאוחר יותר הוארך הקו מדרום ל קו 9 לפני קום המדינה פעל קו זה מהמסעדה הקואפרטיבית של המקשר לאוניברסיטה העברית בהר הצופים שקמה מדינת ישראל קו זה בוטל ולא השתמשו במספר קו זה,עד שנת 1967 לאחר איחוד ירושליןם וחזרת פעילות אונברסיטת הר הצופים בעקבות זאת חודש פעילות הקו במסלול שונה ,בשנות האלפיים קוצר קו זה מת"מ למרכז העיר בלבד קו 11 הקו החל פעילותו לפני לפחות 70 שנה תחילה פעל משכונת גבעת שאול(בשנות התשעים האורך לשכונת הר נוף- דרך שכונת מחנה יהודה לשכונת מאה שערים(שהוקמה רמת שלמה האורך לשם הקו) ב23.08.2009 קו זה בוטל ובמקומו החל לפעול קו 67 הנוכחי קו 13 הקו הראשון שהופעל היה משכונת קרית משה לאזור שוק מחנה יהודה,הקו בוטל קו 18 קו זה החל לפעול לפני למעלה מחמישים שנה משכונת קרית היובל לשער יפו,בהמשך חלו מספר שנויים בקו לרבות העתקת תחנת המוצא משער יפו למלחה . קו 31 הקו הראשון פעל ממחנה שנלר לתחנת הרכבת הישנה בירושלים ובוטל קו 37 הקו הנוכחי החל לפעול בשנות האלפיים משכונת רמות להר הצופים,בשנת 2010 שונה מסלול הקו ותחנת המוצא המזרחית שונתה מאוניברסיטת הר הצופים לנוה יעקב מזרח-קמניץ,בשנות התשעים פעל קו 37 אחר מתחנה מרכזית דרך שכונת גאולה ושער שכם לבית העלמין הר הזיתים ובוטל כעבור זמן קצר,בשנות השמונים פעל קו אחר תחנת מספר זה שאין לי מושג מה היה מסלולו קו 67 הקו נוכחי החל לפעול ב23.8.2009 משכונת הר נוף לרמת שלמה דרך רחוב ירמיהו,קו זה החליף את קו 11 הותיק שבוטל
 

mister K

New member
הסטורית קווי האוטובוסים בירושלים
קו 1 פעל משכונת מחנה יהודה דרך המרכז המסחרי לשער יפו(קו 1א המשיך לתחנת הרכבת שפעלה אז בסמוך לשכונת טלביה כיום) קו 2 הקו הנוכחי החל לפעול ביום שני 1.1.1990 משכונת הר נוף לכותל המערבי,לקו זה מאז שהחל לפעול בוצעו מספר שנויים קטנים במסלול,בשנות השישים והשבעים פעל קו 2 משער יפו לקברי הסנהדרין ובוטל לפני קום המדינה פעל קו 2 משכונת רחביה דרך זכרון משה לשער יפו ובוטל לאחר קום המדינה קו 3 הקו קיים לפחות 70 שנה,תחילה הקו פעל משכונת הבוכרים דרך שכונת זכרון משה לשער יפו בהמשך יתכן שהיו שנויים,מאוחר יותר ,מאוחר הועתקה תחנת המוצא מהבוכרים לתחנה המרכזית קו 5 החל לפעול לפני 70 שנה ופעל מהשכונה החרדית שערי חסד דרך שכונת רחביה לשער יפו קו 7 החל לפעול לפני כ70 שנה משכונת תלפיות למגרש הרוסים(מאוחר יותר הוארך הקו מדרום ל קו 9 לפני קום המדינה פעל קו זה מהמסעדה הקואפרטיבית של המקשר לאוניברסיטה העברית בהר הצופים שקמה מדינת ישראל קו זה בוטל ולא השתמשו במספר קו זה,עד שנת 1967 לאחר איחוד ירושליןם וחזרת פעילות אונברסיטת הר הצופים בעקבות זאת חודש פעילות הקו במסלול שונה ,בשנות האלפיים קוצר קו זה מת"מ למרכז העיר בלבד קו 11 הקו החל פעילותו לפני לפחות 70 שנה תחילה פעל משכונת גבעת שאול(בשנות התשעים האורך לשכונת הר נוף- דרך שכונת מחנה יהודה לשכונת מאה שערים(שהוקמה רמת שלמה האורך לשם הקו) ב23.08.2009 קו זה בוטל ובמקומו החל לפעול קו 67 הנוכחי קו 13 הקו הראשון שהופעל היה משכונת קרית משה לאזור שוק מחנה יהודה,הקו בוטל קו 18 קו זה החל לפעול לפני למעלה מחמישים שנה משכונת קרית היובל לשער יפו,בהמשך חלו מספר שנויים בקו לרבות העתקת תחנת המוצא משער יפו למלחה . קו 31 הקו הראשון פעל ממחנה שנלר לתחנת הרכבת הישנה בירושלים ובוטל קו 37 הקו הנוכחי החל לפעול בשנות האלפיים משכונת רמות להר הצופים,בשנת 2010 שונה מסלול הקו ותחנת המוצא המזרחית שונתה מאוניברסיטת הר הצופים לנוה יעקב מזרח-קמניץ,בשנות התשעים פעל קו 37 אחר מתחנה מרכזית דרך שכונת גאולה ושער שכם לבית העלמין הר הזיתים ובוטל כעבור זמן קצר,בשנות השמונים פעל קו אחר תחנת מספר זה שאין לי מושג מה היה מסלולו קו 67 הקו נוכחי החל לפעול ב23.8.2009 משכונת הר נוף לרמת שלמה דרך רחוב ירמיהו,קו זה החליף את קו 11 הותיק שבוטל
קו 7 נסע מאז ומתמיד לארנונה, בדיוק כמו היום.
סבא שלי גדל בארנונה ויש לו הרבה סיפורים הקשורים לקו הזה.
 

oshri5917

New member
קו 7 נסע מאז ומתמיד לארנונה, בדיוק כמו היום.
סבא שלי גדל בארנונה ויש לו הרבה סיפורים הקשורים לקו הזה.
אז יכול להיות בשנות הארבעים ארנונה נקראה
תלפיות כי רשום קו 7 תלפיות-מגרש הרוסים בצילום של כרטיסיה ישנה
 

amit1270

New member
קו 7 נסע מאז ומתמיד לארנונה, בדיוק כמו היום.
סבא שלי גדל בארנונה ויש לו הרבה סיפורים הקשורים לקו הזה.
שכונת ארנונה הייתה קיימת לפני 70 שנה?
אגב, יש מעט בלבול בין תלפיות (הישנה) וארנונה. בכל אופן, התחנה הסופית של הקו הייתה תמיד ברמת רחל, לא?
 

mister K

New member
שכונת ארנונה הייתה קיימת לפני 70 שנה?
אגב, יש מעט בלבול בין תלפיות (הישנה) וארנונה. בכל אופן, התחנה הסופית של הקו הייתה תמיד ברמת רחל, לא?
ארנונה קיימת לפחות משנות ה-30.
היו בתים שנהרסו ועל חורבותיהם הוקמה השכונה החדשה. אני יכול לשאול את סבא שלי איפה בדיוק הוא התגורר, הוא תמיד מספר שהיה גר בארנונה ולא בתלפיות. הכוונה היא לתקופה שלפני קום המדינה.
 

Ccyclist

Active member
הסטורית קווי האוטובוסים בירושלים
קו 1 פעל משכונת מחנה יהודה דרך המרכז המסחרי לשער יפו(קו 1א המשיך לתחנת הרכבת שפעלה אז בסמוך לשכונת טלביה כיום) קו 2 הקו הנוכחי החל לפעול ביום שני 1.1.1990 משכונת הר נוף לכותל המערבי,לקו זה מאז שהחל לפעול בוצעו מספר שנויים קטנים במסלול,בשנות השישים והשבעים פעל קו 2 משער יפו לקברי הסנהדרין ובוטל לפני קום המדינה פעל קו 2 משכונת רחביה דרך זכרון משה לשער יפו ובוטל לאחר קום המדינה קו 3 הקו קיים לפחות 70 שנה,תחילה הקו פעל משכונת הבוכרים דרך שכונת זכרון משה לשער יפו בהמשך יתכן שהיו שנויים,מאוחר יותר ,מאוחר הועתקה תחנת המוצא מהבוכרים לתחנה המרכזית קו 5 החל לפעול לפני 70 שנה ופעל מהשכונה החרדית שערי חסד דרך שכונת רחביה לשער יפו קו 7 החל לפעול לפני כ70 שנה משכונת תלפיות למגרש הרוסים(מאוחר יותר הוארך הקו מדרום ל קו 9 לפני קום המדינה פעל קו זה מהמסעדה הקואפרטיבית של המקשר לאוניברסיטה העברית בהר הצופים שקמה מדינת ישראל קו זה בוטל ולא השתמשו במספר קו זה,עד שנת 1967 לאחר איחוד ירושליןם וחזרת פעילות אונברסיטת הר הצופים בעקבות זאת חודש פעילות הקו במסלול שונה ,בשנות האלפיים קוצר קו זה מת"מ למרכז העיר בלבד קו 11 הקו החל פעילותו לפני לפחות 70 שנה תחילה פעל משכונת גבעת שאול(בשנות התשעים האורך לשכונת הר נוף- דרך שכונת מחנה יהודה לשכונת מאה שערים(שהוקמה רמת שלמה האורך לשם הקו) ב23.08.2009 קו זה בוטל ובמקומו החל לפעול קו 67 הנוכחי קו 13 הקו הראשון שהופעל היה משכונת קרית משה לאזור שוק מחנה יהודה,הקו בוטל קו 18 קו זה החל לפעול לפני למעלה מחמישים שנה משכונת קרית היובל לשער יפו,בהמשך חלו מספר שנויים בקו לרבות העתקת תחנת המוצא משער יפו למלחה . קו 31 הקו הראשון פעל ממחנה שנלר לתחנת הרכבת הישנה בירושלים ובוטל קו 37 הקו הנוכחי החל לפעול בשנות האלפיים משכונת רמות להר הצופים,בשנת 2010 שונה מסלול הקו ותחנת המוצא המזרחית שונתה מאוניברסיטת הר הצופים לנוה יעקב מזרח-קמניץ,בשנות התשעים פעל קו 37 אחר מתחנה מרכזית דרך שכונת גאולה ושער שכם לבית העלמין הר הזיתים ובוטל כעבור זמן קצר,בשנות השמונים פעל קו אחר תחנת מספר זה שאין לי מושג מה היה מסלולו קו 67 הקו נוכחי החל לפעול ב23.8.2009 משכונת הר נוף לרמת שלמה דרך רחוב ירמיהו,קו זה החליף את קו 11 הותיק שבוטל
10, 10א היו אבותיהם של 31 ו32 לגילה בשנות ה80
 

Ccyclist

Active member
מה היה מסלול 10,10א
אחד מהם היה אביו של קו 31, הסתיים בגילה ב'.
בעיקרון המסלול של הקו שהפך ל31 במתכונת שבין 85 לפתיחת קניון מלחה בשנות ה90 היה זהה לחלוטין ל31 הקלאסי אבל הוא הסתיים ברחוב המרגלית פינת הסנונית עשה סיבוב פרסה והתחיל בתחנה שמצידו הדרומי של הכביש, עם הנוף לבית ג'אלה. זה הקו שהיינו משתמשים בו כשהייתי בן 5. היה לקווי גילה של אז עוד טריק מעניין - מהתחנה המרכזית עד לשכונה הם היו להעלאת נוסעים בלבד, כנראה שלא רצו שתושבי הקטמונים ישתמשו בהם. היה לחץ בנושא ובסוף נתנו לאוטובוס להוריד אנשים בדרך לשכונה.
 

oshri5917

New member
אחד מהם היה אביו של קו 31, הסתיים בגילה ב'.
בעיקרון המסלול של הקו שהפך ל31 במתכונת שבין 85 לפתיחת קניון מלחה בשנות ה90 היה זהה לחלוטין ל31 הקלאסי אבל הוא הסתיים ברחוב המרגלית פינת הסנונית עשה סיבוב פרסה והתחיל בתחנה שמצידו הדרומי של הכביש, עם הנוף לבית ג'אלה. זה הקו שהיינו משתמשים בו כשהייתי בן 5. היה לקווי גילה של אז עוד טריק מעניין - מהתחנה המרכזית עד לשכונה הם היו להעלאת נוסעים בלבד, כנראה שלא רצו שתושבי הקטמונים ישתמשו בהם. היה לחץ בנושא ובסוף נתנו לאוטובוס להוריד אנשים בדרך לשכונה.
שאלות לאביתר,דוד80 ועמית
לאן הגיע קו 4 המקורי משכונת הקטמון ? 2.לאן היה קו 37 המקורי 3.האם קו 34 הנוכחי הוא קו 34 המקורי ? 4.האם קו 50 היה נכנס בעבר למראה שערים ?
 

davidfainshtein

New member
מנהל
שאלות לאביתר,דוד80 ועמית
לאן הגיע קו 4 המקורי משכונת הקטמון ? 2.לאן היה קו 37 המקורי 3.האם קו 34 הנוכחי הוא קו 34 המקורי ? 4.האם קו 50 היה נכנס בעבר למראה שערים ?
ממה שאני יודע
קו 34 תמיד התחיל מרמות. בעבר הסתיים בתחנה המרכזית, נסע דרך כביש עירוני מס' 4 מה שהיום הפך לשד' מנחם בגין. שרשור מעניין מאוד, אגב. הייתי שמח אם היה תיעוד מסודר של כל הקווים בירושלים, מחולקים לפי תקופות.
 

Ccyclist

Active member
ממה שאני יודע
קו 34 תמיד התחיל מרמות. בעבר הסתיים בתחנה המרכזית, נסע דרך כביש עירוני מס' 4 מה שהיום הפך לשד' מנחם בגין. שרשור מעניין מאוד, אגב. הייתי שמח אם היה תיעוד מסודר של כל הקווים בירושלים, מחולקים לפי תקופות.
לא נתנו לרמות סיכוי, כל האוטובוסים לשטראוס.
לא היה להם קו אחד למרכז העיר (יפו, המלך ג'ורג'), כל קווי רמות (34, 35, 36) נסעו לרחוב שטראוס שהפך מאזור מפורז לחרדי במחצית השניה של שנות השמונים. אני זוכר שהיתה לנו מפה עירונית עם מספרי הקווים השונים בתחנות החשובות (מספרים שחורים מודפסים), ושהפורמט הזה עבר כמה עידכונים דרך שנות השמונים והתשעים. אם אפשר לעלות על המפה הזו באוספים / ארכיונים / ספריות אפשר לערוך משהו מסודר.
 

davidfainshtein

New member
מנהל
לא נתנו לרמות סיכוי, כל האוטובוסים לשטראוס.
לא היה להם קו אחד למרכז העיר (יפו, המלך ג'ורג'), כל קווי רמות (34, 35, 36) נסעו לרחוב שטראוס שהפך מאזור מפורז לחרדי במחצית השניה של שנות השמונים. אני זוכר שהיתה לנו מפה עירונית עם מספרי הקווים השונים בתחנות החשובות (מספרים שחורים מודפסים), ושהפורמט הזה עבר כמה עידכונים דרך שנות השמונים והתשעים. אם אפשר לעלות על המפה הזו באוספים / ארכיונים / ספריות אפשר לערוך משהו מסודר.
לא ממש נכון.
35 ו- 36 נסעו בהתחלה לתחנה המרכזית דרך שטראוס ורחוב יפו (דוידקה, מחנה יהודה). קו 34 נסע לת. מ. דרך כביש 4. אח"כ קיצרו את מסלול קו 36 עד שטראוס ואילו את 35 האריכו לגבעת שאול. את קו 34 האריכו להר חומה, דרך קניון מלחה.
 

Ccyclist

Active member
לא ממש נכון.
35 ו- 36 נסעו בהתחלה לתחנה המרכזית דרך שטראוס ורחוב יפו (דוידקה, מחנה יהודה). קו 34 נסע לת. מ. דרך כביש 4. אח"כ קיצרו את מסלול קו 36 עד שטראוס ואילו את 35 האריכו לגבעת שאול. את קו 34 האריכו להר חומה, דרך קניון מלחה.
אני מדבר על שנות השמונים והתשעים.
מקבל את ההערה לגבי החידושים של המאה ה21, אבל זה היה אחרי שרמות (שהיתה אמורה להיות המקבילה הצפונית לגילה) התחרדה בחציה הצפוני. (הלוואי שזה היה נון-אישו, דווקא היו לנו קשרים חברתיים עם עולים אנגלוסקסים אחרים שהיו דתיים לאומיים ואפילו חרדים, אבל בישראל יש הקצנה איומה של החרדים שלא מאפשרת לאחרים לחיות בקרבם)
 

oshri5917

New member
אני מדבר על שנות השמונים והתשעים.
מקבל את ההערה לגבי החידושים של המאה ה21, אבל זה היה אחרי שרמות (שהיתה אמורה להיות המקבילה הצפונית לגילה) התחרדה בחציה הצפוני. (הלוואי שזה היה נון-אישו, דווקא היו לנו קשרים חברתיים עם עולים אנגלוסקסים אחרים שהיו דתיים לאומיים ואפילו חרדים, אבל בישראל יש הקצנה איומה של החרדים שלא מאפשרת לאחרים לחיות בקרבם)
האם יש רוב חרדי גם ברמות ב' ורמות ג' ?
והאם יש חילוניים בשכונת גבעת שאול? לאחר התחרדות המוחלטת של זכרון משה ומקור ברוך בשנות השמונים והתשעים ?
 

davidfainshtein

New member
מנהל
האם יש רוב חרדי גם ברמות ב' ורמות ג' ?
והאם יש חילוניים בשכונת גבעת שאול? לאחר התחרדות המוחלטת של זכרון משה ומקור ברוך בשנות השמונים והתשעים ?
להזכירכם, גדלתי ברמות...
ולא סתם ברמות, אלא כפי שטרח לציין זאת Ccyclist ברמות ד' החרדי. כיום רמות ג' ברובו חרדי. רמות א' ורמות ב' עדיין מעורבים, אבל גם הם מתחרדים, כמו רוב השכונות בירושלים. ולפני שניכנס פה לדמגוגיה זולה של בעד ונגד התחרדות וכו', אציין רק עובדה כואבת אחת: גם אני לא אוהב את תופעת השתלטות החברה החרדית על העיר, לאו דווקא מהסביות שרוב האנשים לא אוהבים זאת. אבל המציאות המרה היא שתופעה זו היא הבלם היחידי כרגע שמציל אותנו מהפיכתה של ירושלים לעיר עם רוב ערבי.
 

amit1270

New member
להזכירכם, גדלתי ברמות...
ולא סתם ברמות, אלא כפי שטרח לציין זאת Ccyclist ברמות ד' החרדי. כיום רמות ג' ברובו חרדי. רמות א' ורמות ב' עדיין מעורבים, אבל גם הם מתחרדים, כמו רוב השכונות בירושלים. ולפני שניכנס פה לדמגוגיה זולה של בעד ונגד התחרדות וכו', אציין רק עובדה כואבת אחת: גם אני לא אוהב את תופעת השתלטות החברה החרדית על העיר, לאו דווקא מהסביות שרוב האנשים לא אוהבים זאת. אבל המציאות המרה היא שתופעה זו היא הבלם היחידי כרגע שמציל אותנו מהפיכתה של ירושלים לעיר עם רוב ערבי.
לא מדוייק.
רוב השכונות בירושלים לא מתחרדות. אמנם יש פה ושם כניסה של חרדים (כי אצלנו, בניגוד לשכונות חרדיות, כל אחד יכול לגור), אבל זה עדיין לא "מתחרדות". שכונה מתחרדת היא שכונה שמשנה את אופייה, כפי שרה ברמת אשכול וחלקים גדולים של רמות. את שכונת קריית יובל מנסים כבר מספר שנים להפוך לחרדית, אבל בניגוד לשכונות צפון העיר יש שם התנגדות חזקה שמגובה ע"י העירייה, והנסיון לא מצליח. בנושא בלימת הערבים אתה ממש טועה לדעתי. ההתחרדות לא מחזקת את ירושלים (היהודית) אלא מחלישה אותה - כלכלית וחברתית - ופוגעת קשות במעמדה כבירת ישראל ובעיר שמייצגת את העם. התוצאה היא שאנשים רבים שהיו נשארים בה בוחרים לעזוב, וכך נוצר מעגל קסמים של חוסר תעסוקה שמוביל לעזיבה של אוכלוסיה יצרנית שמובילה לסגירת מקומות עבודה (או לאי פתיחת חדשים) ולירידה באטרקטיביות של העיר עבור צעירים מהמגזר היצרני, שבתורה "מקילה" על ההתחרדות וחוזר חלילה. זה תהליך מסוכן ביותר שרק בשנתיים האחרונות נבלם מעט. נראה שהכלכלה הירושלמית מתאוששת אט אט, והתדמית השלילית של "עיר מתה" שנדבקה לה מתחילה לנשור. עדיין לא רואים גלי הגירה חילוניים אל העיר (מצד שני, רוב העוזבים היו ונשארו חרדים שלא יכולים לקנות דירה בעיר), אבל אם המגמה תימשך יכול מאוד להיות שיימצא איזון ואולי אפילו תהיה "הפסקת אש" קטנה בקרבות על עתיד העיר. זה כמובן בתנאי שהצד החרדי יכיר בכך שהשתלטות מלאה על העיר היא לא בהכרח אינטרס שלו. שורה תחתונה - אם רוצים באמת לחזק את העיר צריך לדאוג לכלכלה ולדיור בהישג יד לאוכלוסייה היצרנית. צריך לדאוג גם לדיור לחרדים, אבל בשום אופן לא על חשבון השאר.
 

davidfainshtein

New member
מנהל
לא מדוייק.
רוב השכונות בירושלים לא מתחרדות. אמנם יש פה ושם כניסה של חרדים (כי אצלנו, בניגוד לשכונות חרדיות, כל אחד יכול לגור), אבל זה עדיין לא "מתחרדות". שכונה מתחרדת היא שכונה שמשנה את אופייה, כפי שרה ברמת אשכול וחלקים גדולים של רמות. את שכונת קריית יובל מנסים כבר מספר שנים להפוך לחרדית, אבל בניגוד לשכונות צפון העיר יש שם התנגדות חזקה שמגובה ע"י העירייה, והנסיון לא מצליח. בנושא בלימת הערבים אתה ממש טועה לדעתי. ההתחרדות לא מחזקת את ירושלים (היהודית) אלא מחלישה אותה - כלכלית וחברתית - ופוגעת קשות במעמדה כבירת ישראל ובעיר שמייצגת את העם. התוצאה היא שאנשים רבים שהיו נשארים בה בוחרים לעזוב, וכך נוצר מעגל קסמים של חוסר תעסוקה שמוביל לעזיבה של אוכלוסיה יצרנית שמובילה לסגירת מקומות עבודה (או לאי פתיחת חדשים) ולירידה באטרקטיביות של העיר עבור צעירים מהמגזר היצרני, שבתורה "מקילה" על ההתחרדות וחוזר חלילה. זה תהליך מסוכן ביותר שרק בשנתיים האחרונות נבלם מעט. נראה שהכלכלה הירושלמית מתאוששת אט אט, והתדמית השלילית של "עיר מתה" שנדבקה לה מתחילה לנשור. עדיין לא רואים גלי הגירה חילוניים אל העיר (מצד שני, רוב העוזבים היו ונשארו חרדים שלא יכולים לקנות דירה בעיר), אבל אם המגמה תימשך יכול מאוד להיות שיימצא איזון ואולי אפילו תהיה "הפסקת אש" קטנה בקרבות על עתיד העיר. זה כמובן בתנאי שהצד החרדי יכיר בכך שהשתלטות מלאה על העיר היא לא בהכרח אינטרס שלו. שורה תחתונה - אם רוצים באמת לחזק את העיר צריך לדאוג לכלכלה ולדיור בהישג יד לאוכלוסייה היצרנית. צריך לדאוג גם לדיור לחרדים, אבל בשום אופן לא על חשבון השאר.
על זה אני לא חולק
עליך. בהחלט יש צורך לפתור בדחיפות את מצוקת הדיוק, בעיקר לזוגות חלשים וסטונדנטים ולפתח אצ הכלכלה והתעסוקה.
 

Ccyclist

Active member
על זה אני לא חולק
עליך. בהחלט יש צורך לפתור בדחיפות את מצוקת הדיוק, בעיקר לזוגות חלשים וסטונדנטים ולפתח אצ הכלכלה והתעסוקה.
הפתרון למצוקת הדיור הוא במינהל.
ישראל היא מדינה בה 92% מהקרקעות הן בבעלות המדינה. אם כך - המינהל יכול להחליט שבעליו (אזרחי ישראל) זכאים לגור על הקרקע שברשותו בתנאים מסויימים של דיור בסיסי (רמת צפיפות מסויימת וכו') ללא עלות נוספת, מי שרוצה לגור ברמה גבוהה יותר יצטרך לשלם, ואזרחים זרים יצטרכו לשלם תוספת מיוחדת. ה-בעיה במערב כולו היא שינוי סגנון החיים משנות ה50 לפיו יש מרווח של רווקות עצמאית בין עזיבת הבית לחתונה. משום שרוב הבניה היא דירות למשפחות יש שימוש לא נוח בדירות האלו בצורות שלא תוכננו אליהן (שותפויות לדירה בין מספר צעירים עצמאיים במקום מגורי משפחה) מה שיוצר שוק השכרה גדול, תופעות של דירות כהשקעות, ומחסור בדירות עבור משפחות צעירות. כל עוד בונים דירות 3-4-5 חדרים שנועדו למשפחות תוך התעלמות משכבת גיל שלמה (20-30) לא יפתרו את הבעיה. הפתרון לדעתי הוא לבנות בנייני דירות בבעלות ציבורית שייועדו לצעירים רווקים, או אפילו זוג לפני שלב הילדים. דירות סטודיו של חדר וחצי עד שני חדרים עם כל מה שצריך עבור העשור הזה של הלימודים - היכרויות - ניידות גדולה יותר יחלצו את דור בני ה20 מהכוכים הלא מתוכננים, הדירות המחולקות, והשותפויות הלא נוחות שהם מנת חלקם. ולקשר קלוש לתחבורה ציבורית: בניינים כאלו צריך למקם ליד צירי תחבורה ציבורית במרכזי הערים או במקומות שהם אפקטיווית קרובים למרכזיהן בתחבורה ציבורית. מדובר באוכלוסייה מאד ניידת שמקבילותיה בעולם נוהגות להשמש בתחבורה ציבורית ולא ברכב בשלב הסטודנטיאלי - עירוני, לפני ההתברגנות והמעבר לפרברים.
 

Ccyclist

Active member
הפתרון למצוקת הדיור הוא במינהל.
ישראל היא מדינה בה 92% מהקרקעות הן בבעלות המדינה. אם כך - המינהל יכול להחליט שבעליו (אזרחי ישראל) זכאים לגור על הקרקע שברשותו בתנאים מסויימים של דיור בסיסי (רמת צפיפות מסויימת וכו') ללא עלות נוספת, מי שרוצה לגור ברמה גבוהה יותר יצטרך לשלם, ואזרחים זרים יצטרכו לשלם תוספת מיוחדת. ה-בעיה במערב כולו היא שינוי סגנון החיים משנות ה50 לפיו יש מרווח של רווקות עצמאית בין עזיבת הבית לחתונה. משום שרוב הבניה היא דירות למשפחות יש שימוש לא נוח בדירות האלו בצורות שלא תוכננו אליהן (שותפויות לדירה בין מספר צעירים עצמאיים במקום מגורי משפחה) מה שיוצר שוק השכרה גדול, תופעות של דירות כהשקעות, ומחסור בדירות עבור משפחות צעירות. כל עוד בונים דירות 3-4-5 חדרים שנועדו למשפחות תוך התעלמות משכבת גיל שלמה (20-30) לא יפתרו את הבעיה. הפתרון לדעתי הוא לבנות בנייני דירות בבעלות ציבורית שייועדו לצעירים רווקים, או אפילו זוג לפני שלב הילדים. דירות סטודיו של חדר וחצי עד שני חדרים עם כל מה שצריך עבור העשור הזה של הלימודים - היכרויות - ניידות גדולה יותר יחלצו את דור בני ה20 מהכוכים הלא מתוכננים, הדירות המחולקות, והשותפויות הלא נוחות שהם מנת חלקם. ולקשר קלוש לתחבורה ציבורית: בניינים כאלו צריך למקם ליד צירי תחבורה ציבורית במרכזי הערים או במקומות שהם אפקטיווית קרובים למרכזיהן בתחבורה ציבורית. מדובר באוכלוסייה מאד ניידת שמקבילותיה בעולם נוהגות להשמש בתחבורה ציבורית ולא ברכב בשלב הסטודנטיאלי - עירוני, לפני ההתברגנות והמעבר לפרברים.
שכחתי לציין- קרקע חינם, בניה בעלות כמו בשטחים
אינני רוצה לגעת בשאלות שנוגעות לשטחים אלא לקחת דוגמה משם: יש מקומות בשטחים שבהם הקרקע מוגדרת אדמת מדינה (אני מודע שזה גלגול של common land) וכאשר הקימו שם ישובים יהודיים בשנות השמונים והתשעים עלות הקרקע היתה למעשה אפסית, והדיירים שילמו למעשה רק על הבניה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה