הסופר אמיר גוטפרוינד נפטר.
נכתבו פה במהלך הימים והשנים הספדים ומילים בזכות כל מיני גדולים שהלכו לעולמם.
ואני אתן את הכבוד המסוים הזה לאמיר גוטפרוינד.
מבחינתי, הוא הטוב שבסופרים הישראליים בעשור+ האחרון. אומן של אירוניה דקה, אלוף הניואנסים,
הכי רגיש ובעל חמלה שישנו, ומלך העולם מהבחינה הפשוטה של כישרון כתיבה.
לי אישית יצא לקרוא ארבעה ספרים שלו. אחד מהם שאזכיר, "שואה שלנו" שזיכה אותו בכל פרסי הספרות ושתוך כדי קריאה אתה לא מפסיק למלמל לעצמך
"יא אללה איזה כתיבה מדהימה.."
ושני, "בשבילה גיבורים עפים" שבלבלתי עליו תמוח והרבה לכמה וכמה ממכריי ושלא אחת התקשר אצלי (בראש) למקום הזה.
לתפוז. לו רק היה יודע..
(גם ציטטתי פה בעבר מספרים שלו פעם או פעמיים)
אז אמיר גוטפרוינד הלך לעולמו. ולמי שעוד לא הכיר, אין לי המלצה טובה מלקחת ליד ספר שלו.
נכתבו פה במהלך הימים והשנים הספדים ומילים בזכות כל מיני גדולים שהלכו לעולמם.
ואני אתן את הכבוד המסוים הזה לאמיר גוטפרוינד.
מבחינתי, הוא הטוב שבסופרים הישראליים בעשור+ האחרון. אומן של אירוניה דקה, אלוף הניואנסים,
הכי רגיש ובעל חמלה שישנו, ומלך העולם מהבחינה הפשוטה של כישרון כתיבה.
לי אישית יצא לקרוא ארבעה ספרים שלו. אחד מהם שאזכיר, "שואה שלנו" שזיכה אותו בכל פרסי הספרות ושתוך כדי קריאה אתה לא מפסיק למלמל לעצמך
"יא אללה איזה כתיבה מדהימה.."
ושני, "בשבילה גיבורים עפים" שבלבלתי עליו תמוח והרבה לכמה וכמה ממכריי ושלא אחת התקשר אצלי (בראש) למקום הזה.
לתפוז. לו רק היה יודע..
(גם ציטטתי פה בעבר מספרים שלו פעם או פעמיים)
אז אמיר גוטפרוינד הלך לעולמו. ולמי שעוד לא הכיר, אין לי המלצה טובה מלקחת ליד ספר שלו.