הנצחה לאומית

הנצחה לאומית

אני (כמו שהניק שלי מראה ברורות), בחור חרדי. לא פנאט, לא לייט. חרדי ממוצע. עובד לפרנסתי, חי בין הבריות ויש לי הרושם שנעים להן לחיות במחיצתי.

יש לי ידידים וחברים חרדים, דתיים וחילונים ואני מתנהל בחברתם בסבירות מצויינת.

ואני רוצה להעלות פה נושא שנטחן עד דק מידי שנה בתקשורת בשבוע הזה שבין יום השואה ליום הזיכרון: היחס של החרדים לימי הזיכרון הלאומיים האלה, ההתנהגות של החברה החרדית בימים האלו והיחס של החברה החילונית להתנהגות הזו.

ובקיצור: מי שלא חושב שהתקשורת מנצלת את הימים האלה כדי לחפש אנשים הזויים שיגדילו את הקוטביות בעם - שיקום. כי לדעתי היא בהחלט מחפשת - השאלה אם בגלל שנאת האחר או מאובססיה לכותרות.

אני מקווה שיתפתח פה דיון מכובד מתוך מטרה להבין ולהכיר עוד דרך חיים, לא בסגנון הטוקבקים ב-ynet על כל ידיעה שמוזכרים בה חרדים. אענה בשמחה על כל שאלה.

גילוי נאות: אני עומד בצפירה ומתאבל על הנופלים בשואה ובמערכות ישראל בדיוק כמו כל אזרח במדינה. אני לא עושה את זה בגלל שאני חושב שזה היום וזו הדרך להנציח אותם. אני גם לא מרגיש נוח מהדרך הזו ומעדיף להנציח אותם בדרכי שלי, אבל אני מכבד את העובדה שהמדינה בחרה בדרך הזו ואני כפרט מרגיש חייב להתאים את עצמי אליה כשאני נמצא בסביבת אנשים שזה חשוב להם.
 
התקשורת מחפשת פרובוקציות בכל דבר וכל נושא.

את המיעוט שלא עומד בצפירה היא תדגיש, ובכך גורמת ליותר שנאת חינם.

מצד שני, זה הקהל שבולע בשקיקה כל דבר, שמטומטם בעצמו.
 

mri10

New member
גם וגם

גם בגלל שנאת האחר וגם בגלל אובססיה לכותרות.
 
קמתי.

התקשורת היא עסק שמטרתו להביא לרווחים ע"י הגדלת רייטינג.
היא מחפשת את השונה, כי מה שסטנדרטי יביא פחות רייטינג (כמו שאומרים, אם כלב נושך אדם זה לא מעניין. אם אדם נושך כלב - זה חדשות).
אפשר להגיד הרבה דברים על התקשורת ודרכיה (ואובססיה לכותרות ודרמה היא בהחלט אחד מהם), אבל מה המטרה שיכולה להיות לה בלקטב את העם או לשנוא את האחר? שנאה היא בד"כ לא מטרה עיסקית וזה לא שחסר אצלנו חדשות.
אפשר להגיד שהדרך שלה תורמת לקיטוב (למרות שהנפשות הפועלות גורמות לכך הרבה יותר בעצמן, אבל לא נכנס לזה), אבל נראה לי שהיא לא שמה לה מטרה כזאת מראש.

למה אתה לא מרגיש נוח בדרך הזאת? מה מפריע לך בזה?
 

dori78

New member
אני רק שאלה

אתה כותב:
"אני מכבד את העובדה שהמדינה בחרה בדרך הזו ואני כפרט מרגיש חייב להתאים את עצמי אליה
כשאני נמצא בסביבת אנשים שזה חשוב להם."

ומה קורה אם אתה מוצא את עצמך בצפירה לבד?
או בסביבת אנשים שזה לא חשוב להם?

זה דיון שניהלתי פעם עם חברים שהם כולם חילונים.
לא אהבתי את חלק מהתשובות שקיבלתי.
ללמדך, שתחושת חיבור למדינה ולדרך בה היא בוחרת להנציח את חלליה - לא בהכרח קשורה להיותך חילוני/דתי/חרדי.
כל אחד מאיתנו הוא גם אדם פרטי, עם אמונות, העדפות והרגלים שלא תמיד רלוונטיים לחברה בה הוא חי.
 
כשאני לבד

אני אומר פרק תהלים או משניות, כי זו הדרך שלי לכבד והוקיר את הקדושים.

אני לא מסכים עם אלה שאומרים שלא צריך יום מיוחד כדי לזכור, מכיון שגם היהדות בחרה בתאריכים מסויימים שבהם העם זוכר את האסונות והטרגדיות שלו כעם (תשעה באב, צום גדליה וכדו').

אני חושב רק שהיה ראוי לבחור תאריך אחר לזיכרון השואה ולא ביום שבו פרץ מרד גטו ורשא שתוצאותיו חלוקות מאוד ותאריך אחר ליום הזיכרון ולא בסמיכות ליום העצמאות שגורמת לעם להפסיק להתאבל החל משעה 10:00 בבוקר ולהתחיל לתבל את הסטייקים.
 

dori78

New member
לא הבנתי את הקשר לסטייקים

אבל אולי זה בגלל שאני צמחונית.
 
אני אסביר

הכוונה להצמיד את יום הזיכרון ליום העצמאות היתה ככל הנראה טובה מעיקרה - להדגיש את היציאה מאבל לתקומה, את ה"במותם ציוו לנו את החיים" - אבל המצב הקיים הוא שיום הזיכרון הפך מיום זיכרון לערב חג. רוב האנשים מתעסקים בתכנון של היציאה בערב לבימות ולא בזיכרון. לי אישית זה צורם ומפריע.
 

dori78

New member
כן. את זה הבנתי גם קודם.

עמישראל מתעסק במה שנוח לו:
ביום יום זה בציוצים בסמארטפון, ביום השואה זה בחרדים שלא עומדים וביום הזיכרון זה התיבול לסטייק של מחר.
קביעת תאריך כזה או אחר, לא תגרום לבהמות להיות פחות בהמות ולחשוב על הדברים בכובד ראש לשם שינוי.

ואבי נוסבאום אמר באחת מתכניות הבוקר, שהוא לא רואה בזה שום בעיה:
זה מייצג באופן מדוייק את האומה הזאת - אומה של חסרי טאקט.
 

shayCn

New member
מה לעשות,הסכמה ושלום

כנראה שלא מוכרים עיתונים ולא מגדילים רווחים..
כדי שלתקשורת יהיו סיפורים,זה מה שנוח לה להתעסק בו.
 
למעלה