ואו
שתהיה החלמה מהירה. ועכשיו אני מבינה למה אמרת שטוב ש"חושדים" בזמן. אני אישית מטופלת אצל רופאה מתל השומר, אבל לא ממחלקת האנדו (לא חושבת לפחות). אבל גם מפגישה איתה היא מאוד יסודית. עברה על כל המסמכים שהיו לי ברצינות שלא כמו שהתיחסו לכל המצב באיכילוב או אצל הרופא הקודם שנפלתי עליו, הקשיבה לסיפור שהיה לי (חפשי בפורום...) וכשאני מגיעה אליה ללא תור, היא מכניסה פנימה בין התורים (שמנסיון שלי יש כאלו שנותנים לחכות עד סוף המשמרת, או שפשוט אומרים לקבוע תור ליום אחר). אני לא אשקר, היא מפחדיה, היא לא בין הרופאים הרגישים, אחרי הכל אצל רופא נשים צריך שהוא יהיה קצת עם אמפתיה למטופלים, אבל כאחת שעשתה סטאג' בבית חולים (במחלקת ממוגרפיה) אני יודעת איפה עומדת הרופאה (האישה) בהתמודדות עם הדברים, האפתיות, הקשיחות, החוסר השתלבות במה שמרגיש המטופל, זה בעצם דרך להגנה על ה"עצמי". גם אני הייתי שם, ובגלל זה עזבתי את הלימודים שלי. מבין כל הרופאים שעברתי אצלהם היא היתה היחידה ששלחה אותי לדופלר (כל השאר לus רגיל, שלא הצליח לבדוק הרבה) ואחרי הדופלר העבירה אותי לבדיקת דם (שדיברנו עליה, ואחריה אני צריכה לחזור אליה) ושוב דופלר בעוד 3 חודשים... תחזרי לעצמך מהר. ותדעי שאת תורמת המון לפורום, אני אומנם חדשה פה, אבל מרגישים את זה על הפורום. אני מגיעה עם הרבה חששות לבדיקה ביום ראשון, אבל כשאני שומעת אותך מדברת על הטיפול המסור, ועל כך שיש על מי לסמוך בארץ, זה נותן החשק כן להבדק ולא להשאיר את הבדיקה מאחור (כמו שחשבתי לעשות בהתחלה...)