והנה דוגמא
אשה מתעוררת באמצע הלילה ורואה שבעלה לא לידה במיטה. היא לובשת חלוק ויוצאת מחדר השינה לחפש אותו. כשהיא מגיעה לדלת המטבח היא רואה אותו יושב ליד השולחן, כוס קפה לפניו והוא בוהה בקיר. מדי פעם הוא לוגם מן הקפה ומוחה דימעה. היא ניגשת אליו ברוך, מחבקת אותו מאחור ושואלת: "מה קורה איתך אהובי?". הוא עונה לה: "את זוכרת איך הכרנו לפני 20 שנה, כשהיית בת 16?". "כן, בודאי שאני זוכרת", היא עונה. "ואת זוכרת איך הזדיינו במושב האחורי של המכונית שלי?". "בוודאי שאני זוכרת", היא עונה בדמעות אושר, כשגל נוסטלגיה מציף אותה. "ואת זוכרת שאביך, השריף של העיירה, תפס אותנו, כיוון אלי רובה קצוץ קנה, ואמר שאו שאני מתחתן איתך או שהוא שולח אותי ל-20 שנה לכלא?". "כן אהובי, אני זוכרת", היא עונה באהבה. בעלה משתנק וממרר בבכי קורע לב, מוחה את דמעותיו ואומר בכאב עצום: "היום יכולתי להשתחרר".
