הנה כתבה מ-"גלובס" היום:

מצב
הנושא נעול.
הנה כתבה מ-"גלובס" היום:

הנה כתבה מ-"גלובס" היום:
הביקורת שלי על הכתבה היא: זו כתבה מגמתית, לא עמוקה, לא לוקחת בחשבון המון פרמטרים... זו כתבה מגמתית של מישהוא שרוצה לעשות קופה ולתת לנו לסבול מקרינה אלקטרומגנטית....... פשוט חבל שעיתון כמו "גלובס" טורח לבזבז מקום על כתבה כזו באתר שלו. הכותב מנסה לעשות רושם ומשיג רק זלזול עצום ובוז. זו לא כתבה רצינית... ככה לא כותבים. נתונים שגויים, אי התייחסות לחרדים, לקרינה, למעבר בלב שכונה ערבית, למפגעים נוראיים. האיש ישן בעמידה !!!!!!! הנה הכתבה: הרכבת הקלה ושווי הנדל"ן בעולם חלה עלייה של 25% בערכי קרקע ליד הקווים, ביחס לערכי קרקע רחוקים יותר אינג' שמואל פן | 6.3.2005 הימצאות מערכות הסעה המונית כדוגמת רכבת קלה, רכבת פרברים ורכבות תחתיות, משפיעה על פעילויות ספקי נדל"ן ומשתמשי נדל"ן באזורי מגורים, מסחר ותעסוקה, השפעה המתורגמת לערכי קרקע ולכסף. במשך תקופה העולה על מאה שנה, נערכו בכל העולם בדיקות כלכליות, המוכיחות במישור העיוני של המודלים הכלכליים וגם על סמך ניסיון מעשי, את קיומו של קשר הדוק בין מחירי מקרקעין לבין הוצאות תחבורה. אין ספק כי ברוב המקרים מעדיף הפרט לשכון בסמוך למרכז עיר המהווה עבורו גם מוקד תעסוקה, והעדפה זו גדלה אף יותר כשמדובר בעסקים מסחריים. קיימים מחקרים אמפיריים רבים המנתחים את השפעת אמצעי ההסעה ההמונית בכלל, והרכבת הקלה בפרט, על השבחת מחירי מקרקעין סביב התוואי. ניתן לציין מחקרים שערך ספרינגלר בניו-יורק עוד בשנות ה-30 שבחנו את כל קווי הרכבת התחתית בעיר, או מחקרים שנערכו במשך 10 שנים בטורונטו על-ידי היים. המחקרים מעלים ממצאים דומים: בכולם נמצא כי חלה עלייה של 25% בערכי קרקע ליד הקווים ביחס לערכי קרקע רחוקים יותר, וכי 90% משטחי המשרדים החדשים ומחצית מהבנייה הגבוהה בעיר, התמקמו בסמוך לקווי הרכבת התחתית. מחקרים חשובים ביותר שנערכו במרכזי הערים וושינגטון ואטלנטה וכן מחקרים בממדים עצומים שנערכו במחוז סנטה ברברה ובצפון וירג'ניה, מראים כי קרבה לרכבת התחתית מעלה את מחירי קרקעות ובתים, ולעומת זאת שיעור השווי פוחת ככל שמתרחקים מהתחנה. בנוסף, ישנה נטייה לשינוי ייעוד ופיתוח משרדים ומסחר סמוך לקווי רכבת, מכאן שקווי רכבת גורמים לפיתוח מואץ של סביבתם. האינדיקטורים הכלכליים משתפרים גם הם, גובה שכ"ד הממוצע עולה, התפוסה גדלה, וקיימת מגמה של הגדלת צפיפות הבנייה. בישראל צפויה רכבת קלה להתחיל לנוע ב-2011, אולם גם בתל-אביב נערכו שני מחקרים שהייתה להם השפעה על העיר. ד"ר אבירם מהטכניון בחן ב-2001 את השפעת פרויקט נתיבי איילון על מחירי קרקע, תוך התייחסות לשימושי קרקע שונים. מסקנותיו היו, כי בעקבות השיפור שחל כתוצאה מהטמעת נתיבי איילון במערכת התחבורה, וכן בעקבות גידול כללי במחירי קרקע למסחר ומשרדים בתקופת המחקר, עלו מחירי הקרקע בסמוך לנתיבי איילון ב-9%. תחשיב מעודכן ל-2003 מראה שנתיבי איילון הביאו לתוספת ישירה של 200 מליון דולר בערכים ריאליים, רק בסביבתם. במסגרת ההערכות האסטרטגית של עיריית ת"א לקראת מערכת הסעת המונים, החליטה העירייה עוד ב-1995, כי במקומות בהם קיימת זיקה לתוואי המתוכנן יוענקו תוספות לזכויות בנייה לפרויקטים המצויים סמוך לתוואי, וכי ההשבחה הנובעת מהתוספת תירתם למימון מערכת ההסעה ההמונית. מערכת הרכבות הקלות המנוהלת על-ידי נ.ת.ע נמצאת כיום בשלבי תכנון והקמה ראשוניים. אולם, כבר בשלב זה מלמד הניסיון שמספר מוקדים מסחריים גדולים הגובלים בתוואי, בהביעו רצון שתחנת הרכבת הקלה תהיה בשטחם, דבר המקובל במרכזי מסחר גדולים באמריקה ובאירופה. בחינת אזורי תחנות רכבת ישראל בבנימינה, רחובות, ראשל"צ ועוד, מוכיחה שעצם הפעלת הרכבת הקלה תקרב את הפריפריה למרכז ותשביח את ערכי הקרקע באזורים אלה. הכותב מהנדס ושמאי מקרקעין
 
הוא מערבב חלב בבשר:

הנה כתבה מ-"גלובס" היום:
הביקורת שלי על הכתבה היא: זו כתבה מגמתית, לא עמוקה, לא לוקחת בחשבון המון פרמטרים... זו כתבה מגמתית של מישהוא שרוצה לעשות קופה ולתת לנו לסבול מקרינה אלקטרומגנטית....... פשוט חבל שעיתון כמו "גלובס" טורח לבזבז מקום על כתבה כזו באתר שלו. הכותב מנסה לעשות רושם ומשיג רק זלזול עצום ובוז. זו לא כתבה רצינית... ככה לא כותבים. נתונים שגויים, אי התייחסות לחרדים, לקרינה, למעבר בלב שכונה ערבית, למפגעים נוראיים. האיש ישן בעמידה !!!!!!! הנה הכתבה: הרכבת הקלה ושווי הנדל"ן בעולם חלה עלייה של 25% בערכי קרקע ליד הקווים, ביחס לערכי קרקע רחוקים יותר אינג' שמואל פן | 6.3.2005 הימצאות מערכות הסעה המונית כדוגמת רכבת קלה, רכבת פרברים ורכבות תחתיות, משפיעה על פעילויות ספקי נדל"ן ומשתמשי נדל"ן באזורי מגורים, מסחר ותעסוקה, השפעה המתורגמת לערכי קרקע ולכסף. במשך תקופה העולה על מאה שנה, נערכו בכל העולם בדיקות כלכליות, המוכיחות במישור העיוני של המודלים הכלכליים וגם על סמך ניסיון מעשי, את קיומו של קשר הדוק בין מחירי מקרקעין לבין הוצאות תחבורה. אין ספק כי ברוב המקרים מעדיף הפרט לשכון בסמוך למרכז עיר המהווה עבורו גם מוקד תעסוקה, והעדפה זו גדלה אף יותר כשמדובר בעסקים מסחריים. קיימים מחקרים אמפיריים רבים המנתחים את השפעת אמצעי ההסעה ההמונית בכלל, והרכבת הקלה בפרט, על השבחת מחירי מקרקעין סביב התוואי. ניתן לציין מחקרים שערך ספרינגלר בניו-יורק עוד בשנות ה-30 שבחנו את כל קווי הרכבת התחתית בעיר, או מחקרים שנערכו במשך 10 שנים בטורונטו על-ידי היים. המחקרים מעלים ממצאים דומים: בכולם נמצא כי חלה עלייה של 25% בערכי קרקע ליד הקווים ביחס לערכי קרקע רחוקים יותר, וכי 90% משטחי המשרדים החדשים ומחצית מהבנייה הגבוהה בעיר, התמקמו בסמוך לקווי הרכבת התחתית. מחקרים חשובים ביותר שנערכו במרכזי הערים וושינגטון ואטלנטה וכן מחקרים בממדים עצומים שנערכו במחוז סנטה ברברה ובצפון וירג'ניה, מראים כי קרבה לרכבת התחתית מעלה את מחירי קרקעות ובתים, ולעומת זאת שיעור השווי פוחת ככל שמתרחקים מהתחנה. בנוסף, ישנה נטייה לשינוי ייעוד ופיתוח משרדים ומסחר סמוך לקווי רכבת, מכאן שקווי רכבת גורמים לפיתוח מואץ של סביבתם. האינדיקטורים הכלכליים משתפרים גם הם, גובה שכ"ד הממוצע עולה, התפוסה גדלה, וקיימת מגמה של הגדלת צפיפות הבנייה. בישראל צפויה רכבת קלה להתחיל לנוע ב-2011, אולם גם בתל-אביב נערכו שני מחקרים שהייתה להם השפעה על העיר. ד"ר אבירם מהטכניון בחן ב-2001 את השפעת פרויקט נתיבי איילון על מחירי קרקע, תוך התייחסות לשימושי קרקע שונים. מסקנותיו היו, כי בעקבות השיפור שחל כתוצאה מהטמעת נתיבי איילון במערכת התחבורה, וכן בעקבות גידול כללי במחירי קרקע למסחר ומשרדים בתקופת המחקר, עלו מחירי הקרקע בסמוך לנתיבי איילון ב-9%. תחשיב מעודכן ל-2003 מראה שנתיבי איילון הביאו לתוספת ישירה של 200 מליון דולר בערכים ריאליים, רק בסביבתם. במסגרת ההערכות האסטרטגית של עיריית ת"א לקראת מערכת הסעת המונים, החליטה העירייה עוד ב-1995, כי במקומות בהם קיימת זיקה לתוואי המתוכנן יוענקו תוספות לזכויות בנייה לפרויקטים המצויים סמוך לתוואי, וכי ההשבחה הנובעת מהתוספת תירתם למימון מערכת ההסעה ההמונית. מערכת הרכבות הקלות המנוהלת על-ידי נ.ת.ע נמצאת כיום בשלבי תכנון והקמה ראשוניים. אולם, כבר בשלב זה מלמד הניסיון שמספר מוקדים מסחריים גדולים הגובלים בתוואי, בהביעו רצון שתחנת הרכבת הקלה תהיה בשטחם, דבר המקובל במרכזי מסחר גדולים באמריקה ובאירופה. בחינת אזורי תחנות רכבת ישראל בבנימינה, רחובות, ראשל"צ ועוד, מוכיחה שעצם הפעלת הרכבת הקלה תקרב את הפריפריה למרכז ותשביח את ערכי הקרקע באזורים אלה. הכותב מהנדס ושמאי מקרקעין
הוא מערבב חלב בבשר:
מנסה לתפוס טרמפ על רכבת ישראל. הוא שוכח שערכי הקרקע הסמוכה לאיילון עלו ועולים ללא קשר לשטויות שהוא כתב. ערכי הבתים בבנימינה עלו ללא קשר לשום רכבת קלה מתוכננת בתל-אביב. וללא קשר: תארו לכם שירצו פעם להקים רכבת קלה בבנימינה למשל: אתם חושבים שהתושבים יסכימו ? הם יבעירו את השדות ולא תקום קלה. לדעתי, גם הרכבת הקלה בירושלים מיותרת לגמרי. זה לא זה וכמובן פתרון של הרע במיעוטו. בנוסף: מעבר הקלה בשועפט יביא לפיגועים ידועים מראש. זה רק עניין של זמן עד אשר מחבל מתאבד יתפוצץ בתוך הרכבת הקלה או משאית תופת בשכונת שועפט תוריד אותה מהפסים ותתפוצץ לידה. סיפור הפיגוע שהיה בצומת כרכור יחזור על עצמו בוודאות של 100%. האבטחה של הקלה לעולם לא תשתווה לרכבת ישראל. לצערי, יהיו תקלות ושריפות, פיגועים ועוד דברים רעים בקלה.
 

Azazel

New member
שניה, אתה נגד רכבת תחתית/קלה?

הוא מערבב חלב בבשר:
מנסה לתפוס טרמפ על רכבת ישראל. הוא שוכח שערכי הקרקע הסמוכה לאיילון עלו ועולים ללא קשר לשטויות שהוא כתב. ערכי הבתים בבנימינה עלו ללא קשר לשום רכבת קלה מתוכננת בתל-אביב. וללא קשר: תארו לכם שירצו פעם להקים רכבת קלה בבנימינה למשל: אתם חושבים שהתושבים יסכימו ? הם יבעירו את השדות ולא תקום קלה. לדעתי, גם הרכבת הקלה בירושלים מיותרת לגמרי. זה לא זה וכמובן פתרון של הרע במיעוטו. בנוסף: מעבר הקלה בשועפט יביא לפיגועים ידועים מראש. זה רק עניין של זמן עד אשר מחבל מתאבד יתפוצץ בתוך הרכבת הקלה או משאית תופת בשכונת שועפט תוריד אותה מהפסים ותתפוצץ לידה. סיפור הפיגוע שהיה בצומת כרכור יחזור על עצמו בוודאות של 100%. האבטחה של הקלה לעולם לא תשתווה לרכבת ישראל. לצערי, יהיו תקלות ושריפות, פיגועים ועוד דברים רעים בקלה.
שניה, אתה נגד רכבת תחתית/קלה?
 
לא ממש. אני טוען שהכותב לא עשה

שניה, אתה נגד רכבת תחתית/קלה?
לא ממש. אני טוען שהכותב לא עשה
שיעורי בית. המחקר שהוא מדבר עליו, נמצא אצלי בספרייה והוא לא ממש מצטט נכון מהמחקר כי הוא אינטרסנט. ישנם כמובן מאות מחקרים הפוכים עם דעות הפוכות. בכל מקרה, במקרה של ירושלים, אוטובוסים מודרניים עדיפים על רכבת קלה מסיבות שכבר ציינתי מס' פעמים בעבר - ראה ארכיון הפורום.
 

Azazel

New member
אם מדובר על סיבות בטחוניות

לא ממש. אני טוען שהכותב לא עשה
שיעורי בית. המחקר שהוא מדבר עליו, נמצא אצלי בספרייה והוא לא ממש מצטט נכון מהמחקר כי הוא אינטרסנט. ישנם כמובן מאות מחקרים הפוכים עם דעות הפוכות. בכל מקרה, במקרה של ירושלים, אוטובוסים מודרניים עדיפים על רכבת קלה מסיבות שכבר ציינתי מס' פעמים בעבר - ראה ארכיון הפורום.
אם מדובר על סיבות בטחוניות
ייתכן ואני מסכים. גם אני לא רואה את סידורי האבטחה ברכבת קלה כאפשריים. בתל-אביב, לעומת זאת, ובמיוחד עם יהיה מדובר בתחנות מגודרות מהסביבה, אפילו בקטעים העיליים, לדעתי זה בהחלט אפשרי.
 
סוף-סוף מישהו כאן מבין: מבחינה

אם מדובר על סיבות בטחוניות
ייתכן ואני מסכים. גם אני לא רואה את סידורי האבטחה ברכבת קלה כאפשריים. בתל-אביב, לעומת זאת, ובמיוחד עם יהיה מדובר בתחנות מגודרות מהסביבה, אפילו בקטעים העיליים, לדעתי זה בהחלט אפשרי.
סוף-סוף מישהו כאן מבין: מבחינה
בטחונית, לא ניתן להגן על הרכבת הקלה כמעט בכלל. אפילו קל יותר לפגוע בה מאשר באוטובוס. היא לא גמישה, המסלול קבוע, הזמנים קבועים ואם היא נפגעת, היא חוסמת קטע מסילה כך שרכבת קלה אחרת לא יכולה לעקוף אותה ברוב המקרים. מספיק שמחבל מתפוצץ בה וכל הקו מושבת לשעות רבות. כאשר חל הפיגוע באוטובוס, מיד יש נתיב תחליפי לאוטובוסים אחרים והבעיה פחות אקוטית. הקונסטרוקציה ממנה בנוי גופה של הקלה, הרבה יותר קשיחה מקונסטרוקציית אוטובוס ולכן להדף אין כמעט לאן לברוח. התוצאה: כל הנוסעים מרוסקים והרוב ייהרג בניגוד לאוטובוס. חוצמיזה: לדעתי הפרוייקט בירושלים לא יצליח. הסיבה: מסלול הקו הראשון מתחיל בשום מקום ומסתיים בשום מקום אחר. כביש בגין יגרום לכך שתהיה ירידה במס' המשתמשים בקלה. למה לי לקחת קלה מאזור צפון ירושלים לדרום-מערב - מסלול הלוקח 30 דקות, אם אני מגיע עם רכב פרטי דרך "בגין" מצפון לדרום ב.....4 דקות ? !!!
 

קובי לו

New member
הרכבת הקלה זה לא רק לבעלי פרייבט

סוף-סוף מישהו כאן מבין: מבחינה
בטחונית, לא ניתן להגן על הרכבת הקלה כמעט בכלל. אפילו קל יותר לפגוע בה מאשר באוטובוס. היא לא גמישה, המסלול קבוע, הזמנים קבועים ואם היא נפגעת, היא חוסמת קטע מסילה כך שרכבת קלה אחרת לא יכולה לעקוף אותה ברוב המקרים. מספיק שמחבל מתפוצץ בה וכל הקו מושבת לשעות רבות. כאשר חל הפיגוע באוטובוס, מיד יש נתיב תחליפי לאוטובוסים אחרים והבעיה פחות אקוטית. הקונסטרוקציה ממנה בנוי גופה של הקלה, הרבה יותר קשיחה מקונסטרוקציית אוטובוס ולכן להדף אין כמעט לאן לברוח. התוצאה: כל הנוסעים מרוסקים והרוב ייהרג בניגוד לאוטובוס. חוצמיזה: לדעתי הפרוייקט בירושלים לא יצליח. הסיבה: מסלול הקו הראשון מתחיל בשום מקום ומסתיים בשום מקום אחר. כביש בגין יגרום לכך שתהיה ירידה במס' המשתמשים בקלה. למה לי לקחת קלה מאזור צפון ירושלים לדרום-מערב - מסלול הלוקח 30 דקות, אם אני מגיע עם רכב פרטי דרך "בגין" מצפון לדרום ב.....4 דקות ? !!!
הרכבת הקלה זה לא רק לבעלי פרייבט
זה בעיקר לכאלו שאין להם, גם לתיירים, וגם לכאלו שיש להם מכונית פרטית שצריכים למרכז העיר. מפסגת-זאב, הגבעה הצרפתית, רמת אשכול והאזור ועד למדרחוב או לככר צה"ל (2 מטרים מהעיריה) והפוך. משכונות הדרום ודרום מערב למרכז העיר, לשוק מחנה יהודה או לאזור המדרחוב. ואגב, כשאין תנועה כביש בגין מצפון לדרום זה 5 עד 6 דקות. מה עם ההגעה מרמת אשכול לבגין, לוקח עוד 3 עד 5 דקות. מבגין ועד לתחנת מלחה עוד מינימום 2 דקות, בלי להחנות בחניון. עם הלהחנות בחניון עוד דקה וחצי שתי דקות. בסה"כ, כשאין פקקים, מהבית שלך (אני הייתי אצלך ויודע בדיוק איך לסוע משם לתחנת מלחה) ועד לתחנת מלחה, 8.5 דקות במינימום של המינימום. לא 4 דקות. בד"כ זה יקח לך אפילו 14 עד 20 דקות, עם הפרייבט. זכור, מאז שיש מצלמות בבגין, קצת קשה ולא מומלץ לנהוג שם במהירות מופרזת.
 

amirv

New member
אל תשפוט לפי הקו הראשון

הרכבת הקלה זה לא רק לבעלי פרייבט
זה בעיקר לכאלו שאין להם, גם לתיירים, וגם לכאלו שיש להם מכונית פרטית שצריכים למרכז העיר. מפסגת-זאב, הגבעה הצרפתית, רמת אשכול והאזור ועד למדרחוב או לככר צה"ל (2 מטרים מהעיריה) והפוך. משכונות הדרום ודרום מערב למרכז העיר, לשוק מחנה יהודה או לאזור המדרחוב. ואגב, כשאין תנועה כביש בגין מצפון לדרום זה 5 עד 6 דקות. מה עם ההגעה מרמת אשכול לבגין, לוקח עוד 3 עד 5 דקות. מבגין ועד לתחנת מלחה עוד מינימום 2 דקות, בלי להחנות בחניון. עם הלהחנות בחניון עוד דקה וחצי שתי דקות. בסה"כ, כשאין פקקים, מהבית שלך (אני הייתי אצלך ויודע בדיוק איך לסוע משם לתחנת מלחה) ועד לתחנת מלחה, 8.5 דקות במינימום של המינימום. לא 4 דקות. בד"כ זה יקח לך אפילו 14 עד 20 דקות, עם הפרייבט. זכור, מאז שיש מצלמות בבגין, קצת קשה ולא מומלץ לנהוג שם במהירות מופרזת.
אל תשפוט לפי הקו הראשון
ואל תעשה טעויות של פקידי אוצר מטומטמים, הקו הראשון הוא לא מערכת הסעת המונים, הוא קו אחד שעונה על צרכים די נקודתיים של אלה שהתמזל מזלם לגור ליד הקו הראשון, קו נכה.רק משני קווים ומעלה (רצוי מעלה, אפשר להתחיל לבדוק את ההשפעה על כל העיר. מכל השאר אתה צודק, למרות שהאפשרות השניה היא שהקו יהיה מעורב ולכן מתאבדים לא יתפוצצו בו (אופטימי מדי?), בכל מקרה המעבר דרך שועפאט הוא זמני, בעיריה שוכב מודל של פרויקט מסחר "שער מזרח" בתחילת משה דיין ובו רואים תוואי של הרכבת הקלה שיוצא מהגבעה הצרפתית מזרחה ופונה שמאלה למשה דיין, עובר בגשר ישר מעל הנחל (איפה שהיום משה דיין מתפתל לאללה), וממשיך לתוך פסגת זאב.בשועפאט ישאר קו לערבים בלבד שיוביל משער שכם לעטרות
 
הכרונולוגיה ידועה מראש ! ברור לחלוט

אל תשפוט לפי הקו הראשון
ואל תעשה טעויות של פקידי אוצר מטומטמים, הקו הראשון הוא לא מערכת הסעת המונים, הוא קו אחד שעונה על צרכים די נקודתיים של אלה שהתמזל מזלם לגור ליד הקו הראשון, קו נכה.רק משני קווים ומעלה (רצוי מעלה, אפשר להתחיל לבדוק את ההשפעה על כל העיר. מכל השאר אתה צודק, למרות שהאפשרות השניה היא שהקו יהיה מעורב ולכן מתאבדים לא יתפוצצו בו (אופטימי מדי?), בכל מקרה המעבר דרך שועפאט הוא זמני, בעיריה שוכב מודל של פרויקט מסחר "שער מזרח" בתחילת משה דיין ובו רואים תוואי של הרכבת הקלה שיוצא מהגבעה הצרפתית מזרחה ופונה שמאלה למשה דיין, עובר בגשר ישר מעל הנחל (איפה שהיום משה דיין מתפתל לאללה), וממשיך לתוך פסגת זאב.בשועפאט ישאר קו לערבים בלבד שיוביל משער שכם לעטרות
הכרונולוגיה ידועה מראש ! ברור לחלוט
לחלוטין שיהיה פיגוע בקו הרכבת הקלה, גם אם הוא יעבור בקיבוץ הל"ה או WHAT EVER. גם אם יהיה שלום חם וגם אם כולנו נהיה אחים. אין קשר. השאלה היא רק מתי יתפוצץ הקרון ? להערכתי, זה יקרה די מהר בסמוך לפתיחת הקו כדי לפגוע בפרוייקט. לא יעזרו אזורים סטריליים וסלקטורים בתחנות השונות כפי שמתכננים ברכבת הקלה. משאית תופת תסיים את הסיפור מהר. הם חושבים שם שיצליחו לבודד את הקלה מכלי רכב כבישיים ! חלום באספמיה ! ליל מנוחה. שלך, אביתר.
 

Azazel

New member
בוא לא נכנס לפוליטיקה. בכל אופן

הכרונולוגיה ידועה מראש ! ברור לחלוט
לחלוטין שיהיה פיגוע בקו הרכבת הקלה, גם אם הוא יעבור בקיבוץ הל"ה או WHAT EVER. גם אם יהיה שלום חם וגם אם כולנו נהיה אחים. אין קשר. השאלה היא רק מתי יתפוצץ הקרון ? להערכתי, זה יקרה די מהר בסמוך לפתיחת הקו כדי לפגוע בפרוייקט. לא יעזרו אזורים סטריליים וסלקטורים בתחנות השונות כפי שמתכננים ברכבת הקלה. משאית תופת תסיים את הסיפור מהר. הם חושבים שם שיצליחו לבודד את הקלה מכלי רכב כבישיים ! חלום באספמיה ! ליל מנוחה. שלך, אביתר.
בוא לא נכנס לפוליטיקה. בכל אופן
מה שברור זה ש"טראמים" מהירים למיניהם נמצאים בסכנה חבלנית, וניתן למנוע את זה ע"י בניית רכבת תחתית+ רכבת מופרדת מכבישים והשטח בדומה לרכבת ישראל ע"פ הקרקע. זה הנקודה שלך, בעצם? אם כן, אני מסכים לחלוטין.
 
אכן זו הנקודה שלי. הח'ברה של הקלה

בוא לא נכנס לפוליטיקה. בכל אופן
מה שברור זה ש"טראמים" מהירים למיניהם נמצאים בסכנה חבלנית, וניתן למנוע את זה ע"י בניית רכבת תחתית+ רכבת מופרדת מכבישים והשטח בדומה לרכבת ישראל ע"פ הקרקע. זה הנקודה שלך, בעצם? אם כן, אני מסכים לחלוטין.
אכן זו הנקודה שלי. הח'ברה של הקלה
יושבים בירושלים ושוברים את הראש כיצד לאבטח את הרכבת שלהם. הם לבטח מודעים לעניין שבאותו זמן יושבת קבוצה פרטית של מפגעים ומתכננת איך לשבור את האבטחה. נקווה רק לטוב וטוב שיש הסכמה בינינו.
 

fireman

New member
עוד נתון שהוא בחר להתעלם ממנו

הוא מערבב חלב בבשר:
מנסה לתפוס טרמפ על רכבת ישראל. הוא שוכח שערכי הקרקע הסמוכה לאיילון עלו ועולים ללא קשר לשטויות שהוא כתב. ערכי הבתים בבנימינה עלו ללא קשר לשום רכבת קלה מתוכננת בתל-אביב. וללא קשר: תארו לכם שירצו פעם להקים רכבת קלה בבנימינה למשל: אתם חושבים שהתושבים יסכימו ? הם יבעירו את השדות ולא תקום קלה. לדעתי, גם הרכבת הקלה בירושלים מיותרת לגמרי. זה לא זה וכמובן פתרון של הרע במיעוטו. בנוסף: מעבר הקלה בשועפט יביא לפיגועים ידועים מראש. זה רק עניין של זמן עד אשר מחבל מתאבד יתפוצץ בתוך הרכבת הקלה או משאית תופת בשכונת שועפט תוריד אותה מהפסים ותתפוצץ לידה. סיפור הפיגוע שהיה בצומת כרכור יחזור על עצמו בוודאות של 100%. האבטחה של הקלה לעולם לא תשתווה לרכבת ישראל. לצערי, יהיו תקלות ושריפות, פיגועים ועוד דברים רעים בקלה.
עוד נתון שהוא בחר להתעלם ממנו
הוא שווי המגורים ליד נתיבי איילון.... בעוד מחירי הקרקעות למסחר ומשרדים בסביבת האיילון עולה מחירי הקרקעות למגורים מתרסקות האיילון הוא מטרד סביבתי בדמות זיהום אויר ורעש שבודדים אלו שיהנו מסביבת מגורים שכזו בלשון המעטה. כנראה אנשים במדינת ישראל חושבים שהרכבת הקלה פה תהיה כמו הרכבת הקלה באוסטרליה....שירדו מהר מאוד מהעץ. זה יהיה אוטובוסים גדולים על מסילות, עם פוטנציאל ביטחוני שלילי גבוה פי כמה מאוטובוס. רק שלאלו במקום זיהום האויר יבואו הקרינה האלקטרומגנטית מקווי החשמל ומילוי ה"שמיים" בכבלי חשמל מזעזעים. ההשוואה בין רכבת ישראל לרכבת קלה היא מגוחכת, נקודה.
 
לקחת לי את המילים ותודה רבה על

עוד נתון שהוא בחר להתעלם ממנו
הוא שווי המגורים ליד נתיבי איילון.... בעוד מחירי הקרקעות למסחר ומשרדים בסביבת האיילון עולה מחירי הקרקעות למגורים מתרסקות האיילון הוא מטרד סביבתי בדמות זיהום אויר ורעש שבודדים אלו שיהנו מסביבת מגורים שכזו בלשון המעטה. כנראה אנשים במדינת ישראל חושבים שהרכבת הקלה פה תהיה כמו הרכבת הקלה באוסטרליה....שירדו מהר מאוד מהעץ. זה יהיה אוטובוסים גדולים על מסילות, עם פוטנציאל ביטחוני שלילי גבוה פי כמה מאוטובוס. רק שלאלו במקום זיהום האויר יבואו הקרינה האלקטרומגנטית מקווי החשמל ומילוי ה"שמיים" בכבלי חשמל מזעזעים. ההשוואה בין רכבת ישראל לרכבת קלה היא מגוחכת, נקודה.
לקחת לי את המילים ותודה רבה על
שמחקת את מה שמחקת. מצויין. אכן , כל מילה בסלע. כדי לנסות ולבחון את הסוגיה, יש צורך לבחון את המצב "הישראלי" שלא ניתן לכלל השוואה עם שום מקום אחר. לא ניתן להסיק משום מדינה או עיר אחרת בעולם ולהשליך עלינו. הבעיות שלנו בארץ שונות. אתה צודק לחלוטין באשר לשווי המגורים: אף אזרח שפוי לא רוצה לגור על האיילון ואותה קבוצת אזרחים המתגוררת במגדל "טויוטה", מיגנה את ביתה כמו מבצר מהרעש אך סובלת אימים מזיהום גופריתנים למינייהם. אין לי ספק שהכותב לא עשה עבודתו כיאות ואף הציג את הנושא בצורה מאוד שגויה ו/או אינטרסנטית שקופה....
 

amirv

New member
אז אפשר לסכם

לקחת לי את המילים ותודה רבה על
שמחקת את מה שמחקת. מצויין. אכן , כל מילה בסלע. כדי לנסות ולבחון את הסוגיה, יש צורך לבחון את המצב "הישראלי" שלא ניתן לכלל השוואה עם שום מקום אחר. לא ניתן להסיק משום מדינה או עיר אחרת בעולם ולהשליך עלינו. הבעיות שלנו בארץ שונות. אתה צודק לחלוטין באשר לשווי המגורים: אף אזרח שפוי לא רוצה לגור על האיילון ואותה קבוצת אזרחים המתגוררת במגדל "טויוטה", מיגנה את ביתה כמו מבצר מהרעש אך סובלת אימים מזיהום גופריתנים למינייהם. אין לי ספק שהכותב לא עשה עבודתו כיאות ואף הציג את הנושא בצורה מאוד שגויה ו/או אינטרסנטית שקופה....
אז אפשר לסכם
שבעוד שלתעסוקה כל שיפור בנגישות מעלה את ערך הקרקע (מה שמסביר את המשיכה של תעסוקה למחלפים גדולים כמו קסם), מגורים מחפשים את הנגישות הכי טובה שיש שלא תפריע לאיכות חייהם, כלומר קרוב, אבל לא על הכביש/מסילה. משהו כמו "רחוב שקט חמש דקות מאלנבי"
 

קובי לו

New member
ב - ד - י - ו - ק ! ! !

אז אפשר לסכם
שבעוד שלתעסוקה כל שיפור בנגישות מעלה את ערך הקרקע (מה שמסביר את המשיכה של תעסוקה למחלפים גדולים כמו קסם), מגורים מחפשים את הנגישות הכי טובה שיש שלא תפריע לאיכות חייהם, כלומר קרוב, אבל לא על הכביש/מסילה. משהו כמו "רחוב שקט חמש דקות מאלנבי"
ב - ד - י - ו - ק ! ! !
 
ערן: במיוחד בשבילך: מגלובס, היום:

עוד נתון שהוא בחר להתעלם ממנו
הוא שווי המגורים ליד נתיבי איילון.... בעוד מחירי הקרקעות למסחר ומשרדים בסביבת האיילון עולה מחירי הקרקעות למגורים מתרסקות האיילון הוא מטרד סביבתי בדמות זיהום אויר ורעש שבודדים אלו שיהנו מסביבת מגורים שכזו בלשון המעטה. כנראה אנשים במדינת ישראל חושבים שהרכבת הקלה פה תהיה כמו הרכבת הקלה באוסטרליה....שירדו מהר מאוד מהעץ. זה יהיה אוטובוסים גדולים על מסילות, עם פוטנציאל ביטחוני שלילי גבוה פי כמה מאוטובוס. רק שלאלו במקום זיהום האויר יבואו הקרינה האלקטרומגנטית מקווי החשמל ומילוי ה"שמיים" בכבלי חשמל מזעזעים. ההשוואה בין רכבת ישראל לרכבת קלה היא מגוחכת, נקודה.
ערן: במיוחד בשבילך: מגלובס, היום:
שוברי שביתה ממלכתית חברת מטרודן, זכיינית הסעות ציבוריות, מסרבת לחתום על הסכם קיבוצי עם עובדיה, שפתחו בשביתה. משרד התחבורה הנפיק היתרים זמניים להפעלת תחבורה ציבורית לגופים אחרים. השופטים הורו על הפסקתם עו"ד צבי נח 14:55 6/3/05 חברת מטרודן באר שבע זכתה בזיכיון להפעלת שירותי התחבורה הציבורית בבאר שבע, למשך 6 שנים (החל משנת 03'), עם אפשרות להארכה ל-4 שנים נוספות. לשם כך היא הוציאה הוצאות כספיות נכבדות, רכשה צי רכבים, קלטה עובדים רבים והפעילה 19 קווי נסיעה. בין החברה לבין עובדיה התגלעו סכסוכים בנושא תנאי העסקתם. החברה מסרבת לחתום עם עובדיה על הסכם קיבוצי. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה. עובדי החברה פתחו בשביתה וחסמו את יציאת האוטובוסים מחניון החברה. משנמשכה השביתה החליט משרד התחבורה להעניק היתרים ארעיים למוניות לביצוע הסעות ברחבי העיר. האם פעולה זו שבה נקט משרד התחבורה היתה כדין, בגדר פעולה סבירה ומידתית, כטענת המשרד? או, אולי, כטענת ההסתדרות, מדובר בהתערבות המדינה - הרגולטור - באפקטיביות של זכות ההתארגנות והשביתה של עובדים? בית הדין האזורי לעבודה תמך בעמדת המשרד. בית הדין הארצי, בפס"ד שקובע קביעות ראשוניות, סבר אחרת. זכות מודעה ההתאגדות ביחסי העבודה מורכבת מהזכות להתארגן, לנהל מו"מ קיבוצי וכן מחופש השביתה. היא מוכרת כזכות אדם אוניברסלית. הזכות לנהל מו"מ קיבוצי מוכרת ומוסדרת בישראל בחוק ההסכמים הקיבוציים. "עמדתי היא", קבע הנשיא סטיב אדלר, "שהתערבות משרד התחבורה במאבק ההתארגנות של עובדי מטרודן היתה לא מידתית ומשכך יש לחייב את המשרד לבטל את ההיתר, לרבות הסבסוד שניתן במסגרתו, לחברות אשר זכו במכרז לקבלת ההיתר הזמני. המייחד את המקרה שבפנינו הוא שמתן הזיכיונות הארעיים על ידי המדינה פוגע לא רק בחופש השביתה אלא במאבקם של עובדי מטרודן להוציא את התארגנותם מן הכוח אל הפועל. לא למותר לציין כי עניינו של הליך זה הוא במעסיק מן המגזר הפרטי". משרד התחבורה העניק היתרים ארעיים להפעלת קווי אוטובוס מושבתים, תוך שהוא מסבסד את הזכייניות הארעיות, בין השאר, כשיפוי על חיובן לכבד כרטיסיות ומנויים חודשיים של חברת מטרודן. התערבות נוספת במאזן הכוחות בין הצדדים התבטאה באישור שניתן לזכייניות הארעיות להשתמש בחניון האוטובוסים העירוני שהושכר למטרודן, לרבות בשירותי אבטחת החניון שמספקת מטרודן. "נמצאנו למדים", המשיך וקבע השופט אדלר, "שמשרד התחבורה חרג מתפקידו כרגולטור והכניס עצמו, הלכה למעשה, ל'זירת ההתגוששות'". עד כה התערבה המדינה במקומות עבודה מאורגנים. ואילו במקרה הנדון, חברת מטרודן מבקשת למנוע התארגנות של העובדים וחתימה על הסכם קיבוצי. נמצא, שהתערבות משרד התחבורה במקרה הנוכחי כמוה כהתערבות במאבק לשם התארגנות. ככלל, המדינה אינה רשאית להגביל את זכות ההתארגנות (להוציא חריגים, כגון לעניין חיילים, שוטרים וסוהרים). במקרה הנדון, המדינה טענה כי חלה עליה חובה להבטיח קיום סדיר של תחבורה ציבורית בבאר שבע. שופטי בית הדין הארצי דחו טענה זו. "למעשה", קבע השופט אדלר, "יש בעובדות המקרה כדי להצביע על שיתוף פעולה הדוק בין חברת מטרודן לבין משרד התחבורה ולבין הזכייניות הארעיות". והסיבה - "הדעת נותנת שלולא שיתוף הפעולה האמור היה במצב הדברים משום פתח לתביעות הדדיות בין המדינה ומטרודן בנוגע לאי כיבוד חוזה הזיכיון ביניהן". לא זו גם זו, "שיתוף פעולה זה נועד להכשיל את מאמציהם של עובדי מטרודן לממש את זכות ההתארגנות". האם שירותי התחבורה הם שירות חיוני, המצדיק התערבות של המדינה במאבק למימוש ההתארגנות שמנהלים העובדים, ומה המשקל שיש לתת לסבלו של ציבור תושבי באר שבע בעת השביתה? "אין חולק שרובצת על המדינה החובה, גם לעת שביתה, לדאוג להפעלת שירותים חיוניים לציבור על מנת לשמור על בריאותו וביטחונו", נקבע בפסק הדין. יחד עם זאת, "הזכות לנסוע בתחבורה ציבורית בעיר אינה נחשבת במשפט העבודה הבינלאומי כשירות חיוני המצדיק את הגבלת זכות ההתארגנות או זכות השביתה". במקרה שכזה, תחת לפעול כפי שפעל, היה על משרד התחבורה לאזן בין רווחת כלל הציבור לבין זכות ההתארגנות והחופש של הצדדים ליחסי העבודה לעצב את יחסיהם. "אכן, אין לשלול באופן גורף התערבות מצד המדינה גם כאשר המדובר בגוף פרטי. אולם, נוכל להשאיר לעת מצוא את השאלה מה הם התנאים לכך", קבע השופט אדלר, בהוסיפו כי צעדי משרד התחבורה לא היו מידתיים. "לטעמי, מניעת הפגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי מטרודן מחייבת למנוע הפעלת תחבורה הציבורית בבאר שבע שלא על ידי מטרודן. לשון אחרת, אסור שבית הדין לעבודה יתן ידו לפעולה של רשות מינהלית שהיא בבחינת 'שוברי שביתה ממלכתית'". במישור האופרטיבי, קיבל הנשיא את ערעורה של ההסתדרות, בקובעו שהתערבות המדינה במאבק ההתארגנות של עובדי חברת מטרודן היתה בלתי מידתית, ולפיכך הורה למשרד התחבורה להפסיק לאלתר את מתן ההיתרים להפעלת תחבורה ציבורית בבאר שבע באמצעות זכייניות ארעיות. לטעמה של השופטת וירט-לבנה, "בנסיבות אלה גובר עקרון חופש ההתארגנות על אי הנוחות החלקית הנגרמת לציבור כתוצאה מן השביתה. יתכן כי התוצאה היתה שונה אילו הסכסוך לא היה נסוב על חופש ההתארגנות והזכות לנהל משא ומתן קיבוצי אלא על השגת הטבות כלכליות כלשהן במפעל מאורגן, שאז שקילת האיזונים היתה נעשית בצורה אחרת". ואילו השופט צור ראה להוסיף, ש"בידי שר התחבורה היתה אפשרות להפעיל סנקציות כלכליות נגד מטרודן, בהתאם לתנאי הזיכיון, בשל כך שאין היא מעניקה את השרות אותו התחייבה להעניק (ראו למשל סעיף 19.2 לתנאי הזכיון ולנספח ו' שלו). שר התחבורה נמנע מלעשות שימוש בסמכות זו. בכך העניק שר התחבורה יתרון כלכלי למטרודן במאבקה בעובדים השובתים. זוהי התערבות עקיפה במאבק מקצועי לטובת צד אחד. זוהי התערבות שאינה מאוזנת ואינה מידתית". (עסק 57/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ. מ"י ואח', פס"ד מיום 3.3.05. השופטים אדלר, צור, וירט-לבנה, נ"ע בן הרוש, נ"מ קאול).
 

fireman

New member
השופט אדלר במילים הכי פשוטות

ערן: במיוחד בשבילך: מגלובס, היום:
שוברי שביתה ממלכתית חברת מטרודן, זכיינית הסעות ציבוריות, מסרבת לחתום על הסכם קיבוצי עם עובדיה, שפתחו בשביתה. משרד התחבורה הנפיק היתרים זמניים להפעלת תחבורה ציבורית לגופים אחרים. השופטים הורו על הפסקתם עו"ד צבי נח 14:55 6/3/05 חברת מטרודן באר שבע זכתה בזיכיון להפעלת שירותי התחבורה הציבורית בבאר שבע, למשך 6 שנים (החל משנת 03'), עם אפשרות להארכה ל-4 שנים נוספות. לשם כך היא הוציאה הוצאות כספיות נכבדות, רכשה צי רכבים, קלטה עובדים רבים והפעילה 19 קווי נסיעה. בין החברה לבין עובדיה התגלעו סכסוכים בנושא תנאי העסקתם. החברה מסרבת לחתום עם עובדיה על הסכם קיבוצי. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה. עובדי החברה פתחו בשביתה וחסמו את יציאת האוטובוסים מחניון החברה. משנמשכה השביתה החליט משרד התחבורה להעניק היתרים ארעיים למוניות לביצוע הסעות ברחבי העיר. האם פעולה זו שבה נקט משרד התחבורה היתה כדין, בגדר פעולה סבירה ומידתית, כטענת המשרד? או, אולי, כטענת ההסתדרות, מדובר בהתערבות המדינה - הרגולטור - באפקטיביות של זכות ההתארגנות והשביתה של עובדים? בית הדין האזורי לעבודה תמך בעמדת המשרד. בית הדין הארצי, בפס"ד שקובע קביעות ראשוניות, סבר אחרת. זכות מודעה ההתאגדות ביחסי העבודה מורכבת מהזכות להתארגן, לנהל מו"מ קיבוצי וכן מחופש השביתה. היא מוכרת כזכות אדם אוניברסלית. הזכות לנהל מו"מ קיבוצי מוכרת ומוסדרת בישראל בחוק ההסכמים הקיבוציים. "עמדתי היא", קבע הנשיא סטיב אדלר, "שהתערבות משרד התחבורה במאבק ההתארגנות של עובדי מטרודן היתה לא מידתית ומשכך יש לחייב את המשרד לבטל את ההיתר, לרבות הסבסוד שניתן במסגרתו, לחברות אשר זכו במכרז לקבלת ההיתר הזמני. המייחד את המקרה שבפנינו הוא שמתן הזיכיונות הארעיים על ידי המדינה פוגע לא רק בחופש השביתה אלא במאבקם של עובדי מטרודן להוציא את התארגנותם מן הכוח אל הפועל. לא למותר לציין כי עניינו של הליך זה הוא במעסיק מן המגזר הפרטי". משרד התחבורה העניק היתרים ארעיים להפעלת קווי אוטובוס מושבתים, תוך שהוא מסבסד את הזכייניות הארעיות, בין השאר, כשיפוי על חיובן לכבד כרטיסיות ומנויים חודשיים של חברת מטרודן. התערבות נוספת במאזן הכוחות בין הצדדים התבטאה באישור שניתן לזכייניות הארעיות להשתמש בחניון האוטובוסים העירוני שהושכר למטרודן, לרבות בשירותי אבטחת החניון שמספקת מטרודן. "נמצאנו למדים", המשיך וקבע השופט אדלר, "שמשרד התחבורה חרג מתפקידו כרגולטור והכניס עצמו, הלכה למעשה, ל'זירת ההתגוששות'". עד כה התערבה המדינה במקומות עבודה מאורגנים. ואילו במקרה הנדון, חברת מטרודן מבקשת למנוע התארגנות של העובדים וחתימה על הסכם קיבוצי. נמצא, שהתערבות משרד התחבורה במקרה הנוכחי כמוה כהתערבות במאבק לשם התארגנות. ככלל, המדינה אינה רשאית להגביל את זכות ההתארגנות (להוציא חריגים, כגון לעניין חיילים, שוטרים וסוהרים). במקרה הנדון, המדינה טענה כי חלה עליה חובה להבטיח קיום סדיר של תחבורה ציבורית בבאר שבע. שופטי בית הדין הארצי דחו טענה זו. "למעשה", קבע השופט אדלר, "יש בעובדות המקרה כדי להצביע על שיתוף פעולה הדוק בין חברת מטרודן לבין משרד התחבורה ולבין הזכייניות הארעיות". והסיבה - "הדעת נותנת שלולא שיתוף הפעולה האמור היה במצב הדברים משום פתח לתביעות הדדיות בין המדינה ומטרודן בנוגע לאי כיבוד חוזה הזיכיון ביניהן". לא זו גם זו, "שיתוף פעולה זה נועד להכשיל את מאמציהם של עובדי מטרודן לממש את זכות ההתארגנות". האם שירותי התחבורה הם שירות חיוני, המצדיק התערבות של המדינה במאבק למימוש ההתארגנות שמנהלים העובדים, ומה המשקל שיש לתת לסבלו של ציבור תושבי באר שבע בעת השביתה? "אין חולק שרובצת על המדינה החובה, גם לעת שביתה, לדאוג להפעלת שירותים חיוניים לציבור על מנת לשמור על בריאותו וביטחונו", נקבע בפסק הדין. יחד עם זאת, "הזכות לנסוע בתחבורה ציבורית בעיר אינה נחשבת במשפט העבודה הבינלאומי כשירות חיוני המצדיק את הגבלת זכות ההתארגנות או זכות השביתה". במקרה שכזה, תחת לפעול כפי שפעל, היה על משרד התחבורה לאזן בין רווחת כלל הציבור לבין זכות ההתארגנות והחופש של הצדדים ליחסי העבודה לעצב את יחסיהם. "אכן, אין לשלול באופן גורף התערבות מצד המדינה גם כאשר המדובר בגוף פרטי. אולם, נוכל להשאיר לעת מצוא את השאלה מה הם התנאים לכך", קבע השופט אדלר, בהוסיפו כי צעדי משרד התחבורה לא היו מידתיים. "לטעמי, מניעת הפגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי מטרודן מחייבת למנוע הפעלת תחבורה הציבורית בבאר שבע שלא על ידי מטרודן. לשון אחרת, אסור שבית הדין לעבודה יתן ידו לפעולה של רשות מינהלית שהיא בבחינת 'שוברי שביתה ממלכתית'". במישור האופרטיבי, קיבל הנשיא את ערעורה של ההסתדרות, בקובעו שהתערבות המדינה במאבק ההתארגנות של עובדי חברת מטרודן היתה בלתי מידתית, ולפיכך הורה למשרד התחבורה להפסיק לאלתר את מתן ההיתרים להפעלת תחבורה ציבורית בבאר שבע באמצעות זכייניות ארעיות. לטעמה של השופטת וירט-לבנה, "בנסיבות אלה גובר עקרון חופש ההתארגנות על אי הנוחות החלקית הנגרמת לציבור כתוצאה מן השביתה. יתכן כי התוצאה היתה שונה אילו הסכסוך לא היה נסוב על חופש ההתארגנות והזכות לנהל משא ומתן קיבוצי אלא על השגת הטבות כלכליות כלשהן במפעל מאורגן, שאז שקילת האיזונים היתה נעשית בצורה אחרת". ואילו השופט צור ראה להוסיף, ש"בידי שר התחבורה היתה אפשרות להפעיל סנקציות כלכליות נגד מטרודן, בהתאם לתנאי הזיכיון, בשל כך שאין היא מעניקה את השרות אותו התחייבה להעניק (ראו למשל סעיף 19.2 לתנאי הזכיון ולנספח ו' שלו). שר התחבורה נמנע מלעשות שימוש בסמכות זו. בכך העניק שר התחבורה יתרון כלכלי למטרודן במאבקה בעובדים השובתים. זוהי התערבות עקיפה במאבק מקצועי לטובת צד אחד. זוהי התערבות שאינה מאוזנת ואינה מידתית". (עסק 57/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ. מ"י ואח', פס"ד מיום 3.3.05. השופטים אדלר, צור, וירט-לבנה, נ"ע בן הרוש, נ"מ קאול).
השופט אדלר במילים הכי פשוטות
הכניס לשטרית באבי אביו....כל הכבוד. עכשיו צריך לראות אם יוטלו סנקציות כלכליות כלשהן על מטרודן.... כמובן שבמדינה מתוקנת שיש בה שר תחבורה שאינו פועל מטעמים "חברותיים" הסנקציות הללו היו מוטלות מזמן... בקיצור...מושחתים נמאסתם!
 
אם יוטלו הם יפרקו את עצמם

השופט אדלר במילים הכי פשוטות
הכניס לשטרית באבי אביו....כל הכבוד. עכשיו צריך לראות אם יוטלו סנקציות כלכליות כלשהן על מטרודן.... כמובן שבמדינה מתוקנת שיש בה שר תחבורה שאינו פועל מטעמים "חברותיים" הסנקציות הללו היו מוטלות מזמן... בקיצור...מושחתים נמאסתם!
אם יוטלו הם יפרקו את עצמם
 

Azazel

New member
אכן, יישר כח לשופט אדלר../images/Emo70.gif../images/Emo45.gif

השופט אדלר במילים הכי פשוטות
הכניס לשטרית באבי אביו....כל הכבוד. עכשיו צריך לראות אם יוטלו סנקציות כלכליות כלשהן על מטרודן.... כמובן שבמדינה מתוקנת שיש בה שר תחבורה שאינו פועל מטעמים "חברותיים" הסנקציות הללו היו מוטלות מזמן... בקיצור...מושחתים נמאסתם!
אכן, יישר כח לשופט אדלר

 

OMER G17

New member
למה זאת לא תהיה אותה רכבת קלה?

עוד נתון שהוא בחר להתעלם ממנו
הוא שווי המגורים ליד נתיבי איילון.... בעוד מחירי הקרקעות למסחר ומשרדים בסביבת האיילון עולה מחירי הקרקעות למגורים מתרסקות האיילון הוא מטרד סביבתי בדמות זיהום אויר ורעש שבודדים אלו שיהנו מסביבת מגורים שכזו בלשון המעטה. כנראה אנשים במדינת ישראל חושבים שהרכבת הקלה פה תהיה כמו הרכבת הקלה באוסטרליה....שירדו מהר מאוד מהעץ. זה יהיה אוטובוסים גדולים על מסילות, עם פוטנציאל ביטחוני שלילי גבוה פי כמה מאוטובוס. רק שלאלו במקום זיהום האויר יבואו הקרינה האלקטרומגנטית מקווי החשמל ומילוי ה"שמיים" בכבלי חשמל מזעזעים. ההשוואה בין רכבת ישראל לרכבת קלה היא מגוחכת, נקודה.
למה זאת לא תהיה אותה רכבת קלה?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה