הנה זה מתחיל...

[מלאים באהבה]

הנה זה מתחיל...../images/Emo4.gif

"לאבא שלי יש סולם הכי גבוה..." משפט שהכי מתאים לי להרגשה עכשיו... על משקל של אמא שלי יודעת יותר טוב... נוו שויין!!! לשתיהן נסיון בגידול ילדים, האחת קרובה יותר נפשית(חמתי) האחרת קרובה פיזית ומנסה לגשר על פערים של שנים באמצעות ההריון וכנראה שהלידה(אמי)-שתיהן יהיו סבתות-אם נרצה ואם לא! ובכל זאת...איך מציבים גבולות מבלי לפגוע ברגשותיהן-סה"כ הן באות מתוך כוונה טובה למתן עזרה למישהי חסרת נסיון לחלוטין-אני!!! וכל האבסורד עד גיחוך מוחלט-שהיא בכלל עדיין לא יצאה... האחת החליטה שתינוק צריך להלביש מינימום 2 שכבות-כי ידוע הרי שחום גופו שונה משל מבוגר, האחרת אמרה מה פתאום-"חם לך?=יהיה חם גם לה?" האחת החליטה שיש לשים מתחת לילדה מעל כל מיטה/שידה/עגלה חיתול-האחרת אמרה "אז בשביל מה בחרת מצעים כל כך יפים אם תסתירי אותם עם החיתולים"... ועוד כל מיני כאלה שצברתי ו(שתקתי) מהימים האחרונים... אבקש את עצותיכם בנושא-איך מגשרים מבלי להותיר ולגרום לאחרים רגשות מעורבים???

 

[היידי אור]

תגידי לכל אחת מהן לחוד

שלא תדאג- כי את רק מקשיבה לשניה- אבל בעצם תעשי מה שמתאים לך.... כל אחת תבין כאילו עד לצידה וזהו.... אל תנסי לגשר ביניהן- זה יגיע לבד אחרי הלידה, ממש אין טעם לשבור את הראש כרגע.

 

[טלאפ]

הפתרון שלי: הוא להגיד כן כן לכולם

ובסוף לעשות רק מה שאני רוצה. אבל האמת שנתנו לי כמה עצות טובות אז לפעמים גם להקשיב כדאי

 

[jessשל מיקה]

מנסיון התשובה שמגשרת היא תמיד

בסדר אמא או בסדר X ולעשות מה שאמא יודעת הכי טוב לתינוק שלה ואם ישאלו תגידי שהתיעצת עם טיפת חלב או עם הרופא ואמרו לך שאת בסדר גמור ואולי בכלל היום דברים שונים ממה שהיה פעם.... או לחילופין להתנהג ליד כל אחת מהן כמו שהיא חושבת שנכון

 

[מלישמ]

תזרמי עם התחושות שלך!

תהיי מנומסת לשתיהן, תקשיבי לכל אחת למה שהיא אומרת, כי בכל זאת הן מדברות מנסיון, ומתוך שלל העצות שתקבלי (ותקבלי הרבה, ולא רק מהן) תשתמשי במה שמתאים לך ולעוללית. הרי בסך הכל, כל אדם הוא שונה וכל תינוק הוא שונה. אצלי הילד סבל מאוד מחום, והיה צריך להפשיט ולרענן אותו כל הזמן. אם הייתי מקשיבה לעצה של להלביש 2 שכבות הייתי מענה את הילד! לכן, תזרמי עם הילד/ה ועם תחושות הבטן שלך. דרך אגב, גם לעצות שלי את לא חייבת להתייחס

 

[m a m m y]

הנה התחלנו...

תכיני אותם ואת עצמך מעכשיו. כתגובה את יכולה להגיד, תודה על העיצה אבל אני חושבת שהכי מתאים לי לעשות כך וכך. בשיחה נפרדת את יכולה להגיד להם שנכון הם גידלו ילדים מקסימים ומוצלחים מאד אבל את אמא שלה והיום עושים כך וכך ואת תחליטי מה לעשות. כעיקרון בקשר להלבשה, זה לא נכון שאם חם לך חם לה, לפחות בהתחלה כי וויסות החום שלהם לא כלכך טוב בהתחלה וצריך להלביש אותם בתהתחלה רמה אחת יותר ממה שאת מלבישה את עצמך. חוק האצבע אומר שאם את מתפוצצת מחום ולא מסוגלת לשום דבר חוץ מלהיות ערומה, הלבישי לה בגד קל. את קר לך ואת לובשת גופיה קצרה וחולתה ארוכה מעל תלבישי לה גופיה ערוכה למעטה. בהתחלה תעשי מה שניראה לך הכי הגיוני מהעיצות ואחרי זמן קצר כבר תכירי את התינוקת הכי טוב ואת תידעי הכי טוב מה טוב בישבילה. אבל תידעי שכל אחת שתיפגשי בקוניון תנדב לך איזו עיצה משלה אחרת לגמרי מזו שקיבלת לפני שניה. כך שעדיף ללכת לפי הלב שלך ולהיות קצת חרשת וקצת עיוורת לכך הבילבולים מבחוץ.

 

[מייקי30]

מתוקה, תתחילי לסנן ולא רק הצעות

אלא גם הערות. אני קוראת כאן המון ונראה לי שאת כל כך מושפעת מהסביבה שלך וממה שאומרים. עכשיו, למה אני כותבת לך את זה, כי אני הייתי בדיוק כמוך וכל הערה, הארה, הצעה, התייחסות לטוב או לרע היתה מוציאה ממני המון אנרגיות שלא היו שוות בכלל. תסלחי לי, אבל על השחלות שלך מה שאומרים. אני מקבלת כל יום טונה וחצי הערות כבר שנים, על אורח חיי, על הבחירות שעשיתי וכמובן היום על הצירים המוקדמים שלי ועל עמודי עמרם החדשים שלי- הרגליים הבצקתיות. . אני לא מגיבה בזלזול לאף אחד, אני מחייכת, עונה כן כן, עונה ב'וואלה?' וזהו, שוכחת אחרי דקה. אין לך מושג איזו הקלה תרגישי אחרי שתתחילי להפנים את העניין, וכמה מקום יתפנה לך בשביל שתוכלי להתעסק בדברים אחרים שבטוח מעניינים הרבה יותר.

 

[אמאאור]

מסכימה מאוד עם מייקי../images/Emo127.gif

מלאים יקרה, יש לך המון "רעש" בחיים מהסובבים והאוהבים אותך. אולי את צריכה לנסות וללמוד לנטרל חלק מזה? נכון שהכל מאהבה ומתוך רצון טוב, אבל המחיר שאת משלמת בניסיון "להיות בסדר" עם כולם גבוה מדי. הצבת גבולות היא שיעור חשוב מאוד בחיים, כולנו לומדים אותו בשלב כזה או אחר (או שלא לומדים - ואוכלים אותה חזק....)

 

[מלאים באהבה]

אחת החרדות למעשה הגדולה שבהן...

היא כשתגיע הנסיכה-אני פשוט לא אדע מה לעשות???!!! ואל תפתרו אותי בתשובה של אינסטינקטים אימהיים-למרות שגם אני חשבתי כך-אבל לאחרונה גיליתי שזה לא תמיד "עובד במבחן המציאות"!!! לגבי העצות של שתיהן-הן הנשים הכי קרובות אליי, אני כן מצפה לשמוע את מוצא פיהן ולשאוב ידע עד כמה שניתן...הסינון? אני מאמינה שבשלב מאוחר יותר אוכל גם אני לעשותו-אבל קודם לכן אני צריכה קצת בינה מעצמי בנושא-וזה עניין של זמן! בתגובה למייקי ולאור-העניין של "לרצות" אני נמצאת בשלב בחיים בו אני מגששת באפלה לגבי איך להמשיך ולא לאבד את עצמי ולשמור על שפיות מוחלטת מבלי להותיר אף נפגע-אחרי הכל מדובר במשפחה! הנישואין לגיא עדיין טריים-והחיבור ביני לבין אמו חזק מאוד(טאץ'ווד)שזה פשוט נפלא וזה משהו שאני מאוד רוצה לשמר! אמא שלי ואני(כמו שכתבתי בעבר)זה נושא מאוד טעון-היא כל כך משתדלת ומתאמצת "לרצות"/לגשר/לחבק/לאהוב-דבר שלא עשתה מעולם-וגם שם אני נזהרת מהסיבות הכתובות... אולי עכשיו תוכלו לרדת לסף דעתי ולהבין-למה אני "רגישה" ומתייחסת לדעות האחרות...

 

[אמאאור]

מאוד מבינה אותך, מלאים.

ולרגע לא התכוונתי שזה ישמע כמו ביקורת (סליחה אם כן). אבל עם כל ההבנה שלי למצב אני גם יודעת לומר לך במאת האחוזים, שאף פעם אי אפשר לרצות את כולם. תמיד יהיה מישהו שיפגע - ואם את לא תשמרי על הגבולות שלך, הנפגעת תהיה את. את בהחלט תדעי מה לעשות - את תלמדי עם הזמן. אין אימהות שנולדות עם הידע "בילד-אין". יש אימהות שנולדות לאימהות כשנולד להן התינוק, והן לומדות איתו. ואת תעשי טעויות, כמו כולן, ותקבלי הרבה עצות, כמו כולן, ותבחרי את הדרך שלך. ללמוד לבחור את הדרך שלך >> זה השיעור. תמיד יהיה מי שיפגע (אם יבחר להיפגע).

 

[מלאים באהבה]

../images/Emo25.gif../images/Emo140.gif

 

[m a m m y]

אל תידעגי את תיכנסי לעיניינים מהר

אני מאד מבינה אותך. גם אני הייתי ככה בהתחלה עם הבן שלי. לא היה לי מושג ירוק מה אני אעשה איתו. אפילו חששתי לחזור איתו הביתה לבד כי לא ידעתי מה אני צריכה לעשות איתו. גם היה לי נורא חשוב לשמור על יחסים טובים עם חמתי, אם אמא שלי יש לי יחסים טובים אבל גם כמובן שלא רציתי לפגוע בא. היו הרבה דברים שהם עשו, וממשיכים לעשות איתו, שלא בידיוק כמו שאני הייתי רוצה אבל אם זה לא משהו קיצוני כמו לתת לו בקבוק כשחשוב לי להניק, לתת לו אוכל לפני הזמן, או משהו כזה אני נותנת לזה לעבור. סה"כ הכוונות מאד טובות. כשאני לבד אני עושה מה שנוח וניראה לי, וכששואלים אותי אני אומרת שככה נוח לי וניראה לי יותר. כמו שאמרתי, תוך זמן קצר את תהיי המומחית לעיניני הילדה שלך ותמיד אפשר למצוא את הדרך לומר יפה, אני חושבת שעדיף ככה, היום מקובל לעשות ככה וכו.

 

[מלאים באהבה]

הלוואי...

 

[ענתש]

אני ניהלתי את אותה השיחה עם אמא שלי

ועם שתי החמות שלי (כן, בורכתי בשתיים....). אמרתי להן שאני מאד אוהבת אותן, מכבדת את דעתן ושמחה מאד שהן רוצות לתרום לי עיצות לגידול הילדה. אני מכבדת כל עיצה שהן נותנות ותמיד מוכנה לשמוע עד הסוף אבל מצפה מהן לכבד את זכותי לא לקבל את העיצה אם היא לא נראית לי או אם מתאים לי לעשות אחרת. דווקא הבקשה שלי הזו היתה מקובלת על כולן (טוב, אמא שלי קצת נעלבה אבל עבר לה) ואנחנו מסתדרות מצויין. אל תשכחי שלפעמים צריך גם לוותר קצת, למרות שאת האמא אי אפשר לדרוש את הבלתי אפשרי ולרצות שליטה מוחלטת כל הזמן ובכל מקום וזה הסוד לדעתי... גם קצת לשחרר. אני למשל דורשת שבביתי יתנהגו לנגה כמו שאני רוצה, אבל כשהיא בבית שלהן מותר להן לקבוע את החוקים להתנהגות נאותה - והחוקים מאד מאד שונים ובכל זאת הפרעוש הקטנה לעולם לא מתבלבלת !! אצל ההורים שלי, למשל, היא פורקת כל עול. אצל חמותי ה"חורגת" היא ילדה ממושמעת, מסדרת אחריה הכל ולא נוגעת בשום דבר שביר או מלכלך ואצל חמותי ה"ביולוגית" היא יודעת שיש סדר יום קשיח ודברים שחייבים לעשות אבל חוץ מזה מותר הכל... גם לשבור וללכלך. ובבית - בבית יש את החוקים של הבית והגבולות של הבית. ילדים הם מאד מאד גמישים, זה לא מבלבל אותם או מקלקל את החינוך וזה גם נחמד, לדעתי, שנחשפים לכל מיני צורות של גידול וחינוך. והעיקר - היחסים טובים. לא יודעת מה הייתי עושה בלי החמיות שלי, שתיהן. הן עוזרות לי בצורה מדהימה !!! (ההורים שלי גרים נורא נורא רחוק).

 

[מלאים באהבה]

נראה לי שאני...

הולכת לאמץ את השיטה!!! שבכל בית ינהגו כראות עיניהם-ובבית שלי אעשה כראות עיניי... כך איש לא יפגע! חן-חן על העיצה

 

[אמאשליובלי]

ענתוש - מסכימה בחום עם דעתך!!!

אני גם לא אוהבת את שיטת ה "בסדר- בסדר" ואח"כ נעשה מה שרוצים. לדעתי - אם זה אנשים שאתה מכבד - תנהג בהם בכבוד הראוי ולפחות תסביר להם מה אתה חושב - והגדרת את זה יפה. וחמתי - למרות שהיא משוגעת (עם קבלות ) ובעייתית - אני עדיין מקפידה ומתעקשת לנהוג ככה. היא כבר משגעת אותי לגמול את הילדה - בת שנתיים (לפני גן חדש ואח חדש - כאילו דהא?!?) ואני עדיין כל פעם מסבירה לה למה לא - לפעמים אני צריכה להרים את קולי או להשתמש באסרטיביות אבל אני מאוד שלמה עם עצמי... לדעתי עדיף שיגידו - "זאת המשוגעת עושה רק מה שהיא רוצה " מאשר "היא אמרה -כן אז בטח נראה את זה מתישהו" - ואז מנג,סים לך בנשמה...

 

[השלישי בדרך]

../images/Emo6.gifמניסיון!!!

אני מתה על חמותי,כל מה שהיא אומרת או מציעה לי אני אומרת לה :"טוב שאמרת לי וכול'..." אבל בשורה התחתונה עושה מה שאני חושבת ורוצה..... הכי טוב לא להתווכח,מיותר לנסות לשנות את דעתם,או להראות להם שעדיפה דרך אחרת,תגיד טוב, תני להן הרגשה טובה גם אם מה שהם יציעו ישמע לך דבילי ,ותעשי מה שאת רוצה!!!! דרך אגב זה גם פועל מצוין גם עם העצות של בעלי..... אבל אחרי כ"כ הרבה שנים יחד ,הוא נוהג לומר לי"את תמיד אומרת כן ומגלה התלהבות,אבל אני יודע שתעשי רק מה שאת חושבת...."

 

[מלאים באהבה]

../images/Emo45.gifלמסקנה של בעלך...

הגיע אישי אחרי פחות משנת נישואין!!!

 

[yeya]

כל כך מכירה את הבעיה הזו

אני באותו מצב כמוך. לאמא שלי אני אומרת בדיוק את מה שאני חושבת ומה שמפריע לי. ולחמתי אני מנסה להגיד בצורה יותר עדינה או שולחת את בעלי להגיד לה או שאני מכניסה מאוזן אחת ומוציאה מהשניה. בתכלס - הילד הוא שלכם ותגדלו אותו איך שאתם רוצים זה המוטו שהכי חשוב להעביר להורים..

 

[אופה עוגיה]

להיות נחמדה לשתיהן , להגיד אמן

ולעשות מה שנראה לך. הרי ההגיון שלך מוצק ובריא ויש דברים שלא צריך נסיון כדי להבחין בין טוב לפחות טוב. בעיקרון תינוק שנולד צריך להיות לבוש רמה אחת יותר ממה שאת לובשת. כמה שזכור לי את צריכה ללדת באמצע ספטמבר מה שאומר קיץ, גופיות ורגליות ארוכות יספיקו לו .(בלי מזגן מעליו). וכו... נכון שהסדינים יפים ,אבל תארי לך שכל פליטה של גברת גל תצטרכי להחליף לה... אז שמים סדיניות מעל הסדין היפה (רק למיקום של הראש) ומחליפים רק את הסדינית ובטח שלא שמים חיתול כי אח"כ הפרצוף היפה שלה יראה כמו תשבץ... מתפלאה עלייך ליאת , את דווקא נשמעת לי קליברית בשביל להילחץ משתיהן... תהיי דיפלומטית , ובמידת הצורך תחתכי לכאן או לכאן כבר עכשיו, כי אחרי הלידה לא יהיו לך עצבים לשתיהן.