המשך רשמי הירושלמי שנסע ברכבת
המשך רשמי הירושלמי שנסע ברכבת
הכנס הסתיים בשעה 16:10 ובידיעה שהרכבת שאני צריך לקחת מגיעה לתחנת הרצליה בשעה 16:56, החלטתי ללכת ברגל. זאת הייתה דרך ארוכה למדי והגעתי לתחנה ב-16:47 (37 דקות הליכה מהירה למדי). בדרך ועל הרציף לכיוון דרום זיהיתי כששה ממשתתפי הכנס. עליתי לרכבת שהגיעה לתחנה ב-16:50 וירדתי בת"א מרכז ב-17:02. לפי הלו"ז, ידעתי שעלי להמתין 32 דקות לרכבת לכיוון בית-שמש, היוצאת ב-17:34 (זמן ארוך ומרתיע במקצת עבורי, אבל מילא...). החלטתי לנצל את הזמן לקנות דבר-מה לשתות ולאכול. להפתעתי, כל מזנוני הרכבת נמצאים מחוץ לשערים האוטומטיים ולכן ביקשתי רשות מיוחדת לצאת ולחזור. מעניין אותי מאד לדעת אם השערים האוטומטיים היו מאפשרים לי לצאת ולחזור אחרי מחצית השעה כדי להמשיך את הנסיעה. מעניין אותי גם לדעת אם עצירות בדרך מותרות באופן עקרוני. לאחר אכילת שני כריכי טונה וכוס שוקו חם במחיר מבצע של 15 שקל, חזרתי לרציף. הרכבת יצאה ב-17:39, באיחור של חמש דקות. מייד, הגיע פקח שבדק את הכרטיסים. חבל שהשערים אינם מספיקים כדי למנוע מירמות, אבל ברכבת ישראל הם בטח מכירים עם מי יש להם עסק... עד רמלה, הייתי חייב לחלק את חוויותיה של אישה מצוברחת שזעקה במונולוג קולני אל תוך פומית הטלפון הנייד ולתוך אוזני הנוסעים הסמוכים. אמרתי "ברוך שפטרני" כשהיא ירדה (והמשיכה את שיחתה בהולכה על הרציף), ותהיתי כמה אלפי שקלים היא משלמת לחברת הטלפונים הסללורית כל חודש, ואם אכן היא תחלה פעם מאיזו מחלת מח נוראה כתוצאה מהחשיפה מוגזמת לקרינה אלקטרומגנטית... אחרי רמלה זכינו בשקט נפלא ובהעדר נוף (כבר חושך בחוץ) נמנמתי מעט עד שהרכבת נכנסה לתחנת בית-שמש ב-18:20, באיחור של שש דקות. תוך דקה כבר הייתי בתוך הרכב, ויצאתי לכיוון עיר הבירה חסרת תחנות רכבת כלשהן. בשעה 19:00 בדיוק הגעתי הביתה ללא ארועים מיוחדים. בסך הכל, זה היה נסיון מוצלח עם כמה נקודות שליליות: 1. בנסיעת המבחן שעשיתי, לא מצאתי שילוב טוב בין הרכבת לבין אמצעי הגעה לנקודות הקצה שלי - מרכז ירושלים וחוף הרצליה. הנסיעה מירושלים השביתה את רכב המשפחה ולא נראה לי שהייתי מנסה לנסוע ברכבת ללא הגעה לתחנת המוצא ברכב. לדאבוני הרב, המצב אינו אמור להשתפר עם פתיחת התחנה הירושלמית הנבנית דווקא במלחה, מפאת הזמן הארוך הדרוש להגיע ממרכז העיר למלחה בטוטובוסים (אומרים לי שזה לוקח עד שעה!!!). צר לי מאד שעירית ירושלים לא מאפשרת לקו להגיע לתחנה הסופית המקורית (ליד תאטרון החאן) אך השיקול לרווח אפשרי מבנייה על הקרקע כנראה חשוב יותר מנוחות תחבורתית. אבל מי אני שאתווכח? נדמה לי שהבעיה של גישה למרכז העיר תיפתר רק ב-2008 כאשר כבר יהיה (נקווה) גם רכבת מהירה לסביבת בנייני האומה וגם הרכבת הקלה לאורך דרך יפו אל מרכז העיר. בהרצליה, המצב ישתפר מעט עם פתיחת התחנה החדשה. (נדמה לי שזה היה אמור להיות החודש אבל תשכחו מזה רבותי.) חבל מאד מאד שתוואי הרכבת לא עוברת סמוך ליישובים נוספים ואזורי תעשיה, ומצריך הרבה טובות של אנשים שאוספים בקצוות, הליכות ארוכות ברגל, מוניות יקרות וכו'. 2. תדירות הקו מבית-שמש מעט נמוכה לטעמי - פעם בשעה (ובאמצע היום זה רק פעם בשעתיים שאינו מקובל עלי כלל!) 3. לא נעים להמתין 32 דקות להחליף רכבת בתחנת ת"א מרכז, מקום רועש מאד וקודר, ועטוף בנחלים של כלי רכב דוהרים בכביש איילון. 4. לא נעים להידרש לשלם כסף עבור לו"ז מודפס כל כך קטן. זה ממש מעליב אותי כאשר אני משווה זאת לרכבות אחרות שבהן נסעתי בעולם. 5. כאב לי לראות את שקי הזבל התלויים בקרונות. מה יחשבו תיירים ואנשי העסקים מהעולם הרחב. אופס, שכחתי לרגע שאין... 6. רציתי לוודא זמני רכבת ב-WAP באמצעות הטלפון הסללולרי, דבר שהיה עובד יפה לפני חודשים אחדים. לצערי, זה כבר לא עובד, אני מנחש שבגלל החלטת מישהו חכם להחליף כתובת גישה, תוך כדי ביטול מיותר של הכתובת הקודמת. נו, מילא. היהודים חכמים וכבר יודעים לבד כשמתחלפת כתובת ללא צורך לדחוף להם את זה בכח... 7. התקלה עם הזג השוגה בת"א השלום היה חמור מאד בעיני, ובטוחני שהיו כמה נוסעים רותחים הבוקר שהגיעו למקומות שכלל לא התכוונו. מסקנה סופית: יום נסיעות לא רע אבל גם לא ממש יעיל ופנטסטי כפי שהורגלתי בלונדון. אבל כמו שאומרים, ישראל זה ישראל, וכל מקום אחר זה חו"ל. !Vive la difference 8. חבל שלא ניתן להדפיס את הלו"ז של רכבת ישראל המופיע באינטרנט. מתי כבר יפרסמו גירסא להדפסה בנוסף לגירסת ה-Excel שאינה מתאימה להדפסה עקב גודלם הענק של העמודים. אני מקווה שמי מכם ימצא ענין בתאור לעיל ושיסלחו לי על הסרכסטיות פה ושם. בסך הכל, הנסיון היה לא רע לחלוטין! ובסך הכל קיימת מגמת פיתוח ושיפור. דוד מירושלים.
המשך רשמי הירושלמי שנסע ברכבת
הכנס הסתיים בשעה 16:10 ובידיעה שהרכבת שאני צריך לקחת מגיעה לתחנת הרצליה בשעה 16:56, החלטתי ללכת ברגל. זאת הייתה דרך ארוכה למדי והגעתי לתחנה ב-16:47 (37 דקות הליכה מהירה למדי). בדרך ועל הרציף לכיוון דרום זיהיתי כששה ממשתתפי הכנס. עליתי לרכבת שהגיעה לתחנה ב-16:50 וירדתי בת"א מרכז ב-17:02. לפי הלו"ז, ידעתי שעלי להמתין 32 דקות לרכבת לכיוון בית-שמש, היוצאת ב-17:34 (זמן ארוך ומרתיע במקצת עבורי, אבל מילא...). החלטתי לנצל את הזמן לקנות דבר-מה לשתות ולאכול. להפתעתי, כל מזנוני הרכבת נמצאים מחוץ לשערים האוטומטיים ולכן ביקשתי רשות מיוחדת לצאת ולחזור. מעניין אותי מאד לדעת אם השערים האוטומטיים היו מאפשרים לי לצאת ולחזור אחרי מחצית השעה כדי להמשיך את הנסיעה. מעניין אותי גם לדעת אם עצירות בדרך מותרות באופן עקרוני. לאחר אכילת שני כריכי טונה וכוס שוקו חם במחיר מבצע של 15 שקל, חזרתי לרציף. הרכבת יצאה ב-17:39, באיחור של חמש דקות. מייד, הגיע פקח שבדק את הכרטיסים. חבל שהשערים אינם מספיקים כדי למנוע מירמות, אבל ברכבת ישראל הם בטח מכירים עם מי יש להם עסק... עד רמלה, הייתי חייב לחלק את חוויותיה של אישה מצוברחת שזעקה במונולוג קולני אל תוך פומית הטלפון הנייד ולתוך אוזני הנוסעים הסמוכים. אמרתי "ברוך שפטרני" כשהיא ירדה (והמשיכה את שיחתה בהולכה על הרציף), ותהיתי כמה אלפי שקלים היא משלמת לחברת הטלפונים הסללורית כל חודש, ואם אכן היא תחלה פעם מאיזו מחלת מח נוראה כתוצאה מהחשיפה מוגזמת לקרינה אלקטרומגנטית... אחרי רמלה זכינו בשקט נפלא ובהעדר נוף (כבר חושך בחוץ) נמנמתי מעט עד שהרכבת נכנסה לתחנת בית-שמש ב-18:20, באיחור של שש דקות. תוך דקה כבר הייתי בתוך הרכב, ויצאתי לכיוון עיר הבירה חסרת תחנות רכבת כלשהן. בשעה 19:00 בדיוק הגעתי הביתה ללא ארועים מיוחדים. בסך הכל, זה היה נסיון מוצלח עם כמה נקודות שליליות: 1. בנסיעת המבחן שעשיתי, לא מצאתי שילוב טוב בין הרכבת לבין אמצעי הגעה לנקודות הקצה שלי - מרכז ירושלים וחוף הרצליה. הנסיעה מירושלים השביתה את רכב המשפחה ולא נראה לי שהייתי מנסה לנסוע ברכבת ללא הגעה לתחנת המוצא ברכב. לדאבוני הרב, המצב אינו אמור להשתפר עם פתיחת התחנה הירושלמית הנבנית דווקא במלחה, מפאת הזמן הארוך הדרוש להגיע ממרכז העיר למלחה בטוטובוסים (אומרים לי שזה לוקח עד שעה!!!). צר לי מאד שעירית ירושלים לא מאפשרת לקו להגיע לתחנה הסופית המקורית (ליד תאטרון החאן) אך השיקול לרווח אפשרי מבנייה על הקרקע כנראה חשוב יותר מנוחות תחבורתית. אבל מי אני שאתווכח? נדמה לי שהבעיה של גישה למרכז העיר תיפתר רק ב-2008 כאשר כבר יהיה (נקווה) גם רכבת מהירה לסביבת בנייני האומה וגם הרכבת הקלה לאורך דרך יפו אל מרכז העיר. בהרצליה, המצב ישתפר מעט עם פתיחת התחנה החדשה. (נדמה לי שזה היה אמור להיות החודש אבל תשכחו מזה רבותי.) חבל מאד מאד שתוואי הרכבת לא עוברת סמוך ליישובים נוספים ואזורי תעשיה, ומצריך הרבה טובות של אנשים שאוספים בקצוות, הליכות ארוכות ברגל, מוניות יקרות וכו'. 2. תדירות הקו מבית-שמש מעט נמוכה לטעמי - פעם בשעה (ובאמצע היום זה רק פעם בשעתיים שאינו מקובל עלי כלל!) 3. לא נעים להמתין 32 דקות להחליף רכבת בתחנת ת"א מרכז, מקום רועש מאד וקודר, ועטוף בנחלים של כלי רכב דוהרים בכביש איילון. 4. לא נעים להידרש לשלם כסף עבור לו"ז מודפס כל כך קטן. זה ממש מעליב אותי כאשר אני משווה זאת לרכבות אחרות שבהן נסעתי בעולם. 5. כאב לי לראות את שקי הזבל התלויים בקרונות. מה יחשבו תיירים ואנשי העסקים מהעולם הרחב. אופס, שכחתי לרגע שאין... 6. רציתי לוודא זמני רכבת ב-WAP באמצעות הטלפון הסללולרי, דבר שהיה עובד יפה לפני חודשים אחדים. לצערי, זה כבר לא עובד, אני מנחש שבגלל החלטת מישהו חכם להחליף כתובת גישה, תוך כדי ביטול מיותר של הכתובת הקודמת. נו, מילא. היהודים חכמים וכבר יודעים לבד כשמתחלפת כתובת ללא צורך לדחוף להם את זה בכח... 7. התקלה עם הזג השוגה בת"א השלום היה חמור מאד בעיני, ובטוחני שהיו כמה נוסעים רותחים הבוקר שהגיעו למקומות שכלל לא התכוונו. מסקנה סופית: יום נסיעות לא רע אבל גם לא ממש יעיל ופנטסטי כפי שהורגלתי בלונדון. אבל כמו שאומרים, ישראל זה ישראל, וכל מקום אחר זה חו"ל. !Vive la difference 8. חבל שלא ניתן להדפיס את הלו"ז של רכבת ישראל המופיע באינטרנט. מתי כבר יפרסמו גירסא להדפסה בנוסף לגירסת ה-Excel שאינה מתאימה להדפסה עקב גודלם הענק של העמודים. אני מקווה שמי מכם ימצא ענין בתאור לעיל ושיסלחו לי על הסרכסטיות פה ושם. בסך הכל, הנסיון היה לא רע לחלוטין! ובסך הכל קיימת מגמת פיתוח ושיפור. דוד מירושלים.
