המשך: סולמות וחבלים - פרק 3

רועי מ12

New member
פרק 3
- להתפשט לגמרי כדי לקבל עונש. ועוד אני מודה בזה. איזה בושה! נכון שאני רוצה את זה, אבל להוריד בעצמי את החולצה טי ואת החזייה, זה יותר מדי. הייתי מעדיפה שהוא יעשה לי את זה. אני שמה לב שהוא יושב ומסתכל עליי, והעיניים שלו מכוונות, בלי בושה, למקום די אינטימי למטה. אני מתביישת ונבוכה, אבל גם נהנית מזה. נהנית שהגבר הזה מסתכל עליי, אבל אולי גם נהנית להיות נבוכה מולו.... אוף אני לא רוצה לחשוב על זה. כאילו טוב לי שהוא משפיל אותי. אני לא יכולה להישאר ככה. לפחות לכסות עם היד. סוף סוף זה מביש. אני קולטת את החיוך הזדוני שלו, את הנוחות שהוא מפגין כשהוא מפשק יותר את הרגליים שלו על הכסא, כאילו הוא רוצה להבליט גם את האיבר שלו שם... אני מדמיינת איבר שמתקשה וגדל ככל שהגבר הזה מתחרמן עליי.
אני צריכה למצוא עיסוק אחר כרגע, לא להישאר מולו כמו פסל. כן, הולכת לשתות.


- "לאן את הולכת ככה?"

- "לשתות.."

- "מה?"

- אני צריכה לשמוע כמה פעמים את השאלה שלו כדי להבין שהיה חסר משהו בתשובה שלי

- "לשתות, אדוני"


- "תשתי הרבה, את צריכה"

- מוזר. למה הוא צריך להגיד לי את זה... מה אכפת לו כמה אני שותה. אני הולכת לכוון המטבח. אם היו לי גלאי ראייה על הישבנים, אני בטוחה שהמתח היה עולה שם. בלי להסתובב אני בטוחה ב -99% שהעיניים שלו על התחת שלי. מה אני אעשה, זה ייראה מגוחך לכסות את התחת הגדול שלי עם היד שלי. אני ממשיכה להתקדם עם יד על המפשעה שלי, כאילו מישהו היה יכול להסתכל עליי. אבל בפועל, אני בטוחה שהמראה של התחת שלי מחרמן אותו די טוב עכשיו, ושהוא ממוקד שם. אני רוצה מין הפסקה מכל החוויה הזו, אבל אני גם ממהרת לשתות את הכוס מים שלי.

-" רוני, למה את ממהרת ככה? קחי את הזמן שלך. את לא רוצה לשתות מיץ אולי? יש לך מיץ במקרר? או שאני אלך לקנות לך? איתך אולי? חחחח"

-לפחות עכשיו שהוא מדבר איתי, כדאי לי לכסות את עצמי כשאני מסתובבת. כאילו הוא לא ראה ולא נגע לי למטה...
"כן אני אשמח לשתות"
וכבר פותחת את דלת המקרר להוציא משם שתיה מתוקה כמו שאני אוהבת. וברגע שאני מתכופפת לקחת הבקבוק, אני מדמיינת איך אני נראית ככה עם התחת בולט יותר... אולי בגלל זה הוא הציע לי לקחת שתיה. וואווו, איזה ריגושים! אני מרגישה שהרטיבות שלי מתחדשת בפות שלי. אני נבוכה כל כך. יש לי תחושה שהוא יוכל לראות הכל...


-"שבי בנוח רוני"

- אוף ככה לפחות, זה מכסה לי המקדימה שלי... לכמה זמן לפחות.

- "אז ככה קשה לך להוריד בעצמך את החולצה שלך, אה? אבל מצד שני " - אני עובר מאחורי רוני- "זה לא שהתלבשת חזרה. כנראה שקשה לך להוריד בעצמך את החולצה, אבל את כן אוהבת שמורידים לך. את רק צריכה קצת עזרה בזה.... אז אני אעזור לך. ולא רק זה, אלא שזו תהיה סיבה טובה להעניש אותך כדי שתהיי יותר צייתנית להבא". תוך כדי שאני מדבר אני מניח את ידיי על הכתפיים שלה ומכוון אותם לכוון מטה. הנשימות שלה מתחילות להיות יותר כבדות. "גם צריך לרחם על השדיים האלה... גם הם דורשים טיפול". ואני מצרף את המעשה לדיבור כשאני אוחז את השדיים חזק כאילו הם שני כדורי ספוג. הנשימה שלה נעתקה. אפשר להרגיש את דפיקות הלב שלה כשהיד שלי נוגע מעל השדיים.

- וואיי אם חשבתי לנוח כשאני יושבת על הכסא, ההיפך הוא הנכון. במקום לנוח, מרכז העניין עבר למקום אחר. אני מרגישה את החום שלו מאחוריי, את הנשיפות שלו על הראש והעורף שלי. אני מרגישה כמו בובה שמתחילים שוב לשחק איתה בלי לבקש ממנה. זה קצת מלחיץ ובו זמנית מרגיע שאני בידיים שלו. התחושה מוזרה בערבוב של לחץ ורוגע בו זמנית. בכל רגע נתון לא ברור מה הוא יעשה, אם ללטף, או בדיוק כמו עכשיו שהוא אוחז בשדיים שלי.... אוווייישש- חשמל

- "אז אני אעזור לך. נגלה את השדיים האלה.." ואני מתכופף כדי להרים את החולצה מהמתניים שלה ולהסיר אותה . בדרך מריח אותה יותר, הריח שלה טוב. "ידיים למעלה.. נו נו.. יופי" השדיים שלה יפים ועגולים וגם ניתן לראות את הפטמות הזקורות שלה, סימן לחרמנות שלה שעולה. במיוחד , עם השדיים שיוצאות מעל החזייה, כמו שהשארתי אותם לפני זה... עוד שלב אחד ונגיע לשיא.
"הרבה יותר טוב ככה, אם כי נשאר עוד פרט חשוב.." אני דוחף אותה עוד קדימה, וביד מנוסה, פותח את סוגר החזייה שלה, והנה שדיים משוחררים. היא מוכנה לסשן הזה. היא הולכת לקבל עונש מהנה.
"אז ככה את מתנהגת כשמשאירים אותך לבד, לא יכולה שלא לאונן... וחוץ מזה, את לא מקשיבה כשאומרים לך להוריד את החולצה... שובבה." הידיים שלי מתחת לבית השחי מפתיעות אותה. "קומי!". בעוד שהיא מצייתת, מכה קטנה על התחת העגול שלה ממשיכה להפתיע אותה. "יותר מהר".

- אני מתקדמת ולא יודעת איך תהיה התנוחה של העונש הזה. כרגע, אני רק מופתעת בכל צעד. כרגע, דווקא נעים, אבל גם מביך להסתובב ערומה לגמרי ליד האדם הזה, שרק לפני שעה לא הכרתי. מה הוא יעשה לי ואיך...
"הנה מקום מושלם לעונש שלך" הוא אומר ודוחף אותי בלחיצת יד על התחת שלי לכוון השולחן הקטן בחדר שלי.
היד עולה קצת בתחתית הגב שלי, אבל זה כדי לדחוף אותי יותר, ולחייב אותי להתכופף על השולחן.

"יופי, כן תתכופפי. לא לא כך. קצת יותר קדימה." הוא דוחף אותי וממקם אותי כך שהשדיים יהיו מחוץ לשולחן קדימה, והרגליים עומדות על הרצפה. איזה תנוחה!!! וואייי אני לא מאמינה שאני חשופה כזה מול גבר. פתאום אני כבר לא מרגישה אותו, והוא מתקרב אלי חזרה.
"קומי רגע" הוא נמצא לידי כשאני קמה, הוא הביא כרית שהוא מניח על השולחן, ושוב מכופף אותי עליו. "ככה את יכולה לא לזוז .. אבל לא נסתפק בזה." הוא הביא חבלים עם לולאות מוכנות כבר, הוא יורד ליד הידיים שלי , ובאחיזה טובה, הוא קושר כל יד ברגל אחת של השולחן. באמת אין לי אפשרות לקום.
"איזה תחת יש לך!... בלי שום סיבה אי אפשר להימנע מלתת לו לטעום עונש מתוק!"

- המכות בתחת מתחילות ליפול עליו בהתחלה בצורה עדינה - אם אפשר לקרוא לזה ככה- ומתגברות עם הקול החרישי שלי בכל מכה שמחממת אותו יותר ויותר. מדי פעם המכות מתחלפות בידיים שובבות המפשקות יותר את שני הישבנים שלי, ואני מרגישה את המבט הכבד המחמם גם הוא את החורים שלי. כתגובה כמעט בלתי רצונית, הישבנים שלי מתהדקים חזרה, ואיתם גם הרגליים שלי שמתקרבות חזרה אחת לשניה

"אני רואה שאין לי ברירה אלא לקשור לך את הרגליים גם כן כדי לתת לך את העונש הראוי"
ותוך רגע אחד אני קשורה מכל קצוות הגוף שלי, מפושקת היטב ונתונה לגמרי להחלטה שלו. המשחק הזה ממשיך ומתעצם, התחת מרגיש לי שיצא מהתנור, כל כך הוא חם ורגיש לכל נגיעה, והחום שלו גורם לי להרגיש פחות את התחושה של הרטיבות שלי למטה, אך ברור לי שהפות ממש מגורה. וכל מבוכה בפישוק הישבנים גורמת לי לבושה ועונג בו זמנית.
"אני רואה שבחרתי טוב את התנוחה, השדיים שלך חופשיים לזוז בעקבות תנועות הגוף שלך. ואני חייב להגיד לך שהמחזה הזה ממש יפה ומגרה"
הוא עובר מולי ומתחיל לשחק לי בשדיים... אני לא יכולה לעשות כלום, והגבר הזה נוגע לי איך שבא לו, מלטף את השדיים, מרים אותן, כאילו היו תפוזים בשוק שהוא בוחן את העסיסיות שלהם. מהשדיים, הנגיעה שלו מתמקדת לפטמות, בהחלה גירוי, עד שזה מתחיל לכאוב, צביטה קלה, משיכה של השדיים דרך הפטמות.. נדמה לי שהוא פתח את ברז החרמנות שלי, והחריץ שלי ממשיך להתמלא ברטיבות חמה.
"בוא נראה אם מה שבדקתי לפני כן עדיין תקף....."

מה הוא בדק לפני כן? כנראה שההפתעה מובעת היטב במבט שלי.
"את מופתעת? .... לא להרבה זמן, את תזכרי טוב כשתביני"
ותוך כדי הוא פותח את הרוכסן של הג'ינס שלו. הבוקסר בולט, וכנראה שמחכה לי משהו מעניין. הזין חצי בעמידה, מופיע מולי. אני יודעת מה אני צריכה לעשות אבל אני מתביישת להודות בזה.
"פתאום את לא מבינה ? פתאום את לא זוכרת איך לפתוח את הפה? לפני כן , פתחת יפה."
המשיכה שלו על השדיים מזכירה לי היטב מה יש לעשות עם הפה שלי. אני פותחת את הפה ללקק את הזין החצי זקור. אני לא מומחית בזה, ומתברר שזה לא קל, כשהידיים תפוסות. הוא עוזר לי בזה שהזיקפה שלו מתחזקת יותר, והזין מכוון ישר כלפי הפה שלי. אני משתדלת לבצע את העבודה בצרוה טובה. אבל ירידת הגירוי בין הרגליים, והמיקוד בפה שלי, מעוררת פתאום את מה שכנראה הוא תכנן בהתחלה עם השתיה המרובה. בא לי להשתין, בעוד שאני מוצצת לו. אני מנסה להתאפק תוך כדי, אני יותר לחוצה. לא קל להתאפק בלי להצליח לסגור הרגליים. ולבקש שיתן לי הפסקה... איזה בושה!! ועוד עם היד שלו על הצוואר שמתחיל לתת לי קצב מציצה, זה לא ממש מתאפשר לי להוציא הזין מהפה. נותר לי רק דבר אחד, להתאמץ לעשות כמה שיותר מהר, כדי להספיק שיגמור לפני שאני מתפוצצת..
"פתאום את מוצצת יותר יפה- פתאום נזכרת?? חחח כנראה שאת אוהבת את זה. אני אוהב את זה.. הפה שלך מכניס אורחים..."
אני מרוכזת במציצה, ובו בזמן לחוצה מאוד לנסות להדק כמה שיותר את הסוגרים שלי.. מנסה להתאמץ מאד לגרום לו לגמור כמה שיותר מהר, אבל גם נהנית ביותר מהמצב.. ובתוך תוכי מתביישת להודות בזה. אני מרגישה את הזין שנהיה יותר ויותר קשה. משיכות על פטמות... הוא ישפריץ? איפה? בפה שלי...? אני עדיין לא מוכנה לזה איך אני אעשה את זה.
פתאום הוא יוצא ממני. לא! רציתי לגמור עם זה... וגם.. היה טוב.

"את עדיין לא מוכנה לזה שאשפריץ לך בפה שלך... עדיין חדשה בעניין.... יגיע הזמן אם תרצי להתקדם לשלב הבא.."
"אדוני..."
"כן? .... יפה שאת זוכרת איך לפנות אלי.."
"אני צריכה לשירותים."
"ממממ תיארתי לעצמי..."

- אני משחרר את היפה, היא ממש ממהרת לשירותים, שמה את היד על המפשעה, אבל הפעם לא כדי לכסות את עצמה, אלא להתאפק לפני שהיא משתינה. אני אפילו שומע אותה נכנסת מהר לשירותים מבלי לנעול את הדלת. חחחח היה כיף לפתוח אולי את השירותים עכשיו... אבל לאט לאט.
היא יוצאת אחרי שהיא התפנתה, והפעם, מכסה שוב את המפשעה, ממבוכה הפעם. אני כבר מתארגן לצאת לעסקיי.
"מה את עושה בזמן האחרון, רוני?"
"ממתינה להתגייס"
"אם בא לך לעבוד, את מוזמנת ליצור איתי קשר." אני משאיר לה פתק עם הטלפון שלי. "יש לך את התשלום של הטיפול בדוד שמש?... לא אחייב אותך על השעות הנוספות... מקווה לשמוע ממך" ומנשק אותה בצוואר לפני שאני יוצא.

- הוא יצא, פתח את הדלת בגדול, אפילו לפני שאתלבש. אני לא מתלבשת מחדש, שומרת טוב את הפתק ו.... צריכה גמירה טובה לפני שאתלבש
 
למעלה