המון שאלות בעקבות הימים האחרונים
שמעתי היום את התוכנית של יעל דן בגלי צהל. לזכותה יאמר שהיא עוסקת בנושא, פתחה קו פתוח להורים מאמצים, למולידים ולילדים מאומצים. מכל מה ששמעתי היום ובימים האחרונים, נראה לי שיש פרטים חשובים שאנחנו, הציבור לא יודע וגם אני לא יודעת מה ניתן ללמוד ומי צריך ללמוד מהמקרה המצער הזה, כדי שלא יקרה בעתיד. לא שמעתי את השרות למען הילד או את המערכת המשפטית לוקחת איזה שהיא אחריות על מה שקרה. השאלות שמעניינות אותי הן: מה היה המעמד המשפט של התינוק כאשר נמסר לאימוץ? האם היה בר אימוץ - האם למשפחה נאמר שמשפטית הילד אכן מועמד לאימוץ. או שהמשפחה ידעה שהנושא המשפטי עדיין לא מוסדר והם החליטו בכל זאת לקחת את הילד לאימוץ כדי לזכות בתינוק בן יומו תוך כדי סיכון שאולי יאלצו לוותר? האם הביולוגית טוענת שהיא התחרטה מהר מאוד. מדוע אז לא עצרו את התהליך? למה התהליכים של השרות למען הילד ושל בית המשפט כל כך איטיים???? הילדים גדלים, ואת הנזק עושה להם המדינה, לא ההורים שלהם. ואם מדברים על השרות למען הילד, איפה הניסיון המצטבר שלו? האם הם עדיין לא יודעים לזהות איזה אישה עלולה להתחרט, יש לה מסוגלות הורים ועם עזרה היא תוכל לממש זאת וכד'. איזה שיעור השרות ילמד? לצערי כמי שתמיד אומרת שאני קבלתי שרות טוב ויש לי רק מילים טובות, לא יודעת אם יש לי היום מספיק אמון והערכה למוסד הזה שנקרא השרות למען הילד. דברו על כך שיש חצי שנה ניסיון עבור המשפחה המאמצת ושהאימוץ נכנס לתוקפו רק לאחר הליך משפטי בו המשפחה מוכרזת כמשפחה מאמצת והילד מקבל את שם הוריו ותעודת זהות. הניסיון הוא להורים המאמצים, הילד אמור להיות בשלב זה כבר מוכר כבר אימוץ - איך פתאום הורים ביולוגיים יכולים לערער??????? הרבה דוברים אמרו שחצי שנה זה הרבה זמן וצריך לקצר. אבל - התייחסו רק לתינוקות. השרות למען הילד מוסר לאימוץ גם ילדים גדולים ואז זמן ההסתגלות ארוך יותר ואנחנו יודעים שלא פשוט למצא משפחה לילד גדול. בתור אמא מאמצת אני מרגישה בטוח יותר שיש את הזמן ואם לא אוכל להיות אמא טוב לילד - בעיקר ילד גדול, עדיף לטובת הילד לחפש לו משפחה אחרת. דבר אחד אני יודעת, לא היתי רוצה להתחלף עם השופט שצריך להכריע מחר. אני מקווה שהוא גם יצא בקריאה לשפר ולקצר תהליכים משפטיים שנוגעים בילדים, ויקרא לבדק בית בשרות למען הילד.
שמעתי היום את התוכנית של יעל דן בגלי צהל. לזכותה יאמר שהיא עוסקת בנושא, פתחה קו פתוח להורים מאמצים, למולידים ולילדים מאומצים. מכל מה ששמעתי היום ובימים האחרונים, נראה לי שיש פרטים חשובים שאנחנו, הציבור לא יודע וגם אני לא יודעת מה ניתן ללמוד ומי צריך ללמוד מהמקרה המצער הזה, כדי שלא יקרה בעתיד. לא שמעתי את השרות למען הילד או את המערכת המשפטית לוקחת איזה שהיא אחריות על מה שקרה. השאלות שמעניינות אותי הן: מה היה המעמד המשפט של התינוק כאשר נמסר לאימוץ? האם היה בר אימוץ - האם למשפחה נאמר שמשפטית הילד אכן מועמד לאימוץ. או שהמשפחה ידעה שהנושא המשפטי עדיין לא מוסדר והם החליטו בכל זאת לקחת את הילד לאימוץ כדי לזכות בתינוק בן יומו תוך כדי סיכון שאולי יאלצו לוותר? האם הביולוגית טוענת שהיא התחרטה מהר מאוד. מדוע אז לא עצרו את התהליך? למה התהליכים של השרות למען הילד ושל בית המשפט כל כך איטיים???? הילדים גדלים, ואת הנזק עושה להם המדינה, לא ההורים שלהם. ואם מדברים על השרות למען הילד, איפה הניסיון המצטבר שלו? האם הם עדיין לא יודעים לזהות איזה אישה עלולה להתחרט, יש לה מסוגלות הורים ועם עזרה היא תוכל לממש זאת וכד'. איזה שיעור השרות ילמד? לצערי כמי שתמיד אומרת שאני קבלתי שרות טוב ויש לי רק מילים טובות, לא יודעת אם יש לי היום מספיק אמון והערכה למוסד הזה שנקרא השרות למען הילד. דברו על כך שיש חצי שנה ניסיון עבור המשפחה המאמצת ושהאימוץ נכנס לתוקפו רק לאחר הליך משפטי בו המשפחה מוכרזת כמשפחה מאמצת והילד מקבל את שם הוריו ותעודת זהות. הניסיון הוא להורים המאמצים, הילד אמור להיות בשלב זה כבר מוכר כבר אימוץ - איך פתאום הורים ביולוגיים יכולים לערער??????? הרבה דוברים אמרו שחצי שנה זה הרבה זמן וצריך לקצר. אבל - התייחסו רק לתינוקות. השרות למען הילד מוסר לאימוץ גם ילדים גדולים ואז זמן ההסתגלות ארוך יותר ואנחנו יודעים שלא פשוט למצא משפחה לילד גדול. בתור אמא מאמצת אני מרגישה בטוח יותר שיש את הזמן ואם לא אוכל להיות אמא טוב לילד - בעיקר ילד גדול, עדיף לטובת הילד לחפש לו משפחה אחרת. דבר אחד אני יודעת, לא היתי רוצה להתחלף עם השופט שצריך להכריע מחר. אני מקווה שהוא גם יצא בקריאה לשפר ולקצר תהליכים משפטיים שנוגעים בילדים, ויקרא לבדק בית בשרות למען הילד.