לאורנה נסיכת קלינסטי
New member
המשחק הכי אהוב
המשחק הכי אהוב עליך הוא אני. בהתחלה היית עורך לי סעודות תה עם כלי פלסטיק ורודים. היתה לנו דירה קטנה כמו בית בובות וקנית אפילו מפת שולחן יפהפיה, פצפונת, הושבת אותי לידה והושטת לי את הספל בחיוך חביב. היית אוחז בערפי ומטלטל את ראשי ולוחש לי מה לומר, מזיז את שפתי באצבע אחת. בתה שלי היו קוביות סוכר והשמש הסתננה מבעד לוילונות התפורים בד פרחוני, במרפסת מישהו ניגן תקליט ויניל והיה באוויר ריח של איצטרובלים. עם הזמן הארוחות התמעטו ואתה השתעממת. אתה עורך עלי ניסויים, גוזר את שיערי קווצות קווצות נושרות על הרצפה, במספריים קטנים לציפורניים. לפעמים אתה תוקע בי סיכות, או מעוות את גופי בתנוחות בלתי-אפשריות, או משליך עלי חפצים כבדים. אבל אני עדיין ישנה לצידך, ידך מחבקת אותי בחיבוק רכושני שאומר שהייתי ילדה טובה היום. אני תמיד מקשיבה, תמיד מצייתת, פוחדת שיום אחד תחזור הביתה עם צעצוע חדש שיודע לעשות יותר דברים, וגם משמיע צפצופים וקולות, ומסתובב ומנגן והכל בו-זמנית; והפלסטיק היום יותר עמיד והאיכות יותר טובה ואולי מחר זה כבר לא יהיה באופנה לאהוב אותי.
המשחק הכי אהוב עליך הוא אני. בהתחלה היית עורך לי סעודות תה עם כלי פלסטיק ורודים. היתה לנו דירה קטנה כמו בית בובות וקנית אפילו מפת שולחן יפהפיה, פצפונת, הושבת אותי לידה והושטת לי את הספל בחיוך חביב. היית אוחז בערפי ומטלטל את ראשי ולוחש לי מה לומר, מזיז את שפתי באצבע אחת. בתה שלי היו קוביות סוכר והשמש הסתננה מבעד לוילונות התפורים בד פרחוני, במרפסת מישהו ניגן תקליט ויניל והיה באוויר ריח של איצטרובלים. עם הזמן הארוחות התמעטו ואתה השתעממת. אתה עורך עלי ניסויים, גוזר את שיערי קווצות קווצות נושרות על הרצפה, במספריים קטנים לציפורניים. לפעמים אתה תוקע בי סיכות, או מעוות את גופי בתנוחות בלתי-אפשריות, או משליך עלי חפצים כבדים. אבל אני עדיין ישנה לצידך, ידך מחבקת אותי בחיבוק רכושני שאומר שהייתי ילדה טובה היום. אני תמיד מקשיבה, תמיד מצייתת, פוחדת שיום אחד תחזור הביתה עם צעצוע חדש שיודע לעשות יותר דברים, וגם משמיע צפצופים וקולות, ומסתובב ומנגן והכל בו-זמנית; והפלסטיק היום יותר עמיד והאיכות יותר טובה ואולי מחר זה כבר לא יהיה באופנה לאהוב אותי.