המרואיינים בטלוויזיה....
הרבה זמן לא עשיתי טיפוסים של אנשים, והופסה, טיפס לי רעיון לראש, וזה המרואיינים בטלוויזיה, אז כמו שהמורות אומרות: ``ללא הקדמות נוספות, בואו נתחיל!``...
האלה שלא יודעים לדבר - שאי אפשר לשמוע אותם, אתה מתעצבן כ``כ, שמתחילים להשתמש בך כקומקום! זה במיוחד האלה שמדברים ככה: ``אהה, כן. אנחנו חושבים, אההה, שזה לא, אההה, זה לא בסדר, אההה``, או האלה שככה:``כן, אנה, אנחנו, חוש, חושב, חושבים, ש, שזה, פ, פש, פשוט נורא!`` דדדדדדדדיייייייייי!. מלקקי הפה - את זה אני לא יכול לכתוב לכם, אבל זה האלו, שאחרי כל משפט, מוציאים את הלשון, ומחזירים. זה נראה כאילו, שהם מנסים, להגיע עם הלשון לאף, כמו תחרות של ילדים חסרי שכל... משחקי הידיים - רוב הפוליטיקאים כאלה. הצלם מפחד, ההפקה משקשקת, וכל הצוות מתחנן שלא ישבור את המצלמה עם ``חיתוכי העוגה`` שלו עם הידיים. את שוברי הקרשים, היפנים, הם לא היו מביישים!. הממצמצים - רק בגללהם אנו מבינים כמה חשוב לפקוח עיניים על דברים. אולי מישהו צריך להגיד להם, שלמצמץ 14 פעמים בחמש שניות, מוריד מאוד את הרייטינג של התוכנית, גאולה אבן, בשבילך!. האלה שלא מפסיקים לדבר - הם מדברים, ואתה חושב שהם מסיימים, לפני ש מחנה התוכנית מספיק להגיד ``ג`ק רובינסון`` הם ממשיכים, המנחה מנסה להכנס לתוך ערימת המילים, אבל שוב, לשווא, רק אם היו נותנים לנו שקל, כמספר המילים שהם מדברים, ביל גייטס כלומניק מסריח לידי!. וכמובן כרגיל הנורמלים - האלה שמדברים, בלי שום תרגילי ידיים, בלי הפנוטי עיניים לא נחוצים, לא מלקקים את הנחיריים, ולא מגמגמים כמו ילד בן 3. פשוט באו להעביר מסר, מעבירים אותו, ובלי שום הוספות מסיימים, תענוג לראות אותם, שלדעת שיש כאלו!... נו, איך היה? נחמד? חרא? דבילי? אבל בלי קללות אליי, רק לטקסט, תאשימו את הידיים שלי, איי אם נוט גילטי. עמית בן 12...
הרבה זמן לא עשיתי טיפוסים של אנשים, והופסה, טיפס לי רעיון לראש, וזה המרואיינים בטלוויזיה, אז כמו שהמורות אומרות: ``ללא הקדמות נוספות, בואו נתחיל!``...
האלה שלא יודעים לדבר - שאי אפשר לשמוע אותם, אתה מתעצבן כ``כ, שמתחילים להשתמש בך כקומקום! זה במיוחד האלה שמדברים ככה: ``אהה, כן. אנחנו חושבים, אההה, שזה לא, אההה, זה לא בסדר, אההה``, או האלה שככה:``כן, אנה, אנחנו, חוש, חושב, חושבים, ש, שזה, פ, פש, פשוט נורא!`` דדדדדדדדיייייייייי!. מלקקי הפה - את זה אני לא יכול לכתוב לכם, אבל זה האלו, שאחרי כל משפט, מוציאים את הלשון, ומחזירים. זה נראה כאילו, שהם מנסים, להגיע עם הלשון לאף, כמו תחרות של ילדים חסרי שכל... משחקי הידיים - רוב הפוליטיקאים כאלה. הצלם מפחד, ההפקה משקשקת, וכל הצוות מתחנן שלא ישבור את המצלמה עם ``חיתוכי העוגה`` שלו עם הידיים. את שוברי הקרשים, היפנים, הם לא היו מביישים!. הממצמצים - רק בגללהם אנו מבינים כמה חשוב לפקוח עיניים על דברים. אולי מישהו צריך להגיד להם, שלמצמץ 14 פעמים בחמש שניות, מוריד מאוד את הרייטינג של התוכנית, גאולה אבן, בשבילך!. האלה שלא מפסיקים לדבר - הם מדברים, ואתה חושב שהם מסיימים, לפני ש מחנה התוכנית מספיק להגיד ``ג`ק רובינסון`` הם ממשיכים, המנחה מנסה להכנס לתוך ערימת המילים, אבל שוב, לשווא, רק אם היו נותנים לנו שקל, כמספר המילים שהם מדברים, ביל גייטס כלומניק מסריח לידי!. וכמובן כרגיל הנורמלים - האלה שמדברים, בלי שום תרגילי ידיים, בלי הפנוטי עיניים לא נחוצים, לא מלקקים את הנחיריים, ולא מגמגמים כמו ילד בן 3. פשוט באו להעביר מסר, מעבירים אותו, ובלי שום הוספות מסיימים, תענוג לראות אותם, שלדעת שיש כאלו!... נו, איך היה? נחמד? חרא? דבילי? אבל בלי קללות אליי, רק לטקסט, תאשימו את הידיים שלי, איי אם נוט גילטי. עמית בן 12...