המצב משתפר

מילקי91

New member
המצב משתפר

קודם כל אתמול חזרתי לקבוצה והם קיבלו אותי יפה,

ושמחו לראות אותי ,חשתי נינוחה,שם לא מסתכלים בעין

עקומה .ויש שם אנשים מאד אינטלגנטים ,עם תארים עם עבודות

נורמליות ,לחלק גם יש חתולים,לא לכולם אבל לפחות לאחת.

נחמד גם לנהל שיחות אינטלגנטיות . חלק מהאנשים השתנו

. אחריי הלכתי ישר הביתה,לא רציתי ללכת איתם אחריי

הפגישה . אף אחד למעשה לא עם רקע כמו שלי מבחינת

הורים , אבל מעבר יש דברים רבים משותפים,יש שיאמרו

כולכם לא נורמליים ,אבל הרוב שם אי אפשר להטיל ספק

בשפיות שלהם . לא דיברתי אתמול על "הנושא הבוער"

לא היה זמן .

בעבודה מתנהגת כרגיל המשכתי להגיע רגיל ,רק לא לשבת

לידה, אני לא מרכלת עליה , לא עושה כלום .

אין בי רצון לחיבה או ליחס ממנה ,התנתקתי מבחינה

ריגשית לגמרי. אפילו היום באוכל היא ישבה בקצה אחד

ואני בקצה השני ,לא עם הגב אליה ,וקראתי בטלפון, גם

לא היה לי רצון כמו אז להסתכל,כנראה אז לפני ההתפרצות

שלה ,חיפשתי את המבט שלה ,כי הייתי רגילה שאנחנו

יושבות אחת מול השנייה ,ואז פתאום משהו השתנה ,

ואז באה ההתפרצות שלה ,עם ההלבנת פנים ,ומאז גם

אני בעצמי לא רוצה קשר איתה ,אפילו לא שלום ,שלום.

זה מצב טוב עבורי להתנהג כמו בן אדם בוגר ,כלומר

לשבת בקצה ,ולא עם הגב או בשולחן אחר .

אין הרבה שולחנות שם כך שאין כל כל ברירה ,אבל יכלתי

לשבת בשולחן אחר ,זה לא התקרבות מצידי ממש לא ,

לא רוצה קשר עם אנשים שצועקים עליי דברים כאלה ,ועושים

הלבנת פנים .

בהתחלה חשבתי לברוח לעבודה הקודמת ,אבל גם שם

היו אנשים שלא אהבתי ולא אהבו אותי ,כמו בכל מקום ,

וזה לא היה נותן כלום ,לחזור לשם ..כי גם שם היה אותו דבר.

וגם ככה אנשים רואים שאני שמה זין .

וזהו . פשוט יש פה הפסקה וזאת שאני מדברת איתה בד"כ

שהיא אגב גם אאוטסיידרית,לא באה . אבל גם אם הייתה

פה ,הייתי מעדיפה שקט היום ,למדתי שיעור שאסור

להתקרב יותר מידיי ..יש פה הפסקה כרגע בגלל זה יש לי

זמן לכתוב. משום מה תמיד אנשים שיש להם חתולים או

אוהבים חתולים נתפסים כמוזרים.
 

מילקי91

New member
הלכתי לסוג של אבחון

ואין לי הפרעת אישיות גבולית, אני הייתי בטוחה

שכן יש לי את זה ,אבל הוסבר לי שאם הייתה היי

לי את ההפרעה אז לא יכולתי להחזיק במקום

עבודה קבוע ,לא יודעת האם זה נכון

יש כן בעיות בתקשורת בילתי מילולית,זה גם לא

אספרגר שגם זה חשבתי .

ואני יודעת שאולי לחלק זה לא משנה לי כן,כדי

לדעת מה יש לי , זה עוזר לי שיש שם .

זה בעיקר חרדה חברתית. זה לא מרגיע אותי כן ?

לא רווח לי או משהו כזה.

האם זה נכון אבל שלאנשים עם ההפרעה אין יכולת

להחזיק במקום עבודה קבוע ? ושמסגרות חונקות

אותם?

לא שואלת כדי להתנשא,להעביר ביקורת,פשוט מנסה

להבין האם זה נכון . קראתי למשל בויקיפדיה מה

ההגדרה של הפרעת אישיות גבולית ,ואני חשבתי

שזה תואם אחד לאחד ,ואז התייעצתי עם מישהו

איש מקצוע ונאמר לי שלא.
 
את

נשמעת לי לגמרי אישיות גבולית גם החברה הגבולית שלי לשעבר עבדה טוב ואפילו טוב מאוד אבל בחיים הפרטיים למרות שהיה לה קסם אישי ראו את החוסר יציבות בקשר
 
עוד

לפני שחשבת שאת גבולית כבר חשבתי שאת על הספקטרום הגבולי. ואגב זו הפרעה שיכולה להתמתן עם הגיל אז כן יכולים להיות שיפורים.
 

ירון מקשקש

Active member
מנהל
מה זה סוג של אבחון?

&nbsp
לא יודע למי הלכת....
&nbsp
המקום הנכון זה פסיכיאטר טוב או טובה...
&nbsp
ואיבחון נכון אגב יכול לקחת גם מעל שנתיים...
&nbsp
הערכה ראשונית יש לרוב ..
&nbsp
טיפול מתחילים גם לפי הצורך
&nbsp
ואני חשבתי תמיד את מאובחנת כראוי...
&nbsp
אני מציע שתלכי לאיבחון מסודר פסיכיאטרי.
 
לא חושבת שצריך פסיכיאטרים

אלא רק למטרות ביורוקרטיות -כדורים או מסמכים.
אדם יכול לראות לבד מה האבחנה שלו אני ראיתי תגובות של מילקי לאורך
השנים בלי לפרט ולמרות שהיא התמתנה מאוד יחסית למה שהיה זה ממש ברור לי שהיא גבולית
 

ירון מקשקש

Active member
מנהל
אני חייב להתריע ולשלול

&nbsp
ואסור פה לאבחן אמרתי ואומר שוב...לא לאבחן! זזה פורום תמיכה ותו לא לא איבחון.
&nbsp
אסור לנו פשוט...ואני לא רצה למחוק הודעות...אז בבקשה.
 
וואטאבר היא זאת ששאלה

בכל אופן אני לא חושבת שבעיה לזהות אנשים עם אישיות גבולית אם יש להם את הסימפטומים הקלאסים ולא צריך להיות פסיכיאטר בשביל זה עובדה שהפסיכיאטר שלה שפט לפי פקטור ממש לא מספק רק לפי נושא העבודה. אבל נכון שאולי יש גבוליים שלא עובדים אבל הפקטור היותר גדול זה יחסים בינאישיים ויחסים של האדם עם עצמו זה לא מקצועי בעיני לשפוט רק לפי עבודה אבל וואטאבר גם את החברה שלי לשעבר זיהיתי כגבולית עוד לפני שהיא סיפרה לי שזאת האבחנה שלה
 

ירון מקשקש

Active member
מנהל
נו ....

&nbsp
אני שוב חייב לשלול אותך...רק תראי ברשת כמה סוגים של הפרעת אישיות ושילובים בינהם יש...
&nbsp
ומי אמר שאין ציקלותימיה למשל..? סתם זורק שם שלא מכירים כל כך....
&nbsp
את ה"אבחנות " שלנו צריך לשמור לעצמינו..ומוטב ככה.
&nbsp
ובכלל מאיפה את יודעת שיש לה פסיכיאטר..? היא לא אמרה ..ואני לא הייתי אומר שאבחון עושים שם.....
 
היתה לי חברה עם ציקלותמיה זה משהו אחר

זה לא קשור לסוג זה כנראה כמה הפרעות ביחד
בכל אופן הנחתי שאם היא הלכה לאבחון היא הלכה לפסיכיאטר
בכל אופן וואטאבר
 

alice1803

New member
אם הייתי מנסה לאבחן את עצמי לבד, הייתי אומרת שיש לי...

הייתי אומרת שיש לי סוג של דיכאון והפרעת חרדה, מהרגע שהבנתי איפה אני נמצאת, שזה היה בערך בגיל 3 או 4, ואני זוכרת את היום הזה טוב מאוד, כי זה היה היום הראשון שהכניסו אותי לגן חובה, אשכרה מגן חובה להרגיש כל כך שונה, זה קטע הזוי, לעבור את זה לבד, מבלי לומר אף פעם לאמא ואבא מה את מרגישה.
&nbsp
אז ילדה קטנה ומפוחדת, ומלאה בחרדות, נכנסת בכוח על ידי אבא, דרך השער, למקום אחר, עם הרבה ילדים אחרים, שעושים המון רעש וצועקים, ולא הבנתי למה זה קורה לי בכלל, ולמה לא שאלו אותי לפני זה, הייתי פשוט בהלם!!!
&nbsp
כעסתי על ההורים שלי, וזה הרגיש לי כמו נטישה אכזרית, ושלא הסבירו לי כלום לפני זה, ושלא אמרו לי, שאני אמורה להיות כלואה מאחורי סורגים, כן כן ככה בדיוק הרגשתי, כאילו כלאו אותי בכוח, במקום שאני לא אוהבת, ושאני מפחדת מהמקום האכזרי הזה.
&nbsp
מהרגע הראשון, הרגשתי שאני שונה מכולם, וחשבתי שההורים שלי הבינו שאני רגישה, ושאולי אני צריכה גן אחר, לאנשים כמוני.
מקום שלא מרביצים, ולא מאיימים, ולא חונקים אותך עם הפפיון של החולצה הלבנה ששמת לכבוד החג, עד שכמעט נחנקת וצרחת דיייי
&nbsp
 

ירון מקשקש

Active member
מנהל
עברת כמוני

&nbsp
גן..בית ספר...והכי גרוע אצלי 8 שנים של כלא בפנימיה...ממש כל מילה שלך ..לא הייתי כותב טוב יותר.
 
הי לא מוזר

אולי נולדת ביישנית או רגישה.
כן שמעתי שבגנים יש אלימות מצד ילדים אחרים אם הגננות לא משתלטות יש היום הורים שבוחרים להשאיר את הילד בבית
 

מילקי91

New member
מעדיפה לא לפרט

אני אגב אכן סומכת על אלה שהתייעצתי

איתם, אין להם סיבה לשקר לי ,והם מכירים

אותי מהעבר ,כך שזה בסדר אני סומכת עליהם.

מטעמי פרטיות לא אוכל לפרט איפה.

וברור שאבחנות מקבלים מגורמים מוסמכים .

תודה ירון .
 

alice1803

New member
אני לא קיבלתי את האבחנה שלי בכלל, ורק במקרה גיליתי

ואז הסתקרנתי נורא, כי זה היה נשמע לי מתאים לסוג קשיים שאאיתם אני מתמודת איתם בחיים, ושאין לי תשובה עליהן, כמעט אף פעם, לא לרגשות שלי, ולא להתנהגות שלי.
&nbsp
וכשנכנסתי לכל המאמרים שיש באינטרנט על הפרעת אישיות גבולית, נדהמתי, וגם חייכתי חיוך גדול, כי הרגשתי הקלה עצומה, והסתקרנתי להבין יותר את עצמי, דרך האבחנה הזו, וזה עזר לי רבות, מבחינה נפשית.
למרות שיכול להיותשגם אין לי את הא"ג בכלל, כי אין לי אבחנה כתובה, ומעניין אותי לדעת, למה פסיכולוגים לפעמים מחליטים לא לשתף את המטופל שלהם באבחנה שלהם, לאחר שנתיים וחצי של טיפול, שלא הוביל לשום מקום.
&nbsp
אבל עד עכשיו יש לי מחשבות על ההפרעה הזו, וגם על אחד מהסימפטומים שלה, שהוא "פגיעה עצמית", וזה חוזר ומופיע כמעט בכל מקום שקראתי על ההפרעה.
ואני לא בטוחה שיש לי את העיניין הזה של הפגיעה עצמית, באופן כה דומיננטי, אז חשבתי על זה, שאולי אין לי הא"ג כלל.
&nbsp
אצלי רק בילדות הופיע רצון כלשהו לעשות לעצמי חתכים קטנים בפרק היד, אבל לא משהו רציני, ועכשיו בבגרותי אני יכולה רק לומר שזה אולי מופיע בזמן שאני בדיכאון ממש, ונאמר לא יוצאת מהבית, כמו שהיה לי לפני 4 שנים בערך, כשגרתי בתל אביב, והפסקתי להרגיש את עצמי, כמו רוח בדירה, לבדי, ולא היה איכפת לי, התעלמתי מהכאב ומהמציאות.
&nbsp
עד שכנראה כמעט השתגעתי, והתחלתי להתעסק עם הפצעים שהיו לי מעקיצות יתושים על הרגליים שלי, והתמקדתי בגירוד, ושרטתי את עצמי, בכל הרגליים, עד שירד דם, עד שהתנפח, ולא יכולתי להפסיק, כי אולי רציתי להרגיש, או שלא רציתי לחשוב, אז זה מין סוג של טקס.
וכל זה קרה מתוך מצוקה גדולה שלי, יחד עם הקושי שלי לווסת את הזעם והכעס שבתוכי, או שזה במקום צרחה חזקה, ואז אולי אשמע את עצמי ואתעורר מכל הריחוף הזה.
או שזה מעורב בהמון שינאה עצמית, שאני גם חושבת שתרם להרגשה שלי באותו הרגע, שאני כלומניקית, ואני ממש כלום ושום דבר.
תקופה נוראית, אבל אני לא פוגעת בעצמי, מלבד הפעמים הבודדות האלו, שאני שורטת את עצמי בידיים וברגליים.
זה נראה לך נחשב כ"פגיעה עצמית" או סתם משהו שחלף לי בראש?
 

מילקי91

New member
לדעתי האישית זה כן נשמע

כמו "פגיעה עצמית " ,גם אם זה לא כל הזמן .

לי אין כוונה לתת פה אבחנה לאף אחד .

** אני תמיד חשבתי שפגיעה עצמית זה גם למשל אם

אני יודעת שמאכל מסויים מזיק לי לבריאות ועדיין אוכל

אותו ,אבל לא .

פשוט גם יש דברים עם סימפטומים דומים ,אני קראתי

בזמנו על הפרעת אישיות גבולית וראיתי שאני מזדהה

עם חלק מהדברים ,לא הכל ואז חשבתי שיש לי את זה

גם לי הוקל כי גם זה מקל לתת שם למשהו ,וגם תחושה

של שייכות . וכפי שציינתי זה לא מפחית מהסבל כי

אוקיי אז לא קוראים לזה הפרעת אישיות גבולית ,

קוראים לזה בשם אחר ,מה זה משנה מבינה ?
 

alice1803

New member
כן ברור שאני מבינה, כולנו סובלים מההפרעות שלנו

ובגדול ההפרעות האלו הם אלו שמכניסים אותנו לדיכאון.
 

ירון מקשקש

Active member
מנהל
פגיעה עצמית זה טווח רחב

&nbsp
כן נראה לי שגם חיתוך וגם גירוד עד דימום זו פגיעה...
&nbsp
הסתגרות ..פגיעה
&nbsp
פגיעה נפשית מכוונת או לא..זו גם פגיעה...מה אני מתכוון אני למשל יש בי חשש שיש לי איזה מנגנון שבבל תהליך כמעט בסופו של דבר אני פוגע בו מתכוון או לא...וזה מכשול רציני בחיים.
גם מחשבות לא חיוביות הן פגיעה...או כמו שאומרים לי הרבה רואה שחורות...
בסופו של דבר זה גורע מן ההנאה ...כל המחשבות האלה על העתיד והעבר ומי אני ומה אני..
לגבי אי תחושה או אפטיה...כן עושים דברים להרגיש אני מכיר את זה אם זה מכות בקיר בראש...אם זה אונננות יתר...אם זה חיתוך או גירוד לא משנה...שמודעים לאפטיה זה ממש לא נעים..ופגיעה היא פגיעה.
&nbsp
גם לפגוע באחרים זו פגיעה עצמית.
&nbsp
חרדה מדברים פגיעה עצמית
&nbsp
בעצם כל דבר שחוזר אלינו לא חיובי זו פגיעה עצמית
&nbsp
איבחון הסתבר לי כ מצחיק בעיקר...יש לי של נרקסיסט ...בנפרד..ודיכאון בנפרד..ו סכיזופרניה..בנפרד....והפרעת אישיות גבולית מורכבת עם קווים נקרסיסיםם ואנטי סוציאלים..
&nbsp
תמיד אני חוזר עם עצמי ולאחרים עם השאלה..אז מה עושים עם זה?.....
 

alice1803

New member
חחחח וואלה לא יודעת מה יש לי כבר, מופרעת זה בטוח

הצחקת אותי קצת, זה טוב לצחוק, במיוחד שכרגע מתפוצץ לי הראש מכל האלרגיות האלו שאני סובלת מהם בתקופות מעבר וכאלה, בא לי שירד מלא גשם וישטוף את הכל, גם אותי.
&nbsp
לגבי פגיעה עצמית, אני מודעת שיש דברים שאני עושה לעצמי בכוונה תחילה, מחבלת במערכות יחסים, מסתגרת בבית ולא יוצאת, רק בשביל להרוס את הכל.
אבל זה "הרס עצמי" שיש לי, וזו לא פגיעה עצמית (פיזית), כמו לגרד את עצמי עד זוב דם, רק בשביל להרגיש משהו.
אני לא יודעת מה קודם למה, ההרס העצמי שגורם לפגיעה העצמית הפיזית, או שזה באמת אותו הדבר.
 
למעלה