"המפחידן מהאלווין טאון"-פרק א

"המפחידן מהאלווין טאון"-פרק א

יוצרות: וסינה ואנכי. פאנדום: האר פוטר קרוס The nightmare before Christmas דירוג: PG13 דמות ראשית: פיבס תקופה: תקופת ייסוד הוגוורטס נכתב במסגרת פרוייקט צוותים. פרק א-בית י' האצילי ועתיק היומין באותו בוקר אפלולי, הכה ראוי להאלווין טאון, התעורר מפחידן זאטוט לקול שאון העטלפים שנחתו בחדרו ללא שום סיבה נראית לעין. הוא התהפך באוויר החמים והיבש המקום הנוח ביותר לישון בו, פלט קללה ניחרת וניסה לעצום את עיניו הצורבות בשנית. הוא המתין כך מספר דקות, עיניו עצומות ושאון העטלפים מנקר באוזניו. לאחר זמן מה הבין כי כך לא יצליח להירדם שוב והחליט לנקוט פעולה דראסטית. פוקח את עיניו, הוא החל לצווח לעבר העטלפים המופתעים שיניחו לו, ומשאלו התעקשו על לשהות בחדר הוא זינק ביניהם והחל לבעוט אותם לכל עבר. אחר קפץ מהאוויר, פתח את דלת הארון המצחינה, וחיפש משהו נקי ללבוש. החיפוש נמשך זמן מה, פיבס כמעט והתייאש, אך לבסוף מצא סדין קרוע למחצה לכרוך סביב חלציו. "מה אתה חושב שאתה לובש?!" קבלה את פניו צווחת אמו המעורערת בנפשה כאשר ירד במדרגות התלולות לעבר המטבח המטונף והמכוער. "מדוע אתה לובש את אריג הפשתן הכל כך נעים לעין הזה?!" שאלה אמו בגועל ושפשפה את עיניה עם המטלית המרקיבה. פיבס השיר את מבטו בחוצפה אל אימו שהתחלחלה למראה הסדין הנקי והעדיפה להביט בפניו במקום. נמאס לו ממנה כבר. "אני אלבש מה שבא לי!" הוא קרא ללא שמץ של פחד, עיניו האפלות והמרושעות ננעצות באימו המוארכת. גברת מרת פרופסור י' כמעט נפלה מרוב תדהמה. "יקירי! בוא הנה! הוא מתמרד לנו!" קראה בקול צווחני לעבר חדר עבודתו הקדוש של בעלה, מנופפת בזרועותיה המגוידות. תגובתו של בעלה - הריי הוא מר אדון פרופסור י' אשר היה ידוע ונכבד, כמו גם אם לא כל כך נחמד – לא איחרה להגיע. צליל חריקתו החלוד של כיסא הגלגלים העתיק, בישר לפיבס על בואו של אביו. הוא לקח נשימה ארוכה, בטרם הלמו בו הטפותיו של אביו (והתרווד של אימו). הוא שפשף את גולגולתו הדואבת, שעה שקולו של אביו ניסר את האוויר, כמו גם את אוזניו של פיבס בהטפה יוצאת מגדר הרגיל אשר הייתה שמורה לאירועים מיוחדים בלבד, כמו בגדים נקיים. "בוש והכלם! נצר למשפחת י' ארוכת השושלת לא יכול להפקיר כך את משפחתו – לא כל שכן הטינופת עליה אנו שומרים כגחלת העוברת מדור לדור!" אימו עמדה בצד והנהנה בכעס, מדי פעם חובטת בראשו בכף העץ הארוכה והמתולעת. אביו ליטף את שפתי הברווז המשתרבבות שהיו מנת חלקו, ככל הנראה מחפש עונש ראוי אשר יהיה מתאים למעשה הנפשע שביצע בנו המורד, ואחר אמר ברוגז: "התפשט!" "מה?!" צעק פיבס והטיב את אחיזתו בסדין המתנופף. "מה ששמעת." אמר אביו, קולו הופך מסוכן יותר ויותר. פיבס הביט באמו במטרה לקבל אולי קצת תמיכה, אך תכף ומיד מכה נוספת פלחה את קודקודו החד. "שמעת את אביך." אמרה גברת י' בפסקנות, "קדימה, להתפשט." "אתם יודעים מה?" אמר פיבס במצח נחושה,"לא רוצה!" ולאחר מחשבה קצרה הוסיף, בקול של 'אני-רוצה-לראות-אתכם-מנסים' "תכריחו אותי!" הוריו פערו את פיהם כמטומטמים והביטו זה בזו. "מה הוא אמר?" שאל מר אדון פרופסור י' הנכבד - שכעת לא היה כלל נחמד - את גברת מרת פרופסור י', כאילו בכדי לאשר שאוזניו הזעירות שמעו נכונה. "הוא אמר... הוא אמר..." גברת מרת פרופסור י' לקחה נשימה עמוקה, ואז אמרה במהירות, בקולה הצורמני אשר חיקה את נימת המרדנות של בנה "לא רוצה! תכריחו אותי!" "אה!" קרא י' בזעזוע, וגופו היטלטל בכיסאו, שבמהרה פלט אותו משם. ראשו נפער בבת אחת, חצי מוח רירי למראה התגלגל על רצפת האבן הדביקה. מר אדון פרופסור י' ניסה לקום ולאחוז במוחו, אך זה רטט בין כפות ידיו ונשאר דבוק בעקשנות לרצפה. "תעזרי לי פה!" הוא ציווה על אשתו, וזו אחזה במותניו, שניהם מושכים את מחצית גוש התאים הדביק והחלקלק. "פיבס, עזור לי ולאביך!" צייצה אימו בנואשות. עורה האפור הווריד במאמץ, ופיבס הביט בהם בשחצנות ובוז. "לא!" הוא קבע, משלב את זרועותיו המדולדלות ומרים את סנטרו בעקשנות. "פרחח כפוי טובה!" צעקה אימו, זמן שהיא ובעלה ניתקו את המוח מהרצפה, והתנגשו שניהם בקיר המסריח מצחנה שמאחוריהם מההדף. י' החזיר את מוחו אל גולגולתו הריקה וגברת י' מיקמה אותו חזרה בתוך כיסאו. הוא התנשף בזעם חייתי והביט בבנו. "תוריד מיד את הדבר המטופש הזה מהגוף שלך!" הוא רעם. "אמרתי... ל-א!" צעק פיבס, יותר חזק.
 
חלק ב...

"ילד מטומטם! תינוק מגודל!" זעמה אימו והכינה את התרווד שבידה, "יפיוף אחד!" דממת מוות השתררה בחדר. גברת י' חסמה את פיה בבהלה בכפות ידיה (יחד עם התרווד). פיבס הביט באימו כלא מאמין, דמעות עולות בעיניו הכהות. "אמא... את חתיכת... חתיכת..." הוא חיפש מילים חזקות מספיק כדי לתאר את אימו המרשעת... "חתיכת מקסימונת שכמוך!" הדממה עתה היתה מוחלטת. אפילו העטלפים הרועשים חדלו מצווחותיהם. אפשר היה לחתוך את האוויר בסכין. הוריו המשיכו להביט בו, עיניהם קבועות בסדינו של פיבס, מחשבותיהם לא ניכרות בפני הברווז שלהם, כאשר זה טרק את דלת הכניסה ויצא אל האוויר המחניק.למה לא. פיבס התקדם במורד שביל הורדים השחורים, ידיו התלויות משני צידי גופו מתנגשות מפעם לפעם בעצי החורשה השלדיים, והרוח מפזרת את מעט שערותיו השחורות. "כמה שאני שונא אותם!" הוא אמר לעצמו בקול, ירד למטה ובעט באבן עגלגלה, ואז חזר למעלה והמשיך בריחוף. כעבור כמה שנויות הרגיש כאב חד בבוהן, שהתפשט בו לאחר מגעו עם האבן. "שיישרפו שניהם במעבדה של הפרופסור." הוא אמר ברוע לב. "מי צריך אותם בכלל?" "מדבר אל עצמך?" שאל אותו קול מבעד לסבך העצים. רק עתה נוכח לדעת כי הוא נמצא במחצית היער ורק קרני שמש חלושות חדרו מבעד לרעמת העלים והגזעים הרבים. "מי שם?" שאל פיבס, מסובב את ראשו כה וכה ובודק מהיכן בא הקול שנשמע לו חד מפתה וצורמני, כניחוח גבינה עבשה. "אוווו, אתה לא רואה אותי..." אמר הקול. די, באמת? חשב פיבס ברוגז. "חשוף את עצמך!" הוא רעם. "חיחיחיחי!" צחקק הקול המוזר. "בוא ותפוס אותי! בוא, חתיכת מרשמלו מנופח! תפוס אותי!" "אתה תראה מה אני אעשה לך אם אני אתפוס אותך!" איים פיבס, אך לא היה לו מושג מהיכן בא הקול. הדבר היחיד שמוחו קלט היה העובדה כי בעל הקול נמצא לא רחוק ממנו, ומאחר כי הדבר האחרון ברשימת העדפותיו כעת היה לדבר עם יצור בלתי נראה שגם מנסה לעצבן אותו, הוא החליט ללכת כאילו לא שמע כלום. פיבס ריחף עוד כמה צעדים והקול נשמע שוב, קרוב אליו פי מאה ממה שהיה קודם לכן. "אוווו פיבסי! תשחק איתי!" צחק הקול ופיבס הסתובב בבת אחת. המראה הבא כמעט גרם לו לצעוק. הוא כיסה את פיו עם זוג ידיים שלדיות ובחן את הדמות שניצבה מולו בקפידה רבה. היצור היה ספק רוח, ספק שד. היו לו עיניים מימיות ומפחידות. לבושו היחידי היה פיסת בד שנכרכה סביב גופו, בדומה לסדין הבד של פיבס עצמו, רק שפיסת הבד של היצור היתה גדולה הרבה יותר נקייה הרבה פחות. כתמי דם ועובש היו פזורים במקומות שונים, קרעים ומקומות שרופים קישטו אותה. עיניו של היצור היו כה קרובות לאלו של פיבס, שפיבס נאלץ להתגלגל באוויר בכדי להתרחק. "בוגי מן!" אמר פיבס בבעתה. רוץ, פיבס, רוץ! שמע פיבס קול בתוך ראשו, אבל רגליו לא זזו. הוא המשיך להביט בשד המתולע בחלחלה. "זה אני." חייך השד וחשף שיניים מרקיבות בחיוך רחב. "מ'נשמע?" פיבס, שבכל ימיו לא נחשף לשפת הסלנג הברברית, קימט את מצחו, חשב כמה שניות ואז שרבב את לשונו החוצה בבוז, מתיז רסיסי רוק על המפלץ המתועב. "אתה מתחכם איתי?" נעלב הבוגי. ידיו אחזו בנבוט גדול אותו שלף מקפלי האריג המרקיב שלגופו וכעת נראה מסוכן ביותר. דה... חשב פיבס. "לא, בטח שלא." אמר לו והביט סביבו במהירות. העצים נראו לו כולם אותו הדבר ולא היתה יציאה. לאחר עוד כמה שניות של מחשבה קצרה הבין שהפתרון האידיאלי והנוח ביותר הוא... לברוח!!! הוא עף במהירות, בעוד הבוגי מן דולק בעקבותיו. לאבד אותו, לאבד אותו.... חשב פיבס ושינה את כיוון הריצה. הוא חזר על הפעולה מספר פעמים, שומע מאחוריו את הבוגי מן מרסק עצים בדרכו (ומגדף במילים שאף הדף יסמיק בהיכתבן). "חזור הנה, חיקוי עלוב של מפחידן שכמותך!" שמע פיבס את קולו של הבוגי מאחוריו. הוא המשיך לנוס בעודו שומע את צחוקו המרושע של הבוגי מן -"מועהעהעהעהעהעהעה....!" צחק השד ברוע. לפני ששם לב, הוא התנגש בגזע עץ והתרחק ממנו באופן מיידי כדי לשנות כיוון. הוא הבחין בדלת עליה היה מצויר ינשוף, ידית משולשת וכתומה ממוקמת במקום מקורו. לרגע קט שקל המפחידן האם כדאי לו לעבור בה או לסגת וללכת בדרך עקיפה. "תפסתי אותך!" שמע פיבס את בוגי מן מאחוריו והחליט להרפות מכובד הראש. אחרי הכול, מה היה הדבר הגרוע ביותר שהיה עשוי לקרות? הוא פתח את הדלת, זינק פנימה וטרק אותה. מהלומה קשה מאחוריו בישרה לו שבוגי מן מעך בזה הרגע כמה מתולעיו היקרות כנגד הינשוף האומלל. הוא הביט קדימה, נועץ את עיניו בחשיכה הברוכה, ואז לפני ששם לב הוא החל להסתחרר באוויר, הרוח צורבת את עיניו וגופו מטלטל אנה ואנה.
 

ענבאך

New member
יפה.

אהבתי את הפרק (זה פיק ארוך נכון?
).
מה שקצת הפריע לי היה השימוש במילים באנגלית, אולי אני קטנונית, אבל אפשר לקרוא לבוגי-מן איש הבוגי, ולמצוא להלווין טאון שם עברי. לא מוכרחים אם זה ייצא צולע, אבל לי זה צרם קלות.
קרעים ומקומות שרופים קישטו אותה. מקומות שרופים לא נשמע טוב, אולי עקבות שריפה או משהו בסגנון?
דה... חשב פיבס. יש לזכור שאתן מדברות על התקופה של הקמת בית הספר, לא נראה לי שהיו אומרים דה באותם ימים.
המרושע של הבוגי מן -"מועהעהעהעהעהעהעה....!". בקטע הזה הייתה לי הרגשה כאילו אתן צוחקות על הקורא או על הדמויות, לא יודעת.
מן מאחוריו. אפשר להגיד ככה? זה מה שאני זוכרת שרציתי להגיד. אהבתי את הפרק
 

גל אחת

New member
זה היה מרענן!

אהבתי מאוד. אבל היו שני דברים שהפריעו לי: *בקול של 'אני-רוצה-לראות-אתכם-מנסים' "תכריחו אותי!"- אני לפחות הרגשתי כאילו זה די חוזר על עצמו...אני חושבת שפשוט היה אפשר להגיד 'בקול מתגרה "תכריחו אותי!"' או משהו בסגנון. *הוא חיפש מילים חזקות מספיק כדי לתאר את אימו המרשעת... "חתיכת מקסימונת שכמוך!"- רגע, אבל מרשעת לא אמור להיות משהו טוב? זה לא כמו שנגיד בעולם שלנו "אמו הנחמדת"?
הדברים האלו תמיד מבלבלים אותי... בכל מקרה, פרק יפה. מחכה להמשך!
 
אממ... תודה, קודם כל! ../images/Emo9.gif

לגבי הדבר הראשון אולי את צודקת, בהחלט אחשוב על זה...
לגבי הדבר השני-"אמו המרשעת"-מתייחס אליכם, הקוראים, כאשר "מקסימונת שכמוך" זו דעתו של פיבס על אמו. כלומר היא מרשעת, אבל בתור קללה היא צריכה לקבל "מחמאה". אני תוהה אם הצלחתי להבהיר את עצמי...
קייט.
 

vampirefreak

New member
ממש יפה!

נורא אהבתי את הפיק.הרעיון לשלב את פיבס עם הלוויאן טאון ממש נחמד. לא הבנתי למה י'... מחכה להמשך.
לי.
 
נייטמר בעברית, כמה מוזר ../images/Emo12.gif ../images/Emo57.gif

אנ'לא בטוחה אם זה יעבוד בלי כל השירים
למה י'? הרעיון עפ פיבס והאלווין טאון ממש שווה! פיבס הוא הבן של פרופסור ביטלשטיין? הקטע עם הקללות משעשע, אבל כל הפיק קצת הזוי
תמיד חשבתי שהברון המגואל לובש חלוק כזה, של מליונרים.... והוא מלא בכתמי דם. פיבס חושב בשפה קצת סלנגית מדי לטעמי. כתיבה היא כתיבה, אפילו אם הפאנפיק הומוריסטי. הרעיון לפאנפיק ממש שווה! אבל יש מקומות בהן נסחפתן לסלנגיות מלאה וכתיבה לא מסודרת דיה. לא כדאי לזלזל בקוראים, אפילו אם זה פאנפיק הומוריסטי. מחכה להמשך
 

Snake Bandage

New member
קוראים לו דוקטור פינקלשטיין.

*מעריצת הנייטמר השרופה חוזרת בזאת לחור שלה*
 

Snake Bandage

New member
פינקלשטיין.

ככה קוראים לו בכל מקום. בסרט, בכתוביות באנגלית של הסרט, בקינגדום הארטס, באוגי'ס רוונג', בספר על איך עשו את הסרט... פינקלשטיין. אני בטוחה בזה ב-100%.
 

Snake Bandage

New member
מוזר מאוד.

איזה DVD יש לך? כי לי יש את ה-Special Edition, ושם כתוב 'Finkelstein'. ובכל מקום אחר קוראים לו ככה.
 
לי כתוב שזו המהדורה המיוחדת...

מצד שני, אין לי את "וינסנט" לפני הסרט, אז אני לא יודעת מה זה
 

Snake Bandage

New member
מה? אין לך בתוספות את וינסנט??

אז זה לא יכול להיות המהדורה המיוחדת. במהדורה המיוחדת תמיד יש את וינסנט, ופרנקנוויני.
 
איזה קטע ../images/Emo2.gif ../images/Emo57.gif

נואשתי ובדקתי באתר תסריטים באינטרנט (העובדה שאני זוכרת את הסרט בעל-פה עזרה מאוד למצוא את הציטוט) ושם זה פינקלשטיין. בכל זאת, בDVD אצלי זה ביטלסטיין. זה כבר ההבדל-דיבוב השני שאני מוצאת! הדיבוב אצלי גם שונה מהפסקול של הסרט: הורדתי שירים ויש מקומות בהם ג'ק עושה "האהא!" בpoor jack שבסרט עצמו אין אותם.
 

Snake Bandage

New member
אה, הקטע עם הפסקול זה נורמלי לגמרי.

הפסקול קצת שונה מהסרט עצמו. Jack's Lament מתחיל שונה, ב-Oogie Boogie's Song יש חלק שלם שהורידו בסוף מהסרט, יש שינויים מסויימים בשירה ב-Kidnap the Sandy Claws... אני כבר הרבה זמן רוצה למצוא מישהו שיוכל לצרוב את השירים מה-DVD ולהפוך אותם ל-MP3, כי הגרסאות של השירים שם ממש טובות. למשל, גרסת הסרט של Poor Jack, שאותה אני אוהבת אפילו יותר מהגרסה בפסקול הרשמי.
 

Kavey

New member
ממש מגניב..

הזוי למדי ודי לא הבנתי את הקטע עם המוח אבל אחלה...יצא ממש נחמד
 
למעלה