המסדר יעבור לדום!!!! ../images/Emo195.gif
עוד 24 שעות ואת הופכת לרכוש צה"ל. לא שהיית רכושי ורכוש אביך בשנים האחרונות, תמיד הקפדת על פרטיותך ועל ביטוי האני העצמי שלך, אבל למען הפרוטוקול, ממחר את רכוש צבאי. ביקשת שאקלע לך צמה מחר בבוקר. "כן המפקדת" - עניתי לך בחיוך. תמיד חלמת להיות קצינה עם צמה ארוכה, וממחר חלומך מתחיל להתגשם. יפה שלי, אני נרגשת לא פחות ממך, רק שאיני מחצינה זאת כמוך. אני חייבת לשמור פאסון ולשחק אותה "קולית", ולו למענך. ממחר בלילה לא תשני בחדרך החמים מוקף מלאכי חרסינה ששומרים עלייך, אבל אני מבטיחה לך שאגייס את כל מלאכי השמים שישמרו עלייך למענך. היום זה היום האחרון בחייך האזרחיים. היום את יכולה עוד לעמוד מול הראי, תמירה ויפה, ולקטר "אין לי מה ללבוש", וזאת למרות הארון המתפקע
. ממחר את על מדים. לפחות חמישה ימים בשבוע נראה אותך בצבעי זית. אני בטוחה שתהיי יפה בכל צבע. ילדה של אבא. תמיד היית ילדה של אבא. (כמו כל הבנות), אבל מעולם לא היתה בינינו קנאת נשים. את תמיד יודעת שאני שם בשבילך ולמענך בכל מה שתרצי, ואני שמחה למלא את תפקידי. בכיף. היה כיף אלוהי לגדל אותך כתינוקת יפהפיה ונוחה להפליא. אפילו תקופת הנעורים המוטרפת שעברת, היתה לי חוויה מעשירה. מחר אקום מוקדם, אקלע לך צמה ארוכה כמו שחלמת, ואלווה אותך לבקו"ם. לא רק לך יש פרפרים בבטן, גם לאביך ולי יש, רק שאנחנו "משקיטים" אותם. כולנו יודעים לאן את הולכת, לתפקיד שכל כך רצית וביקשת והתקבלת אליו אחרי כל המיונים שעברת. לא הולך להיות לך קל מבחינה נפשית. אבל תדעי שתמיד תמיד אנחנו מאחורייך, בכל מצב. הכתפיים שלנו והאוזניים שלנו כבר ב"הקשב" מתוח. שיהיה לך בהצלחה, בת זקוני הנפלאה, אני משוכנעת שתצליחי, ובגדול.
עוד 24 שעות ואת הופכת לרכוש צה"ל. לא שהיית רכושי ורכוש אביך בשנים האחרונות, תמיד הקפדת על פרטיותך ועל ביטוי האני העצמי שלך, אבל למען הפרוטוקול, ממחר את רכוש צבאי. ביקשת שאקלע לך צמה מחר בבוקר. "כן המפקדת" - עניתי לך בחיוך. תמיד חלמת להיות קצינה עם צמה ארוכה, וממחר חלומך מתחיל להתגשם. יפה שלי, אני נרגשת לא פחות ממך, רק שאיני מחצינה זאת כמוך. אני חייבת לשמור פאסון ולשחק אותה "קולית", ולו למענך. ממחר בלילה לא תשני בחדרך החמים מוקף מלאכי חרסינה ששומרים עלייך, אבל אני מבטיחה לך שאגייס את כל מלאכי השמים שישמרו עלייך למענך. היום זה היום האחרון בחייך האזרחיים. היום את יכולה עוד לעמוד מול הראי, תמירה ויפה, ולקטר "אין לי מה ללבוש", וזאת למרות הארון המתפקע
