המנגנון שגורם להרגיש רע ../images/Emo10.gif
ניתחתי קצת את המנגנון הזה שגורם לנו להרגיש רעים ושקרנים, ולא לבגוד, גם כשאנו יודעים במאה אחוז שהצד השני לא יידע. זה בערך הולך ככה: כשאני נמצא איתה אני מקשיב לה ושומע אותה, אני מרגיש את הרצון שלה שלה יבגדו בה, שלא ישקרו לה. אף אחד לא רוצה שיבגדו בו וישקרו לו. לרגע חלק ממני מזדהה איתה לחלוטין ונעשה אותו החלק בי- היא ממש, מין דמות שלה בתוכי, עם אותה האנרגיה. אני מרגיש את אותו הרצון כאילו הוא שלי כשאני עם אחרת אני מודע גם לרצון הזה שלה, שכבר נהפך לשלי עקב ההזדהות, וגם מודע למה שקורה בפועל, שאותו רצון אינו מכובד. הבהפרש הזה הוא שיוצר את תחושת השקר והרוע, כי בעצם יש בי שני חלקים שסותרים אחד את השני. אני כאילו "נפגע בשבילה", בשעה שזה לא נכון כי הרי היא לא יודעת, ובעצם נפגע בשבילי. אשמח לתגובות, אם אתם מרגישים את מה שאני כותב, מסכימים וכדומה.
ניתחתי קצת את המנגנון הזה שגורם לנו להרגיש רעים ושקרנים, ולא לבגוד, גם כשאנו יודעים במאה אחוז שהצד השני לא יידע. זה בערך הולך ככה: כשאני נמצא איתה אני מקשיב לה ושומע אותה, אני מרגיש את הרצון שלה שלה יבגדו בה, שלא ישקרו לה. אף אחד לא רוצה שיבגדו בו וישקרו לו. לרגע חלק ממני מזדהה איתה לחלוטין ונעשה אותו החלק בי- היא ממש, מין דמות שלה בתוכי, עם אותה האנרגיה. אני מרגיש את אותו הרצון כאילו הוא שלי כשאני עם אחרת אני מודע גם לרצון הזה שלה, שכבר נהפך לשלי עקב ההזדהות, וגם מודע למה שקורה בפועל, שאותו רצון אינו מכובד. הבהפרש הזה הוא שיוצר את תחושת השקר והרוע, כי בעצם יש בי שני חלקים שסותרים אחד את השני. אני כאילו "נפגע בשבילה", בשעה שזה לא נכון כי הרי היא לא יודעת, ובעצם נפגע בשבילי. אשמח לתגובות, אם אתם מרגישים את מה שאני כותב, מסכימים וכדומה.
