המלצות בלוז

[modulo1000]

המלצות בלוז

גרג אולמן חוזר באלבום חדש גארי מור שעזב אותנו לאחרונה בהופעות במונטריי מפתיע בחוסר הקיציות ומוכיח שהוא מאסטר באדי גאי יבדל לחיים ארוכים מוכיח שממרומי 74 עדיין יש לו את זה ובגדול גם האולמן וגם הגאי קיימים גם בויניל

 

[ozitex]

סבבה

תראה באיזה מחירים מגוחכים נמכרים היום דיסקים..

 

[LadyG]

מאז יצא האלבום החדש של גרג אולמן

שמעתי אותו לא מעט. מדובר באלבום קאברים (למעט שיר אחד שנכתב בשיתוף עם וורן היינס). קאברים לאוטיס ראש, ביבי קינג, מאדי ווטרס ועוד ועוד. מה שמקסים באלבום זה כמה גרג אולמן נשמע טוב. הוא כבר בן 63 ועם לא מעט צרות בריאותיות, התמכרויות ומה לא. והוא מצליח להשמע כל כך טוב. לכל אורך האלבום היתה לי תחושה, שאני שומעת את זרימת הנהר במעלה הזרם ולפעמים את רעש המכוניות בכבישים בלתי נגמרים ולאוזן שלי זה אלבום מקסים כי לגרג אולמן יש מן חתימה אישית ברורה על שירים שאינם שלו אך ברגע שנגע בהם הופכים הופכים לשלו.

 

[LadyG]

Making of Low Country Blues

למי שעדיין מהסס.

 

[ozitex]

אין מה להסס

קודם כל החומרים מעולים, אי אפשר ליפול שם. שם המשחק הוא פשטות, כנראה שזה הסוד לכל.

 

[LadyG]

בהחלט

 

[Barmelai]

אחד האלבומים המקסימים ששמעתי לאחרונה

נינוח ולא מתאמץ ומלא נשמה לבנה. לפעמים לא צריך להמציא שום דבר חדש, אפשר לקחת את הקופה גם בהליכה.

 

[melancholy man]

Low Country for old man

לגרג יש קול שקל מאוד לזהות אותו וסגנון ייחודי, מדהים בעייני, איך מאז מותו של אחיו, באוזניים שלי לפחות, זה עובד רק באלבומי הסולו שלו. כשהתחלתי לשמוע את Low Country התעצבנתי, כאילו עוד מאותו דבר, רק ב Devil got my woman אחד השירים שאני הכי אוהב בעולם נפל האסימון, כן זה חוזר על עצמו, כן זה כמו נסיעה ארוכה ואיטית לתוך כביש בילתי נגמר בארץ ענקית, אבל זה בדיוק העניין, בגלל הכביש הבילתי נגמר הזה והמרחבים האין סופיים, אמריקה היא מה שהיא ואולמן הוא אולמן. זו הנסיעה הבילתי נגמרת שעוברת לאורך כל האלבום והופכת אותו למרתק, קצת כמו השירים של סקיפ ג'יימס הנווד, שכתב את אחד השירים שאני הכי אוהב בעולם