המחשבות שלי מוצדקות?

daniela21

New member
המחשבות שלי מוצדקות?

בימי חמישי יש לי בלימודים "סמינר מגמה". תלמידי שנה א' וב' מקשיבים להרצאות של מרצים אורחים, דנים על כל מיני נושאים וכו'. תמיד זוג סטודנטים צריך להביא כיבוד. בד"כ מביאים אוכל ולא דברים לנשנוש, כי זה נופל על שעת צהריים-אחה"צ. לי כמובן אין מה לאכול. אף פעם. אני כבר אוכלת בבית לפני, כדי שלא אגיע למצבים של רעב ותסכול. היום למשל, הזמינו כמה מגשי פיצה, הביאו עוגיות וכולם בלסו לי מול העיניים. הסטודנטים שלומדים איתי רגילים למצב, מהקצה השני של השולחן סטודנט בשנה א' קרא בקול: "הייתי אוכל אם בפיצה לא היה קמח וחלב". הסתכלתי לעברו ואז הוא התענג על משולש פיצה. אין לי מה להיות עצובה. אני כבר רגילה שיש לי תזונה כ"כ מגבילה ושאין שום דבר שיכולים להביא שיתאים גם עבורי. אנשים בד"כ יעדיפו פיתות עם חומוס/פיצות/עוגות ובימים חמים גם גלידות ולא אורז לבן ובכל זאת, קצת מטרידה אותי המחשבה שאף אחד לא חושב ולו ולרגע לשאול אותי אם מתחשק לי שיביאו גם משהו שאני יכולה לאכול. נכון שהייתי מסרבת בנימוס, אבל הייתי מעריכה את זה. כולם כבר התרגלו שאני יושבת בלי לגעת בכלום ושזה מצב בלתי הפיך. בחיי שהיום בהרצאה דמיינתי לעצמי שאם יבקשו ממני להשתתף בסבב של קניית הכיבוד, אני אביא לכולם מהאוכל שלי (אכזרי משהו, לא?). לא יודעת מה רציתי להגיד בהודעה הזו, סתם קצת לפרוק. ועכשיו אני אלך לנסות להכין לעצמי פיצה. אני עוד לא התייאשתי מניסיונות.
 

d a p h n a

New member
נשמע לא פשוט

אולי הפתרון הוא שבמקום שתשבי שם ותסתכלי עליהם אוכלים, תביאי לך משהו שאת יכולה לאכול? ועוד יותר טוב אם זה יהיה משהו מושקע וטעים יחסית.... קודם כל, זה יגרום לך לא לשבת שם בעיניים כלות בזמן שאנשים אחרים אוכלים. אבל מעבר לזה, אולי זה יגרום לאנשים להבין שיש באמת אופציות לדברים שאת יכולה לאכול ושהם יכולים אולי להביא ולהתחשב בך. כי יכול להיות שהמצב הנוכחי הוא לא כל כך חוסר התחשבות כמו חוסר הבנה - שאנשים לא ממש יודעים מה הם כן או לא יכולים להביא עבורך, ולכן הם מפחדים לשאול.
 
אני ממש מבינה..

אצלנו בכל סופשבוע עושים קבלת שבת וזה אומר שלפי סבב כל אחד מביא משהו טעים לאכול... בתורי אני משתדלת להתחשב במה שצריך- יש מי שלא אוכל חלב ויש מי שאוכל רק עם חותמת "כשר" וכו'.. באמת שאני לא מצפה שכולם יחשבו ויבינו אבל לפחות מהחבר'ה היותר קרובים אני מצפה.. כבר קרו פעמיים שבאו שני חברים והתייעצו איתי מה להביא ובסוף הכל כולל הכל היה אסור... (כי"תכננתי להכין עוגה ולא יצא" "לא זכרתי שתורי זה השבוע" וכו' וכו'..) ומילא המבטים המרחמים שיש להם אחרי.. אבל הכי גרוע זה שמנסים לשכנע אותי לאכול כי "בטח קצת לא יעשה כלום" או "אני כמעט בטוח שאין בזה קמח או כמעט אין בזה קמח או לפחות הציפוי בסדר......." (וזה קרה לי פעם עם עוגיה בצקית לגמרי, שום ציפוי ושום מקום לפרשנות..) בקיצור- איתך לגמריי בעניין..
 

net the jet

New member
איפה אם לא פה לפרוק ?!!

אני מסכימה עם תחושות התיסכול, זה באמת מן מצב נאחס לחלוטין. אני לא אוהבת "רעש" סביבי אז תמיד דואגת לעצמי, ובמקומך הייתי מביאה לעצמי משהו לאכול . לגביגבי השתתפות בסבב קניות- הייתי מסכימה רק אם זה יכלול כמובן דברים שאני יכולה לאכול. בכל מקרה- בהצלחה עם הפיצה !!
 

נועית7

New member
מבינה אותך לחלוטין

אצלי בעבודה קורה המון פעמים שיש ימי הולדת ובעל השמחה מביא כיבוד. הכיבוד הוא תמיד על טהרת הבצק ולפעמים מתמזל מזלי ויש גם פירות. בכל מקרה אני תמיד נהנית מהשתייה... והאמת- זה פשוט כבר לא מפריע לי. זה כ"כ לא בריא שאני די שמחה שזה נחסך ממני ככה סתם באמצע היום . לעומת זאת, בשבוע שעבר היה יום הולדת לאחת מחברותיי (מישהי שאני מאוד אוהבת ואנחנו מסתדרות מצויין, אבל לא הייתי מגדירה אותה יותר מחברה לעבודה), והמקסימה הזו הביאה במיוחד בשבילי חבילת קצפיות של גן שמואל ושני חטיפי אנרגיה! כמעט בכיתי מרוב התרגשות... אז יש גם נקודות אור. ספציפית במקרה שלך אני אישית גם הייתי מביאה לעצמי אוכל, וגם מבקשת בפה מלא התחשבות של השאר. לדוגמה כשארגנו משהו כל המתמחים בעבודה, ביקשתי ממי שמביא סלט / גבינות לא לשים על זה תוספות עם גלוטן, כדי שכן ישארו לי אופציות, ואנשים לרוב משתפים פעולה (לא כולם זו^&ת כמו המטומטם הזה שתיארת). לדעתי זה רק לגיטימי לבקש שמי שמתכנן להביא גלידה- שיביא גם סורבה. ודבר אחרון לגבי ה
: אל תתייאשי! אתמול בעבר הכנתי מהבצק של אודטה בשילוב בצל מטוגן בבצק. זה בצק לא חלבי וקל מאוד להכנה, ובעיקר- טעים טעים טעים
 

daniela21

New member
בקשר למתכון של אודטה - במום מרמולייט

אפשר להמיר בקמח/ים אחר/ים? אני פשוט נמנעת ממרמולייט, הוא גורם לי לכאבי גרון איומים. והאם לא מדובר בכמות גדולה מידי של שמן? תודה!!
 

נועית7

New member
פשוט תנסי עם קמח תפו"א

מה כבריכול לקרות? אני בגישה שכל זמן שזה נראה כמו קמח, זה קמח
לגבי השמן אני תמיד עושה רבע כמות (מספיק לשני רעבים) וזה יוצא שמינית כוס שמן זית שזה ממש מעט...
 
כל מחשבה היא מוצדקת ../images/Emo13.gif

אישית אני לא ממש מתחבר למחשבה של להביא לכולם כיבוד "מהצד שלי" (כלומר דברים נטולי גלוטן), כי לדעתי הם פשוט לא ראויים לזה. הם לא חושבים ולא מתחשבים בי, ומהתיאור שלך גם לא ממש מנסים... נכון שזה די מעיק ומעצבן, אבל עם הזמן כבר פיתחתי מנגנון הסתגלות והתגברות והדברים האלה לא מזיזים לי. אני לא מצפה מכל העולם להיות רגיש למצוקות שלי, כי אני יודע שאי אפשר לשנות אנשים בדרכים מסוימות. אם תורי להביא כיבוד, אני מביא דברים "רגילים" (עוגות הבית, פיצות, בורקסים וכו'), ובשבילי, כמו תמיד, אני מביא אוכל מיוחד ודואג לעצמי. תמיד זה מחמם את הלב ומשמח לראות שמישהו כן עושה מאמץ ומנסה להכין עוגה או לקנות משהו שאני כן אוכל לאכול, אבל במקומות "עמוסים" באנשים, שהקבוצה היא גדולה, הדברים האלה מעטים (להבדיל מקבוצות קטנות, שבהן היחס הוא אחר ופה ושם אפשר לזכות ל"יחס מועדף" ואיזו הפתעה נעימה)
 

daniela21

New member
היי גיל,

תודה על התגובה. אני תם התבדחתי במחשה שאביא כולם אוכל נטול גלוטן. אין סיכוי שאני אעשה את זה.. אולי באמת אם הייתי לומדת במגמה מצומצמת היחס היה יותר אישי ואולי היה גם מקום להתחשבות. כנראה שבגלל כמות האנשים וכנראה בגלל סיבות אחרות אנשים לא חשבו להביא גם משהו בשבילי. לא נורא, היום נרגעתי קצת מהמחשבות המעיקות האלה. מה שבטוח שאם יבקשו ממני לקנות מאכלים לחברי המגמה, אני לא אסכים לשלם קרוב ל-100 ש"ח בשביל תורנות שאני לא אזכה להנות ממנה אף פעם.
 
היי דניאלה

המחשבות שלך סופר מוצדקות, והן עוברות בראש של כולנו, בדרך זו או אחרת. אני מצאתי את עצמי פשוט בוחרת להמנע מאירועים שבהם אני יודעת מראש שהאוכל יהיה חלק משמעותי ואני לא אוכל לגעת בו. זה בפירוש מפריע לי. בן זוגי, למשל, ממש לא מבין למה זה כל כך מפריע לי. הוא מאוד (מאוד מאוד מאוד) בררן באוכל, ובדרך כלל לא נוגע בכלום. אני מנסה להסביר לו שמפריע לי שאני לא י-כ-ו-ל-ה לגעת בכלום. לו יש את הבחירה. שוב, זה רלוונטי כמובן כאשר האוכל הוא מרכיב חשוב במפגש, וכשיש לי את אפשרות הבחירה. לי אישית, עוד לא יצא מעולם להביא איתי אוכל לאירוע "המוני". אני מעדיפה לאכול מראש (או אחר כך), אם אני יודעת שלא יהיה לי מה לאכול, אבל לך כמובן אין את האופציה הזו בסמינר. בכנסים וסמינרים שאני מגיעה אליהם, כשמגישים בורקסים ועוגיות על בסיס קבוע,אני כמעט-אפילו-מרוצה מזה שאני לא דוחפת סתם שטויות. אין לי ספק שמה שתסכל אותך היה התגובה של אותו סטודנט אידיוט (אין לי שום דרך אחרת לכנות אותו). איך הגיבו האנשים האחרים מסביב? צחקו ממנו או עליו? אני מניחה שאם מישהו היה מתגרה בי בכוונה אני לא הייתי עוברת על זה לסדר היום, אבל זה כבר ענין של אופי.אנחנו יכולים לבחור את החברים שלנו אבל לא את הסטודנטים שלומדים איתנו בכתה. בן כמה הבחור הזה בכלל? זה מזכיר לי משפטים שהיו אומרים אצלנו בבית ספר יסודי. אולי בפעם הבאה (שאני מקווה שלא תהיה) תנסי להעיר לו איכשהו על הבגרות הרבה שהוא מפגין, בציניות הראויה.
 

daniela21

New member
הסטודנט הוא לפסיכולוגיה. היית מאמינה?

אני מניחה שגילו נע בין 25-30 ולא ברור לי איך עם כזו רגישות ואמפתיות קיבלו אותו לתואר שני בפסיכולוגיה... האנשים האחרים לא צחקו ולא התייחסו. נרגעתי קצת מאז אתמול. אני אבין שאין מה לעשות ואקווה שבעתיד אתקבל במצבים כאלה לעתים יותר רחוקות, או לפחות שיהיו לי אנשים יותר מתחשבים במקום העבודה.
 
את דעתי כבר אמרתי לך

אבל אני אגיד אותה שוב: זה חוסר התחשבות והתנהגות לא חברית וזה דבר שלצערנו כמעט כולנו מכירים. האמת שאני מתפלאת שלא דרשו ממך לשלם, זה דווקא דבר חיובי וכידוע לך זה קרה לי בעבר ואם אני זוכרת נכון, לא רק לי. אני גם בעד להביא אוכל בשבילך אם אפשר, ורצוי משהו כמה שיותר מושקע, אבל זה גם פותח פתח לבעיות - במקרים כאלו תמיד חברים מבקשים שתכבדי אותם (ואז לך לא ממש נשאר) או שמעירים הערות מעליבות (ואז דווקא מתעורר חשק לתת להם לטעום שיבינו איזה שטויות הם מדברים). הסטודנט ה"מצחיק" הזה הוא אדיוט ואת יודעת מה דעתי על בדיחות כאלו. בקיצור, זה מצב בעייתי. מה שאני עשיתי בזמנו במקרים כאלו היה כמו שאמרתי, הבאתי לעצמי תבשילים מיוחדים שמישהו נהג לכנות "מנות הגורמה של אשה מרציפן", זה עדיין לא היה הכי נוח שבעולם אבל זה הרע במיעוטו. עם ההגבלות שלך זה קצת יותר מסובך...
 

daniela21

New member
היי,

לשלם עדיין לא ביקשו ממני, כי עדיין לא הגיע תורי בסבב. היו לנו עד כה 2 סמינרים ובשיעור הראשון (שהפסדתי) הסטודנטים התחלקו לזוגות וכל סמינר זוג צריך לקנות כיבוד. לא יודעת אם רשמו אותי, אני אברר את זה כבר בשבוע הבא ובמידה ואראה את שמי מופיע, אגיד שאני לא מוכנה לזה. אני מניחה שהזוג ששילם השבוע הוציא ביחד כ-200 ש"ח ולא נראה לי שאני צריכה לשלם בתורי 100 ש"ח בשביל להיסחב עם מגשי פיצות ועוגיות מקומחות וגם לסדר את השולחן לכבוד הסטודנטים והמרצים האורחים. הלוואי ויכולתי להביא אוכל מושקע. אני לא יכולה מכמה סיבות: 1. אני? אוכל מושקע? אורז עם קישואים? תפו"א עם קטשופ? :) 2. בקור הזה לא יהיה לי איפה לחמם את האוכל, אז אני גם ככה צריכה להביא משהו שלא יפריע לי לאכול אותו קר. זה לרוב דברים כמו.... אורז? /: לא נורא. הייתי אומרת שחסכתי מעצמי את הקלוריות, אבל דווקא אותן הייתי רוצה.
 

d a p h n a

New member
אני לא בטוחה איפה את לומדת

אבל בחלק מהאוניברסיטאות יש מיקרוגלים לשימוש הסטודנטים.
 
היא לומדת בבר אילן

אוניברסיטה שאין בה מיקרוגלים לשימוש הסטודנטים ובאף קפיטריה לא יסכימו לתת לה לחמם מטעמי כשרות. עם זאת, יכול להיות שבמשרדי המחלקה יש מיקרוגל לשימוש המרצים והעובדים וזה דבר שכדאי לבדוק, במידה ומזכירות המחלקה נחמדות.
 
הי דניאלה, ומה עם ירקות, מותר לך ???

גיליתי הברקה חדשה שממש עוזרת לי. אני מכינה לעצמי כלי גדול עם סלט חתוך לא מתובל, שמה בו כל ירק שבא לי , ואת הרוטב אני לוקחת בצינצנת קטנה בנפרד. לפעמים לוקחת גם פסטה, או ביצה קשה, ואפשר עוד דברים אני לא אוכלת חלב, אבל אפשר גבינות קשות למי שאוכל, או חתיכות חזה עוף. וכאשר מגיעה שעת האוכל אני מערבבת את הרוטב עם הסלט ושאר הדברים ואכלת ארוחה ענקית, מזינה וטעימה מאוד, וכל אלו שסביב שאוכלים פחממות גלוטן מקנאים בו על היצירתיות. האמת זה לא הרבה זמן להכין, כי את הרוטב אני מכינה מראש כלי גדול וכל יום לוקחת קצת. והסלט, חותכת מהר וזורקת הכל לכלי וסוגרת בלי לערבב. וגם את השאר בכלים נוספים. נכון יש קצת כלים לסחוב, אבל אני לא תלויה בכלום וטעים לי מאוד. בכל מקרה גם אני לומדת בבר אילן, ושם באמת יש בעיה רצינית עם אוכל ואני תמיד מביאה שקיות עם ירקות חתוכים ופירות לא קלופים, וקצת קרקרים כדי לעבור את כל היום (ויש לי יום ארוך מאוד!). יש לי תיק כבד מאוכל בתחילת היום, וקל בסופו, אבל זה מאפשר גמישות ואני לא רעבה.
 

daniela21

New member
ירקות... סלט.... ../images/Emo5.gif

אני מניחה שאם אני אוכל סלט עשיר ויפה, לא יהיו לי עוד סמינרים בזמן הקרוב.. :) סתם בצחוק.. אסור לי לאכול הרבה סיבים תזונתיים וירוקת עליים ועם קליפה. לכן הירק היחיד שאני יכולהלאכול בבטחה הוא מלפפון בלי קליפה ומידי פעם עגבנייה מקולפת, בלי החלק הפנימי עם הגרעינים.
 
יש לי אחלה פיתרון בשבילך!

תאכלי בצל, את יכולה להוסיף גם חצילים ואם זה יהיה לך מעט מדי, תוסיפי בשר טחון טרי. מתנצלת על ההומור השחור הקלוקל, במצבים מסוימים זה עוזר...
 

daniela21

New member
איכס.. איזה גועל

לא יודעת ממה נגעלתי יותר..... מגעילה שכמוך!!
 
למעלה