המורה המקפח

[temp07]

ראשית, המווון מזלללל טוב וקולולולו... ../images/Emo95.gif

איזה כיף שהמשפחה גדילה... המון המון כוח צריך לזה אבל הכיף והסיפוק אדירים. המורה שלי לא מישהו שאפשר לדבר איתו. הוא מאד מתנשא, מאד ציני ועוקצני ותמיד יגרום לך להרגיש שאתה לא בסדר. זו תחושה של הרבה אנשים במועדון אבל כולם שותקים כי אין מקום אחר בסביבה והמורה ידוע כנקמן לא קטן. הוא לא בן אדם נעים במיוחד אבל מורה מצויין....

 

[Dotan83]

אני מבין את ההפחתה מההנאה.

כתבת: 'רואה אנשים מתקדמים ואותו עצמו לא' חשבתי: אתה לא רואה שאתה מתקדם? רק אם יתנו לך חגורה אתה תראה שאתה מתקדם? משהו: דמיין מצב שיש מורה שירגיש לך שהוא ממש אוהב אותך, ואותו המורה יגיש אותך המון למבחנים וישר תעבור - ואז הוא יביא עוד מבחנים, וגם אותם תעבור... ונגיד גם שבתרחיש הדמיוני שלי אתה מתאמן אותה כמות הפעמים בשבוע כמו במציאות, ובאותו האופן - כלומר, דמיין שהכל זהה למציאות - פרט לעובדה שמרגיש לך שהמורה ממש מתלהב ממך, והוא כל הזמן נותן לך המון חגורות בצבעים חדשים. במצב כזה, כפי שתיארתי, אתה תתקדם יותר מאשר עכשיו?

 

[דלית - delete]

מן הסתם כן

למוטיבציה יש חלק לא קטן בפיתוח יכולות - הן מוטוריות והן נפשיות.

 

[זאב ארליך]

../images/Emo45.gif

אצל רוב האנשים לדעתי, אנו מפגינים יכולת להתאמן בייתר שאת בייחוד לעיני תלמידים, מורים, חברים לאימון וכו'... יש אנשים עם הסגולה להתאמן לבד ולהתאמן לבד באפופן אינטנסיבי וברמת אימון גבוהה - בנוסף לאימונים סדירים עם מורה ולהתמיד בזה. אני חושב שבלי יכולת זו קשה להגיע לרמה גבוהה באמת כמעט בכל תחום.

 

[temp07]

לא נעים לומר אבל...

אבל כן. אני ארגיש טוב יותר. זה מאד פוליטיקלי קורקט ונתפש כרוחני לומר שאני מתאמן רק בשביל ההתפתחות האישית, ההנאה, הבריאות... אבל כשאתה לא מקבל פידבקים והסמכות רשמיות לכך זה פוגם בכל האספקטים ה"רוחניים". ההנאה שלי מהאימונים נפגמת כשאני מרגיש לא מוערך. אני מתחיל לפקפק ביכולותיי ובתחושות הבטן שלי. מעבר לכך אני גם מתחיל לחשוב שאולי אני נמצא במקום לא טוב שבו המורה "מחורבן" ולמה בכלל אני שם??? אנחנו חיים בחברת "תעודות" - חברה שבה ההצלחה שלך לא רק נמדדת בתעודות רשמיות (תעודת בגרות, BA, תעודת מקצוע, רשיון נהיגה, וכד') אלא אף יכולת ההתקדמות שלך תלויה בתעודות הללו. אף אחד לא ייתן לי להיות סמפאי או לצאת לקורס מדריכים אם לא תהיה לי חגורה חומה לפחות... לא אוכל לפתוח (בהנחה שאני חפץ בכך) דוג'ו משלי בעתיד אם לא איה לפחות דאן 1,2, והלאה... החברים שלי שמסתכלים עליי (נניח לשם הדיון...) בהערכה כי אני "אמן לחימה" יתחילו להסתכל עליי בגיחוך אם כל פעם שישאלו אותי כל חצי שנה איזו חגורה אני אומר להם את אותו הצבע... לא אוכל ללמוד דברים חדשים ומורכבים אם לא אתאמן עם חגורות גבוהות ממני מה שלא מתאפשר אם לא אתקדם לגגורה מתקדמת... לא יתנו לי לנסוע לסמינרים בחו"ל יחד עם החגורות השחורות אם לא אהיה חגורה שחורה... ועוד ועוד. אם הייתי חפץ רק באימונים לשם ההנאה הבריאות וההתפתחות האישית בלי רצון ב"תעודות" אזי הייתי מתאמן בבית או עם חוג מכרים על הדשא בשבת בצהריים. אני הולך למועדון מסודר ששייך למסגרת מסודרת ומוכרת כדי להתקדם כשצריך וכדי לקבל יום אחד את כל הפריבילגיות (הפנימיות - תחושת ערך עצמי, כבוד, ידע להלחם ברחוב וכד', והחיצוניות - הערכת הסביבה, יכולת לאמן בעצמי, וכו') שקשורות בכך. אני חי בתוך עמי - ישראל של שנת 2007. וככזה חשובה לי גם ההתקדמות שלי, וזה פוגע ומתסכל מכל הבחינות לא להתקדם. יתר על-כן - אם הייתי מתאמן במקום שבו ככלל אין חגורות או "תעודות" אז כולם באותה סיר ואני יודע שההערכה או ההתקדמות מובעת בדרכים אחרות. אבל במקום שבו כן יש חגורות ודאנים וכן מתקדמים בצבעים ובו אחרים מתקדמים יותר ממני למרות (שבעיניי) הם פחות טובים ממני - זה מאד מתסכל. מאד. אז אולי זו תשובה שלא ממש מתאימה לאידיאולוגיה מזרחית רוחנית, אבל אני אומר את האמת של תחושותיי...

 

[avima]

באופן עקרוני המטרה של חגורות

או שלבים היא לעודד למידה. זהו כלי לימודי שניתן לעשות בו שימוש מושכל (או לא). אם תזכור את המבחן שלך לצהובה בטח תראה (ואני מנחש כאן - אבל על בסיס רוב הנבחנים האחרים) שהשקעת יותר לקראת המבחן. למעשה בהרבה מקרים מעבר שלב כרוך במבחן ואז ההכנה אליו משפרת את העבודה (לפעמים). לפעמים גם אפשר להביא את הכוח מבפנים אבל בתהליך הארוך של להפוך להיות אומן לחימה - לפעמים עזרה מבחוץ לא מזיקה.

 

[איקידו]

שלום temp07

תודה על התגובה ועל הפתיחות. אני מסכים לגמרי עם תגובתו של samoyed (קישור לתגובה). למרות שיש טאבו כלשהו בדוג'ואים רבים בכל הקשור לשיחה על ענייני קידום בדרגות, המקרה שלך נשמע קצת טעון וחורג מגבולות רגילים. אני מצטרף להמלצה שלו לשוחח עם המורה. תזמין אותו לקפה ודבר איתו בארבע עיניים. עדיף על טלפון או אימייל. וברור שעדיף על הישארות עם השערות בנוגע ליחס שלו אליך. בהצלחה

 

[temp07]

ראשית, תודה על התגובה...

אנא ראה את תשובתי למעלה... תודה שוב. לא קל לדבר עם המורה הזה.

 

[איקידו]

בעיה

נשאר רק לאחל לך להפיק את המייטב מהאימונים אצלו וללמוד ממנו גם את ה"אל תעשה" בכל הקשור להתיחסות בין אנשים בדוג'ו. לעיתים חוויה מרירה מלמדת אותנו יותר מחוויה נעימה. יש לי הרגשה מתוך קריאת הכנות והפתיחות שלך שאתה מהעז תוציא מתוק. [על-פי חידת שמשון: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד יד)]

 

[BenBaryo]

יפה

"מה אתה מצפה ממני לקראת הדרגה הבאה או לקראת השלב הבא באימונים שלי." אהבתי זו עדיין דרך עקיפה לשאול שאלה שלא אמורה להישאל (באידיאל כמובן) אבל היא ברוח ההתקדמות האישית ולא במחשבה של דרגה כמטרה בפני עצמה.

 

[patetta]

אני נפגעתי פעם מקיפוח של מורה

הוא קידם את כולם מסביבי השאיר אותי מאחור. שתי דרגות מתחת לאלו שהתחילו להתאמן איתי.הוא דיבר אלי בצורה פוגעת. ותלמידים שלי ראו שלא סופרים את המורה שלהם. מאז חשבתי לחזור להתאמן אבל זה כבר לא כיף לי. אני לא מאמן ועברתי לאומנות לחימה אחרת עם מורה שמפרגן למה שאני יודע ודואג ללמד את מה שלא. לפעמים המורה באמת מקפח את התלמיד אפילו בלי לשים לב וצריך להיות מודעים לזה

 

[BenBaryo]

זה מופנה אלי או שרק משורשר בטעות?

אם קיפחתי אותך אני מתנצל.. אני מבטיח שכשאחזור לארץ אדאג לטפח אותך כמו שצריך D:

 

[patetta]

לא ממש לא אתה .שורשר בטעות

 

[איקידו]

תודה../images/Emo13.gif זו מין "עקיפה זהירה" של הנושא הרגיש

 

[isaacl]

זהו נושא חשוב כל כך

זו אחריות כבידה שאנו נושאים כמורים. אכן הרבה פעמים זו רגישות יתר של תלמידים, אבל גם אנחנו חוטאים בחוסר רגישות. אין פתרון פלא. הכי חשוב זה לשמור על קשר אמיץ יותר עם התלמידים ולנסות ולחוש כל הזמן את רגישויותיהם.

 

[איקידו]

כן, ללמוד להקשיב ויותר מזה לשוחח ולהיות זמין

תודה.

 

[4546]

חיזוק חיובי מול שלילי

מה הייתם אומרים על מורה המשתמש בחיזוק שלילי ולא בחיובי: לדוגמא משפט כמו: "החברה המתחילים עושים יותר טוב מכם" או אני כבר לא מתקן יותר התיאשתי מכם לא תהיו לוחמים של.. האם חיזוק חיובי אינו עדיף על ניסוח שלילי ?

 

[דלית - delete]

תלוי באדם.

מה תעדיף? את "קבל חית חית" הצבאי המטומטם?

 

[elvis18]

מה תעשו עם תלמיד חלש ?

מה יקרה אם יהיה תלמיד חלש שגם אחרי כמה חודשים עדיין לא ממש הבין מה רוצים ממנו האם תדברו איתו ? האם תקפחו\לא תתיחסו אליו כי ממילא לא ייצא ממנו כלום או שדווקא תדאגו יותר מכוולם ותתאמצו שייצא משהו מועיל מהלימוד שלו למרות הכל ?

 

[marx04]

מיהו תלמיד "חלש" ?

שלום אלביס, נראה לי שאתה מניח שכל תלמיד נדרש להגיע לרמת ידע או מקצועיות בפרק זמן נתון, וכי הקביעה מיהו תלמיד "חלש" או "חזק" נעשית על פי קנה מידה אובייקטיבי (כמה תרגילים הוא למד, כמה גבוה הוא בועט, תוך כמה זמן הוא למד להתגלגל כמו שצריך וכו'). לי נראה, כי בחינת התקדמותו של תלמיד צריכה להיעשות על פי מדד סובייקטיבי, בהתאם ליכולות שלו ובהתאם לנקודת המוצא שלו. כך למשל, יכול להיות שלאחר שנה של אימונים תלמיד מסויים עדיין לא מסוגל להתגלגל כמו שצריך, הוא מגושם והטכניקה שלו בתרגילים בסיסיים לוקה מאד בחסר. למרות זאת, יתכן מאד שמבחינה סובייקטיבית התלמיד הזה התקדם בתקופה זו בצורה מדהימה, משום שכשהוא נכנס לדוג'ו הוא בכלל לא היה מסוגל להתכופף, או שהיציבה שלו היתה רעועה ורופסת, ואילו כיום הוא אמנם עדיין לא מסוגל להתגלגל, אך כשהוא עומד הוא מלא אנרגיה, הגב שלו ישר והעמידה שלו יציבה. אני לא חושב שתלמיד כזה הוא תלמיד חלש. נראה לי שתלמיד חלש הוא תלמיד עצל, שלא מנסה להשתפר, מתאמן ללא חשק ולא משקיע מאמץ. יחד עם זאת, אני מניח שתלמיד כזה ממילא לא יתמיד ויעזוב בעצמו את הדוג'ו כעבור זמן לא רב. בברכה, אורי.